What is Avoda Zara?

 

I think there are two concepts of avoda zara the view of misnagdim as expressed by Maharal is that any attribution of power outside of G-d e.g. a tzadik or angel is avoda zara while chasidim are fine with it as long as there is an association with G-d

דרך חיים על אבות פרק ג משנה ג
וכמו שהתבאר סיפא דמתניתין שלשה שאכלו על שלחן ואמרו עליו דברי תורה, כך יתבאר גם כן רישא דמתניתין שלשה שאכלו על שלחן ולא אמרו עליו דברי תורה, ומן הסברא היה לו לשנות קודם הסיפא שלשה שאכלו ויש ביניהם דברי תורה, רק מפני ששנה לפני זה שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, קבע אחריו שלשה שיושבים ואוכלים ואין ביניהם דברי תורה כאלו אכלו מזבחי מתים. וזה כי מפני שראוי שיהיו מדברים על השלחן דברי תורה כאשר הם שלשה כמו שאמרנו כי ראוי שיהיה הכל אל הש"י, וכאשר אין מדברים עליו דברי תורה הרי השלחן הזה יש לו הסרה מן הש"י, אשר היה ראוי להעלות השלחן זה עד שיהיה לפני הש"י, וכל הסרה מן הש"י הרי הוא נוטה אל הע"ז כי הע"ז הוא סלוק והסרה מן הש"י. ולפיכך אמר שאם אין מדברים עליו דברי תורה כאלו אכלו מזבחי מתים, שהרי מסלקים השלחן שלפני הש"י לצד אחר. ומביא ראיה מן הכתוב שאמר כי כל שלחנות וגו' וראיה זאת שנקרא מה שמקריבין עליו שלחן כמו שנקרא שלחן הקדוש ברוך הוא שלחן גבוה, כי אלהים אחרים הם, ולפיכך השלחן הזה שאין עליו דברי תורה והוא מוסר מן הש"י הוא השלחן אשר הוא שייך לע"ז הוא מזבח לע"ז, שהרי קרא הכתוב המזבח לע"ז שלחן א"כ המזבח והשלחן הוא דבר אחד דלא בחנם נקרא מזבח ע"ז שלחן, אלא להכי הוא דאתי כי שלחנו של אדם שאין עליו תורה זבחי מתים הוא, ומאחר ששלחן זה הוא לע"ז נחשב כמו מזבח לע"ז בודאי. והכתוב אמר כי כל שלחנות מלאו קיא צואה ולא אמר כי כל שלחנות מלאו זבחי מתים, ובשביל זה מפרשים פירושים רחוקים מאוד, ולא ידעו פירוש הכתוב מה שאמר בלי מקום אבל הכתוב קרא קרבנות שלהם שהם זבחי מתים קיא צואה בלי מקום, וזה כי קרבנות שלהם הם כמו קיא צואה, שקיא צואה שהוא יוצא מן האדם אין ספק שהוא יוצא מן האצטומכא בשביל שהוא זר ונכרי אליו, שאם לא היה זר ונכרי אל האדם היה נשאר באצטומכא, אבל בשביל שהוא זר יוצא מן האצטומכא, וכך הקרבנות שהם מקריבים לאל זר שאינם אלהות שנקראת עבודה זרה הוא קיא צואה שהיא זרה לאדם, ולא שתהיה נקראת צואה שהצואה שהוא בדרך הטבע ומנהגו של עולם אינו זר ונכרי שכך הוא מנהגו של עולם, אבל קיא צואה שהיא זרה ונכרי' מן הטבע היא זרה לגמרי. וזה שאמר בלי מקום, כלומר שכל דבר בעולם אשר ברא הש"י יש לו מקום אשר הוא נברא עליו שהוא מדריגתו ומקומו וכמו שאמרו אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום וכמו שיתבאר עוד בעז"ה, אבל לדבר זה אין מקום לו שכ"כ הוא זר, לפיכך קראו קיא צואה שהוא בלי מקום, ר"ל כמוציא קיא צואה בעבור שהוא נכרי וזר ואינו בסדר העולם אין לו מקום בעולם כלל ואין האצטומכא מקבל אותו ואינו מקום לו ולכך יוצא ממנה שאינה סובל אותו, וכך קרבנות שלהם שהם זבחי מתים הם בלי מקום שהם זרים ונכרים שכך נקראו קרבנות עבודה זרה ולכך אין מקום להם. ומה שאמר כי כל שלחנות מלאו קיא צואה יש לפרש על הפלגות המאוס והתעוב של שלחנם כמו שדרך הכתוב בכל מקום להפליג, אבל עיקר הפירוש כמו שאמר אחר כך בלי מקום שהדבר שיש לו מקום הוא מוגבל, שזה ענין המקום אשר הוא מקיף ומגביל אשר הוא מקום לו, אבל הדבר אשר הוא בלי מקום כמו ענין הע"ז שאין לו מקום כלל בעולם שהוא יוצא חוץ מסדר העולם ומאחר שאין לו מקום אינו מוגבל, ולפיכך כל השלחנות שלהם מלאו קיא צואה כלומר שאין כאן דבר מגביל. אבל מזבח הש"י הקרבנות שעליו אין לומר עליהם כי הוא מלא, אחר שהקרבנות של הש"י יש להם מקום, וכל אשר יש לו מקום הוא מוגבל מצד שהמקום יגביל את אשר בתוכו ולא יאמר על זה כי השלחן מלא בלי מקום. אבל שלחנות ע"ז מלאים קיא צואה בלי מקום ופירשנו בלי מקום כלומר שאין מקום לקרבן שלהם ולפיכך לא יוגבל. וכל הדברים האלו יש להבין ממה שהש"י נקרא מקום ופירושו שהוא יתברך מקומו של עולם בכלל, ודבר זה שהוא תקרובת של ע"ז והוא יוצא מן הש"י שהוא מקומו של עולם הוא בלא מקום בודאי. ומפני זה תבין מה שאמר כאלו אכלו משלחנו של מקום ולא אמר משלחנו של הקדוש ברוך הוא, וכל זה כדי ללמוד לך על הרישא שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה וכו' כי אלו יוצאים מרשותו של הש"י שהוא מקומו של עולם, וכל המקומות תחת המקום הוא הש"י אשר הוא כולל כל המקומות, ואין לקרבן שלהם שהוא לע"ז מקום ולכך נחשב שלחנות שלהם מלא קיא צואה אף על גב שאין השלחן מלא, כיון שאין לקרבן של ע"ז מקום בעצמו אשר המקום מקיף ומגביל את הדבר אשר בתוכו ופירוש ברור הוא ואין ספק כלל