Thursday, May 9, 2019

Man has Free Will- even against Providence

from my Daas Torah page 562   - they would reject Trump as being the result of the Divine Plan


Ramchal[i](Derech HaShem 2:8:1): … G‑d wants man to have free will in his actions and that his deeds be judged and rewarded fairly. Therefore—in a manner of speaking—G‑d has subjugated His providence to man’s deeds. Consequently man experiences good or bad only according to his deeds. In truth, however, G‑d is not actually subject to any rules and has no need for anything else and is not affected by anything. Therefore when He wants, He can act and direct things exactly as He wishes without being constrained or forced in any way. In general when He judges the world with strict justice—it is because He has accepted upon Himself to act that way. However when His wisdom dictates that it is best to override the strict letter of the law, He is able to exercise His authority and ignore transgressions and correct problems solely through His power.
Netziv[ii](Bereishis 37:13 Harchev Davar): Yaakov could have sent a servant to determine the welfare of his sons but he was worried that he would be endangering the life of the servant. In contrast, since he was sure that the righteousness of Yosef would protect him from harm. Similarly the Zohar says that Reuven had Yosef thrown into a pit full of snakes and scorpions because he was sure that his righteousness would protect him from harm. This that he was afraid that the brothers would harm Yosef is different since a person’s free will can overcome Providence. A clear proof to this is the fact Darius had no fear that Daniel would be harmed by the lions but was afraid that the noblemen would harm him. However, G‑d forbid to say that Heaven can not protect against the free will of man, but it does require a much greater level of personal merit. In other words he must be perfectly righteous (tzadik gamor) not only in relationship to G‑d but also with people…
Ohr HaChaim[iii](Bereishis 12:11): Avraham told his wife to say that she was his sister and not his wife. Sarah was upset that he had put her in danger. Now either she would be captured by the Egyptians after they killed Avraham or she would have to go voluntarily to avoid having him killed. Even though the righteous have bitachon in G‑d, nevertheless there is a major principle not to rely on miracles (Pesachim 64b). This is especially true when the danger comes from the free choice of other people to cause harm. This is clearly seen in the fear Shmuel had of being killed by Shaul (Shmuel 1 16:2)…
Ohr HaChaim[iv](Bereishis 37:21): He saved them from harm at their hands. Since man has free will and choice and he can kill someone even if they are not deserving of death—as opposed to animals that do not harm man unless he is deserving death—the verse is referring to salvation from the hand of man who has free will to kill.
Ramban[v](Bereishis 15:14): … Even though G‑d decreed that the Jews would be strangers in a land not their own and they would be enslaved and afflicted, He also said He would judge the nation that enslaved them because of what they did. In other words the tormentors would not be exempt from punishment because of the fact that they were fulfilling the Divine decree. The reason for this is… that the Egyptians were punished is that they did greater harm than was decreed—when they threw the children into the river, embittered the lives of the Jews and tried to obliterate their name. That is why G‑d said that He would judge them in order to determine whether they did exactly as He decreed or whether they went beyond it in doing harm to the Jews…. In contrast to this explanation, the Rambam (Hilchos Teshuva 6:5) asserted that it had not been decreed that a particular person should afflict the Jews. Consequently all those who tormented the Jews in fact could have freely chosen not to be amongst the tormentors. Therefore those who did chose to be amongst the tormentors were judged because of their crimes. However the Rambam’s explanation does not seem correct. Even if G‑d decreed that a particular individual should harm the Jews in a particular manner and another person carried out the decree first—that second individual would have merited fulfilling a Divine decree. The Rambam’s explanation simply doesn’t make sense…



[i] רמח"ל (דרך ה'—ב:ח:א): ... והנה בהיות שרצה הקב"ה בבחירת האדם במעשיו, וביושר משפט הגמול לשלם לאיש כמעשהו, הנה כביכול משעבד הוא את הנהגתו למעשה האדם, שלא ייטיב לו ולא ירע לו אלא כפי מעשיו. אך באמת הנה האדון ב"ה אינו משועבד לשום חק ואינו צריך לזולתו ולא מתפעל משום דבר. ועל כן כשירצה להשתמש מרוממותו, הנה יפעל וינהג כפי רצונו בלי הכרח או עיכוב כלל. ואולם להנהגת המשפט ינהג כפי השעבוד שזכרנו, אך כשתגזור חכמתו היות נאות העברה על שורת הדין, הנה ישתמש מרוממותו ויחוד שליטתו, ויעבור על פשע ויתקן כל קלקול בעוצם כחו...
[ii] נצי"ב (בראשית לז:יג) ואמר לכה ואשלחך אליהם... דיעקב אבינו אם רצה לדעת שלום בניו וכי לא היה לו עבד לשלוח אלא ירא מפני הסכנה גם על העבד. אבל על יוסף היה בטוח על צדקתו שלא יפגע בו אדם רע (ולהסביר יותר יש להקדים הא דאיתא בזוהר הק' בפ' זו דראובן אמר להשליך את יוסף בבור מלא נחשים ועקרבים ולא ירא שיהרגוהו שהיה בטוח על זכותו. והא שהי' ירא מן האחים היינו משום דבחירה שבאדם הוא למעלה מהשגחה העליונה. ויש לי ראי' מפורשת לזה מדכתיב בדניאל ו' בשעה שהשליכו כורש בגוב אריות ותתמא מלכא בעזקתי' כדי דלא תשני צבו בדניאל פי' הי' בטוח שלא יגעו בו אריות שאינם בעלי בחירה. אבל ירא דלא תשני רצון בדניאל. ואמנם חלילה לומר שאין ביד ההשגחה העליונה לשמור גם מבחירת האדם. אלא כך יש לנו לומר דלזה בעינן זכות יותר. והיינו שיהא טוב גם בין אדם לחבירו ויהי' צדיק וטוב לו בשביל שהוא צדיק גמור ....
[iii] אור החיים (בראשית יב:יא) ויהי כאשר הקריב וגו' הנה נא ידעתי וגו' רבותינו ז"ל אמרו (תנחומא לך ה) להגיד צניעות שהיה ביניהם וצריך לדעת לאיזה ענין אמר לה כן אברהם:
 אכן להיות כי רצה לצוות עליה לומר אחי הוא, חש שתאמר שרה למה הכניסה בגדר סכנה שעל כל פנים היא מסתכנת, או תמסר בעל כרחה ביד הטמאים על ידי הריגת הבעל או ברצונה ולא היה לו להביאה למקום כזה, והגם שבטוחים הצדיקים בהקב"ה אע"פ כן כלל זה בידינו שאין סומכין על הנס (פסחים סד:) ומה גם לגבי בחירת האדם, וצא ולמד (פסחים ח:) משמואל שאמר ושמע שאול והרגני (שמואל א טז:ב)...
[iv] אור החיים (בראשית לז:כא) ויצילהו מידם פירוש לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה, מה שאין כן חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים, והוא אומרו ויצילהו מידם פירוש מיד הבחירי, ובזה סתר אומרו ונראה מה יהיו חלומותיו וגו', כי הבחירה תבטל הדבר, ואין ראיה אם יהרגוהו כי שקר דיבר:
[v] רמב"ן (בראשית טו:יד): והנכון בעיני, כי טעם וגם, אף על פי שאני גזרתי על זרעך להיות גרים בארץ לא להם ועבדום וענו אותם, אף על פי כן אשפוט את הגוי אשר יעבודו על אשר יעשו להם, ולא יפטרו בעבור שעשו גזרתי:
 והטעם ...היה במצרים שהוסיפו להרע כי השליכו בניהם ליאור, וימררו את חייהם וחשבו למחות את שמם, וזה טעם דן אנכי, שאביא אותם במשפט, אם עשו כנגזר עליהם או הוסיפו להרע להם ... והרב נתן טעם בספר המדע (הלכות תשובה ו:ה) לפי שלא גזר על איש ידוע, וכל אותם המריעים לישראל אלו לא רצה כל אחד מהם הרשות בידו, לפי שלא נגזר על איש ידוע. ולא נתכנו דבריו אצלי...

No comments :

Post a Comment

ANONYMOUS COMMENTS WILL NOT BE POSTED!
please use either your real name or a pseudonym.