Rav Aaron Kotler(Osef Chidos): Rambam (Me’ila 8:8) writes: It is correct for a person to try to understand the laws of the Holy Torah to the full limits of his intellect. However, that which he cannot find a justification should not be viewed with contempt and not be treated as he does with secular knowledge. We can understand this principle from the concern the Torah has for the profane use of a physical entity which has been sanctified to G‑d by our words. Even if this profanation is done by accident, it requires atonement. So surely concerning the Divine commandments that one should not reject them and treat them with ridicule because he doesn’t understand their reason…. G‑d’s Torah is incredibly deep and profound. When a person with his limited intellect attempts to understand and evaluate it with his miniscule understanding, he is lowering the Torah to his level. There is no greater profanation than this. Man has to know that just as there are limits to the senses … there are limits to his intellect. He needs to accept the explanations of our Sages for every word and letter of the Torah. That is because the language of the Torah is not ordinary language and is not based on our understanding. Therefore, in order to understand it requires tremendous mental abilities, pure study of the Torah in a sanctified manner, and a reliable direct tradition. Only by means of the traditions of our Sages—who knew how to explain and interpret every letter in the Torah—are we able to comprehend even a tiny part of Torah. These words of the Rambam apply to all aspects of the Torah including Halacha and agada, laws and stories. None of them are comprehendible relying solely on our understanding. Furthermore, one needs to take the greatest care in understanding the stories found in the Torah since they are extremely likely to be misunderstood. The errors have great consequence and undermine the foundation of the Jewish people. It is obvious from what we have said that it is prohibited to say that some aspect of Torah should have been written differently or is unnecessary. Such an attitude constitutes rejection of the Torah and causes eternal punishment and loss of the World to Come. According to the Halacha (Rambam Teshuva 8:8), a rejecter of the Torah is one who asserts that even a single letter was not said by G‑d. It is even prohibited to say that some words of Torah (e.g., the Ten Commandments) are more important than others… 2) It is one of the basic principles of Torah that every letter of the Torah includes and is in fact the underpinnings of Creation itself… Bereishis Rabbah (1:1): G‑d looked into the Torah and created the world. Eiruvin (13a): A scribe has to be very careful in writing a Torah because if he deletes or adds one letter he destroys the world. Also included in the Torah are all events—past present and future—of the entire universe and concerning everyone one of us...
[i] הגר"א קוטלר (אוסף חידו"ת עמדו ת"ב) הבנה האמיתית של סיפורי התורה ובהתגלות ההנהגה של מדה כנגד מדה. רמב"ם (הלכות מעילה ח:ח) ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו ודבר שלא ימצא לו טעם (א) ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג בהן מנהג חול מעל בה ואפילו היה שוגג צריך כפרה קל וחומר למצוה שחקק לנו הקב"ה שלא יבעט האדם בהן מפני שלא ידע טעמן ולא יחפה דברים אשר לא כן על השם ולא יחשוב בהן מחשבתו כדברי החול...". ביאור הדברים הוא, כי התורה האלוקית היא רחבה מדי ארץ ועמוקה מני ים, ואם אדם נגש לתורה בכלי שכלו המצומצמים ומעריכה לפי מדת השגתו האפסית, הרי זה כאילו מוריד את התורה למדרגת שכלו והשגתו, ואין לך הוצאה לחולין ומעילה קדוש גדולה מזו. האדם צריך לדעת שכשם שיש גבול לכל החושים... כמו כן יש גבול וקצב לשכל האדם, ולכן אין אדם יכול להעריך תורה לפי השגתו הוא. אלא עליו לקבל את ביאורי חז"ל לכל מלה ואות שבתורה. כי לשון התורה אינה הלשון הרגילה שאנו משתמשים בה, ואיננה לפי מושגינו אנו, וכדי להבינה צריך השגה כבירה ולימוד התורה לשמה בקדושה ובטהרה וקבלה נאמנה איש מפי איש, ולכן רק ע"י שלשלת הקבלה של חז"ל שידעו להסביר ולדרוש כל אות ותג שבתורה יכולים אנו להבין משהו לפי מדת השגתנו בדברי התורה"ק. דברי הרמב"ם נוגעים לכל ענין שבתורה, הלכה ואגדה, דין וסיפור, כולם אין אדם יכול להעריכם לפי שכלו וביותר צריך להזהר בספורי התורה שבהם אפשר לטעות מאד וטעותם מערערת את יסודות עם ישראל. וכ"ש שאסור לאדם לומר דברי התורה איזה ענין צריכים להכתב בצורה אחרת או שהם מותרים כי בזה הוא נכלל בגדר כופר בתורה, שנידון לדורי דורות ואין לו חלק לעוה"ב. וכופר בתורה הוא האומר אפילו עלו אות אחת שבתורה שלא נאמרה מפי הגבורה [סנהדרין צט.] כמסכם בכל הפוסקים [רמב"ם ח:ח מתשובה] גם אסור לומר על דברי תורה מסוימים שהם חשובים יותר מדברי תורה אחרים, וכמו שמצינו [ברכות יב.] כי אמירת עשרת הדברות בקריאת שמע נתבטלה מפני תרעומת המינים, שלא יאמרו שעשרת הדברות הם עיקר התורה...
(ב) צריך לדעת, וזה מיסודי התורה, שבכל אות שבתורה כלולים ותלויים סדר בראשית, שמים וארץ וכל צבאם, נ' שערי בינה ועולמות אין מספר, וכל אות מקומה קבוע ומסיים במערכת היצירה, כמאמר חז"ל [ב"ר א:א] איסתכל באורייתא וברא עלמא. וכן מובא במס' עירובין [יג.] אזהרה ללבלר שאם אתה מחסר או יתר אות אחת בתורה אתה מחריב את כל העולם. גם כלולים בתורה כל מאורעות העבר ההווה והעתיד של כל הבריאה, של שם ישראל ושל כל יחיד, כמובא בשם הרמב"ן ובשם הגר"א. ...
