שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן עד
ומה שמפקפק כתר"ה מהא דפילגש שהיא בלא קידושין ומשמע מגמ' סנהדרין דף כ"ב דצריכה כל אחת מהן גירושין שהוא גט להרמב"ם פ"ג ממלכים ה"ב שגם הפילגשים היו בכלל הי"ח נשים שהיו לדוד, הנה מפורש שם בלח"מ לדבר פשוט שלא היתה צריכה גט כיון דאין לו בה קידושין אלא יחוד בעלמא וכמה קשין גירושין שאמר בגמ' אינו בגט אלא לגרשה מביתו כדי ליקח אחרת נמי הם קשין. ועיין במאירי סנהדרין שבפלגשים של מלך מותרות למלך אחר ואפילו לבנו שכתב שאבישג היתה מותרת לשלמה ואפילו היתה נבעלת לדוד ומשום אשת אב אין כאן שהרי נושא אדם אנוסת ומפותת אביו, הרי מפורש דפילגש שבלא קידושין אינה בדין א"א כלל וא"כ ודאי אין שייך להצריכה גט. וכן מפורש ברלב"ג בפירושו לשמואל דאבשלום לא עבר איסור חמור דאשת אביו משום שפילגשים היו בלא קידושין. איברא דבאגדה איתא הובא בילקוט שמואל שאחיתופל יעץ שיבא על פילגשי אביו כדי שיתחייב מיתה על שבא על אשת אביו, וכן בירושלמי פ"ב דיבמות מוכיח מדוד שנשא רצפה בת איה שאשת חמיו אינה אסורה דין תורה הובא בתוס' יבמות דף כ"א, והרי רצפה בת איה היתה פילגש שאול ואם פילגש כיון שהיא בלא קידושין אין דינה כאשתו איזה ראיה היא לאשת חמיו שאינה אסורה, אבל לא קשה כלום דהירושלמי לטעמיה בכתובות פ' אף על פי ה"ב דפילגש היא נמי בקידושין עיין שם וא"כ פשוט שגם המאמר אגדה שבילקוט נמי סובר כהירושלמי דפילגש הוא בקידושין. והוא גם דלא כשירי קרבן שמחלק בין פילגשי הדיוט לפילגשי מלך דפילגשי מלך גם להירושלמי הם בלא קידושין דהא מירושלמי דרצפה בת איה מוכרח שסובר דגם של מלך היו בקידושין. על כל פנים מפורש בדברי רבותינו הראשונים דפילגש שבלא קידושין א"צ גט ומותרת לקרוביו כדין מפותתו והאגדה והירושלמי הוא משום שסברי דהיה בקידושין,
ומה שמפקפק כתר"ה מהא דפילגש שהיא בלא קידושין ומשמע מגמ' סנהדרין דף כ"ב דצריכה כל אחת מהן גירושין שהוא גט להרמב"ם פ"ג ממלכים ה"ב שגם הפילגשים היו בכלל הי"ח נשים שהיו לדוד, הנה מפורש שם בלח"מ לדבר פשוט שלא היתה צריכה גט כיון דאין לו בה קידושין אלא יחוד בעלמא וכמה קשין גירושין שאמר בגמ' אינו בגט אלא לגרשה מביתו כדי ליקח אחרת נמי הם קשין. ועיין במאירי סנהדרין שבפלגשים של מלך מותרות למלך אחר ואפילו לבנו שכתב שאבישג היתה מותרת לשלמה ואפילו היתה נבעלת לדוד ומשום אשת אב אין כאן שהרי נושא אדם אנוסת ומפותת אביו, הרי מפורש דפילגש שבלא קידושין אינה בדין א"א כלל וא"כ ודאי אין שייך להצריכה גט. וכן מפורש ברלב"ג בפירושו לשמואל דאבשלום לא עבר איסור חמור דאשת אביו משום שפילגשים היו בלא קידושין. איברא דבאגדה איתא הובא בילקוט שמואל שאחיתופל יעץ שיבא על פילגשי אביו כדי שיתחייב מיתה על שבא על אשת אביו, וכן בירושלמי פ"ב דיבמות מוכיח מדוד שנשא רצפה בת איה שאשת חמיו אינה אסורה דין תורה הובא בתוס' יבמות דף כ"א, והרי רצפה בת איה היתה פילגש שאול ואם פילגש כיון שהיא בלא קידושין אין דינה כאשתו איזה ראיה היא לאשת חמיו שאינה אסורה, אבל לא קשה כלום דהירושלמי לטעמיה בכתובות פ' אף על פי ה"ב דפילגש היא נמי בקידושין עיין שם וא"כ פשוט שגם המאמר אגדה שבילקוט נמי סובר כהירושלמי דפילגש הוא בקידושין. והוא גם דלא כשירי קרבן שמחלק בין פילגשי הדיוט לפילגשי מלך דפילגשי מלך גם להירושלמי הם בלא קידושין דהא מירושלמי דרצפה בת איה מוכרח שסובר דגם של מלך היו בקידושין. על כל פנים מפורש בדברי רבותינו הראשונים דפילגש שבלא קידושין א"צ גט ומותרת לקרוביו כדין מפותתו והאגדה והירושלמי הוא משום שסברי דהיה בקידושין,