שו"ת גבורת אנשים סימן עב
ונראה לפי מה שהעליתי לעיל סי' מ"ב דאין לו גבורת אנשים אין כופים בשוטים להוציא, ה"ה דאין לנדותו עד שיתן גט. ואף על גב שהבאתי לעיל סי' ט"ו דברי הרא"ש פ' הבא על יבמתו דמשמע מדבריו דאפי' היכא דאין כופין בשוטים מנדינן ליה. מ"מ אין נראה כן הלכה למעשה, דהא אמרינן בעלמא [פסחים נב ע"א] דשמתא קשה מנגדא. וגם הרא"ש גופיה כתב בפ' החובל [ב"ק פ"ח סי' ב] שאין לך גוביינא גדול מזה, דמשמתינן ליה דלנקטיה בכובסיה עד דשבק לגלימיה [עי' שבועות מא ע"א]. וכן כתב המרדכי [סי' רד] והגה"ת אשר"י [סי' יט] פ' המדיר וכתבו שמעשה בא כן לפני ר"ת שנידו לאחד ליתן גט ונתן גט, ופסל ר"ת את הגט וצוה לעשות לו גט אחר. וכן הסכמת רוב הפוסקים דהיכא דאין כופין אין מנדין אותו ג"כ, וכ"כ ב"י סימן קנ"ד בשם תשובת רשב"א, וכ"כ הריב"ש סי' קכ"ז, וכן פסק מהר"ל ן' חביב בתשו' סי' ל"ג, וכן כתב הרב בהג"ה סי' קנ"ד (ס"ך) [סכ"א] ושאר אחרונים. (וכן פסק בתשו' מהר"י ן' לב ספר ג' ס"ס ק"א באין לו גבורת אנשים דאין כופין להוציא לא בשוטים ולא בנדוי ושמתא. וכן מסיק בתשו' מהר"ר שלמה כהן ספר שלישי ס"ס מ"ב דלענין מעשה אין כופין אותו בשום דבר רק שאומרים לו שמותר לקרותו עבריין ע"ש) וכן עיקר.
מיהו כתב הרב בהג"ה שם וז"ל ומ"מ יכולים לגזור על כל ישראל שלא לעשות לו שום טובה או לישא וליתן עמו או למול בניו או לקברו עד שיגרש ובכל חומר שירצו ב"ד יכולים להחמיר בכה"ג ובלבד שלא ינדו אותו עכ"ל. והוא מדברי ר"ת ומהרי"ק ובנימין זאב, אבל בתשו' מהר"י ן' לב שם כתב וז"ל וה"נ לא עבדינן ההרחקה שכתב ר"ת והסמ"ק ומהרי"ק, לפי שלא ראינו ולא שמענו בדורנו זאת ההרחקה. ואפשר דטעמא הוי משום דבדורות הללו חמירא להו ההרחקה מנידוי ושמתא, וכל היכא דלא כייפינן בשוטים או בנדויים וחרמות גם לא עבדינן ההרחקה. פעם אחת בהיותי בשלוניק"י עלה במחשבה בין קצת החכמים למיעבד ההרחקה בנידון דהיה קרוב הדבר לכוף, ולא אסתייעא מלתא ולא נעשה מעשה, וכיון דכן הוא מלתא דפשיטא היא דלא כייפינן ליה לא בשוטים ולא בחרמות, ולא זה בלבד אלא אפילו שום הרחקה לא עבדינן ליה אלא דאומרים לו דמותר לקוראו עבריינא ע"כ, וטוב להחמיר.
תם ונשלם כל דיני אומרת גרשתני ודיני אין לו גבורת אנשים ושאר דינים השייכים להם באריכות. והנני נותן שבח והודיה לאל יתברך שמו אשר עזרני עד כה ונתן לי כח וחיל לעמוד בפלפול הארוך הזה. כי כמה יגיעות יגעתי וכמה טרחות טרחתי עד שיגעתי ומצאתי טעמ"ן של דברים המחוורים כשמלה היתה בכלל, ובפרט שיש כאן מבוכות רבות בגדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים.
ולמען אשר יוכל המעיין לידע בקצרה שרשי הדינים העולים מכל משא ומתן הגדול הזה, אמרתי להעלות רשום בכתב אמת כללי הדינים בקצרה כשלחן ערוך המוכן לאכול לפני האדם. ומי שירצה לעמוד על עיקרי הדברים יעיין בפנים אשר משם יוצאים ונובעים כל דבריו מוכרעים, כלם בראיות ברורות, ובהוכחות גמורות, זה אחר זה סדורות, באותיות ובתיבות ובשורות, סמוכות תכופות וצרורות, כרוכות וחרוקות והדורות, בעזר האל פועל גבורו"ת, אין בלתו צר צורות, יאיר עינינו בקלות וחמורות, ויתיר לנו אסורות, ע"י מבשר בשורות.
כויעתר שבתי בן לא"א הגאון מוהר"ר מאיר כ"ץ ז"ל. יום ה' כ"ד סיון תי"ו יו"ד לפ"ק
ונראה לפי מה שהעליתי לעיל סי' מ"ב דאין לו גבורת אנשים אין כופים בשוטים להוציא, ה"ה דאין לנדותו עד שיתן גט. ואף על גב שהבאתי לעיל סי' ט"ו דברי הרא"ש פ' הבא על יבמתו דמשמע מדבריו דאפי' היכא דאין כופין בשוטים מנדינן ליה. מ"מ אין נראה כן הלכה למעשה, דהא אמרינן בעלמא [פסחים נב ע"א] דשמתא קשה מנגדא. וגם הרא"ש גופיה כתב בפ' החובל [ב"ק פ"ח סי' ב] שאין לך גוביינא גדול מזה, דמשמתינן ליה דלנקטיה בכובסיה עד דשבק לגלימיה [עי' שבועות מא ע"א]. וכן כתב המרדכי [סי' רד] והגה"ת אשר"י [סי' יט] פ' המדיר וכתבו שמעשה בא כן לפני ר"ת שנידו לאחד ליתן גט ונתן גט, ופסל ר"ת את הגט וצוה לעשות לו גט אחר. וכן הסכמת רוב הפוסקים דהיכא דאין כופין אין מנדין אותו ג"כ, וכ"כ ב"י סימן קנ"ד בשם תשובת רשב"א, וכ"כ הריב"ש סי' קכ"ז, וכן פסק מהר"ל ן' חביב בתשו' סי' ל"ג, וכן כתב הרב בהג"ה סי' קנ"ד (ס"ך) [סכ"א] ושאר אחרונים. (וכן פסק בתשו' מהר"י ן' לב ספר ג' ס"ס ק"א באין לו גבורת אנשים דאין כופין להוציא לא בשוטים ולא בנדוי ושמתא. וכן מסיק בתשו' מהר"ר שלמה כהן ספר שלישי ס"ס מ"ב דלענין מעשה אין כופין אותו בשום דבר רק שאומרים לו שמותר לקרותו עבריין ע"ש) וכן עיקר.
מיהו כתב הרב בהג"ה שם וז"ל ומ"מ יכולים לגזור על כל ישראל שלא לעשות לו שום טובה או לישא וליתן עמו או למול בניו או לקברו עד שיגרש ובכל חומר שירצו ב"ד יכולים להחמיר בכה"ג ובלבד שלא ינדו אותו עכ"ל. והוא מדברי ר"ת ומהרי"ק ובנימין זאב, אבל בתשו' מהר"י ן' לב שם כתב וז"ל וה"נ לא עבדינן ההרחקה שכתב ר"ת והסמ"ק ומהרי"ק, לפי שלא ראינו ולא שמענו בדורנו זאת ההרחקה. ואפשר דטעמא הוי משום דבדורות הללו חמירא להו ההרחקה מנידוי ושמתא, וכל היכא דלא כייפינן בשוטים או בנדויים וחרמות גם לא עבדינן ההרחקה. פעם אחת בהיותי בשלוניק"י עלה במחשבה בין קצת החכמים למיעבד ההרחקה בנידון דהיה קרוב הדבר לכוף, ולא אסתייעא מלתא ולא נעשה מעשה, וכיון דכן הוא מלתא דפשיטא היא דלא כייפינן ליה לא בשוטים ולא בחרמות, ולא זה בלבד אלא אפילו שום הרחקה לא עבדינן ליה אלא דאומרים לו דמותר לקוראו עבריינא ע"כ, וטוב להחמיר.
תם ונשלם כל דיני אומרת גרשתני ודיני אין לו גבורת אנשים ושאר דינים השייכים להם באריכות. והנני נותן שבח והודיה לאל יתברך שמו אשר עזרני עד כה ונתן לי כח וחיל לעמוד בפלפול הארוך הזה. כי כמה יגיעות יגעתי וכמה טרחות טרחתי עד שיגעתי ומצאתי טעמ"ן של דברים המחוורים כשמלה היתה בכלל, ובפרט שיש כאן מבוכות רבות בגדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים.
ולמען אשר יוכל המעיין לידע בקצרה שרשי הדינים העולים מכל משא ומתן הגדול הזה, אמרתי להעלות רשום בכתב אמת כללי הדינים בקצרה כשלחן ערוך המוכן לאכול לפני האדם. ומי שירצה לעמוד על עיקרי הדברים יעיין בפנים אשר משם יוצאים ונובעים כל דבריו מוכרעים, כלם בראיות ברורות, ובהוכחות גמורות, זה אחר זה סדורות, באותיות ובתיבות ובשורות, סמוכות תכופות וצרורות, כרוכות וחרוקות והדורות, בעזר האל פועל גבורו"ת, אין בלתו צר צורות, יאיר עינינו בקלות וחמורות, ויתיר לנו אסורות, ע"י מבשר בשורות.
כויעתר שבתי בן לא"א הגאון מוהר"ר מאיר כ"ץ ז"ל. יום ה' כ"ד סיון תי"ו יו"ד לפ"ק
Translation please?
ReplyDeleteDov,
ReplyDeleteThe Shach is talking about someone who cannot perform in marriage, and the rabbis of the Talmud decreed that he divorce his wife. However, they did not recommend coercion, therefore it is forbidden to coerce the GET with beatings and the curse of NIDUI and we are limited to telling him that he is required by Torah law to divorce his wife and if he is not willing to do so it is permitted to call him a wicked person for violating the rabbi's edict. Rabbeinu Tam suggests that a passive ostracizing be done but the Shach considers this too strong a pressure and forbids it.