Thursday, August 17, 2023

Lashon Harah: Informing his students or children of bad deeds of others

Chofetz Chaim (Hilchos Issure lashon harah klall 4:10): Despite this, if you see bad character traits in another person such as conceit, anger or other bad traits or he neglects his Torah studies etc, it is correct to tell this to his son or his students to warn them not to associate with that person in order that they not learn from his deeds. That is because the  basis for the Torah prohibiting  lashon harah – even if it is true – is if it is done to degrade the other and to rejoice in his debasement. However if the speaker's intent is to protect others so that they don't learn from his bad deed – it is clear that it is permitted and in fact it is a mitzva to disclose this person's actions. However in these types of cases it would seem that it is also a mitzva for the speaker to explain the reason why he is speaking negatively about another person in order that the listeners don't make the mistake of thinking that these types of comments are typically permitted. In addition that he should not be viewed as a hypocrite  since at other times he has said  it is prohibited to speak badly of others – even if it is the truth. (I will explain this further in Klall 9 halacha 5 that it is a great mitzva for parents and teachers to give instructions against this sin of lashon harah.) And yet now they see their parent or teacher speaking lashon harah himself. Similarly this halacha is mentioned in Shulchan Aruch (Y.D. 244:22 [and in the Taz 92:22]  concerning cases which somone permits something that is normally prohibited such as Erev Shabbos – that he needs to explain why he is doing it.

[1] חפץ חיים (הלכות אסורי לשון הרע - כלל ד:י):  ואף על פי כן (מא) אם רואה אדם (מב) באחד מדה מגנה, כגון, גאוה או כעס או שארי מדות רעות או שהוא בטלן מתורה וכיוצא בזה, נכון לו לספר דבר זה לבנו או לתלמידיו ולהזהירם, שלא יתחברו עמו, כדי שלא ילמדו ממעשיו, כי העקר מה שהזהירה התורה בלשון הרע, אפלו על אמת, הוא אם כונתו לבזות את חברו ולשמח לקלונו, אבל אם כונתו לשמר את חברו שלא ילמד ממעשיו (מג) פשוט דמתר ומצוה נמי איכא (גם כן יש). אך באפן זה וכיוצא בזה נראה, דמצוה להמספר לבאר הטעם, למה מספר בגנותו של חברו, כדי שלא יטעה השומע להתיר על ידו יותר מזה, וגם שלא יבוא לתמה עליו, שהוא סותר את עצמו, כי פעם יאמר לו, שאסור לספר אפלו על אמת, כמו שיתבאר לקמן בכלל ט', שמצוה רבה היא להפריש בניו הקטנים מזה העון, ועתה הוא מספר בעצמו, (וכהאי גונא איתא (וכיוצא בזה כתוב) בשלחן ערוך יורה דעה  (רמד:כב) [ט"ז צב:כב], אם הוא מתיר דבר, שיש פוסקים לאסור בערב שבת וכיוצא בזה):

No comments :

Post a Comment

please use either your real name or a pseudonym.