Wednesday, October 1, 2008

Kollel II - Rav Moshe Feinstein

:(אגרות משה (יורה דעה חלק ב סימן קטז

בענין קבלת פרס לפרנסתם מהכוללים כדי שיוכלו להתגדל בתורה ט"ז אלול תשכ"ד. מע"כ ידידי מר אהרן יהושע דאראבנער שליט"א.

הנה בדבר ת"ח הרוצים להתעסק בתורה ולהחכים בה בידיעת התורה בכמותה ואיכותה ונהנים לפרנסתם ממה שנוטלים פרס בכוללים וכן הרבנים הנוטלים פרס והמלמדים עם תלמידים וראשי הישיבות הנוטלים פרס לפרנסתם אם שפיר עבדי או שיש מה להרהר אחר זה ויהיה מדת חסידות שלא להתפרנס מזה אלא ממעשה ידיו. הנה ודאי שפיר עבדי דכן איפסק ברמ"א יו"ד סימן רמ"ו סעיף כ"א שאפילו בריא מותר ומותר לחכם ולתלמידיו לקבל הספקות מן הנותנים כדי להחזיק ידי לומדי תורה שעי"ז יכולין לעסוק בתורה בריוח. והש"ך סק"כ הביא אף מהכ"מ שפסק כן אפילו אם נימא שאין כן דעת הרמב"ם משום שכל חכמי ישראל קודם זמן רבנו ואחריו נוהגין ליטול שכרם מהצבור, ואף אם לדינא הלכה כרמב"ם הסכימו כן חכמי הדורות משום עת לעשות לה' הפרו תורתך שאילו לא היה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה לא היו יכולין לטרוח בתורה כראוי והיתה התורה משתכחת מישראל ובהיותה מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר והוא לשון הכ"מ בפ"ג מת"ת ה"י בסופו. וכן הביא ממהרש"ל שכתב ואמת שאם לא כן כבר היתה בטלה תורה מישראל כי א"א לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה וגם להתפרנס ממעשה ידיו, ומסיק יותר דעון הוא בידו אם לא יקבל מאחרים אפילו יודע חכמה ומלאכה שיוכל ליגע בה ולהרויח כדי לפרנס את ביתו בוז יבוזו לו באהבת התורה ולומדיה כי א"א שיבטל מלמודו עיי"ש, ולכן הוא דין ברור ופשוט שנתקבל בכל הדורות אם מדינא אם מתקנה דעת לעשות לה' הפרו תורתך שמותר לעסוק בתורה ולהתפרנס מקבלת פרס או ממה שהוא מלמד תורה לאחרים או שהוא רב ומורה הוראה, ואין להמנע מזה אפילו ממדת חסידות. ואני אומר כי אלו המתחסדים מצד שיטת הרמב"ם הוא בעצת היצה"ר כדי שיפסיק מללמוד ויעסוק במלאכה ובמסחר וכדומה עד שלבסוף הם שוכחים אף המקצת שכבר למדו ואינו מניחם אף לקבוע זמן קצר לת"ת, כי אם הראשונים כמלאכים אמרו שא"א לעסוק בתורה ולהחכים בה כשיעשה מלאכה להתפרנס ממעשה ידיו, כ"ש בדורנו דור יתמא דיתמי וגם אין לנו הנשים צדקניות שירצו לסבול עוני ודחקות כבדורותם, שודאי א"א לשום אדם להתגאות ולומר שהוא יכול לעשות מלאכה ולהחכים בתורה. לכן לא יעלה על מחשבתך עצת היצה"ר שיש בקבלת פרס דלומדים בכוללים ופרס דרבנים ומלמדים וראשי ישיבה איזה חטא וחסרון מדת חסידות, שהוא רק להסית לפרוש מן התורה. ומי יתן והיו נמצאים אנשים מתנדבים לפרנס הרבה ת"ח היו מתרבים בני תורה גדולי ישראל ובעלי הוראה כרצון השי"ת שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה
--------------------------------------------------
אגרות משה (יורה דעה חלק ד סימן לו.ד):

נמצא לפי זה דלהרמב"ם מחוייב כל אדם ללמוד כל התורה ולידע אותה, ורשאי אף להתפרנס מצדקה - באם כשיעבוד לפרנסתו במלאכה איזו שעות לא יוכל ללמוד בהבנה ישרה ונכונה כל מה שלומד. ואף שיש לו למזונות ע"י הדחק, רשאי ליקח צדקה למזונות בני אדם בינונים, ואף לבשר וכדומה. אבל אם כבר למד עד שעבר הזמן שבו יכול ללמוד כל מה שילמוד - בהבנה ישרה ונכונה, אסור ליטול מצדקה כשהוא ראוי מצד כוחותיו לעבוד איזו שעות במלאכה כדי חייו וחיי בני ביתו. וכן אם כשרונותיו נמוכים, ולפי מה שחושבין אינשי המכירין אותו ורבו - לפי מה שמכירין אותו - גם כשלא יפסיק מלימודו לא יוכל להבין בעצמו, ולא יפסיד כלום באיכות לימודו, צריך לעשות מלאכה לפי מה שצריך לו ולבני ביתו ולא ליקח מן הצדקה אף שהוא בשביל לימודו. ומעלה גדולה ומדת חסידות הוא אף למי שרשאי ליטול מן הצדקה כדי שיוכל ללמוד כל התורה ולידע אותה, לדחוק את עצמו ולימנע מבשר וממאכלות בריאים וטובים כדי שלא ליהנות משל צדקה ולא ממתנות. אבל נראה פשוט שאינו רשאי אלא בשביל מזונות עצמו, ולא כשיש לו אשה שחייב במזונותיה כשלא הודיעה ונתרצית. וכשיש לו בנים ובנות אינו רשאי לדחוק אותן אלא שרשאי שלא לעבוד, וליקח בעדם מצדקה אם יתנו.
-------------------------------------------------
אגרות משה (יורה דעה חלק ד סימן לז.ז

ואולי אף להרמב"ם יהיה מותר לת"ח ליקח מתנות, אם האמת הוא שא"א לו ללמוד כשיצטרך לעשות מלאכה לפרנסתו ופרנסת בני ביתו, דחיוב לימוד התורה דוחה את המעלה שלא ליקח מתנות

3 comments:

  1. אגרות משה - יורה דעה חלק ד סימן לו.ד

    This is the teshuva I was referring to previously. I didn't know that it had been printed in the eighth cheilek of Igros Moshe.

    ReplyDelete
  2. I do not want to get into the halachik fine points on whether or not a person should live on community tzedaka in order to learn in peace until he becomes proficient in torah (what ever definitions apply). The real question is what if there is just not enough tzedaka to go around? Let us forget about the current economic crises. The kollel lifestyle for the masses has been becoming more and more untenable for quite some time now.

    The US and Israel have their own unique situations. In Israel many people look to the government for relief. They blame cut child taxes etc.. First of all this whole business of relying on the government to pay kollels when it cannot even afford to pay elderly disabled people is questionable. Number two raising child taxes in this country is another way of subsidizing Palestinian and Bedouin birth rates. Number three people say what kind of jobs can be had that pay anything meaningful. The answer is that all starts are difficult but the more that hareidim participate in the work force and get training, the better economically our community will be in the long run. Also the more community money will be available for our poor.

    ReplyDelete
  3. Reb Moshe brings the consideration of times changing. I think his argument works in two ways. We cannot work just to provide minimal sustenance and learn the rest of the time, because this is too hard on today's families. For the same reason, one cannot accept a kollel salary that is insufficient to live of. One cannot claim to have a Yissachar-Zevulun arrangement, if Zevulun does not want to pay for a decent living, or if you have to squeeze the money out of him.

    ReplyDelete

ANONYMOUS COMMENTS WILL NOT BE POSTED!
please use either your real name or a pseudonym.