Rivash(#157): You should know that my teacher and master R’ Peretz HaCohen never talked about Sefiros or concerned himself with them. I also heard from his mouth that R’ Shimshon of Keinon - who was the greatest scholar of his time and I also recall him even though I never saw him in person –said that “I pray with the thoughts of a child.” In other words he rejected the approach of the kabbalists who pray sometimes to one Sefira and on other occassions pray to a different Sefira – depending on what they want to accomplish with their prayers. The kabbalists in their own defense say that they are simply following the path of our Sages (Bava Basra 25b) who said, “One who wishes to become wise should turn to the south while wealth is obtained by turning to the north.” In other words the kabbalists say that one should direct one’s attention to the attribute of the right or the attribute of the left. Also when saying the Amida prayer they have particular concentration on a particular Sefira for each one of the berachos. However I - as a non-kabbalist - find all of this very strange and it seems like the heretical belief of secondary deities. I once heard a philosophically oriented person speaking in disparagement of the kabbalists, He said,” the Christians have their belief in the trinity and the kabbalists have their belief in the ten Sefiros.”… [However I also heard the kabbalistic view about Sefiros from] the elderly scholar Don Yosef Ibn Shushan… He was a great talmudic scholar and was familiar with philosophy and he was also a kabbalist. In addition he was very pious and careful in performing the mitzvos. Between us there was great love and affection. Once I asked him how he and the other kabbalists concentrated on one Sefira for a particular beracha and a different Sefira for another beracha? In addition I asked him whether the Sefiros were divinities that a person should pray to them? He replied, “G‑d forbid! Prayer should only be directed to G‑d.” He explained that it is comparable to a person who has a legal dispute and he asks the king to provide justice by asking the judge to hear his case. The person would not ask that the head of the treasury should be involved since that would obviously be a mistake. Similarly if the person was pleading that the king give him a present he would not request the involvement of the judge but one of the king’s attendants. If he was requesting wine from the king he would ask the involvement of the chief of the wine cellar. If he wanted bread he would ask for the involvement of the chief baker. Obviously he would only ask for the involvement of the minister or servant directly involved in what he needed. Prayer is exactly the same. It is obviously always directed to G‑d but there is also a direction of thought to obtain the required bounty from the Sefira which is connected with his needs. For the beracha of “Ahl hatzadikim” there is a direction of thought toward the Sefira which is called chesed (kindness) which is the attribute of mercy. On the other hand for the beracha of “Minim” (heretics) there is a concentration on the Sefira which is called gevura (strength) which is the attribute of strict justice. All of this was explained to me by this pious person concerning the intent of the kabbalists and it is a very good explanation. Nevertheless who should be involved in this approach? Isn’t it better to prayer with full concentration just to G‑d and He knows how to fulfill the requests? This is stated in Tehilim(37:5), “Commit your way to G‑d and trust in Him and He will do.” This is the view of the great master R’ Shimshon of Keinon whom I mentioned before. I also want to tell you in particular what said to me by my teacher and master Rabbeinu Nissim, “The Ramban was too much involved in the kabbalistic beliefs while I was not involved in that wisdom since I had not received knowledge of it from a kabbalistic teacher. Even if I see explanations based on the kabbalistic secrets of the Ramban but they don’t reveal the foundation principles of this wisdom. Thus they reveal a little but conceal even more. It is therefore highly likely that one would err in understanding these matters. Therefore I chose not to be involved in hidden matters”…
ריב"ש (סימן קנז): ...וגם הודעתיך, כי מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל, לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותן הספירות. גם שמעתי מפיו, שהרב רבי שמשון מקינון ז"ל, שהיה רב גדול מכל בני דורו, וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתיו בעיני, והוא היה אומר: אני מתפלל לדעת זה התינוק; כלומר, להוציא מלב המקובלים, שהם מתפללים פעם לספירה אחת ופעם לספירה אחת, כפי ענין התפלה. והם אומרים, כי זה פי' מה שאז"ל (בבא בתרא כה:): הרוצה להתחכם, ידרים, להתעשר, יצפין; ר"ל, יכוין למדת ימין או למדת שמאל. גם בתפלת שמנה עשרה יש להם בכל אחת ואחת כונה לספירה ידועה. וכל זה הוא דבר זר מאד בעיני מי שאינו מקובל כמו הם; וחושבים, שזה אמונת שניות. וכבר שמעתי אחד מן המתפלספים מספר בגנות המקובלים, והיה אומר: הע"ג מאמיני השלוש, והמקובלים מאמיני העשיריות. וכבר קרה לי בהיותי בסרקסט"ה, שבא לשם החכם הישיש דון יוסף ן' שושאן ז"ל, אשר כבר ראיתי אותו בבלנסיא"ה, והוא היה חכם בתלמוד, וראה בפילוסופיא, והיה מקובל וחסיד גדול ומדקדק במצות, וביני ובינו היתה אהבה וחשק גדול. ופעם אחת שאלתי לו: איך אתם המקובלים, בברכה אחת מכוונים לספירה ידועה, ובברכה אחרת לספירה אחרת? ועוד, הכי יש אלהות לספירות, שיתפלל אדם להן? וענה לי: חלילה שתהיה התפלה כי אם לשם יתברך עלת העלות. אבל הדבר הזה כמו מי שיש לו ריב, ושואל מן המלך שיעשה לו דין, יבקש ממנו שיצוה אל היושב על המשפט שידין לו, לא שיצוה זה אל הסוכן הממונה על האוצרות, כי תהיה שאלתו בטעות. וכן אם ישאל מן המלך שיתן לו מתן, לא יאמר לו שיצוה אל השופט, אבל שיצוה אל הסוכן. וכן אם ישאל ממנו יין, יבקש שיצוה זה לשר המשקים; ואם ישאל לחם, יאמר לשר האופים; לא בהפך זה. כך הוא בענין התפלה, שהיא לעולם לעלת העלות, אלא שמכוין המחשבה להמשיך השפע לאותה ספירה המתיחסת לאותו דבר שהוא מבקש עליו. כמו שתאמר, שבברכת על הצדיקים יכוין לספירה הנקראת חסד, שהיא מדת רחמים, ובברכת המינין יכוין לספירה הנקראת גבורה, שהיא מדת הדין; והקש על זה. זה באר לי החסיד הנז' מכונת המקובלים, והנה טוב מאד. אמנם, מי מכניס אותנו בכל זה? הלא טוב להתפלל סתם לשם יתברך בכונה, והוא ידע באיזה דרך ישלים המבוקש; כמאמר הכתוב (תהילים לז:ה): גול על ה' דרכך, ובטח עליו והוא יעשה. וזה מה שאמר הרב הגדול רבי שמשון דקינון ז"ל, שהזכרתי למעלה. וכן הודעתיך מה שאמר אלי ביחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל, כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה ההיא; ולזה איני תוקע עצמי באותה חכמה, אחר שלא קבלתיה מפי מקובל חכם. ואם ראיתי באורים על סודות הרמב"ן ז"ל, וגם הם אינם מגלי' שרשי החכמה ההיא, ומגלים טפח ומכסים כמה טפחים, וקרוב לטעות בדבר מהם; ולכן בחרתי לבל יהיה לי עסק בנסתרות...