העמק דבר בראשית פרק כד פסוק סד
(סד) ותשא רבקה וגו' ותרא את יצחק. בעודו עומד ומתפלל והי' אז כמלאך אלהים נורא מאד, וכמבואר ברבה שראתה ידיו שטוחות בתפלה, על כן נבעתה מאד:
ותפל מעל הגמל. מרוב פחד ואימה, אמנם לא ידעה ממי היא מתפחדת, ואלו לא היתה יושבת עם העבד על גמל אחד, והיתה יושבת מאחוריו עד שראתה שאח"כ האיש הולך לקראת העבד ועומד ומדבר עמו ככל אדם, והי' דעתה מתקרר בתוך כך, עד שבהודעה אח"כ מי הוא האיש הי' כבר סר הפחד ממנה, אבל בהיותה יושבת עם העבד, ובתוך הפחד שאלה את העבד:
העמק דבר בראשית פרק כד פסוק סה
(סה) ותאמר אל העבד. אחר שפסק מתפלה, וראתה שאותו האיש שנתפעלה ממנו הולך לקראתם, על כן שאלה, מי האיש הלזה. אשר אני מתפעל ומפחד ממנו, וכמבואר בב"ר על לשון הלזה, משמעו אדם מאוים ונורא, על כן כששמעה ממנו שהוא אישה, ותקח הצעיף ותתכס. מרוב פחד ובושה כמו שמבינה שאינה ראויה להיות לו לאשה, ומאז והלאה נקבע בלבה פחד ממנו, ולא היתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם, ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם או שינוי דעה לא בושו לדבר רתת לפניהם, משא"כ רבקה. וכל זה הקדמה להסיפור שיבוא בפרשת תולדות שהיו יצחק ורבקה מחולקים בדעות, ומכ"מ לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על דעתה בדברים נכוחים כי היא יודעת האמת כי עשו רק ציד בפיו, וכן בשעת הברכות, וכל זה הי' סיבה מהקב"ה שיגיעו הברכות ליעקב דוקא באותו האופן וכאשר יבואר במקומו טעם הדבר, ואלו היתה רבקה עם אישה כמו שרה ורחל עם אנשיהן, לא הי' מגיע בזה האופן, והכל בהשגחה פרטית מראש שתגיע רבקה ליצחק בשעה שתבהל ממנו, ויצא אחרית דבר כפי רצונו ית':
(סד) ותשא רבקה וגו' ותרא את יצחק. בעודו עומד ומתפלל והי' אז כמלאך אלהים נורא מאד, וכמבואר ברבה שראתה ידיו שטוחות בתפלה, על כן נבעתה מאד:
ותפל מעל הגמל. מרוב פחד ואימה, אמנם לא ידעה ממי היא מתפחדת, ואלו לא היתה יושבת עם העבד על גמל אחד, והיתה יושבת מאחוריו עד שראתה שאח"כ האיש הולך לקראת העבד ועומד ומדבר עמו ככל אדם, והי' דעתה מתקרר בתוך כך, עד שבהודעה אח"כ מי הוא האיש הי' כבר סר הפחד ממנה, אבל בהיותה יושבת עם העבד, ובתוך הפחד שאלה את העבד:
העמק דבר בראשית פרק כד פסוק סה
(סה) ותאמר אל העבד. אחר שפסק מתפלה, וראתה שאותו האיש שנתפעלה ממנו הולך לקראתם, על כן שאלה, מי האיש הלזה. אשר אני מתפעל ומפחד ממנו, וכמבואר בב"ר על לשון הלזה, משמעו אדם מאוים ונורא, על כן כששמעה ממנו שהוא אישה, ותקח הצעיף ותתכס. מרוב פחד ובושה כמו שמבינה שאינה ראויה להיות לו לאשה, ומאז והלאה נקבע בלבה פחד ממנו, ולא היתה עם יצחק כמו שרה עם אברהם, ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם או שינוי דעה לא בושו לדבר רתת לפניהם, משא"כ רבקה. וכל זה הקדמה להסיפור שיבוא בפרשת תולדות שהיו יצחק ורבקה מחולקים בדעות, ומכ"מ לא מצאה רבקה לב להעמיד את יצחק על דעתה בדברים נכוחים כי היא יודעת האמת כי עשו רק ציד בפיו, וכן בשעת הברכות, וכל זה הי' סיבה מהקב"ה שיגיעו הברכות ליעקב דוקא באותו האופן וכאשר יבואר במקומו טעם הדבר, ואלו היתה רבקה עם אישה כמו שרה ורחל עם אנשיהן, לא הי' מגיע בזה האופן, והכל בהשגחה פרטית מראש שתגיע רבקה ליצחק בשעה שתבהל ממנו, ויצא אחרית דבר כפי רצונו ית':
מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת חיי שרה פרק כד סימן סד
ותפל מעל הגמל. נפילה ממש, ובאותה נפילה איבדה בתוליה
ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי שרה רמז קט
ותפול מעל הגמל [כ"ד, ס"ד] לפי שראתה ברוח הקדש שעתיד לצאת ממנו עשו הרשע נזדעזעה ונעשית מוכת עץ ויצא ממנה דם בתולים מיד אמר הקדוש ברוך הוא לגבריאל רד ושמור את הדם שלא יסריח ולא יהיה בו מום בא יצחק עליה ולא מצא לה בתולים חשדה מאליעזר אמר לה בתולותיך היכן הן אמרה לו כשנפלתי מן הגמל נעשיתי מוכת עץ אמר לה שקר את מדברת אלא אליעזר פגע בך ונשבעה לו שלא נגע בה הלכו ומצאו העץ צבוע דם מיד ידע יצחק שהיא טהורה אמר הקדוש ברוך הוא מה אעשה לעבד הזה שהיה חשוד אמר למלאכי השרת הכניסוהו חי בגן עדן הוא אליעזר בן נמרוד והוא תמיה גדולה יצחק יצא מגן עדן חי ואליעזר נכנס לגן עדן חי: