Avoda Zara does it have actual power?

אמת ליעקב דברים פרק ד פסוק יט

(יט) וראית את השמש ואת הירח גו' אשר חלק ה' אלקיך אתם לכל העמים תחת כל השמים8.
עיין במפרשי התורה שישנם בעיקר שני מהלכים בביאור פסוק זה, דיש מפרשים דהשמש והירח נחלקו לכל העמים להאיר להם ומזהירה התורה אותנו שלא נשתחוה להם, אבל הראב"ע והרמב"ן כאן פירשו דיש לכל עם ועם כוכב ידוע ומזל מיוחד, וכן יש מזל לכל עיר ועיר, והם הם המשפיעים על העמים, וכן היא גם שיטת הרמב"ן לעיל בפרשת בראשית [א' פי"ח], עיין שם.
ונראה שיש כאן מחלוקת עיקרית ביסוד ענין עבודה זרה, דשיטת הרמב"ם בכמה מקומות היא דהעבודה זרה אין בה ממש כל עיקר ואין לה כח כלל, וכל המתפלל אליה ועובדה לא רק שהוא עובר על האיסור אלא הוא גם מבזבז זמנו לריק ולשוא, אבל דעת הרמב"ן היא שהקב"ה הטביע בטבע העולם שכל אומה יש לה משפיע משלה בעולמות העליונים והוא יש לו כח מסויים שיכול להשפיע על אומתו כל זמן שאין הדבר נוגע לישראל [דהרי אין מזל לישראל], אלא איסור עבודה זרה שנצטוו בה האומות הוא שאסור להם להתפלל למשמש הזה כי הרי כל כוחו נובע ממה שהטביע בו הקדוש ברוך הוא, ולכן התפילה והעבודה צריכה להיות לאלקי האלקים, כלומר להאלו־ה שהוא ממעל כל האלהים, ולכן צריכים להתפלל להקב"ה עצמו ולא לעבד שלו, אבל ודאי אם עובדים את העבודה שלהם ומתפללים אליה זה משפיע עליו לעזור להם ויש ביכלתו לעשות כן, וזהו ביאור הפסוק אשר חלק ה' אלקיך לכל העמים תחת כל השמים, והיינו שה' חילק לכל אומה אומה את השר והמשפיע שלה.
ועיין בספר שופטים [י"א פכ"ד] בדברי יפתח אל מלך עמון שאמר לו: הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש ה' אלקינו מפנינו אותו נירש. ועיי"ש בפירוש הרלב"ג שפירש שעל דרך הלעג אמר כן. אבל לפי שיטת הרמב"ן לא היתה כוונת יפתח על דרך הלעג, אלא כוונתו היתה כפי פשוטו9, דבודאי יש כח לכמוש אלהיך להוריש לך מה שהוא רוצה, ומכיון שזה הוא מה שהוריש לך א"כ איך לך לבוא בטענות נגד ישראל שהם ירשו את מה שהורישם ה' אלקי ישראל, ודו"ק.