- Shulchan Arukh, (Choshen Mishpat 2815). We do not accept testimony if the party is not in court. If they accepted the testimony, they cannot rule based on it. They can re-testify in front of the party. If they changed their testimony from the original testimony, we follow the second testimony that was in front of the party, even if they testified originally with a cherem, because any testimony not in front of a party is as if it was given outside of court. There are those that disagree and say that once testimony has been accepted outside the court, it is okay after the fact. Therefore, if the party is strong and the witnesses are afraid to testify in front of him, we can accept the testimony not in front of the party, and judge accordingly. However, if it is possible to force the strong party in the way that was explained in paragraph 5 of this Siman, that would be preferred. There are those that say that the concept of not accepting testimony if not in front of the party is only by monetary cases, but not for quarreling and fighting where we are concerned that if they testify in front of the parties they will fight with one another and with the witnesses. The Geonim instituted that for such a case we accept testimony not in front of the parties and we do not reveal the identity of the witnesses. It seems to me that this is only where the court does not want to judge strict law and punish, but instead wants to quiet the fighting and rule based on the needs of the particular dispute. If, however, they want to punish and judge one of them, they must accept the testimony in front of him, as will be explained in Even Haezer 11:4.
אין מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ואם קבלו אין דנין על פיו: הגה וחוזרין ומגידין בפניו ואם שנו בעדותן בפעם שני ממה שהגידו בראשונה הולכין אחר העדות השני שהגידו בפניו אע"פ שהגידו בראשונה על פי החרם דכל שלא בפניו כחוץ לב"ד דמי וחוזרין ומגידין (ב"י בשם רבי מנחם) ויש חולקין ואומרים דאם נתקבל העדות שלא בפניו כשר בדיעבד (ר"י נ"ב ח"ב ומרדכי פרק הגוזל בתרא) ולכן אם הבעל דין הוא אלם והעדים יראים להגיד לפניו מקבלין העדות שלא בפניו ודנין על פיו (פסקי מהרא"י סי' קע"ה וקע"ז) מיהו אם אפשר לכוף האלם כדרך שנתבאר לעיל סי' זה ס"ה עדיף טפי י"א דלא אמרו אין מקבלין עדות אלא בפני ב"ד היינו בדיני ממונות אבל בקטטות ומריבות שיש לחוש שאם יעידו בפניהם יתקוטטו עם עדים גם יתקוטטו זה עם זה תקנו הגאונים שמקבלים העדות שלא בפניהם גם לא יגלו מי הם העדים (הגהת מרדכי) ול"נ דדוקא כשאין הב"ד רוצים לדון אחד מהם ע"פ הדין ולענוש רק להשקיט הקטטה ולהורות כפי צורך המריבה אבל כשרוצים לענוש ולדון אחד מהם אין לקבל העדות אלא בפניו וכמו שנתבאר באה"ע סי"א ס"ד: