Gratitude for being a talmid chachom and not yoshvei karnos

The recent video from the Atzeres which used the song of the text from Berachos (28b) to contrast the Torah scholar and the yoshvei karnos (as protrayed by the secular politicians and soldiers) has raised a great deal of protest. The real issue is whether it accurately portrayed the meaning of the gemora. I have gathered together a number of sources that clairfy the meaning of the yoshvei karnos that are being denigrated and described as going to Hell.

אנו משכימים הקליפ הרשמי של עצרת המיליון by Daas-Torah

A review of the material seems to indicate that there are two meanings of the word yoshvei karnos (literally those who sit in the corners). 1) They are pleasure seeking idlers who focus on having a good time and speaking lashon harah. Thus they are not only not productively involved but are constantly involved in sin. 2) They are all those people who are not full time Torah scholars sitting in the beis medrash. 

Thus Berachos (28b) can be understood either to contrast the extremes of Torah scholars versus idlers or to contrast Torah Scholars and all others including those who are constructively involved in the well-being of society. I don't think there is any objection to the former understanding but there clearly is to the latter. [In fact Rav Kook said that the text was mistaken and said it originally said those who go to theaters and circuses. Rav Ephraim Blitzer convincingly refuted Rav Kook's arguments.] 

The problem then is how to meaningfully explain it as a contrast between Talmidei Chachom and all others. My understanding is that this is a prayer of thanks for the opportunity to be a Talmid Chachom. Thus the focus is on the uniqueness of the talmid chachom and that relatively speaking any other option is a waste. The Rambam has a similar comment in his Commentary to the Mishna where he says that purpose for the creation of the world is the Talmid Chachom and anyone else has no significance except to the degree that he supports the Talmid Chachom. Thus relatively speaking the gap between a talmid chachom and everyone else is so great that they are worthless and wasted relative to him. Such a view is difficult for a secular person to accept. 

Rav Moshe Feinstein notes in the Igros Moshe [Y.D. III #82; Y.D. IV 36.15;E.H. IV 116] that a doctor is not a ben Torah. Someone objected to this comment which denigrates a doctor whose every spare moment is spent studying Torah. Rav Moshe replied that a ben Torah is someone whose entire focus is on Torah. Someone who is working at a job which requires complete devotion to something other than Torah – cannot be a ben Torah.

========================================

Berachos (28b): Our Rabbis taught: On entering what does a man say? ‘May it be Thy will, O Lord my God, that no offence may occur through me, and that I may not err in a matter of halachah and that my colleagues may rejoice in me and that I may not call unclean clean or clean unclean, and that my colleagues may not err in a matter of halachah and that I may rejoice in them’. On his leaving what does he say? ‘I give thanks to Thee, O Lord my God, that Thou hast set my portion with those who sit in the Beth ha-Midrash and Thou hast not set my portion with those who sit in [street] corners, for I rise early and they rise early, but I rise early for words of Torah and they rise early for frivolous talk; I labour and they labour, but I labour and receive a reward and they labour and do not receive a reward; I run and they run, but I run to the life of the future world and they run to the pit of destruction 

Rashi (Berachos 28b): those who sit in street corners (yoshvei karnos): - shopkeepers or ignorant people

Rambam(Hilchos Berachos 10:24):וביציאתו מבית המדרש אומר מודה אני לפניך יי' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלין אני עמל לדברי תורה ומקבל שכר והם עמלין ואין מקבלין שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת.

Shulchan Aruch (O.C. 100:8): One who enters into a beis medrash should pray, "May it be Thy will O L-rd and the G-d of our fathers that I should not error in matters of halacha..." And when he leaves he should say, "I give thanks before you O L-rd my G-d, that You have place my portion with those who sit in the Beis Medrash.."

בבא קמא (פב. ): שיהו קוראין במנחה בשבת - משום יושבי קרנות

רש"י (בבא קמא פב.): משום יושבי קרנות - יושבי חניות כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין קורין בשני ובחמישי תקון בגינייהו קריאה יתירה.

סנהדרין )ג.): רב אחא בריה דרב איקא אמר: מדאורייתא חד נמי כשר, שנאמר בצדק תשפט עמיתך, אלא משום יושבי קרנות. אטו בתלתא מי לא הוו יושבי קרנות? - אי אפשר דלית בהו חד דגמיר. - אלא מעתה טעו לא ישלמו! - כל שכן דנפישי יושבי קרנות.

רש"י (סנהדרין ג.): גזירה משום יושבי קרנות - תגרין, שאין בקיאין בטיב דינין, ויזכה את החייב ויחייב את הזכאי.

מלבי"ם )תהלים א:א): ומוסיף ובמושב לצים לא ישב, הלצים הם יושבי קרנות אינם פועלים רע אבל גם לא יעשו טוב רק רודפים רוח והבל ולצנות ואינם עוסקים בתורה

יד רמ"ה (סנהדרין ג.): יושבי קרנות לשון קרן זוית והן בטלנין שאין עוסקין במלאכה אלא יושבין בקרנות העיר ופעמים שבני אדם באין מאיליהן ונידונין בפניהם בזמן שבתי דינין טרודין בדין אחר ובאין לפני אלו שהן יושבין בטלין אחמירו רבנן לאצרוכי שלשה

מאירי (נדרים כ.): וכן יזהר אדם שלא להתחבר עם הנבלים והטפשים ויושבי קרנות שלא ימשכוהו בחבלי שוא ובעבותות של פריצות וכן בכל חברה מקולקלת כל אחד לפי ענינו

מאירי (בבא קמא פב.): עשר תקנות תקן עזרא לישראל הראשונה שיהו קורין בשבת במנחה בספר תורה מפני יושבי קרנות שהשבת אחר אכילה ושינה זמן ישיבת קרנות הוא לפחותים ולהמון מצד שאין מלאכה בשבת ותקן שבאותה שעה יתקבצו כלם וישמעו דבר תורה:

הערוך (בערך קרן ג':) יושבי קרנות פירוש אנשי דלא מעלי לבי מדרשא אלא רגילין שיושבין בקרנות העיר ועוסקין בדברי שיחה,

מנורת המאור (פרק טז - החנופה והליצנות עמוד 290 ): החלק הד'. הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה כדרך יושבי קרנות. ושתי רעות יש בדבר הרע הזה. האחד, שכל המרבה דברים מביא חטא, ר"ל דברים בטלים, כ"ש מי שהוא קובע את עצמו תמיד לדברים בטלים. והשני, שהוא בטל מדברי תורה. ויש בדבר הזה דרכי מות, הואיל והוא בטל מדברי תורה, שהיא עץ חיים. ודרשו רז"ל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק, עליו הכתוב אומר ובמושב לצים לא ישב, וכתי' בתריה כי אם בתורת ה' חפצו. הא למדת, שמושב לצים מביא לידי ביטול תורה.

אורחות צדיקים (שער הגאוה): הגאוה במעלת החכמה היא משובחת, שנאמר (ירמיה ט כג): "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי", ויוסיף הודאה לבורא, ברוך הוא, וגם דעה והשכל ומידות טובות בתפילת החכמה: "מודה אני לפניך שנתת חלקי מיושבי בית המדרש ולא מיושבי קרנות", וכמו: "אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו". ועל זה נאמר (דברי הימים ב יז ו): "ויגבה לבו בדרכי ה'", כי יהיה אדם יקר רוח וגבה לב בעניני העולם הבא, שלא יספיק לו במה שיזדמן לו, ולא יאמר די במה שתמצא ידו מהם, אלא ימעט בעיניו כל מעשהו, ותגבה נפשו למעלה תמיד, ויתרעם בנפשו כמו שמקצר מעבודת הבורא, ברוך הוא. וזאת הגאוה אינה מזקת לענוה, אך מסייעתו וגורמת לו לשמוח במעלות הטובות, ולשמוח בכבוד חביריו, ולחוס על כבודם.