אמת ליעקב ויקרא פרק כא פסוק ב
ואפשר6 דלפי מושגם באמת נחלקו ג"כ בפרק האשה שנתארמלה [כתובות דף י"ז ע"א] בענין כיצד מרקדין לפני הכלה, דב"ה סברי דיאמר כלה נאה וחסודה, וב"ש ס"ל דיש בזה חשש שקר, והיינו דב"ש סברי שבשום אופן אסור לשנות מהאמת לאמיתה, ולכן אפילו אם אחד קנה מקח רע מן השוק אסור לשבחו - שהרי לפי האמת האמיתית הרי זה מקח רע, וב"ה סברי דכיון דלעולם בעינן שתהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות א"כ אין זה נחשב לשקר, והיינו שצריך להתחשב עם האמת של רגשי האדם, ודו"ק היטב.
ונבין לפ"ז מה דאיתא בספרי קבלה דלעתיד לבוא תיפסק ההלכה כבית שמאי, והיינו משום דרק בעולמנו צריכים אנו להתחשב עם האמת הנראית לרוב בני אדם, אבל לעתיד לבוא שאז תתגלה האמת האמיתית בודאי תהיה ההלכה כב"ש, ודו"ק.
ונראה בביאור דבריהם, ע"פ מה שביארתי באריכות בחידושי לעיל בפרשת בראשית [א' פכ"ו] דהתורה מסרה לנו את המדות שהתורה נדרשת על ידיהן, ועל ידי אותן המדות אנו פוסקין כל ספק שנולד לנו באיזו הלכה - ואין לו לדיין מה שעיניו רואות, וכשהללו מזכין - אף שהאמת לאמתו שהוא חייב, מ"מ אם הרוב מזכין הרי הוא זכאי על פי דין תוה"ק דאחרי רבים להטות, ואף שאפשר שהמיעוט כיון לאמיתת האמת מ"מ התורה מסרה לנו את הדין איך שנדרוש עפ"י השכל האנושי, ועיי"ש5. ועיין בים של שלמה [בהקדמתו למסכתות ב"ק וחולין] איך שביאר הא דאמרו בגמ' אלו ואלו דברי אלקים חיים.
והנה בעירובין [דף י"ג ע"ב] איתא: ג' שנים נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה ב"ק ואמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים הן והלכה כב"ה, ועיי"ש. ולכאורה מאי שנא מכל פלוגתא דתנאי או אמוראי שודאי כל אחד אומר שהלכה כמותו, ומאי שנא מחלוקת ב"ש וב"ה דמשמע דכאן היתה מלבד כל מחלוקתם גם מחלוקת אחרת שהללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. והנראה לבאר הגמ', דבאמת היתה כאן מחלוקת חדשה - והיא כללית - מלבד כל פרטי דינין שנחלקו בכל התורה כולה, שב"ש אומרים הלכה כמותנו וב"ה אומרים הלכה כמותנו, כלומר שנחלקו היכא דישנו רוב ומיעוט אלא שהמיעוט הוא חריף טפי - דב"ש אזלי בתר החריפי ומשום דהחריף יכול לכוון יותר אל האמת לאמיתו, וב"ה סברי דאזלינן בתר השכל האנושי - ואף שזה אינו אמיתת האמת, אבל מכיון שלפי השכל האנושי נראה שכן הוא האמת הרי הדין כאותו הרוב. ולפ"ז נמצא דלב"ש לעולם יש להשגיח בב"ק, שהרי הב"ק בודאי הנהו האמת האמיתי, וכיון שבפלוגתא זו נפסקה ההלכה דאזלינן בתר השכל האנושי גם לדעת ב"ש, א"כ ע"כ אית לן למיפסק כדברי ב"ה בממה נפשך - דלדידהו הא לעולם הילכתא כוותייהו, ולב"ש הא לדידהו משגחינן בב"ק, ודו"ק.
ואפשר6 דלפי מושגם באמת נחלקו ג"כ בפרק האשה שנתארמלה [כתובות דף י"ז ע"א] בענין כיצד מרקדין לפני הכלה, דב"ה סברי דיאמר כלה נאה וחסודה, וב"ש ס"ל דיש בזה חשש שקר, והיינו דב"ש סברי שבשום אופן אסור לשנות מהאמת לאמיתה, ולכן אפילו אם אחד קנה מקח רע מן השוק אסור לשבחו - שהרי לפי האמת האמיתית הרי זה מקח רע, וב"ה סברי דכיון דלעולם בעינן שתהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות א"כ אין זה נחשב לשקר, והיינו שצריך להתחשב עם האמת של רגשי האדם, ודו"ק היטב.
ונבין לפ"ז מה דאיתא בספרי קבלה דלעתיד לבוא תיפסק ההלכה כבית שמאי, והיינו משום דרק בעולמנו צריכים אנו להתחשב עם האמת הנראית לרוב בני אדם, אבל לעתיד לבוא שאז תתגלה האמת האמיתית בודאי תהיה ההלכה כב"ש, ודו"ק.
Presumably Akavya, and rabbi eliezer were concerned with truth, not procedure.
ReplyDeleteand therefore zaken mamre is not significant!?
ReplyDeleteZaken mamre is limited in its application. A later authority or judge, raising an issue or suggesting a problem, regarding an earlier decision is not a Zaken mamre. That would only apply within a court where an individual member doesn't accept the majority vote.
ReplyDeleteRaavad's gloss on Rambam in "Mamrim" rejects his claim that a BD needs to be greater in number and wisdom to undo a Gezeira , he cites R' Yochanan b Zakkai who did undo one, eventhough the earlier BD was greater than him or his.