דרך חיים על אבות פרק ג
משנה ב
רבי חנינא סגן הכהנים אמר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו'. יש לשאול בזה מה ענין מאמר רבי חנינא סגן הכהנים אל מאמר עקביא בן מהללאל, ועוד אף כי דבר הגון וראוי להתפלל בשלומה של מלכות, אבל מה שאמר שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו, ולא היה די לומר שאלמלא מורא מלכות אין הבריות יכולים לעמוד:
כאשר תתבונן בענין הבריאה, תמצא האדם שיש לו שנוי בבריאתו מה שלא נמצא בשאר הנבראים, שכל שאר נבראים נבראו הרבה ביחד והאדם נברא ביחידי, ויותר מזה שאף הנקיבה שלו שהיה ראוי שתהיה נבראת בפני עצמה עם האדם ולא היה זה רק נברא האדם יחידי. ובפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין ל"ז, א') ת"ר לפיכך נברא האדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאלו אבד את כל העולם וכל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים כל העולם כולה ומפני הבריות שלא יאמר אבא גדול מאביך ושלא יהיו המינים אומרים הרבה רשויות בשמים להגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כולם דומים זה לזה ומלך מלכי המלכים טובע כל אחד בחותמו של אדם הראשון ואחד מהם אינו דומה לאחר ולפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם ע"כ. ולפי הנראה כי הטעם הוא, כיון שמאדם אחד יצא כל העולם א"כ המאבד נפש אחת מישראל כאלו מאבד כל העולם כולו, ואם הטעם כך קשיא כי אין זה הוכחה כלל, שהרי משמע אם לא היה נברא האדם יחידי לא היה נראה שהאדם הוא כל העולם, שהרי גם מן השני יצאו וא"כ עכשיו שאין האדם נמצא בלבד רק אחרים ג"כ למה נחשב המאבד נפש אחת מישראל כאלו אבד כל העולם, ועוד סריס וזקן למה נחשב כל העולם. אבל פירוש הדבר הזה, כי לפי מציאות העולם וציור החכמה לא היה צריך שיהיה רק אדם אחד ולא יותר, וכשם שראוי לפי ציור החכמה שיהיו שאר המינים הרבה כך ראוי שיהיה נברא האדם יחידי. כי האדם הוא מלך בתחתונים, ודבר זה ידוע כי ראוי שיהיה המלך אחד כי אין ראוי שיהיו שני מלכים. ודבר זה נתבאר בדברי חכמים שאמרו (חולין ס', א') אין שני מלכים משמשים בכתר אחד. ומפני שהוא מלך בתחתונים הנה מצד צורת העולם שכך מסודר מן הש"י ראוי שיהיה האדם יחידי, ולפיכך המקיים אדם אחד כאלו קיים כל העולם. וכן המאבד אחד כאלו אבד כל העולם. ועוד כי האדם הוא צורת העולם ומשלים אותו ובשביל האדם נבראו כל התחתונים, ובבריאת העולם ובסדר שלו האדם נברא יחידי, כי כך ראוי מצד ציור העולם כי הצורה היא אחת בלתי מחולקת ולפיכך נברא האדם יחידי, ולפיכך אדם אחד נחשב כל העולם כולו, והמקיים אחד מישראל כאלו קיים כל העולם כולו והמאבדו כאלו אבד כל העולם כולו, וכל זה מפני חשיבת האדם שהאדם יחידי הוא כל העולם:
וקאמר מפני הבריות וכו', ואף כי בלאו הכי ג"כ קצת כהנים וקצת לוים וקצת ישראלים, וא"כ מה היה יותר אם היה התחלת האדם יותר מאחד. כי אין דבר זה קשיא, כי מפני שיש התחלה אחת אף על גב שהם מחולקים בצד מה, ההתחלה שהיא אחת מאחד אותם ומקשר אותם עד שהם אחד ולא יפול ביניהם גרוי, אבל אם היה להם שתי התחלות היה נופל החלוק והגרוי ביניהם. וקאמר עוד מפני המינים שלא יאמרו שתי רשויות. וזה כי על ידי שכל התחתונים הם נתונים תחת רשותו והאדם משלים את כולם בשביל זה העולם הוא אחד כמו שבארנו למעלה ג"כ, לפיכך אף אם הרבה נבראים בעולם כיון שהאדם משלים כל הנבראים ובאדם אחד נחשב העולם כולו שהוא אחד, ואם היו שנים אם כן היה העולם מחולק ולא אחד, והיו אומרים כי מן הפועל שהוא אחד לא יצא רק פעל אחד, ולפיכך היו אומרים כי ההתחלות הם יותר מאחד שלא יצא עולם מחולק מפועל אחד, לפיכך נברא האדם יחידי שעתה מורה העולם שהוא עולם אחד על פועל אחד. ואמר עוד להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים וכו', ואין הפירוש שבשביל כך נברא יחידי כדי להגיד לך גדולתו של הקדוש ברוך הוא, כי אפשר שהיה נראה גדולתו של הקדוש ברוך הוא מצד אחר. אבל פירוש הדבר הזה כי אם לא היה נברא האדם יחיד לא היו הבריות השלמים דומים, עד שכולם יש להם צורת אדם הראשון ועם זה מתחלפים שאין האחד דומה לאחר, כי כך ראוי שיהיו בני אדם דומים בצורה אחת ויהיו עם זה מתחלפים בצורתם שאם לא כן לא היה מכיר עם מי היה מדבר בראשונה אם היה רוצה לחזור ולדבר עמו, ולפיכך ראוי שיהיו מתחלפים בצורתם. ומפני שנברא אדם הראשון יחיד והתולדות הם מתרבים לכך אינם דומים בצורתם לאדם הראשון, כי אדם יחיד היה ובתולדותיו יש רבוי, ומפני התרבות שלהם מיוחד כל אחד ואחד בצורה מיוחדת שכל אחד רבוי בפני עצמו, כי על זה יקרא ראשון ועל זה שני ועל זה שלישי וכן לעולם, והרי בכל אחד מה שלא היה קודם בריאתו. מה שלא היה כך אם לא היה נברא האדם יחידי שלא היה כאן התרבות, אבל כאשר נברא האדם יחידי ויש כאן תוספות על היחיד והתוספות הוא מה שלא היה קודם, כי יש התחלפות בין אחד ובין שנים וכן עד לעולם ודבר זה גורם התחלפות הצורה ויש כאן שנוי. ועוד כי כאשר נברא האדם יחיד, יש סגולה זאת לכל התולדות שיצא ממנו שיהיה יחיד כל אחד גם כן בצורתו, והנה מצד שכולם נכללים בשם אדם, הקדוש ברוך הוא טובע כל הבריות בחותמו של אדם הראשון, רק מפני שהיה אדם הראשון יחיד היה כל אדם דוגמתו בזה שהיה יחיד בצורתו ובודאי דבר זה שלא כמדת בשר ודם:
דרך חיים על אבות פרק ג
ואמר לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם, וזה שמצד ציור העולם ראוי שיהיה האדם נברא יחידי א"כ אדם אחד הוא כל העולם, ולא כמו שאר הנבראים שאין בכל אחד הכל כמו שהוא אצל האדם. ועל זה אמר בכאן כיון שכל אדם הוא כל העולם עד שמצד העולם היה די לעולם באדם יחידי ואין צריך לזולתו, ולפיכך אם לא היה מורא מלכות, כי המלך הוא מקשר ומאחד הכלל כי זהו ענין המלך שהוא מקשר ומאחד הכלל, כי מפני שגוזר טבע העולם שיהיה האדם יחידי בעולם, אם אין מוראו של מלכות איש את רעהו חיים בלעו עד שיהיה האדם כפי ציור העולם שכך היא הבריאה, שהרי כל אדם אומר בשבילי נברא העולם והוא בלבד ראוי בעולם, ולכך היה בולע את רעהו חיים עד שהוא נשאר לבדו, ולכך אמר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות שהוא מקשר האנשים הפרטים עד שהם מתחברים, ואם לא היה זה כל אחד בולע את רעהו חיים, כי כל אחד כל העולם ולכך היה האדם נמשך אחר זה והיה בולע רעהו חיים שלא יהיה נמצא רק הוא. וקבע דבר זה כאן, כי אמר שיסתכל האדם מאין בא ולאן הולך לא יבא לידי חטא, ורצה לומר כי צריך האדם מאוד מאוד שיסתכל באלו ג' דברים, כי לפי טבע הבריאה האדם יש לו גבהות עד שמפני גבהות שלו איש את רעהו חיים בלעו, ולפיכך סדר אחריו דברי רבי חנינא סגן הכהנים שאמר הוי מתפלל בשלומה של מלכות וכו' כלומר לב האדם תמיד נוטה אל הגבהות, ואלמלא מוראה של מלכות וכו' היה כ"כ לב האדם נוטה אל הגבהות עד שכל אחד רוצה שיהיה הוא הכל ולא יהיה נמצא בריה בעולם עד שהוא יהיה יחידי, וכל זה מפני גבהות לב האדם שלא ירצה להיות אחר עמו בעולם. ודבר זה בשביל טבע הבריאה כמו שאמרנו שהסדר נותן כך שאדם יחיד הוא כל העולם, ולכך בא המאמר הזה אחריו לומר לך שצריך לאדם הסתכלות גדול, ואם לא יסתכל בשביל גבהות לב האדם בעצמו שהוא נברא יחיד בשביל שיש בו סימן מלכות שהמלך הוא יחיד, יש לחוש שלא יבא לידי רום לב מאחר שהוא מלך יחידי. א"נ מפני שאמר עקביא הסתכל בג' דברים וכו' שמפני גבהות לבו של אדם הזהיר את האדם שלא יבא אל החטא, וקבע דברי רבי חנינא אחריו שגם הוא אמר הוי מתפלל בשלומה וכו' שמפני גבהות לב האדם איש את רעהו חיים בלעו אלמלא מורא מלכות. וכל זה פירוש אחד הוא שנסמך המאמר הזה להודיע גבהות האדם, עד שאיש את רעהו חיים בלעו. אבל הפירוש שנראה ברור כי נסמכו יחד מפני כי עקביא בן מהללאל ורבי חנינא סגן הכהנים היו בזמן אחד ולכך הוקבעו ביחד, וכן נראה שקבע אחר זה דברי רבי חנניא בן תרדיון שנים שיושבים וכו' מפני שאלו היו בזמן אחד או קרוב לזמן ומסדר דבריהם ביחד כמו שסדר דורות הקבלה זה אחר זה, וזה עיקר הטעם כאשר תמצא דברים בלתי מקושרים ביחד הוא בשביל סבה זאת שהיו בזמן אחד או קרוב לזמן אחד ומסדר דבריהם ביחד:
Crime is eliminated only if community desires to be just - G-d doesn't cause corruption
Malbim (Job 31:38 Summary): Why doesn’t G-d destroy all the wicked people in order to remove their wickedness and sustain mankind - especially since they live like the wild beasts of the forest separate from others and thus it would be possible to obligate them without harming others. … The answer lies in understanding the nature of reward and punishment. Reward and punishment is not something distinct from the commandment but is in fact inherent in the action of the commandment. For example a person who controls his lusts and desires will be healthy while one who runs after his desire for meat with become sick and be crushed by suffering. Therefore a community which strives to do good and kindness and to administer proper justice and uproot crime will live in tranquility and security without any crime and disorder. In contrast if there is perversion of justice there will be an increase in murder and robbery… Gd prepared the nature of man that he should gather together in communities and that people should help each other and should work to destroy criminals and murderers who destroy civilization and that they should administer proper justice in the land. By this means man will survive since the good people are always greater in number than the bad… Consequently the administering of justice to the wicked who destroy civilization has been given over to mankind who by their nature will uproot evil. If evil overcomes the good and if there is no justice then man will be no different than the fish of the sea. Thus man himself determines whether he will live under anarchy and crime. Therefore why be upset with Gd when society is corrupt?
