Shulchan Aruch: Principle of self-defense & beating others to stop sin

Shulchan Aruch(C.M. 421:13): Two people who are beating each other… if one started the fight then the victim has to the right to hit the assailant in order to save himself. This principle of self defense applies also to harassment and abuse…If Reuven hit Shimon and Shimon hit Reuven in return and then the wife of Reuven came and grabbed Shimon and he removed her hand from him and hit her – Shimon is exempt. (Look at C.M. 424 when a husband and wife are hitting each other.). However it has to be evaluated when Shimon could have saved himself from Reuven’s wife with a small beating because if he used excessive force he is obligated. (This question is only in regarded to paying the four types of payment because Shimon has the status of hitting her inadvertently. However Shimon is exempt from paying for shame because he did not intent to embarrass her. Therefore if someone hit another person and the victim responded by calling the assailant a mamzer he is exempt as it says in Devarim 19:6). Similarly if someone called another person a thief and the victim responded by saying you lie like a mamzer or calls him a mamzer he is exempt for that reason) Similarly the halacha is that a man who see another Jew hitting someone and he is not able to save the victim without hitting the assailant – he is permitted to hit the assailant in order to stop him from sinning. Rema This right to hit someone to stop them from sinning also applies for anyone under your control that you see is sinning. It is permitted to hit him and chastise him to stop him from sinning and it is not necessary to get permission from a beis din. (Terumas HaDeshen #218).

---

שולחן ערוך (חושן משפט תכא:יג):  שנים שחבלו זה בזה, ... אבל אם התחיל האחד, השני פטור, שיש לו רשות לשני לחבול בו כדי להציל עצמו. וכן הוא לענין גידופים וביושים, המתחיל פורע הקנס (הגהות מרדכי דקידושין). ראובן שהכה לשמעון, וחזר שמעון ובא להכותו לראובן, ובאתה אשתו של ראובן והחזיקה בשמעון, והוא נתק ידיו והכה אותה, פטור (מהרי"ו סימן כ"ח). (וע"ל סוף סימן תכ"ד איש ואשה שחבלו זה בזה). ומיהו צריך אומד אם היה יכול להציל עצמו בחבלה מועטת וחבל בו הרבה, חייב. (ודוקא לענין חבלה שמשלם לו ד' דברים, דהוי כאדם המזיק בשוגג; אבל פטור על הבושת, דהא לא כיון לבייש. ולכן המכה חבירו, וחבירו קראו ממזר, פטור, שנאמר: והיה כי יחם לבבו וגו' (דברים יט:ו). וכן אם אחד קרא לחבירו גנב, והוא אומר לו: אתה מכזב כממזר, או קראו ממזר, פטור מהאי טעמא) (מהרי"ו סימן כ"ח וסימן ס'). וכן הדין באדם הרואה אחד מישראל מכה חבירו, ואינו יכול להצילו אם לא שיכה המכה, יכול להכותו, כדי לאפרושי מאיסורא. הגה: וכן מי שהוא תחת רשותו, ורואה בו שהוא עושה דבר עבירה, רשאי להכותו ולייסרו כדי להפרישו מאיסור, ואין צריך להביאו לבית דין (ת"ה סי' י"ח /רי"ח/).