update - added official view of Gateshead Rav which disagree with the original guest post
just received this letter and explanation:
Hello. your guest post about the Gateshead Rav is a complete misunderstanding of his position. i was debating a long time about whether to send you this one-page summary of a Shiur he has given on the topic of reporting molesters, but now it seems that it would be a good idea, This summary has already been circulated and has the Haskama of the GR.
כללי הלכה נעביד רודפי ילדים
א. מסירה - הנה מסירה הוא ערן חמור מאוד ואין לו חלק לעוה"ב - אמנם זה כשעושה כן באיסור אבל לפעמים הוא מותר ולפעמים הוא חיוב למסור - רע' בחו"מ ס' שפ"ח ובספרי התשובות עליו - ובאופנים המותרים הוא מיציר לרבים - הצלת נרדף - לאפרושי מאיסורא - טסקא דמלכא ועוד - וע"כ צריכים לדון כל עניך ע"פ ההלכה אחר לימוד בעיון ובעמל ובשימוש חכמים - ולא לדון מתוך רגש או שמועה ששמע בילדותו או ע"י לימוד שטחי
ב. רודף ילדים - יש בו הרבה אם לא כל הטעמים הנ"ל - רע' בירחון ישורון חלק ט"ו, וכ"ב וכן בנשמת אברהם ח"ד תשובות מגדולי הוראה של כל החוגים הן מא"י והן מחוץ לארץ שהסכימו לזה - ועל כולם הוא פסק של הגרי"ש אלישיב זי"ע שמלבד כל הטעמים הנ"ל מוסיף ומכין ועונשין שלא מן הדין באופן שהדור פרוץ בכך, ומחליט שזהו מציאות כהיום ר"ל
ג. עדות - הנה דברים האלו לעולם לא נעשים בפני עדים כשרים - ולעולם שומעים שמועות מפי נשים וקטנים - אמנם אין אנו ונין על הרודף לעונשו אלא ונין כאן אם יש חיוב של הצלת הנרדפים - ובוראי אם שומע מפי כמה באופן וניכר ואמת חייבים להציל נרדפים וכבר העיר לנו עיינין הגרי"ש אלישיב זי"ע רכל שבגדר שיש רגלים לדבר ]ולא דמיון[ מחויבים להציל אפילו ע"י מסירה למלכות
זאת ועוד מה שאשה פסולה לעדות היינו שאחר א"א לעשות ולענוש על פיה אבל בוראי היא בעצמה יודע המציאות מה נעשה לה - ואם היא שואלת לפי דבריה ויש רגלים לדבר שנכרים דברי אמת בוראי מותר לענות ולהורות לה לפי דבריה
וכ"ש בנדון ששמעו הודאת בעל דין - ואין לדון מדין אין אדם משים עצמו רשע כי אין אנו ונין אם כשר לעדות אלא אם מחויב להציל אחרים, ופשוט וצריכים לקבל דברי רוצח ורודף לעניך זה לדאוג לשמור על הנרצחים והנרדפים
ו. תשובה - האם צריכים לחשוש שעשה תשובה ובפרט כשהוא ת"ח שעבר עבירה בלילה, הנה זה לא נוגע כאן, ראשית כי אין ונין על האדם אלא אם חייבים לדאוג לנרדפים, שנית דמי שהכשיל אחרים בדאורייתא אין נאמן שעשה תשובה עד שיוחזק כמבואר ביו"ד סי· קי"ח, שלישית דמי שמושקע בהשחתות אלו הוא חולה במחלת נפש אשר קשה לרפאות אמנם הוא דבר שבגדר רפואה ואין עניך תשובה אלא לחטא ולא למחלות
ה. רחמנות - הנה בוראי מסימני זרע אברהם הוא רחמנות - אבל כמובן א"א לעשות על חשבון אחרים וכבר העידו חז"ל "כל המרחם על אכזרים לבסוף מתאכזר על רחמנים" - והנסיון כבר העיד שבעניך זה האכזריות על הרחמנים אינה לבסוף אלא הוא תיכף ומיד ובבת אחת ה· ישמרנו
ו . אפשר לחצילו כאחד מאבריו - בוראי גם מי שהוא רודף אין להוד גו אם ניתן להציל נרדפים באופן אחר וע"כ כשיש עצה בדוקה ובטוחה להציל נרדפים חייבים לעשותו אבל אין לסמוך בזה על עצות שאינם בטוחות לחלוטין כי אין אנו ושאין להפקיר נרדפים וילדים שאינם יכולין להגן על עצמן ע"י סברות ורצונות בדויות ) wishful thinking ( ומי שעושה כן הוא אינו בעל אחריות
ז. הראוי לחורות כזה - איתא בחז"ל רבים חללים הפילה הוא ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה - והוא תלוי בכל הלכה ושאלה בפני עצמה - וע"כ אף מי שרגיל להורות בדיני איסור והיתר השכיחים או אפילו ת"ח מופלג שבקי בש"ס הוא לא הגיע להוראה בעניך זה ורק מי שעמל על דינים אלו ומתחיל מן הש"ס וראשונים ומסיים בלימוד חושן משפט ותשובות עליו כ אשר הנסיון מעיד לוקח לפחות מחודש עד חודשיים [ וגם לרבות ששימש ת"ח גאוני ההוראה בעני"ז רשאי להורות בזה ובלי זה הוי בגדר רבים חללים הפילה
נכתוב מתוך דברים ששמענו מהגאון אב"ד דק"ק גייטסהעד הרב ש .פ. זיממערמאן שליט"א
just received this letter and explanation:
כללי הלכה נעביד רודפי ילדים
א. מסירה - הנה מסירה הוא ערן חמור מאוד ואין לו חלק לעוה"ב - אמנם זה כשעושה כן באיסור אבל לפעמים הוא מותר ולפעמים הוא חיוב למסור - רע' בחו"מ ס' שפ"ח ובספרי התשובות עליו - ובאופנים המותרים הוא מיציר לרבים - הצלת נרדף - לאפרושי מאיסורא - טסקא דמלכא ועוד - וע"כ צריכים לדון כל עניך ע"פ ההלכה אחר לימוד בעיון ובעמל ובשימוש חכמים - ולא לדון מתוך רגש או שמועה ששמע בילדותו או ע"י לימוד שטחי
ב. רודף ילדים - יש בו הרבה אם לא כל הטעמים הנ"ל - רע' בירחון ישורון חלק ט"ו, וכ"ב וכן בנשמת אברהם ח"ד תשובות מגדולי הוראה של כל החוגים הן מא"י והן מחוץ לארץ שהסכימו לזה - ועל כולם הוא פסק של הגרי"ש אלישיב זי"ע שמלבד כל הטעמים הנ"ל מוסיף ומכין ועונשין שלא מן הדין באופן שהדור פרוץ בכך, ומחליט שזהו מציאות כהיום ר"ל
ג. עדות - הנה דברים האלו לעולם לא נעשים בפני עדים כשרים - ולעולם שומעים שמועות מפי נשים וקטנים - אמנם אין אנו ונין על הרודף לעונשו אלא ונין כאן אם יש חיוב של הצלת הנרדפים - ובוראי אם שומע מפי כמה באופן וניכר ואמת חייבים להציל נרדפים וכבר העיר לנו עיינין הגרי"ש אלישיב זי"ע רכל שבגדר שיש רגלים לדבר ]ולא דמיון[ מחויבים להציל אפילו ע"י מסירה למלכות
זאת ועוד מה שאשה פסולה לעדות היינו שאחר א"א לעשות ולענוש על פיה אבל בוראי היא בעצמה יודע המציאות מה נעשה לה - ואם היא שואלת לפי דבריה ויש רגלים לדבר שנכרים דברי אמת בוראי מותר לענות ולהורות לה לפי דבריה
וכ"ש בנדון ששמעו הודאת בעל דין - ואין לדון מדין אין אדם משים עצמו רשע כי אין אנו ונין אם כשר לעדות אלא אם מחויב להציל אחרים, ופשוט וצריכים לקבל דברי רוצח ורודף לעניך זה לדאוג לשמור על הנרצחים והנרדפים
ו. תשובה - האם צריכים לחשוש שעשה תשובה ובפרט כשהוא ת"ח שעבר עבירה בלילה, הנה זה לא נוגע כאן, ראשית כי אין ונין על האדם אלא אם חייבים לדאוג לנרדפים, שנית דמי שהכשיל אחרים בדאורייתא אין נאמן שעשה תשובה עד שיוחזק כמבואר ביו"ד סי· קי"ח, שלישית דמי שמושקע בהשחתות אלו הוא חולה במחלת נפש אשר קשה לרפאות אמנם הוא דבר שבגדר רפואה ואין עניך תשובה אלא לחטא ולא למחלות
ה. רחמנות - הנה בוראי מסימני זרע אברהם הוא רחמנות - אבל כמובן א"א לעשות על חשבון אחרים וכבר העידו חז"ל "כל המרחם על אכזרים לבסוף מתאכזר על רחמנים" - והנסיון כבר העיד שבעניך זה האכזריות על הרחמנים אינה לבסוף אלא הוא תיכף ומיד ובבת אחת ה· ישמרנו
ו . אפשר לחצילו כאחד מאבריו - בוראי גם מי שהוא רודף אין להוד גו אם ניתן להציל נרדפים באופן אחר וע"כ כשיש עצה בדוקה ובטוחה להציל נרדפים חייבים לעשותו אבל אין לסמוך בזה על עצות שאינם בטוחות לחלוטין כי אין אנו ושאין להפקיר נרדפים וילדים שאינם יכולין להגן על עצמן ע"י סברות ורצונות בדויות ) wishful thinking ( ומי שעושה כן הוא אינו בעל אחריות
ז. הראוי לחורות כזה - איתא בחז"ל רבים חללים הפילה הוא ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה - והוא תלוי בכל הלכה ושאלה בפני עצמה - וע"כ אף מי שרגיל להורות בדיני איסור והיתר השכיחים או אפילו ת"ח מופלג שבקי בש"ס הוא לא הגיע להוראה בעניך זה ורק מי שעמל על דינים אלו ומתחיל מן הש"ס וראשונים ומסיים בלימוד חושן משפט ותשובות עליו כ אשר הנסיון מעיד לוקח לפחות מחודש עד חודשיים [ וגם לרבות ששימש ת"ח גאוני ההוראה בעני"ז רשאי להורות בזה ובלי זה הוי בגדר רבים חללים הפילה
נכתוב מתוך דברים ששמענו מהגאון אב"ד דק"ק גייטסהעד הרב ש .פ. זיממערמאן שליט"א
=========================================================
Guest Post:
Todros Grynhaus: The Gateshead Rav testifies against him in court"
What did the Gateshead Rav, Rabbi Zimmerman mean when he said,
"I realised it was beyond competence and let Dr Schauder handle it."?
Part of the tragedy of the 21st Century (a perspective which unfortunately has even damaged the Jewish world) is the belief that aveiros and middot can be "cured" by "therapy".
Rambam in Shmoneh Prakim and Hilchot Deot compares bad middot to illnesses, and doctors to Sages only as a MASHAL !! A mashal, or analogy, metaphor or model in English is only an illustration not a true description of the state of affairs.
Rambam definitely did not imply that, for example, a baal gaavah can be literally "cured" by medication! Nor do we take the metaphor 'choleh nefesh' literally and perform bikkur cholim for a baal taavas!
Now in modern times the mashal has come to be regarded as mamash concrete reality. Inappropriate behaviour is now regarded as "illness". Sure, perverse behaviour with children may be called "sick", but "sick behaviour" is, in the English idiom, a metaphor or figure of speech, as we've just said, a Mashal! We can also say that the economy of a country is "sick" or that a joke is a "sick joke". We can also say of drug abuse, or internet pornography "it is a cancer in our society".
The definition of "therapy" is treatment of a real illness, The behaviour in question is not a real illness at all (Was it diagnosed by a laboratory? Is there a pill for it?) and therefore any change in behaviour does not come under the definition of "therapy", whether attempted through talking, confining, drugs or electric shocks.
Behaviour is located in the domains of Hallachah, Musar, Derech Eretz, morality and ethics, politics and human conflict, and cannot be cured. Behaviour is not illness.
In this context we must point out that, Dr. Schauder, with all due respect to his academic credentials, and good intentions to do chesed, and mekarev, is not a real doctor treating a real illness, nor is he a baal musar guiding the teshuvah process, nor a kabbalist nor a rebbe, nor a posek! (This in a community with more qualified people in all these categories!).
A community with emunah shleimah in psychologists, only enables and extends the bad behaviour and further damages the victims, by failing to report it and naively waiting for it to be cured.
So, what, actually is this Game? After all, Dr. Schauder is an expert in Transactional Analysis, which is based on the priciple of 'Games People Play'?
Is the Gateshead Rav calling into question, Heaven forbid, the adequacy of 'Orchot Tzaddikim' and 'Mesillat Yesharim', recommending Pavlov's dog instead? Has the principle of S'char v'Ones been abolished? Is a graduate of Pretoria University a better baal musar than a Yeshiva graduate? Maybe we should appoint behaviourists as mashgichim ruchani in our Yeshivos?
One thing is clear, The Rav and community have now, given full recognition and endorsement to psychology and psychotherapy, something missing from Torah the last 3,500+ years, but what for?
When Rabbi Zimmerman said,
"I realised it was beyond competence and let Dr Schauder handle it." Did he mean, "Oh shame, the poor fellow can't help it, he's sick"? Or "Maybe a doctor's opinion will get us leniency in court"? or "We'll get him sentenced to hospital instead of being treated in prison"?