Tuesday, January 19, 2016

Boy cuts off his own hand to atone for Pakastani preachers mistaken allegation of blasphemy

Late one night, the imam Shabir Ahmad looked up from prayers at his mosque to see a 15-year-old boy approaching with a plate in his outstretched left hand. On it was the boy’s freshly severed right hand.

Mr. Ahmad did not hesitate. He fled the mosque and left the village, in eastern Punjab Province.

Earlier that night, Jan. 10, he had denounced the boy as a blasphemer, an accusation that in Pakistan can get a person killed — even when the accusation is false, as it was in this case.

The boy, Anwar Ali, the son of a poor laborer, had been attending an evening prayer gathering at the mosque in the village, Khanqah, when Mr. Ahmad asked for a show of hands of those who did not love the Prophet Muhammad. Thinking the cleric had asked for those who did love the prophet, Anwar’s hand shot up, according to witnesses and the boy’s family.

He realized his mistake when he saw that his was the only hand up, and he quickly put it down. But by then Mr. Ahmad was screaming “Blasphemer!” at him, along with many others in the crowd. “Don’t you love your prophet?” they called, as the boy fled in disgrace.

Anwar went home, found a sharp scythe and chopped off his right hand that same night. When he showed it to the cleric, he made clear it was an offering to absolve his perceived sin. [...]

Monday, January 18, 2016

Zurich rabbis condemn the harmful meddling of the Asra Kadisha regarding local cemetary


רבני ציריך במתקפה חסרת תקדים נגד אתרא קדישא הגורמים נזק רב בפעולותיהם הבלתי אחראיות - בתגובה לגל השמצות פרוע מצד אתרא קדישא * במכתבם כותבים הרבנים כי התערבות אתרא קדישא בנושא אין בה שום תועלת אלא רק נזק לשמירת קברי הקדמונים


בימים האחרונים עדים אנו לגל השמצות פרוע מצד אנשי אתרא קדישא נגד רבני העיר ציריך, וזאת בעקבות פעולותיהם השקולות והאחראיות בכל הנוגע להצלת בית הקברות העתיק בעיר ציריך בשווייץ.

פעלתני אתרא קדישא לא בוחלים בכל אמצעי בכדי להשמיץ את רבני העיר ציריך המכהנים בקודש ברבנות ציריך כבר עשרות בשנים, וכבר מנוסים בכל דרכי הפעולות והשתדלנות האחראית מול השלטונות, וגם בנוגע לבית הקברות העתיק בעיר העמידו רבני ציריך פיקוח מטעמם לוודא שלא יתחללו ח"ו מתי ישראל, אולם עסקני אתרא קדישא חרה להם שרבני העיר ציריך לא הסכימו לתת להם דריסת רגל בפיקוח על בית הקברות בציריך, ואשר על כן הכריזו מלחמה נגד רבני ציריך העומדים על משמר הדת וההלכה.

בזאת לא אמרו די, עסקני אתרא קדישא הכריזו היום על עצרת נגד רבני ציריך שתתקיים מול שגרירות ממשלת שווייץ בלונדון, ולשם כך הגיעו במיוחד להשתתף בעצרת הרב דוד שמידל יו"ר אתרא קדישא והרב משה דוד נידרמן יו"ר אתרא קדישא בארה"ב.

רבני העיר ציריך החליטו שלא לשתוק עוד מול ההשמצות הפרוע המתנהל מצד אתרא קדישא, ויצאו במתקפה חסרת תקדים נגד ארגון אתרא קדישא והפעולות הבלתי אחראיות הנעשות על ידו, שיכולות לגרום לנזק עצום לתועלת הענין.

במכתבם כותבים רבני ציריך שליט"א בלשון תקיפה וחריפה ביותר בענין בית הקברות בעיר: "הננו להודיע להציבור החשוב שבכל מה שנוגע להנ"ל באם ימצא שם עצמות הדבר עומד תחת פיקוחינו ע"י העסקנים החשובים דפה שיתנהל הכל כדת וכדין", רבני העיר מוסיפים ומבהירים במכתבם בדברים ברורים על הפעולות הבלתי אחראיות הנעשות על ידי אתרא קדישא: "ואחרי ישוב הדעת החלטנו שאין תועלת שיתערבו בענין זה עסקנים מבחוץ, ואדרבה זה יכול לגרום היזק".

על החתום באו הגאון הגדול רבי שאול ברייש שליט"א גאב"ד ציריך, הגאון החסיד רבי משה חיים שמרלר שליט"א גאב"ד מחזיקי הדת ציריך, והגאון רבי חיים משה הלוי לוי שליט"א אב"ד דקהל עדת ישורון ציריך.

Jewish Mother Brutally Murdered Defending her Children After Terrorist Breaks into Their Home


A Jewish woman was brutally murdered while defending her children from a terrorist who broke into their home in Otniel on Sunday afternoon.

Dafna Meir, 39, was at home with three of her six children in the Judean town of Otniel, located in the Hebron hills, when an Arab man entered her house. Meir struggled with the terrorist in the entrance of the house in an attempt to keep him away from her children, receiving multiple fatal stabbing wounds.[...]

Meir was mother to four children between the ages of 11 and 17, and two foster children, both under five. A nurse in the neurosurgery department of Soroka Medical Center, Meir was known for her joyful demeanor and generosity.

She worked with the Summit Institute, an organization which gives assistance to disadvantaged Israeli children struggling with trauma, mental illness, family crises, and special needs. Meir and her family had taken in two young foster children as part of the Institute’s family-based residential foster care program, one of whom has special needs. [...]

Yishai Klein, a neighbor of Meir’s, told Ynet, “She was a happy woman, joyful, optimistic, driven, responsible, loving.” 
 
Meir’s friend Liron Steinberg added, “She always looked for how to help.” She said that Meir had often invited troubled kids from a nearby youth village to her home if they didn’t have a place to go.[...]

Salute to the Jewish general who liberated 60 million Muslims


One of the tragic ironies of history is that Pakistan, a country created explicitly to safeguard Muslims from predatory non-Muslims, perpetrated in 1971 the single-largest massacre of Muslims since the birth of Islam.

The man whose plan halted the bloodbath in what was then East Pakistan and led to the birth of what is now Bangladesh — one of the largest Muslim nations on earth — was Jewish.

Lieutenant General (retired) Jacob Farj Rafael Jacob, who passed away at the of 93 in New Delhi last week, was born in 1923 to a family of affluent “Baghdadi Jews” in Calcutta.[...]

Jacob rose steadily through the ranks of the independent India’s army. The genocide in East Pakistan — in which Pakistani troops slaughtered three million, displaced ten million, and coerced half a million women into sexual slavery — made Jacob restless with rage.

As refugees began flooding India, Jacob, then chief of the eastern command of the Indian army, started work on a plan for the liberation of East Pakistan.

His peers shouted him down but Jacob persisted, laying down roads and building communication infrastructure for an eventual war with Pakistan. 

On 3 December 1971, Pakistani air force launched a massive pre-emptive attack on India. India responded by punching deep into the eastern territory.[...]

When Niazi agreed to a ceasefire, Jacob landed in Dhaka with an instrument of surrender. The Pakistani general was furious. Who had said anything about surrender? Jacob, dogged as ever, placed the document on the table. “General,” Jacob said, “I cannot give you any better terms. I will give you 30 minutes”. Smoking his pipe outside Niazi’s office, Jacob felt more anxious than ever: Niazi’s fighting force outnumbered India’s by 10 to 1. Jacob said the Sh’ma Yisrael and walked back inside. “General, do you accept this document?” he asked. Niazi was in tears. Dhaka had fallen. But Jacob was not satisfied with this enormous victory. He wanted Niazi to surrender at the Ramna Green racecourse in Dhaka, in front of the Bengali masses. “I won’t,” Niazi shrieked. “You will”, Jacob snapped. “You will also provide a guard of honour.” On 16 December 1971, General Niazi surrendered. Jacob, aided by Bengali freedom fighters, had liberated an entire nation in 13 days. [...]

Sunday, January 17, 2016

Rav Moshe Sternbuch's new letter regarding the Kaminetsky-Greenblatt heter

update: Rav Sternbuch says that everyone has to protest!

Jewish Press defends Mendel Epstein torture gang against US Justice system

This is the Jewish Press's protest against the "chutzpa" of American justice to defend husbands against kidnapping and torutre in conducting a sting operation which resulted in the convinction of Mendel Epstein's torture gang. It simply shows how feminism has become more important than commonsense and that any and all crimes are accepted if it promotes the freedom of women to do what they want. I don't think they would have written this nonsense if the crime were Muslims torturing women for not obeying their husband or the KKK lynching Blacks and Jews. Why is abusing others in the name of religion acceptable only when it is women who are the beneficiaries?  NY Post


We were dismayed by the picture of prosecutorial excess compellingly painted in last week’s front-page essay by Washington lawyer Nathan Lewin. Mr. Lewin wrote of the case of three rabbis convicted and sentenced to long prison terms in an FBI sting operation involving an ostensibly forced get. It points to an alarming trend in our country of selective enforcement and should be required reading for all who cling to the simplistic notion that America is a place for exclusively even-handed justice.

The three rabbis were induced to agree to participate in a fictitious forced Get featuring a fictitious agunah and a fictitious recalcitrant husband. To be sure, the underlying “facts” in a sting operation – which is ordinarily an acceptable prosecutorial tactic – are by definition fabrications. But there is a chilling overarching element in this episode. In unprecedented fashion, in order to make its sham operation more believable to the three rabbis, the FBI insinuated itself via an elaborate charade into the bet din system, securing the issuance of a seruv by a leading bet din against the non-existent husband.
Sting operations must be based on a target’s predisposition to commit a crime similar to the scripted crime. And while it was charged that the three had earlier engaged in forced Get procedures based on the claims of three alleged victims, can anyone recall even one sting operation mounted against a Catholic institution or clergyman in the wake of the countless charges of sex abuse involving priests over the past two decades? Can anyone imagine the uproar that would have ensued had a Catholic ecclesiastical court been purposefully manipulated by governmental authorities?

How does the FBI’s Get sting square with the seeming obsession by the courts to keep police authorities at arm’s length from mosques and emasculating any program of monitoring despite the fact that virtually all perpetrators of terrorist attacks cite their allegiance to Islamic jihad? And what would be the reaction if the FBI had acted toward a Sharia court as it did toward a rabbinical court in the case of the three rabbis?

Moreover, the rabbis were tried (in the same trial) for their “sting crimes” as well as charges that they had actually administered beatings to three recalcitrant husbands. Yet they were acquitted of all charges except for the fictitious “sting crimes.”

As the Lewin article makes plain, the profound plight of an agunah was largely kept from the jury by the judge. And the judge’s draconian sentencing, essentially for committing a manufactured crime, reflects no appreciation of that plight or the notion that people would be motivated to try to help.

Certainly the harm ordinarily caused by recalcitrant husbands seems not to have been in play. All that seems reflected in the verdict and sentencing is that the rabbis colluded to inflict bodily harm. So people are going to jail for a long time without having been convicted of a “real” crime despite federal prosecutors’ efforts to so convict them.

Kotzker Rebbe: Gedolim and talmidei chachomim have a greater requirement to have fear of Heaven than a layman



Rav Moshe Sternbuch[1](Parsha Bo  5776): I heard from my dear friend Rabbi Tzi Farber zt”l that he  was once traveling with Rav Chaim Brisker in a carriage when another Jew joined them. Rav Chaim asked the newcomer where he was coming from and he replied he was coming from Kotzk. Rav Chaim asked him to tell them a dvar Torah that he had heard there. The Jew told them that he had heard a drasha in the name of the Kotzer Rebbe regarding the verse “You shall fear the L-rd your G-d” (Vayikra 6:13)  which our Sages (Pesachim 22b) understand to also teach that it refers to talmidei chachomim. [In other words that fear of G-d includes fearing those who teach the Torah]  However the Kotzer Rebbe explained the lesson of our Sages to mean that talmidei chachom also have the obligation to fear and have awe of G-d and not to think they are alright because of their knowledge of Torah. Rav Chaim praised this interpretation greatly and sighed and said, “The Rebbe is correct. Even gedolim and talmidei chachomim are obligated to fear Heaven and they can not suffice with their greatness in Torah. In fact the opposite is true. They have a greater obligation than others to have fear of Heaven.”




[1] רב משה שטרנבוך (פשרת בא תשע"ו) ושמעתי מפי ידידי הגאו רבי צבי פרבר זצ"ל שנסע עם הגר"ח מבריסק בעגלה ונכנס יהודי, ושאל אותו הגר"ח מהיכן אתה, והשיב שהוא בא מקאצק, וביקש ממנו הגר"ח לומר דבר תורה ששמע שם, והשיב היהודי מה ששמע בשם הרבי מקאצק על הפסוק "את ה' אלוקיך תירא" - ודרשו חז"ל -"לרבות תלמידי חכמים", ופירש הרבי שגם הם חייבים לירא ולפחד מהקב"ה, ולא ידמו שהם בסדר, והגר"ח קילס מאוד את הדברים ונאנח ואמר, הרבי צודק, גם הגדולים ות"ח חייבים ביראת שמים ואין מספיק בגדלותם בתורה, ואדרבה עליהם החיוב יותר מכל אחד

Friday, January 15, 2016

Seridei Aish: Difficulty in making necessary legitimate changes in halacha - Mistaken marriage

The issue of the need for legitimate halachic change is discussed by the Seridei Aish as well as the apparently insurmountable difficulty in doing so. This letter is found in volume 2 page 447-448 in the Collected Writings of Rabbi Yehiel Yaakov Weinberg edited by Dr. Marc Shapiro.


50th Yahrtzeit of the Seridei Eish: Rav Moshe Sternbuch's reminisences


The following was taken from Rav Sternbuch's parsha sheet for this week. He had a close relationship with the Seridei Aish









Thursday, January 14, 2016

Bo; Leaving Mitzrayim In Two Stages by Rabbi Shlomo Pollak

The Gemarah in Brochos 4b and 9a, explain, that although we didn't leave Mitzrayim until the morning, the "Geulah" began the night before...

So, the question arises, why in fact, did Hashem take us out in two steps??

Could it be, that the very next piece of Gemarah, is addressing this question??...

For questions and comments, please email salmahshleima@gmail.com



Putting a gadol in cherem when he causes embarrassment to other rabbis and a chilul haShem


שולחן ערוך (יורה דעה הלכות נידוי וחרם סימן שלד סעיף מב): חכם, זקן בחכמה, או אב בית דין שסרח, אין מנדין אותו בפרהסיא סה לעולם, אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחביריו. אבל כשחטא שאר חטאות, סו מלקין אותו בצינעא. וכן כל ת"ח שנתחייב נידוי, אסור לב"ד לקפוץ ולנדותו במהרה, אלא בורחים ונשמטים ממנו. וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם, נח] ואף ע"פ שנמנים להלקותו אם נתחייב מלקות או מכת מרדות. נט] ואי סני שומעניה ס] כגון סא] שמתעסק בספרי אפיקורוסין ושותה במיני זמר, סב] או שחביריו מתביישין ממנו סז ושם שמים מתחלל על ידו, משמתינן ליה

ערוך השולחן(יורה דעה שלד:לה): חכם זקן בחכמה אף שאינו זקן בשנים או אב ב"ד שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם מפני כבוד התורה אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך אא"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו והיינו שחוטא ומחטיא את הרבים דאז רודפין אותו אבל כשחטא איזה חטא לעצמו מלקין אותו בביתו וכן כל ת"ח שחייב נידוי אין לב"ד לקפוץ ולנדותו במהרה אלא נשמטין ממנו בכל האפשרי אא"כ רואין שהרבה יתקלקלו ע"י כך דאז אין נושאין לו פנים וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות ת"ח [מ"ק י"ז א] ואף על פי שנמנים להלקותו אם חייב מלקות או מכת מרדות אמנם אם השמועות עליו מתגברות כגון שמתעסק בספרי מינים ושותה במיני זמר או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו משמתינן ליה דכבוד שמים אין ביכולתינו לוותר מאומה:


שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן לה

הנה לא אפונה כי כל הדברים וכל החזיון האמור למעלה נתאמתו אצליכם ויציבא פתגמא וכאשר מאז נודע בין החיים לקול השמועה כי עוף השמים יוליך את הקול בכן תמיה אני מה זו שאלה הנה על כל אחת ואחת מארבע מראות נגעים ופגעים הנ"ל הוא פסול להורות ע"פ דין תוה"ק וגם לשמש בשם רב כלל וכלל כי אחר הוא. מכ"ש כי חוברו יחדיו אצלו כל הנ"ל אחת ושלש שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו מבזה את המועדות הנה ידוע מאחז"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל בגמ' סנהדרין ד' ז' ואין לך שאינו הגון יותר גדול מזה שהוא משובש ומופסד בדיעותיו בעיקרי האמונה ומקולקל גם במעשיו ולא למד ולא שימש כל צרכו הנהו חוטא ומחטיא את אחרים עמו בפתוי וביטוי שפתים ככתוב נביאך חזו לך שוא ותפל. ואם אתם מחשים וחכיתם עון כי עתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע ממעמידין וקיי"ל בש"ע יו"ד סי' של"ד ת"ח או אב"ד ששמועתו רעה כגון שמתעסק בספרי אפיקורסים או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו שאומרים עליו שרי ליה מארי פלוני או שמזלזל בדבר א' מד"ס ואצ"ל מד"ת משמתינן לי' ובסי' רמ"ו סעיף ח' /יו"ד/ קיי"ל הרב שאינו הולך בדרך טובה אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו אין למידין ממנו כו' שאסור ללמוד תורה מפיו ומכ"ש שאסור לסמוך על הוראותיו והרמב"ם ספ"ד מסנהדרין כתב וז"ל מי שאינו ראוי לדון או להורות מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון שעבר ריש גלותא ונתן לו רשות או שטעו ב"ד ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהא ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו עכ"ל ובחומש בפ' יתרו בפה מלא דיבר הכתוב ממעלות הדיינים אנשי חיל יראי ד'. ופי' הרמב"ם בפ"ב מהל' סנהדרין אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להם שום גנאי ולא שם רע ויהיה פרקן נאה כו' יראי אלקים כמשמעו כו' א"כ פלוני הנ"ל סני שומעניה ואין פחד אלקים לנגד עיניו ונזרקה בו מינות ומושרש הוא בחטאו ופשעו בסרחון רביעי ע"פ מעשיו הנ"ל שהצעתם מפורש יוצא דינו דהאי גברא ע"פ דין תוה"ק להעביר אדרתו מעליו שלא יקרא עוד בשם רב או דיין ממונה הסר המצנפת והרם העטרה כי אסור לקבל הוראותיו ושיבוש דעותיו בשום ענין מענייני הדת וכתבי התרות אם יש בידו בטלין כחרס המה לא שרירין ולא קיימין כפסק הרמב"ם שאין הקדושה חלה על בעל מום כנ"ל ועליכם יזרח ד' להסיר מכשול ולבער הקוץ מכאיב וסילון ממאיר מקרביכם יהי חן ד' עמכם יאשר כחכם יאמץ חילכם להוציא לפועל טובה מחשבותיכם. נאם אוה"נ הדורש שלומכם וטובכם כל הימים: הק' יהודא אסאד.


שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן לז
והנה קי"ל בש"ע יו"ד סימן של"ד ת"ח או אב"ד ששמועתו רעה כגון שמתעסק בספרי אפיקורס וכו' או שחבריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו שאומרים עליו שארי ליה מאריה לפלוני או שמזלזל בדבר א' מד"ס ואצ"ל מד"ת משמתינן ליה ובסי' רמ"ו סעיף ח' /יו"ד/ קיי"ל הרב שאינו הולך בדרך טובה אעפ"י שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו אין למידין ממנו וכו' שאסור ללמוד תורה מפיו. +הג"ה מבן המחבר עיין של"ה פ' תשא ע"פ ראה קראתי בשם בצלאל ורמב"ם פ"ה הי"א מיסוה"ת דמי שזכה להיות מנהיג בישראל צ"ל מלא בחכמה ודעת והגון בעיני אלהים ואדם: וצריך שיהיה ניכר במעשיו בדיבורו בהילוכו במלבושיו במאכלו ומשקהו באופן היותר נאות עיין רמב"ם פ"ה מדעות ופ"ד מתשובה ה"ב ועיין מהרש"ל ביש"ש פרק חובל סימן נ"ח.+ ומכ"ש שאסור לסמוך על הוראותיו והרמב"ם ספ"ד מהלכות סנהדרין כתב וז"ל מי שאינו ראוי לדון או להורות מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון שעבר ריש גלותא ונתן לו רשות או שטעו ב"ד ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהיה ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו עכ"ל. ובחומש בפ' יתרו בפה מלא דיבר הכתוב ממעלות הדיינים. אנשי חיל יראי ה' ופירש הרמב"ם בפ"ב מהלכות סנהדרין אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להם שום גנאי ולא שם רע ויהא פרקן נאה וכו' יראי אלהים כמשמעו וכו' א"כ פלוני הנ"ל סני' שומעני' ואין פחד אלהים לנגד עיניו ונזרקה בו מינות ומושרש הוא בחטאו ופשעו עפ"י המעשים אשר הצעתם עתה. ואשר נשמע עליו מני אז מפורש יוצא דיני' דהאי ג,,, רא /גברא/ עפ"י דין תוה"ק להעביר אדרתו מעליו שלא יקרא עוד בשם רב או דיין ממונה. הסר המצנפת והרם העטרה כי אסור לקבל הוראותיו ושיבושי דיעותיו בשום ענין מעניני הדת. וכתב התרות אם יש בידו בטלין כחרס המה לא שרירין ולא קיימין כפסק הרמב"ם שאין הקדושה חלה על בעל מום וכו' כנ"ל. ואליכם יזרח ה' להסיר מכשול ולבער הקוץ ומכאוב וסילון ממאיר מקרביכם יהי חן ה' עמכם יאשר כחכם יאמץ חילכם להוציא לפועל לטובה מחשבותיכם נאום אוה"נ הדש"ת. ומני שים טעם להעתיק מכתבינו זה אות באות ולשלחו לעיני הרבנים מובהקים גדולי ישראל יחיו המפורסמים גדולים צדיקים יחיו: ולבקש מהם שגם המה יעשו את שלהם. וכשתשיבו עוד שלשה מכתבים משלשה רבנים מפורסמים לא אפונה כי גם הקיר"ה גם שרי המדינה שטאטהאלטערייא יר"ה יתנו עדיהן יצדקו ויאמרו אמת יסכימו לפסק הרבנים נרם יאיר. לבער הרע מקרביכם. וה' עמנו ועמכם והעיר שושן צהלה ושמחה ושלשה הרבנים לדעת יהי' הרב הגאון דק"ק פרעסבורג והרב הגאון דק"ק אוהעל והרב הגאון דק"ק גראס ווארדיין יצ"ו. ולא תפרסמו את כל זאת עד אחר שיהיה בידכם הסכמותם ואת צנועים חכמה כתיב. נאום הק' יהודא אסאד