שו"ת הרשב"א חלק ג סימן שצג
תשובת שאלה.
עמדתי על כל טענות הקונדרס הזה ורואה אני שאם העדים נאמני' אצל הברורים רשאים הן לקנוס קנס ממון או עונש הגוף הכל לפי מה שיראה להם וזה מקיים העולם. שאם אתם מעמידין הכל על הדינין הקצובים בתורה ושלא לענוש אלא כמו שענשה התורה בחבלות וכיוצא בזה נמצא העולם חרב שהיינו צריכים עדים והתראה. וכמו שאמרו ז"ל לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה. וכ"ש בחוצה לארץ שאין דנין בה דיני קנסות ונמצאו קלי דעת פורצין גדרו של עולם נמצא העולם שמם וכבר קנס /שמא צ"ל קנסו/ ז"ל קנסות במכה את חבירו ביד או בהרכיבה וכו' כדאיתא בריש פרק המניח את הכד. ואעפ"י שאלו דיני קנסות הן ואין דנין אותן בבבל כדאיתא התם בריש פרק המניח את הכד מכל מקום בכל מקום ומקום דנין לעתים בכיוצא בהן לגדור את הדור. וגדולה מזו אמרו בפרק נגמר הדין בשמעון בן שטח שתלה שמונים נשים באשקלון ביום אחד ואעפ"י שאין תולין אשה ושאין דנין /שנים/ ביום אחד ואעפ"י שאין /בדפוס ליוורנו תקל"ח ושם אמרו/ טעמא שלא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה. וכך אמרו ביבמות בפרק האשה רבה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו, ובאחד שהטיח את אשתו תחת תאנה והלקהו, וכל זה שהיתה השעה צריכה לכך. וכן עושין בכל דור ודור ובכל מקום ומקום שרואין שהשעה צריכה לכך ולייסר השוטים והנערים המטים עקלקלותם. והנה אמרו דרב הונא שהיה מבבל קץ ידא כדאיתא בריש פרק כל היד, ובסנהדרין בריש גלותא דאמר אי ודאי קטל נפשא לכהיוה לעיניה, ואעפ"י שאין קציצת אבר בדיני התורה אלא הכל לגדר ולצורך שעה. ולפיכך ברורים אלו שעשו זה אם ראו צורך השעה לענוש ולקנוס ממון או גוף לתיקון המדינה ולצורך השעה כדין עשו, וכ"ש בדאיכא הורמנא דמלכא, וכענין ר' אלעזר בר' שמעון בריש פרק השוכר את הפועלים. ומכל מקום הברורים צריכין להתיישב בדברים ולעשות מעשיהן אחר המלכה ולהיות כונתם בכל עת לשמים.
No comments :
Post a Comment
ANONYMOUS COMMENTS WILL NOT BE POSTED!
please use either your real name or a pseudonym.