שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן נב
אם ליתן השגחה שלא ימכרו שם מאכלות אסורות במקום שא"א למנוע אותם מלמכור מאכלי חלב למי שרוצה לאוכלם אחר אכילת בשר.
כ"ג מרחשון תשט"ז. מע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם מוהר"ר יעקב אביגדור שליט"א הגאב"ד מעקסיקא
בדבר הספארט צענטער /מרכז הספורט/ יהודי שנפתח במעקסיקא אשר מבשלים שם נבלות וטרפות ושקצים ורמשים וכתר"ה יכול לפעול שיכשירו המקום ויהיה תחת השגחת הרבנים במשגיח נאמן וגם שלא יבשלו בשבת אבל בתנאי שיניחו אותם ליתן למי שרוצה לשתות חלב וגלידה קרה הנעשית מחלב אחר ארוחת הבשר ואם לא יניחו אותם זה אינם רוצים כלל לעשות כשרות בהמקום ורוצה כתר"ה לידע חות דעתי אם להנהיג שם כשרות או לא.
והנה ודאי להתיר איסור דרבנן לרשעים שאומרים שאם לא יתירו להם יעברו איסורים החמורים דאורייתא ואף שישתמדו אין לנו לחוש לזה וכדומני /וכמדומני/ שהחת"ס באיזה תשובה הביא ראיה מהא דקידושין דף ע"ב שאמר רבי כי הוה ניחא נפשיה בירתא דסטיא איכא בבבל היום סרו מאחרי המקום דמקפי פירא בכוורי בשבתא ואזיל וצדו בהו בשבתא ושמתינהו ר' אחי בר' יאשיה ואישתמוד, שכוונתו בזה להורות שאין לנו לחוש מלאסור איסור דרבנן דצידה זו לא היתה אסורה מדאורייתא כיון דהציף הנהר הכוורי והיו ביבשה אף שאישתמוד ע"י זה. והוא דין ברור ופשוט וכדמשמע שגם כתר"ה סובר כן.
אבל בכאן איני רואה שום דבר שימנעו הרבנים מלהנהיג כשרות בשביל שיהיה שם אחד רשע שיעבור וימכור אחר אכילת בשר מאכלי חלב למי שרוצה, הרי אין ההשגחה והכשר הרבנים על האנשים המוכרים להעיד שהם צדיקים שידוע לכל שהם רשעים וחשודים לעבור על כל התורה, אלא שהרבנים יראו וישגיחו על המקום שהדברים שמוכרים שם יהיו דברים כשרים שימכרו להאוכלים רק מאכלי בשר כשר וכן מאכלי חלב כשר ולא יבשלו בשבת אבל על מה שיעשו היחידים בין המוכר ובין הלוקחים שיקנו מאכלי חלב בעת שאסור להם לאכול והמוכר יתן להם אף שאסור מדין לפני עור אין הרבנים אחראים לזה כיון שאי אפשר למחות כמו שאין אחראים על מה שעושין בביתם, ולא נראה כלל שהרבנים מקילין בזה שיבא מזה פרצה ח"ו כי לא ע"ז הוא השגחת הרבנים. וגם בהכתב שיתנו הרבנים אם ירצו להדביק שם הרי לא יכתבו שהמוכרים הם אנשים כשרים אלא שכל הדברים הנמכרים שם הם דברים כשרים שעומדים תחת השגחת הרבנים.
ולכן ודאי דבר גדול יעשה כתר"ה שינהגו שם כשרות במשגיח חרדי וגם צריך שיהיה בר דעת שידע איך להשגיח שלא יוכלו לרמותו מאחר שהמנהלים אינם נאמנים שצריך הבנה ודעת איך להתנהג עם אנשים כאלו לראות שתהיה ההשגחה טובה וברורה. וזכות גדול הוא לכתר"ה במה שיציל אלפי נפשות ממאכלות אסורות. ואף למנוע מרשעים מה שאפשר שלא יעברו על איסורים הוא מצוה גדולה דהא מתני' קרי להו צנועין. וגם הרמב"ם בפ"ט ממע"ש ונטע רבעי פסק שטוב לעשות כצנועין. ובפרט שהוא מניעה מהרבה אנשים ויש מהם גם הרבה שהם כעין שוגגין שאין יודעין חומר האיסור מחסרון ידעתם /ידיעתם/ שהם כתינוק הנשבה בין העכו"ם שודאי גם מחוייבין אנחנו למנוע מהם איסורים כפי שאפשר ואף רשב"ג יודה בזה. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן נ
אם מותר לאכול במקום שמאכיל איסור לרוצה לאכול איסור י"ב אייר תשכ"א. מע"כ ידידי מו"ה ר' יוסף יפה שליט"א.
הנה בדבר מקום שמאכילין שם טרפות למי שרוצה בטרפות אם יש להם קיטשען /מטבח/ כשר עבור אלו הרוצים לאכול כשרות פשוט שאסור לאכול שם דאין להם שום נאמנות כיון דחשודים לעבור על לפני עור דהא מאכילין גם לישראל הרוצה בטרפות. ואף אם היו מאכילין הטרפות רק לנכרים שאף שאסור גם זה משום שאסור לעשות סחורה באיסורים, מ"מ משמע שלא נחשדו להאכיל לישראל משום דחשוד לקל אינו חשוד לחמור כדאיתא בחולין דף ק"ו בהא דמים ראשונים האכילו בשר חזיר לפרש"י דלישראל היה מאכיל בשר שחוטה ולעכו"ם היה מאכיל איסורים להמפרשים דהיה רשע לדבר זה עיין בב"י יו"ד ס"ס קי"ז, נמי אסור לאכול אצל ישראל כזה דהא מאן מעיד על זה שאינו מוכר גם לישראל ואינו חשוד אלא לקל למכור לנכרים דסתם אדם המחזיק רעסטארן /מסעדה/ של איסורים מאכיל גם לישראל וצריך לידע בברור שאינו מוכר לישראל וזה אי אפשר. ובפרט במדינתנו שצריך לחקור ולדרוש היטב אף על אלו שמוכרין רק כשרות אולי הם חשודים כידוע בעוה"ר שודאי אסור לאכול אצל מי שמוכר גם טרפה. ידידו, משה פיינשטיין
No comments :
Post a Comment
ANONYMOUS COMMENTS WILL NOT BE POSTED!
please use either your real name or a pseudonym.