update Daas Torah - Aharon doesn't need Heter Meah Rabbonim
This saga has continued for way too long. At this point Tamar has claimed to have successfully annulled her marriage to Aharon Friedman and remarried without obtaining a Get. Her major supporters in this perverse and ignorant operation - the Kaminetskys have official declared that the heter to remarry without a Get is invalid. So have the many gedolim and poskim who have been consulted - except for Rabbi Nota Greenblatt who bizarrely clings to the heter he gave without investigating any of the facts - solely because Rabbi Kaminetsky asked him to give the heter. And now even though Rabbi Kaminetsky acknowledges he was wrong - Rabbi Greenblatt refuses to retract the heter.
This saga has continued for way too long. At this point Tamar has claimed to have successfully annulled her marriage to Aharon Friedman and remarried without obtaining a Get. Her major supporters in this perverse and ignorant operation - the Kaminetskys have official declared that the heter to remarry without a Get is invalid. So have the many gedolim and poskim who have been consulted - except for Rabbi Nota Greenblatt who bizarrely clings to the heter he gave without investigating any of the facts - solely because Rabbi Kaminetsky asked him to give the heter. And now even though Rabbi Kaminetsky acknowledges he was wrong - Rabbi Greenblatt refuses to retract the heter.
The Baltimore Beis Din - the only one authorized by Aharon and Tamar - has consistently said that Aharon has no need to give a Get to Tamar. They also have stated that Aharon has faithfully obeyed all their requests as opposed to Tamar who left the BBD and went to civil court to obtain what she wanted. She clearly became a moredes by deserting Aharon and taking their child without his permission to her parents in Philadelphia. She is clearly in violation of halacha by going to secular court without the permission of the Baltimore Beis Din.
She and her family and supporters have waged a nasty publicity battle against Aharon - in the media, with public protests outside Aharon's home as well as his relatives. They put a large ad in the Washington subway.They tried getting him fired from his job with a congressman. They succeeded in getting him and his daughter ostracized by the community - including preventing from going to shul. They even went so far as hiring goons to beat up Aharon. All of this pressure is against the clear statement of the Baltimore Beis Din - the one Tamar agreed would be in charge of the divorce proceedings.. If in fact Aharon had been bullied into submission and given a Get - it would have posul as a Get Me'usa.
Given the above - is there any halachic reason that Aharon Friedman is not free to remarry? Does he need a heter meah rabbonim? We are dealing with 1) Moredes 2) Went to civil court without permission of beis din 3) She is committing adultery now by remarrying without a Get 4) Refuses to return to beis din 5) she said she doesn't need a Get 6) the heter meah rabbonim was created to benefit the wife - in this case the wife says she was never married to Aharon.
update;
==========================
Rabbi Akiva Eiger (Simon 1 of Even HaEzer Siif 10 ): R' Akiva Eiger brings from a teshuva of the Maharashal that if a woman insists she is not married (contrary to the claim of the husband) then he can marry without a heter meah rabbanon.
Igros Moshe (E.H. 2:2): Question: In the case of a moredes (rebellious wife) who obtained a civil divorce as well as many thousands of dollars in the settlement from the secular court and refused to accept a Get in order to torment her husband. Is it possible to permit the husband to remarry without first obtaining permission from 100 Rabbis? Answer: Concerning the case of a moredes who obtained a civil divorce and also $30,000 cash as well as the house and furnishings which she sold for $20,000. The secular court judge blocked her access to $20,000 of the $30,000 that the husband is required to pay and made the access conditional on her accepting the get that is required by the halacha and which she has already agreed to do and which was arranged in Seattle. The letter writer was made the agent to divorce her. However when he returned to Portland and notified the woman that he had the Get in his hand, she reneged on the deal and said that she did not want to free her husband under any circumstances and that she will never accept the Get because she wants to torment him. There is no question even if we don’t believe that she caused the fights between but he was the one who started them and that led to her trying with a lawyer in civil court to obtain a secular law. But since she agreed to take accept the Get and then reneged in order to torment him – she is considered a moredes since she has no interest in living with him as his wife and she also doesn’t want to divorce him. This is explicitly stated in Shulchan Aruch (E.H 77:20), If she rebels against him in order to torment him and she declares that she is tormenting him because of the wrongs he did to her or because he cursed her or because he fought with her - then she has the full status of a moredes. The Rema concludes that after 12 months if he wants to divorce her she must accept the Get even against her will or else he is given permission to marry another women. So surely in this case where she started the fight and then went to civil court to get a secular divorce. Regarding the question of whether he needs a heter of 100 Rabbis. From the language of the Rema is would seem that he permitted the husband of a moredes to remarry even if there is no heter of 100 Rabbis because it is not mentioned either in the Rema or the commentaries. The Maharshdam (E.H. 120) states that Rabbeinu Gershom never applied the cherem to a case of moredes. It would seem that his view is that the husband should not be allowed to remarry unless a number of years have passed so it is clear that she is a moredes. I saw in the Otzer Poskim (E.H. 1:73.24) where Rabbi Akiva Eiger is cited and other Achronim that permit remarriage in such a case even with a heter of 100 Rabbis. Nonetheless, l’chatchila it is best to obtain a heter of 100 Rabbis and that is the accepted practice. However if it is impossible to obtain one – as you write – then he can remarry without the heter of 100 Rabbis since it has now been 5 years that she left her husband and extracted $50, 000 from him in civil court and agreed to accept the Get and it was written according to her wishes and then she reneged in order to torment him. Such a case is rarer than the circumstances cited by the Maharshdam and others. The husband should deposit the Get and have it guarded until she comes and receives it from the agent.
Rav Menashe Klein has a long teshuva (Misheh Halachos vol 14 1-11) where he states very clearly that a husband does not have to give his wife a get if she goes to secular court without the permission of beis din. He says this is the view of the majority of achronim - including the Maharsham (7:159) and Rav Moshe Feinstein. He also says that the husband does not need a heter meah rabbonim if his wife goes to secular court without permission - but that it is best for her sake to deposit a get with beis din because she might eventually withdraw from the secular court. None the less he notes it is the custom today to deposit a get with beis din when receiving a heter meah rabbonim [This is also the view of Rav Moshe Sternbuch (4:301)] Thus he claims the majority of achronim permit a man to remarry with a heter meah rabbonim if they deposit a get with beis din - to be given when the wife renounces the rulings of the secular court. If there is no heter meah rabbonim then there is no need to give a get. Thus there is no difference between the view of Rav Moshe Feinstein and Rav Moshe Sternbuch in this matter.
Rav Gestetner
[to be continued]
update;
==========================
Rabbi Akiva Eiger (Simon 1 of Even HaEzer Siif 10 ): R' Akiva Eiger brings from a teshuva of the Maharashal that if a woman insists she is not married (contrary to the claim of the husband) then he can marry without a heter meah rabbanon.
רבי עקיבא איגר אבן העזר סימן א
י ו] [שו"ע] ר"ג החרים. נ"ב אם הוא אומר קדשתיך בעדים והיא מכחשת דהיא מותרת לעלמ' יכול הוא לישא אחרת כיון דאין עכבה ממנו תשו' רש"ל סס"י כ"א:
Igros Moshe (E.H. 2:2): Question: In the case of a moredes (rebellious wife) who obtained a civil divorce as well as many thousands of dollars in the settlement from the secular court and refused to accept a Get in order to torment her husband. Is it possible to permit the husband to remarry without first obtaining permission from 100 Rabbis? Answer: Concerning the case of a moredes who obtained a civil divorce and also $30,000 cash as well as the house and furnishings which she sold for $20,000. The secular court judge blocked her access to $20,000 of the $30,000 that the husband is required to pay and made the access conditional on her accepting the get that is required by the halacha and which she has already agreed to do and which was arranged in Seattle. The letter writer was made the agent to divorce her. However when he returned to Portland and notified the woman that he had the Get in his hand, she reneged on the deal and said that she did not want to free her husband under any circumstances and that she will never accept the Get because she wants to torment him. There is no question even if we don’t believe that she caused the fights between but he was the one who started them and that led to her trying with a lawyer in civil court to obtain a secular law. But since she agreed to take accept the Get and then reneged in order to torment him – she is considered a moredes since she has no interest in living with him as his wife and she also doesn’t want to divorce him. This is explicitly stated in Shulchan Aruch (E.H 77:20), If she rebels against him in order to torment him and she declares that she is tormenting him because of the wrongs he did to her or because he cursed her or because he fought with her - then she has the full status of a moredes. The Rema concludes that after 12 months if he wants to divorce her she must accept the Get even against her will or else he is given permission to marry another women. So surely in this case where she started the fight and then went to civil court to get a secular divorce. Regarding the question of whether he needs a heter of 100 Rabbis. From the language of the Rema is would seem that he permitted the husband of a moredes to remarry even if there is no heter of 100 Rabbis because it is not mentioned either in the Rema or the commentaries. The Maharshdam (E.H. 120) states that Rabbeinu Gershom never applied the cherem to a case of moredes. It would seem that his view is that the husband should not be allowed to remarry unless a number of years have passed so it is clear that she is a moredes. I saw in the Otzer Poskim (E.H. 1:73.24) where Rabbi Akiva Eiger is cited and other Achronim that permit remarriage in such a case even with a heter of 100 Rabbis. Nonetheless, l’chatchila it is best to obtain a heter of 100 Rabbis and that is the accepted practice. However if it is impossible to obtain one – as you write – then he can remarry without the heter of 100 Rabbis since it has now been 5 years that she left her husband and extracted $50, 000 from him in civil court and agreed to accept the Get and it was written according to her wishes and then she reneged in order to torment him. Such a case is rarer than the circumstances cited by the Maharshdam and others. The husband should deposit the Get and have it guarded until she comes and receives it from the agent.
Rav Menashe Klein has a long teshuva (Misheh Halachos vol 14 1-11) where he states very clearly that a husband does not have to give his wife a get if she goes to secular court without the permission of beis din. He says this is the view of the majority of achronim - including the Maharsham (7:159) and Rav Moshe Feinstein. He also says that the husband does not need a heter meah rabbonim if his wife goes to secular court without permission - but that it is best for her sake to deposit a get with beis din because she might eventually withdraw from the secular court. None the less he notes it is the custom today to deposit a get with beis din when receiving a heter meah rabbonim [This is also the view of Rav Moshe Sternbuch (4:301)] Thus he claims the majority of achronim permit a man to remarry with a heter meah rabbonim if they deposit a get with beis din - to be given when the wife renounces the rulings of the secular court. If there is no heter meah rabbonim then there is no need to give a get. Thus there is no difference between the view of Rav Moshe Feinstein and Rav Moshe Sternbuch in this matter.
Rav Gestetner
תשובות והנהגות כרך ד סימן שא
בענין היתר נישואין במורדת ההולכת לערכאות ומסכמת לקבל גיטה
נשאלתי מאמריקא שמצוי בעו"ה נשים מורדות בבעליהן ואח"כ הולכות לערכאות ר"ל, ומוציא שם פס"ד לטובתה בכפייה שלא כדין תורה המחייבות את הבעל בדמי מזונות גבוהים עם עונשי מאסר וזוכה בילדים שלא כדין, והבעל מבקש היתר מאה רבנים לשאת אשה על אשתו, כיון שהיא מורדת ועוברת על דת, והיא טוענת שאין להיתר מאה רבנים תוקף כיון שמסכימה לקבל גט, ולדבריה יש רבנים תומכים בעמדתה, ורוצה להרויח בכפליים גט מדין תורה, ובדיני האומות לגזול ולחמוס מבעלה גם אחר הגט.
ולע"ד אין בדבריה ממש, ויש להתיר לו לישא אחרת, רק ישליש הגט בב"ד כמקובל. וטעמא דהך דינא מכמה אנפי.
ראשית כיון שאונסים אותו באונס ממון שלא כדין, דהיינו בדמי מזונות גבוהים שבדיננו לא מגיעו ה"ז גזל, נמצא דהגט נעשה בעל כרחו, וגדולי הפוסקים חוששין לגט מעושה, נמצא דהגט לא חל ותיכשל באיסור אשת איש, וע"כ חייבין לפוטרו מכל חיובים באונס כדי שיחול הגט כדין.
ועוד אם מסרבת האשה לבוא לדין תורה עצם זה הדבר לבד נותן לה דין "מורדת" וכמבואר ב"דברי חיים" (אהע"ז סימן נ"א), ומביא שם מהגאון חות דעת שעשה מעשה באשה שסירבה לבוא לדין תורה ופסק שהיא מורדת והסכימו עמו גאוני הדור ע"ש ובשו"ת אוריין תליתאי (קמ"ד). ולפ"ז אם תבוא עמו לדין תורה דוקא חייב לתת לה גט כדין תורה, אבל כשתובעת אותו בממונות לערכאות לא תוכל להחזיק החבל בשני ראשין, להשיג גם הממונות בערכאות וגם הגט אצלנו, ואם האשה כופה אותו לקבל בחיי אישות פסקי הערכאות, אינו חייב ליתן לה גט.
וי"ל עוד דעצם תקנת רבינו גרשום היא לטובת האשה, אכן כל זה רק כשלא מתבטל בזה ממצוה אבל הכא שגורם זה חורבן לחיי אישות, שהיא תמרוד בבעלה ותלך לעכו"ם ותקבל מזונות גבוהים וכן הילדים יהיו ברשותה, ובעלה יהא מוכרח לתת לה גט כדין תורה שתוכל לינשא, כה"ג אלים מצורך מצוה דיחיד ולא גזר רבינו גרשום במורדת ומתירין לו במאה רבנים, וישליש הגט עד שתבטל הערכאות, ואז - אם עדיין לא נשא - אסור לישא אשה עד שיגרשנה.
ולמעשה השאלה נוגעת לאמריקא, ועל הרבנים שמה להכריע, אבל דעתי כרבנים שמה המתירין לו לישא אשה אחרת בלי פקפוק וישליש הגט, וכשתבטל הערכאות נאסור אותו לישא אשה עד שיגרשה כדין.
ודע דאף שאנו חייבין ללחום שלא תלך לערכאות, ואנו מונעים אותה להתחתן, והגט הוא בחשש מעושה כמ"ש, מ"מ כשטוענת מאיס עלי ואין להם תקנה שתחזור אליו, רק האיש מתאכזר אליה ומתנקם בה לא לתת הגט, בזה אף שאסור לנו שום כפייה ח"ו, מ"מ ראוי להודיעו שלדעת הרבה מגדולי הפוסקים (רמב"ם, ראב"ד, בה"ג, רשב"ם, רש"י ועוד) עובר איסור וכופין אותו לגרשה. ואף שלדידן חיישינן באיסור אשת איש גם בדיעבד וח"ו לכוף בשום כפייה, לענין לצערה ולעגנה ראוי לו לחשוש שבטוענת מאיס עלי אסור לו לעגנה אף שאינה צודקת, רק אין לנו לכופו ח"ו בשום דרך כפייה שאז יש לחשוש שהגט מעושה, רק לעצמו ראוי לו להתנהג כזרעו של אברהם ודרכיה דרכי נועם כתיב וכל נתיבותיה שלום וימצא אושרו במקום אחר. כל האמור צריכים להסביר לבעל, דבמה שמעגנה עובר עבירה חמורה דאונאת דברים לצערה ואין בזה תועלת רק נקמה שלא רוצה לגור עמה, ולא יחשוב שדמה הפקר וידע שלמעלה יש דין ויש דיינא, ומה עוד דלהרבה מגדולי הקדמונים ראוי אפילו לכופו לגרש וכמ"ש, ובהרבה בתי דינים כשרואים שהבעל אינו רוצה לגרש שותקים, ולא זו הדרך אלא חייבין להודיע לו שמענה אותה שלא בצדק, והיינו אם בית דין משוכנעים שלא תחזור לעולם.
אבל אם כעת מסכימה לבטל פסק הערכאות, אין לו שום היתר לישא עוד אשה אף שכבר התירו לו, שאינה עוברת עכשיו על דת, וחייב לתת לה גט מכיון שמוכנה לקבל ואינו יכול לעגנה, ואם נושא אשה בלי שהראשונה מגורשת עברו באיסור חרם דר"ג ר"ל.
והדין פשוט וברור, ועיינתי באוצר הפוסקים (פ"א ס"ק ט"ז) באהע"ז (סימן א') ומצאתי שדנים במי שהתירו לו לישא אשה על אשתו על יסוד כתב סירוב, וכעת היא מתחרטת ורוצה לדון עמו ולציית דינא, והבעל אינו רוצה כי כבר יש לו היתר מאה רבנים, והשיב שאפילו אם סירבה בתחילה אחרי שהתרו בה והשיג הבעל היתר מאה רבנים, מ"מ אם קודם שנשא אחרת התחרטה, אזי שומעין לה וצריך לגור עמה ע"ש. וכ"ש כאן שלדברי הבד"ץ לא סירבה, ואף אי סירבה תחלה כיון שכעת מסכימה לגט, פשיטא שאם לא נותן לה, אסור לו לישא אשה על אשתו ונתפס ח"ו בחרם חמור.
ויש להביא כאן דבספר "שערי ציון" מהגאון המובהק דבילסק זצ"ל (י"ח) מדייק בלשון החרם שלא רק הבעל עובר אלא אף הרב המתיר לו לישא אחרת שלא כדין נתפס בחרם חמור ר"ל, ומדייק כן בלשון רבינו גרשום גופא, וע"ש דכתב דהאיסור לרב חמור מהבעל שלהרבה פוסקים אסור חרם הוא רק דרבנן והרב עובר באיסור דלפני עור, וכ"ש כשמשיאם ממש, וכל רב בישראל יזהר בנפשו ויחוש לחומר החרם והאיסור.
לאור כל האמור אני מצטרף לאסור עליו באיסור חמור לישא אשה אחרת אלא אם יגרש אשתו, ואם יש לו טענות עליה וסכסוכים, מקום הדיון הוא רק בבית הדין, ובינתיים אינו יכול לישא אשה אחרת כשאשתו מוכנה להתגרש, ובעניני ממונות יש להם לנהוג כדין תורה שיורו בית דין, ומובטחני ששארית ישראל לא יעשו עולה וינהגו כדת וכדין תורה.
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג סימן א
ועוד אף אם נימא שאין במה להכריע ושקול לנו טעם שניהם נמי הא כתב הב"ש ס"ק כ"א והט"ז בס"ק ט"ז בשם הד"מ שכיון דתקנה זו הוא רק משום קטטא ולא מחשש איסור היכא דאיכא פלוגתא בתקנתא המיקל לא הפסיד, ולכן כיון דהרבה סוברים שא"צ בזה למאה רבנים וכמדומני שהם הרוב יש להקל. וידוע לי שהרבה היו מקילין בזה להתירו בלא מאה רבנים. אבל צריך לכתוב גט ולזכות זה דהרי היא תקנה גדולה שאם תנשא לאחר זמן לישראל לא יהיו בניה ממזרים שזה נחשבת תקנה לישראל שלא ירבו ממזרים.
שו"ת מהרש"ם חלק ז סימן קנט
ב"ה תר"ס ברעזן. להרב מו"ה יהושע גלאזיר נ"י אבד"ק טוריסק. מכתבו מגלה עפה הגיעני וע"ד המעשה שהציע לפני היות כי האברך הרה"ח מו"ה משה מרדכי בהה"צ דקהלתכם שליט"א נפל בידי אשה רעה מ' חוה פערלאוו בת הרב מסטאלין ותיכף אחר נישואין יצא הקול אשר לא מצא חן בעיני' והתחילה לענותו ובכל טבילה מצאה שאלות משונות עד שהגיע זמן ווסתה והי' הדבר בסוד כי הי' בוש לגלות ונמשך כן ד' שנים עד שגילה הדברים לפני הוריו ונתגלה הריב וביני וביני נסעה על ב"מ לאחיה מקאזיניץ ולא רצתה לחזור לביתה הגם ששלחו אלי' כמה שלוחים אם לרחק אם לקרב והיא מיאנה ונמשך כך ערך ג"ש =ג' שנים= ושלח הבעל רבנים להתרות בה וגם מעכ"ת הי' בתוכם ולא שמעה לקולם עד שכתבו לגדולי הדור והסכימו להתרות בה עוד הפעם ואם לאו מותר לגרשה בע"כ או לישא אחרת ע"י ק"ר והתרו בה עוד כמ"פ עד שהסכימה ליסע לדווינסק (דיענובארג) לדין בפני הגאון ר' מאיר שמחה הכהן נ"י אב"ד דשם וגם רו"מ עם ידידנו הרה"ג אבד"ק מאצוב נ"י נסעו לשם ועוד רבנים מצדה ואחר יגיעה ד' שבועות ותווכו השלים ע"פ אופנים וכתבו פס"ד כי מי שיעבור אפילו רק על פרט א' מהפס"ד נקרא מסרב ובתחלה לא רצתה לקיים ההשלשה כפי הפסק עד אחר שנסעו כל א' לביתם חזרה והשלישה ביד הגאון הנ"ל כפי הפסק ובאה לטריסק על חג הפסח ואחר איזו שבועות חזרה לסורה וענותו בדברים שבינו לבינה ואח"ז התחילה לצעוק כי אין לו ג"א והוא כיחש כי היא המונעת ע"י ריבות וקטטות ועינוים שהולכת לישן אחר טבילה כמה שעות אחר חצות לילה וכדומה ואם תדור עמו איזה זמן כהוגן ולא יהי' בבריאות אז יסע לרופאים לברר הדבר ולהמציא תרופה והיא קללתו אותו ואת אבותיו בפני רבים בקללות נמרצות בדברים שאין להעלותן על הכתב ונתרבה המחלוקת והביאו עוד הפעם רבנים והיא הביאה הרב הבורר שלה מפינסק ואחרי רואו כי א"א עוד לתווך שלו' הסכים לבא לעמק השוה על גירושין וקבלה קנין לפני הרב ממאצוב והרב מפינסק על אופן גירושין וגם ביררה לה שליש ויצא מהם פסק כמה ליתן לה ותקבל גט ונסעו לקאוולא בשבוע שקודם ר"ה בשנת תרנ"ט לעשות השלשה ובבואם חזר הבורר שלה ולא רצה שיהי' ההשלשה שבאם לא תקבל הגט קודם ר"ה יוחזר ההשלשה להבעל את שלו ושבו ריקם מקאוולא אבל הבטיחה כי אחר ימים הטובים תקבל הג"פ ואחר עבור הזמן היא חזרה בה והשמיטה מדחי אל דחי וחזרה מהפסק באמרה שהי"ל בזיונות ומגיע לה הוספה על המעות של הפסק ובעלה הסכים גם ע"ז ולקחו גם ע"ז בוררים ושליש לפסוק כמה מגיע לה ובלבד שיהי' המשפט בקאוולא שלא בפניהם כדי שיבא לידי גמר ובהוודע לבורר שלה כי השליש לא יפסוק כרצונה הפחידו מצד האשה להשליש החדש שימסרוהו לערכאות וסילק א"ע ונמשך עוד כמה שבועות ולקחו בעה"ב א' לשליש ושוב חזרה בה באמרה כי רצונה להיות דוקא במקום המשפט בקאוולא וכפי הנראה הי' כוונתו בכדי לדחות עוד וכראות הבעל את צרתו נתן גט בע"כ בעדים כדין וגם אז לא פנתה לרבנים ומסרה הדבר בערכאות והשתדלה כמ"פ אצל האדונים למסור את בעלה ואת חותנה הרה"צ במלשינות גדול וכמעט שנלכדו ברשת שהכינה להם ורק בחמלת הש"י והוצאות רבות ניצלו מזה ועתה הבעל שואל ומבקש התרה עכת"ד שאלתו והוסיף עוד כי כפי הנשמע גם אחר הגט בע"כ השליש הבעל לה בקוולא סך רב והסכים ליקח בוררים ושליש לפסוק ביניהם בעסקי ממון והיתה המניעה מאתה ולאשר לא הי' הדבר בפירו' בעירו לא ידע דבר ברור וע"ז הובא לפני מכתב תעודה מהרב המאה"ג מו"ה יצחק שאול ברוידע מו"צ דק' קאוולא כי אמת נכון הדבר שגם אחר הגט בע"כ השליש הבעל סך רב אצל הג' ר"ד ארמאניץ בקאוולא ולילך עמה לד"ת בפני רבנים או על פסקי בעה"ב והרב הנ"ל שלח אלי' כמ"פ להודיע לה שכן הוא אבל היא מיאנה ולא שמעה לקולו והוסיפה סרה לילך בערכאותיהם וגם קודם הגט הזהירה הרב הנ"ל כמ"פ כי אם לא תשוב מדרכה לעקם ולקלקל יש כמה דרכים להבעל להתירו מכבלי העיגון והיא עמדה במרדה, וגם ראיתי מכתב מהרה"ג מו"ה אברהם נ"י מו"צ דק' בערעזדזוב בעמ"ח ספר דרך תמים ואות לטובה שאחר שחקר ודרש היטב ונודע לו כל הענין יפה עשה הרה"ח הבעל במה שנתן גט בע"כ כי על אופן זה לא תיקן רגמ"ה ומותר לו לישא אחרת ע"פ גט זה בלא חשש ופקפוק עכתה"ד.
והנה כבר רמז הרמ"א באה"ע סוסי' קי"ז לתשו' הרא"ש כלל מ"ב דלא עדיפא כח האשה מכח האיש ובגוף התשו' כ' וז"ל בימי הגמ' אם אירע מום זה באשה בעלה הי' מגרשה ומתחייב לה כתובה וכו' ועתה שתיקן ר"ג שאין לגרשה בע"כ איך יתכן שיתחייב לה שכ"ו א"כ יפה כח האשה הרבה מכח האיש דאטו נולד מום זה באיש אין אנו אומרים יכפוה להיות אצלו אלא כופין אותו להוציא ויתן כתובה ואם נולד באשה יכפוהו להיות אצלה וכו' השתא האיש שאינו מוציא אלא לרצונו כופין אותו להוציא ויתן כתובה אם נולדו בו מומין אשה שמתגרשת בע"כ לא כ"ש אלא שר"ג עשה גדר לדבר וכי לאו ק"ו הוא שלא עלתה על לבו על כיוצא בזה לעגן האיש ולמונעו מפו"ר וכו' כולי האי לא ייפה בתקנתו כח האשה מכח האיש אך כי ראה הדור פרוץ ומזלזלין בבנות ישראל וכו' ותיקן להשוות כח האשה לכח האיש וכו' אבל לא יתכן כלל לומר במקום שהאיש כופין אותו להוציא לא יגרשנה בע"כ וכו' עכ"ל. ואף שבסוף התשו' נראה שחוכך קצת אם להתיר בנכפה לגרשה בע"כ וצידד רק למנוע ממנה שכ"ו כמ"ש בתשו' נו"ב מ"ת חאהע"ז סי' ק"ד והוא עפמ"ש בתשו' הרא"ש שם וז"ל ואפילו את"ל דר"ג השוה מדותיו וכו' כבר כתבתי בתשו' להרב אבד"ק עדערני (ח"ד סי' רי"ח) דלשון את"ל הוא רק ליתר שאת אבל העיקר לדינא כדבריו הראשונים והבאתי ראי' מהמרדכי ב"ב ר"פ מי שמת שכתב ועוד אפי' את"ל דכה"ג ל"ש אא"מ דשלב"ל =אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם= וכו' ובחי' אנשי שם הוכיח שדעת המרדכי כמ"ש בתחלה וע' בב"ש או"ח סי' ל"ז סקכ"א שכ"כ בדעת הריב"ש וע' בב"י או"ח סי' ל"ח שנחלק בזה עם הטור בדעת הרא"ש וכבר כתב בשו"ת תפ"צ חאו"ח סי' ל"ט בהג"ה שהחליט לדינא דלא כהנו"ב ובשו"ת ד"ח ח"א חא"ע סי' נ"א הביא כן בשם התומת ישרים והסכים לדינא כדעת מהר"ל וב"ש ע"ש וכ"ה ברדב"ז ח"מ סי' נ"ג כלל הדבר שאין שום סברא להעדיף כח האשה מכח האיש.
והנה המבי"ט ח"ב בשניות סי' קכ"ו פסק דגם עכשיו שיש חדר"ג אם נותן כתובתה נאמן הבעל לומר שראה שעוברת על דת והאחרונים חלקו עליו וגם מדברי הרמ"א בתשו' סימן י"ב מוכח דאינו נאמן והוא מטעם שמא עיניו נתן באחרת וע' בתשו' נו"ב מ"ת סי' י"א ופת"ש סי' קע"ח סקי"ט והנה בסי' קט"ו ס"ו מבואר בשם פסקי מהרא"י דגם בדין אשה שאמרה טא"ל שמדין המשנה חיישי' שמא ענ"ב מ"מ בדאיכא רגל"ד נאמנת וא"כ מכ"ש לענין חדר"ג לגבי הבעל דבכה"ג נאמן ואין לחוש עוד שמא נע"ב ובנ"ד שברחה מטריסק ערך ג' שנים וגם אחר כמה התראות לא רצתה לא לרחק ולא לקרב והבעל טוען שהיא מורדת ומצערתו וגורמת ריב וקטטה והיא טענה עליו שאין לו ג"א ואעפ"כ לא נתרצית לא להתגרש ולא לדור עמו איזה חדשים כהוגן באהבה כאורח כל ארעא א"כ איכא רגל"ד שהיא אשה רעה בדעותי' ומורדת עליו ושונאתו וכמה טרחו טרם שהביאוה לד"ת וגם אחר הפס"ד סירבה איזו זמן מלהשליש באופן תווך השלום וכל זה לאות על רוע לבבה נגד בעלה א"כ בודאי נאמן הבעל ועוד דלפי טענתה בעצמה שאין לו ג"א כלל א"כ הודאת בע"ד כק' עדים וליכא חשש ענ"ב וא"כ הי' מותר לגרשה בע"כ.
ועוד אני אומר שהרי מבואר בתשו' תשב"ץ ח"ב סי' ח' באשה שבעלה מצערה הרבה עד שמרוב הצער מואסת בו והכל יודעים שהוא אדם קשה הרבה וא"י לסבלו מרוב הקטטות וגם הוא מרעיבה והשיב כי לחיים ניתנה ולא לצער כדרשת חז"ל ואין אדם דר עם נחש בכפיפה ומקרא צווח טוב פת חריבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב ומעוות שלא יוכל ליתקן הוא ויותר קשה מריבה מחסרון מזונות וגם הסוברים דבאומר איני זן וכו' לא יצא מודים כאן וגם לכופו להוציא יש לדון ק"ו מריח הפה דכופין מכ"ש צער מריבה שהוא מר ממות ואפי' אם תובעת כתובה לא הפסידה כלום ע"ש באורך וע"ש עוד חלק ד' טור ג' סי' ל"ה בזה. ואחרי שכבר נתבאר דלא עדיף כח האשה מכח האיש א"כ ה"נ בנ"ד שנתברר שהיא בעלת ריב וקטטה וביזתה וקיללה כמ"פ את בעלה ואת הוריו והרחיקה נדוד וגם אחר כמה יגיעות והתראות ודיני דינים לא רצתה להשלים עמו והשמיטה מדחי אל דחי להלאות רבנים ובעה"ב מלגמור ביניהם א"כ פשיטא דא"א דר עם נחש וצער מריבה שהוא מר ממות הנאמר באשה רעה ונלמד בק"ו מדינו של התשב"ץ הנ"ל בנ"ד שעשה כדין לגרשה בעל כרחה.
ועוד דהא כבר גירשה ולדעת כמ"פ גם בעבר על חדר"ג הגט כשר ואני במקום אחר הבאתי ראי' מתשו' הרשב"א שבב"י אה"ע סי' ע"ה דהגט כשר דיעבד ומצאתי בתשו' רע"א סי' ק"א באמצע התשו' שכ' בפשיטות דהגט כשר בדיעבד וגם להמחמירים הרי טעמא משום דאעל"מ =דאי עביד לא מהני= והרי לדעת כמ"פ בשוגג לכ"ע א"ע מהני ובנ"ד הרי עכ"פ הבעל הי' אומר מותר לפי דעתו וקיי"ל דאומר מותר שוגג וא"כ לכ"ע אחר שכבר גירש הגט כשר בדיעבד אבל גם אי נימא דאין הגט כלום מ"מ הבעל עצמו בודאי אין מקום לערער עליו שעשה מעשה איסור שהרי מבואר ברשב"א קידושין ס"ו ובמהרש"א יבמות פ"ח ע"ב ובפ"י כתובות כ"ב ע"ב ובקונט"א שם דאדם נאמן בברי גם נגד הרוב וחזקה אפי' באיסור אשת איש וע' בתשו' השיב משה חא"ע סי' ס' דרך הראשון נתיב י"ט שבירר הדבר היטב בטוב טעם ודעת ומכ"ש בנ"ד לענין חדר"ג שנאמן על עצמו בברי שאומר שהיתה מורדת עליו ומצערתו ואף דאין ב"ד נזקקים לכך ליתן לו התראה ע"פ דיבורו מ"מ הוא נאמן על עצמו ואין מקום לערער עליו לומר שעשה שום איסור גם אי נימא שעשה שלא כדין לפי דעתינו ומכ"ש לפי דברינו הנ"ל שעשה כדין וכאשר כבר קדמני בזה הרה"ג מבערעזדיב נ"י במכתב תעודתו.
ואולם גם מבלעדי כל הנ"ל אחרי שעשתה מעשה רע והלכה בערכאות ומסרה את בעלה וחותנה וכמעט שהי' קרוב להלכד כתוא מכמר א"כ גם מטעם זה לבד יש להתיר לו לישא אחרת והוא עפמ"ש בסי' קנ"ד דאם הבעל רועה זונות כופין אותו לגרש משום דכתיב רועה זונות יאבד הון והנה בתוי"ט פ"י דנדרים מ"ג הביא בשם מהר"ל מפראג דלכן נקרא המוסר בשם מסור לפי שאע"פ שבשעתו מוסר הוא לאחרים קראוהו מסור להורות כי בא יבא יומו ולא יאחר והרי הוא נמסר ע"ש וא"כ פשיטא דיש בזה חשש הפסד ממון בפדיונה כי בודאי יבא יומה שימסרוה אחרים וכבר כתבו התוס' בב"מ ק"ד ע"א ד"ה ה"ג בתוספתא וכו' דהפסד ממונו הוי כדברים שבינו לבינה ע"ש ובפרט דבנ"ד שייך חשש עיגון שאם תיתפס ע"י מסירה כפי שהעיד מהר"ל מפראג מי יודע כמה יומשך ויתעגן גם לישב בלא אשה וכבר כתבתי דלא עדיף כח האשה מאיש א"כ בודאי רשאי לישא אשה אחרת ועוד דכיון שכבר נפרץ הריב ועד צואר יגיע המסירות ומלשינות אשר מובן לכל אדם כי כעת הוא מהנמנע להטות לבבו להשלים עמה וברצונו ליתן לה נדוניתה וכתובתה גם עתה אין ספק שהנידון הוא נלמד בק"ו מנידון התשב"ץ שהבאתי שאין לחייבו לחיות חיי צער עם אשה מר ממות ובכל כה"ג לא תיקן רגמ"ה ובפרט בצירוף שאר טעמים שנתבארו עכ"פ ראוי טעם זה לצרפו לסניף.
וכבר כתבו בתשו' הרשב"א שהובא בב"י סוסי' קט"ו דאפי' במקום צד חסידות לבד לא תיקן ר"ג כי היאך יתקן הרב ר"ג שלא יתנהג במדת חסידות ע"ש ובנ"ד שציערתו כמ"פ בדברים שבינו לבינה שגורם מכשולות והרהורים ח"ו כנודע והוחזקה בכך כמ"פ איך יעלה עה"ד לומר שתיקן ר"ג בכל כה"ג וכבר כתב בשו"ת אבני צדק חאהע"ז סי' מ' שהועד לפניו כי הגאון בעל חוו"ד והגאבד"ק סטאניסלע והגאבד"ק טאלטשוולא ז"ל נתוועדו יחדיו לדין באשה המסרבת מלעמוד לד"ת והתירו להבעל לעשות כרצונו ואף שהחמיר שם דלענין לישא אחרת צריך הסכמת ק"ר הרי נודע שדעת כמה מחברים דבמורדת א"צ ק"ר וע' בשו"ת תועפת ראם חא"ע סי' נ"ו ומשיבת נפש סי' מ"ב וכ"ה בתשו' רדב"ז ח"ב סי' ת"ש וגם להמחמירים מ"מ בנ"ד שכבר גירשה בגט בע"כ פשיטא כי כפי הצעת השאלה סגי בהסכמת ג' רבנים מובהקים לישא אחרת ואם יסכימו עוד ב' רבנים מובהקים גם אני אשא ואסבול להצטרף בהך היתרא באופן שישליש עבורה עוד גט כשר וגם כפי סך נדוניתה ותוס"כ ביד איש בטוח עד שיקוב הדין ביניהם בד"ב ע"פ דתה"ק ואין בידה לכופו על פשרות הראשונות דכבר כתב בתשו' מהר"ח א"ז סי' רנ"ב דאם לא קיים א' מהצדדים הפשר לזמן שקבעו לו הפשר בטל וכ"ה במבי"ט ח"א סי' ל"ב שהרי כתב המבי"ט שם שלא נתבטל הפשר במה שסירב איזה ימים מלקיים הפסק לפי שלא קבעו לו הפשרנים זמן, ומוכח דאם קבעו זמן ולא קיים האחד נתבטל הפשר ומכ"ש בנ"ד אחרי שהלכה בערכאות וגרמה לו הוצאות רבות ופחדים ויסורים לא יעלה על הדעת לכופו על פשר גם להסוברים דכופין על לפנים משורת הדין. ואם מהיותו טוב ונקל לפניו להשיג הסכמת מאה רבנים ליתן שאת בודאי נכון לעשות כן ותע"ב וכבר כתב בתשו' מהר"ם שי"ק חא"ע סי' ב' דיוכל לצרף ע"פ כתב ע"י בי דואר צירוף ק' רבנן ומכ"ש בנ"ד שהוא רק לחומרא בעלמא ליתר שאת. ועשו"ת שו"מ מ"ק ח"א סי' י"ב דוואהלין וליטא אף שהם תח"י מלך א' נקראים ב' מדינות לענין חדר"ג וא"כ גם פולין מדינה בפ"ע והח"ס ועוד אחרים החמירו בזה מ"מ כבר כתבתי דבנ"ד הוא רק לחומרא בעלמא וגם כל הטעם הוא לייגע הבעל ובנ"ד א"צ לזה וכמ"ש.
והנה במ"ש למעלה לדון בה דין מורדת הגם שצריך הכרזות ושהיית יב"ח כמ"ש בסי' ע"ז כבר כתב בתשו' אבן השהם סי' א' ב' דדוקא לענין כתיבה צריך וב"ח והכרזות ולא לענין החרם דרבנן גרשון וכן הוא בח"ס ח"ב סימן קס"ז ותשו' ברכת יוסף חלק א"ע סימן ח' ובפרט בתשובות ספר יהושע סימן צ"ח וגם כבר העלה בתשובת ריב"ש שנייטך חלק או"ח סימן ב' דההכרזות ניתקנו רק לטובת הבעל אבל אם אומר לא ניחא לי ואי אפשי בתקנת חכמים שומעין לו ע"ש ואף דלכאורה יש לפקפק דדוקא בדברים שבממון יוכל לומר אי אפשי וכו' משא"כ בדבר המגיע לאיסורא ובנ"ד נוגע לאיסור חדר"ג אבל באמת מצינו דגם באיסורא אמרי' הכי כמבואר בט"ז יו"ד סימן שמ"ב סק"א יעו"ש באמצע דבריו ואני מצאתי כדבריו בר"ן כתובות פ' אף על פי בסוגיא דהמקדיש מע"י וכו' ע"ש ותבין דגם לענין קונמות לזכותו אלמוה חז"ל לשיעבודא ולא לחובתו והיינו משום דיוכל לומר אי אפשי בתק"ח ובפרט דבנ"ד היו כמה התראות ושהיית שנים וחדשים יותר מיב"ח אלא שהי' בינתים עשיית השלום אבל ג"ז הי' בקטטה ומריבה וציערתו בעינוים קשים בדברים שבינו לבינה כמקדם א"כ פשיטה דהוי כשהיית יב"ח ויותר. עוד זאת אבאר במה שכתבתי למעלה דלפי הוראתה בטענתה שאמרה שאין לו ג"א א"כ אין לחשדו שמא ענ"ב ולכאורה יש לפקפק כי אם אולי לא אמרה זאת בב"ד אלא חוץ לב"ד וקיי"ל דהטוען חוץ לב"ד יכול לחזור בו ולא נתברר לי ממכתב רו"מ אם הטענה הזאת הי' גם בב"ד אבל נראה דלפמ"ש הר"י שבטוח"מ סי' קמ"ו ובסמ"ע ס"ק ס"ה דהיכי שטוען חוץ לב"ד לזכות עצמו אלא דאנו לומדים מזה חובתו מהני ההודאה גם חוץ לב"ד ע"ש א"כ ה"נ בזה הרי היא טענה זאת לטובתה להתנצל על מה שאינה טובלת בכל עת אלא שאנו לומדים מזה חובתה שפיר מהני ואף דבסי' קמ"ו הובאו ב' דיעות שנחלקו בזה הרי כבר כתבו הד"מ בא"ע סי' א' סוס"ק ט' דבכל פלוגתא בענין חדר"ג כיון שאין בו אלא משום תקנה הרי סד"ר להקל ומכ"ש בספק תקנה וכ"ה בט"ז א"ע סי' ל"ט סק"ה בסופו, ועוד שהרי מבואר בט"ז חו"מ סי' ע"ט ס"ט בסופו דהלכה רווחת כדעת הר"י דכל הודאה שהי' לטובתו אלא שנמשך חובתו גם חוץ לב"ד מיחשב הודאה ע"ש וה"נ בזה.
[to be continued]
