Chabad - Rebbe & prophecy II/Israel only?

The following is a question raised to defend the idea that the Lubavitcher Rebbe could be a prophet even though he was never in Israel

Rabbi Ariel Sokolovsky's comment to "Chabad - Rebbe & prophecy/R' Gil Student":

If Moshe Rabbeinu the greatest prophet ever became a prophet without ever setting his foot in Eretz Yisrael how can one entertain this as a requirement for other prophets?

Also it would seem to place limitations on G-d's omnipotence since according to this G-d can only communicate with people from Eretz Yisrael or in Eretz Yisrael etc.
=============================

Here are some sources which state that prophecy is limited to Israel

Sifri (Mishpatim #32): A prophet from your midst - and not from outside of Israel

ספרי (משפטים לב): נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך. מקרבך ולא בחוצה לארץ. מאחיך ולא מאחרי'. יקים לך ולא לגוים ומה אני מקיים. ירמיה (א:ה) נביא לגוים נתתיך. בנוהג מנהג גוים: אליו תשמעון. יבמות צ וש"נ אפי' אומר לך עבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה כאליהו בהר הכרמל לפי שעה שמע לו: (סליק פיסקא):

Ramban(Devarim 18:15): A prophet from your midst - This alludes to the fact that there is no prophecy outside of Israel

רמב"ן (דברים יח:טו): נביא מקרבך מאחיך כמני טעם "מקרבך", לרמוז שאין נבואה אלא בארץ ישראל, ולכך יאמר בה הכתוב (ישעיה כב א) משא גיא חזיון, וכמו שהזכירו רבותינו (מכילתא ריש בא) וכן טעם "מאחיך", כי השם נתן לך מעלה על כל העמים ולא יתן רוחו רק עליכם כמוני, שאני מקרב אחיך יקים לך, תחתי, וכן מנביא לנביא, לשון רש"י ואמר רבי אברהם, כמוני, שאני נביא השם, לא מעונן וקוסם ויתכן שיהיה "מקרבך", לומר שתוכל לבטוח בדבריו שהוא מאחיך מקרבך וכן על דעתי, "כמוני", שיהיה נאמן לנביא לה' ותאמין בו כאשר אתה מאמין בי, ועוד אבאר זה:

Mizrachi(Devarim 18:15): Our Sages teach in Sifre "A prophet from your midst" means not outside of Israel which alludes to the fact that there prophetic ability does not rest anywhere except the Land of Israel

מזרחי (דברים יח:טו): אבל רבותינו ז"ל דרשו בספרי, "מקרבך ולא מחוצה לארץ" רמז, שאין נבואה שורה אלא בארץ ישראל

Sefer HaIkkarim(3:11): Just as the spark of sunlight striking a mirror reflects it back so that it can illuminate dark places, so is it with G‑d’s illumination which comes to a prophet. It can reflect on to others who are not deserving of prophecy and enable them to receive prophecy. In my opinion this is the reason why prophecy is found amongst the Jewish people rather than the nations of the world and why it is found only in Israel and not other lands…

ספר העקרים (ג:יא): וענין צורך האמצעי בדבר הזה הוא ע"ז הדרך כי כמו שמהכאת ניצוץ השמש בגוף זך בהיר כמראה המלוטשת יתהפך הניצוץ אל מקום חשוך ויאיר המקום ההוא על ידי ההתהפכות ההוא מה שלא היה מאיר קודם זה כך השפע האלהי שכירד על הנביא השלם יתהפך ממנו על הבלתי ראוי ויהיה זה סבה אל שיחול הרוח הנבואיי על הבלתי שלם או בלתי מוכן לכך ויתנבא ואף בזה ההתהפכות יהיה הרוח שיחול על היותר מוכן גדול ממה שיחול על מי שאינו מוכן: ולפי דעתי שזאת היתה הסבה שתמצא הנבואה באומת ישראל מזולתה מן האומות ובארץ ישראל מזולתה מן הארצות וזה כי מצד הארון והלוחות שהיתה השכינה שורה עליו היה מתהפך הרוח האלהי כדמות ניצוץ השמש המתהפך והיה שורה הרוח הנבואיי על האיש שתמצא בו הכנה מה בדמיון מה שהוא בארון והוא האיש שימצאו בו דעות התורה הכתובים בלוחות הברית באמת כמו שהיה זה בנבואת שמואל שהיה שוכב בחדרו שהיה לו ובאה אליו קול הנבואה מעל הכפרת אשר על הארון שהיה אז שם בשילה והוא עצמו לא היה יודע מי הקורא שלא היה משער בעצמו היותו ראוי לנבואה שישמע קול בעת היקיצה במראה הנבואה ולזה היה קם ממטתו ללכת אל עלי עד שעלי הבין זה מעצמו כמו שאמר הכתוב (שמואל א' ג') ויבן עלי כי ה' קורא לנער:

Regarding Moshe's prophecy Kuzari (2:14) says that Egypt and the Sinai were considered part of Israel.

כוזרי (ב:יד): אמר החבר: כל מי שנתנבא לא נתנבא כי אם בארץ הזאת או בעבורה כך זכה אברהם לנבואתו הראשונה כאשר צוה ללכת אל הארץ הזאת ויחזקאל ודניאל בעבורה נבאו אכן שניהם ראו עוד את הבית הראשון ואת כבוד השכינה אשר כל ימי היותה שורה בבית ההוא היה כל אדם המוכן לכך מצד הסגלה מגיע לנבואה אשר לנבואת ירמיהו במצרים הלא היתה בארץ ובעבורה כמוה כנבואת משה ואהרן ומרים כי סיני ופארן שניהם בגבול ארץ ישראל הלא הם על יד ים סוף ודבר האלוה היה ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר והנה מדבר הוא מדבר פארן המדבר הגדול והנורא והוא גבולה הדרומי של הארץ והנהר שהוא נהר פרת כמו שנאמר והנהר הרביעי הוא פרת הוא גבול הארץ...

Moed Koton(25a): R’ Abba opened his funeral address: “Our master deserved that the Shechina should rest on him but the fact that he lived [outside of Israel] in Babylonia prevented this from happening.” R’ Nachman objected to this assertion by noting that Yechezkeil prophesized outside of Israel. R’ Nachman’s father refuted his son’s objection by noting that there is a doubled language that indicates that Yechezkeil was a prophet before coming to Babylonia [and therefore he was able to continue being a prophet even outside of Israel - Rashi].

מועד קטן (כה.): פתח עליה רבי אבא: ראוי היה רבינו שתשרה עליו שכינה, אלא שבבל גרמה ליה. מתיב רב נחמן בר חסדא, ואמרי לה רב חנן בר חסדא: (יחזקאל א:ג) היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים! טפח ליה אבוה בסנדליה. אמר ליה: לאו אמינא לך לא תיטרוד עלמא? מאי היה - שהיה כבר.

Torah Temimah (Devarim 18:15): When the Jews came to Israel prophetic ability was nullified outside of Israel as is explained in the Mechilta

תמימה (דברים יח:טו הערה סח): דמשבאו ישראל לא"י בטלה השראת הנבואה בחו"ל כמבואר במכילתא פ' בא פרשה ראשונה:

Mechilta (Bo Parsha 1): Until the Land of Israel was chosen all the lands were fit for prophecy. However once the Land of Israel was chosen – the other lands were excluded. Until Yerushalayim was chosen for the Temple all of Israel was permitted to have altars. However once Yerushalayim was chosen it was forbidden to have altars outside of Yerushalaym.

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה א

ועד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות. עד שלא נבחרה ירושלם היתה כל ארץ ישראל כשרה למזבחות משנבחרה ירושלם יצאת ארץ ישראל שנאמר השמר לך פן תעלה עולותך בכל המקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה' אלהיך (דברים יב:יד

Divisions, labels and boxes - root of wisdom & hatred

I received the following comment which apparently was taken from another blog. There are two basic approaches in dealing with this question 1) what exactly bothers you about differentiating, labeling and grouping? Do you reject all just activity? What would the world look like if there wasn't labeling and grouping? 2) Would you like to know the advantages and necessity for discriminating, grouping and differentiating? If this is a topic of interest to the readers I will cite sources relevant to the second approach. Of particular interest is the attitude of the Meshech Chochma and the Netziv dealing with the right and left in Yiddisheit.

Obviously there is a downside to this activity but before you issue a blanket condemnation it is worthwhile taking a more nuanced approach to the matter.
=====================
Anonymous wrote:

"I think you should address this since you seem such a strong advocate of it"

On divisions within Judaism

It is very funny and sad, that when people's opinion differ there is what I call random categorization that happens. For some reason people have a need of labeling other people? Your a left wing and I am a right or you are Haredi and I am not, Ultra Orthodox and modern.

All what these labels and categorization do is separate and distance people to the point that each has to go to his own shul, and live in a different community, and has his own shulchan aruch.

I often wonder when 600,000 Jews received the Torah did they all started labeling each other.

Did 600,000 Jews with 600,000 opinions started separating from each other due their hashkafas. Did say you are lefty (therefore wrong) and I am righty (therefore right).

Why is there a need to label different Jews? Why does disagreeing with another Jew we feel a need to separate ourselves. Do people honestly believe that calling somebody a liberal or a modern Jew makes you go to Heaven because you are more strict on Judaism while for whatever reason you give yourselves a Heter to say Loshan Hara about a group of Jews.