מה שכתוב בהגדה: ואני כאשר אבדתי אבדתי (אסתר ד, טז) כשם שאבדתי מבית אבא כך אבדתי ממך. הקשו
בתוספות יגרשנה ויחזירנה אחר כך שאינה אסורה לו מחמת זנות, וכדמוכח בפרק
שני דסוטה (יח, ב) לא היה מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על לאחר שתתגרש,
דאינו מתנה אלא מה שאוסרה עליו, והלכה והיתה לאיש אחר כתיב (דברים כד, ב)
נשאת אסורה לחזור לו זנתה מותרת לחזור לו. ותירצו שהיה ירא לגרשה לפי שכל
מעשה הגט בעדים וירא שמא יתפרסם ויודע הדבר למלך. ואינו נכון בעיני,
ויכתוב לו בכתב ידו שהוא כשר דאורייתא, וטוב היה לו לעשות כן דהא אסתר
היכי עבדה הכי דהשתא ברצונה נבעלת ותהרג ואל תעבור ואילו היה מגרשה בכתב
ידו לא היתה עוברת על איסור עריות החמור ולא היתה נאסרת למרדכי. אלא שדברי
אגדה הן ואין משיבין עליהן
It's entirely possible that Mordechai was able to perform biah with her like Shmuel, without breaking her besulin. That would make her, in the eyes of the goyim, a besulah.
ReplyDeleteAnd so? I highly doubt the Persian police coming around the neighbourhood did hymen checks before rounding up the girls and carting them off. If Esther was married, she'd be hidden in the house and even if they broke in, they'd see that her hair was covered and there was a decorative Ksubah on the wall.
ReplyDelete