תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מו עמוד ב
כדתניא: מה הם אומרים בבית האבל? ברוך הטוב והמטיב; רבי עקיבא אומר: ברוך דיין האמת. הטוב והמטיב אין, דיין אמת לא? - אלא אימא: אף הטוב והמטיב. מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע ביה מלתא, פתח ובריך: הטוב והמטיב, אל אמת דיין אמת, שופט בצדק לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים.
שיטה מקובצת מסכת ברכות דף מו עמוד ב
שהרי עוקרין אותה בבית האבל דתניא מה הן אומרים בבית האבל וכו'. ומדר' עקיבא מייתי ראיה דאין אומרים הטוב והמטיב כלל. ולא קיימא לן כותיה אלא כמר זוטרא דאיקלע לבי רב אשי ופתח בהטוב והמטיב. ואיפשר נמי למימר דרב נחמן כתנא קמא סבירא ליה אלא דקא מייתי ראיה דכיון דחזינן דר' עקיבא עקר לה לגמרי מבית האבל שמע מינה דלאו דאורייתא היא:
חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף מו עמוד ב
אמר ר"נ בר יצחק תדע דהטוב והמטיב לאו דאורייתא שהרי עוקרין אותה בבית האבל דת"ר וכו', ומדר"ע קא מייתי ראיה דס"ל דאין אומר הטוב והמטיב כלל, ואפשר דס"ל לר"נ דהלכתא כר"ע, ואנן לא קיי"ל כותיה אלא כמר זוטרא דאיקלע בבי ריש גלותא ופתח בהטוב והמטיב, וא"נ אפשר דאף ר"נ כת"ק ס"ל אלא דקא מייתי ראיה דמדר"ע עקר ליה לגמרי מבית האבל, ש"מ לאו דאורייתא, דר"ע ורבנן לאו בהא מילתא פליגי אי הטוב והמטיב דאורייתא או דרבנן, כנ"ל.
(3) רמב"ם פירוש המשניות - מסכת ברכות פרק ט משנה ה
כדתניא: מה הם אומרים בבית האבל? ברוך הטוב והמטיב; רבי עקיבא אומר: ברוך דיין האמת. הטוב והמטיב אין, דיין אמת לא? - אלא אימא: אף הטוב והמטיב. מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע ביה מלתא, פתח ובריך: הטוב והמטיב, אל אמת דיין אמת, שופט בצדק לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים.
שיטה מקובצת מסכת ברכות דף מו עמוד ב
שהרי עוקרין אותה בבית האבל דתניא מה הן אומרים בבית האבל וכו'. ומדר' עקיבא מייתי ראיה דאין אומרים הטוב והמטיב כלל. ולא קיימא לן כותיה אלא כמר זוטרא דאיקלע לבי רב אשי ופתח בהטוב והמטיב. ואיפשר נמי למימר דרב נחמן כתנא קמא סבירא ליה אלא דקא מייתי ראיה דכיון דחזינן דר' עקיבא עקר לה לגמרי מבית האבל שמע מינה דלאו דאורייתא היא:
אמר ר"נ בר יצחק תדע דהטוב והמטיב לאו דאורייתא שהרי עוקרין אותה בבית האבל דת"ר וכו', ומדר"ע קא מייתי ראיה דס"ל דאין אומר הטוב והמטיב כלל, ואפשר דס"ל לר"נ דהלכתא כר"ע, ואנן לא קיי"ל כותיה אלא כמר זוטרא דאיקלע בבי ריש גלותא ופתח בהטוב והמטיב, וא"נ אפשר דאף ר"נ כת"ק ס"ל אלא דקא מייתי ראיה דמדר"ע עקר ליה לגמרי מבית האבל, ש"מ לאו דאורייתא, דר"ע ורבנן לאו בהא מילתא פליגי אי הטוב והמטיב דאורייתא או דרבנן, כנ"ל.
(ה) חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה כו' - מה שאמר כשם שהוא מברך על הטובה, רוצה לומר לקבל אותו בשמחה ולב טוב ולכבוש כעסו, וייטיב נפשו כשיברך דיין האמת כמו שיעשה בשעה שיברך הטוב והמטיב, וכמו שהיו אומרים החכמים ברוב דבריהם כל מה דעביד מן שמיא לטב, וזה דבר שכלי אצל בעלי השכל ואפי' לא הורה הכתוב עליו, לפי שיש דברים רבים נראים בתחילתן טובים ויהיה אחריתם רעה רבה, ועל כן אין ראוי למשכיל להשתומם כשתבא עליו צרה גדולה מפני שאינו יודע סופה, וכמו כן אסרו ע"ה להרבות בשמחה ובשחוק, אבל תהיה השמחה במעשים עליונים, רוצה לומר לעשות הצדק ולרדוף אותו, ואולם אזהרת הכתוב על היגון והדאגה, כל כך הוא גלוי ומפורסם בספרים בדברי הנבואה שאין צריך לדבר עליו, וזה שלא היה הכבוד ההוא שהוא מצטער עליו לטובתו בעולם מתחלתו ועד סופו, ויחשוב החושב שכבר הצליח ושהיא ההצלחה האמיתית, והיה הכבוד ההוא סיבה לטרדו מחיי העוה"ב, ועל כן נאמר (משלי יד) יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות. ולפיכך יכוין אדם מחשבתו ויתפלל לאל, להיות כל מה שיבואהו בעולם הזה מרע ומטוב, סיבה להשיג אליו ההצלחה האמיתית. ומה שאמר ביצר טוב וביצר רע, רוצה לומר להשיב אל לבו אהבת האל ולהאמין בו, ואפי' בשעת העברה והכעס והאף שכל זה הוא יצר רע, כמו שאמר בכל דרכיך דעהו אפי' בדבר עברה. ופירוש מדה ענין רוצה לומר בכל ענין שיבואך שבחהו והודהו:
In the house of mourning there is a concern that one will question God's perfect justice. "What can you do? This is what God wanted" is a unwanted phrase. Things like "He was so young" or "He lived a good life" are also not ideal because you're trying to explain the unknowable - why this person died now. You're trying to justify God or complain that maybe He made a mistake, chalilah.
ReplyDeleteHaTov v'HaMeitiv could be seen as insensitive to the mourner. Sure, we sanctify His name in the face of our loss but we do so to show our unconditional acceptance of His judgement, hence Dayan HaEmes.