עזר משפט Ezer Mishpat
הרב פינחס
אליהו רבינוביץ שליט"א Rabbi Pinchus Rabinowitz
ראב"ד Ravad
Tel. (845) 641-4345
100
Park Ln.
Monsey NY 10952
בעזהי"ת
בירור
דברים בדין גט מעושה ע"י חוק גירושין של מדינת קיובעק
תנן בגיטין [פ"ח
ע"ב] גט מעושה בישראל כשר, ובעובדי כוכבים פסול. ופירש הרשב"ם [ב"ב
מ"ח ע"א] גט המעושה, שכופין אותו לבעל להוציא, אם בישראל הוא כשר שכפוהו
ישראל וכגון דאמר רוצה אני: בעכו"ם פסול, ואע"ג דאמר רוצה אני וכו'.
ובסוף המשנה קתני
ובעכו"ם חובטין אותו ואומרין לו עשה מה שישראל אומר לך ופירשב"ם
ובעכו"ם, אם אנו רוצים לכופו על ידי עכו"ם ויהיה הגט כשר מלמדים אנו
לעכו"ם שיאמרו לו עשה מה שישראל אומר לך, דהשתא נמי מצוה לשמוע דברי חכמים
עכ"ל. ועי' בתוס' ב"ב מ"ח ע"א ד"ה גט בסו"ד
וז"ל: והא דאמר בגיטין [דף פ"ח ע"ב] לפניהם ולא לפני עכו"ם
כיון שהעישוי על פי דייני ישראל לאו היינו לפני עכו"ם, דלפני עכו"ם היינו
כשהעישוי נעשה על פי דייני עכו"ם עכ"ל.
ביאור הדברים דאף שהגט
צריך להיכתב ולהינתן מרצון הבעל, ולכן גט מעושה פסול שהבעל לא גירש מרצונו, מכל
מקום באופן שכופין אותו לגרש למדין מהמשנה בערכין [כ"א ע"א] דכופין אותו
עד שיאמר רוצה אני, וכ"ה ברמב"ם פ"ב מהלכות גירושין הלכה כ': מי
שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש, בית דין וכו' וכו', מכין אותו
עד שיאמר רוצה אני, ויכתוב הגט והוא גט כשר.
וכתב עוד
הרמב"ם: ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד גויים בין ביד ישראל, שאין
אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה לעשותו, כגון
מי שהוכה עד שמכר או נתן, אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה, והוכה
עד שעשה דבר שחייב לעשותו וכו', אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה.
לפיכך, זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא לעשות כל המצוות
ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר
גירש לרצונו עכ"ל.
ולענין הלכה כתב
בשו"ע אם אנסוהו ישראל שלא כדין פסול, ובבית שמואל כתב לפרש וז"ל: משמע
לכאורה דפסול מדרבנן, וליתא אלא אפילו מדאורייתא פסול כמו שכתבו ברש"י
והר"ן ובטור וכן משמע בסעיף ז', וכן אם אנסוהו עכו"ם כדין הגט בטל וכו'
עכ"ד ר"ל שבסעיף ז' כתב המחבר אנסוהו ישראל לגרש שלא כדין ואמר רוצה
אני, וגם ביטל המודעא או לא מסרה [ר"ל המודעא] פסול, ואעפ"כ פסלה מן
הכהונה עכ"ל המחבר, ומדכתב לרבותא שפסלה מן הכהונה שמע מינה דמן הדין הגט בטל
מדאורייתא, ורק משום ריח הגט [שהוא חומרא בעלמא] פסלה מן הכהונה, וכ"כ להלכה
הט"ז בסק"ט ובערוה"ש סעיף ג'.
ובאנסוהו עכו"ם
כתב בשו"ע סעיף ח: אנסוהו כותים לגרש, אם הוא חייב לגרשה מן הדין פסול,
ואעפ"כ פסלה מהכהונה, ואם לא היה חייב לגרשה מן הדין אפילו ריח גט אין בו ולא
נפסלה מהכהונה, והרמ"א הוסיף על זה וז"ל: ואפילו אם קבל מעות על נתינת
הגט לא אמרינן משום זה נתרצה עכ"ד.
הרי מבואר דפסולו של
גט מעושה ע"י נכרים אף שיש פסק דין שחייב בכפייה לא חלה הדין של כפייה על
העישוי של נכרים, ולכן הגט בטל מן התורה.
ובאותו מקרה אם נעשתה
הכפייה על ידי עובד כוכבים [והבי"ד של ישראל לא ביקשו מהנכרים שיכופו אותו]
הגט פסול אף שבאמת היה הבעל חייב לגרש את אשתו, מכל מקום כיון שלא נעשה על ידי בית
דין של ישראל אין הגט מועיל להתיר את האשה, אפילו אם אמר הבעל רוצה אני כדרך שהוא
עושה ע"י כפיית בית דין.
ב
מהו העישוי שנחשב
לאונס לא רק שחבטוהו והכוהו על כך כדקתני להדיא במשנה אלא גם כשאנסוהו בממון כגון
שגזלו ממנו מעותיו ואינם רוצים להחזיר לו אלא אם כן יגרש את אשתו כ"כ
הרשב"א בתשובותיו ח"ד סי' מ' והובא בב"י סי' קל"ד ומקורו מגמ'
ב"ב מ' ע"ב במעשה דפרדיסא, ובשו"ת ה"ר בצלאל אשכנזי סי'
ט"ז כתב להוכיח כן מכל הראשונים שכתבו במכירה שאונס ממון הוי אונס והוא הדין
בגט ע"ש.
אשר לפ"ז כשהאשה
הולכת לערכאות ותובעת ממון שלא כדין ובגלל זה נותן הבעל גט לאשתו הוי גט מעושה
כדכתב בשו"ת שבט הלוי בחלק ה' סימן ר"י בסוף תשובתו בזה"ל: באופן
שחשש גט מעושה במקומו עומד כיון שהוא כפיית ממון ע"י אחרים, וכבר יצאה הלכה
לכלל ישראל שאונס ממון נקרא ג"כ אונס כמבואר שם באה"ע וחו"מ
ובתשובת מהר"ב אשכנזי סימן ט"ז, ומהרי"ק סימן ס"ג ובמכתב
אליהו סוף פרק י"ט ובשאר הרבה פוסקים, ואין עיצה אלא שימחלו לו הקנס, ושהיא
תכתוב כן לערכאות, וכשהוא חפשי מזה לפעול אצלו על הגט ברצון עכ"ד.
ונראה דבכה"ג
שערכאות מחייבים ממון שלא כדין הגט פסול אפילו במקום שיש פסק דין של כפייה, דמאחר
שתובעים ממון שלא כדין הרי סיבת הדבר שנותן הגט הוא משום שאינו רוצה שיגנבו ממנו
ממון, ומאחר שזה הכפייה הוא שלא כדין דאסור לישראל לגזול ממון ע"י ערכאות
דהוי מסירה וגזילה, ועוד בכה"ג שגם אחרי נתינת הגט מונעים ממנו איזה זכות שלא
כדין הרי באופן זה אין הבעל חייב ליתן גט והכפייה הוא שלא כדת, שהרי הבעל מפסיד
שלא כדין בגלל נתינת הגט, ועוד מאחר שכופין שלא כדין הרי בממילא באופן זה בטלה
הדין של כפייה והוי גט מעושה.
ואף עישוי של ישראל
הוא ע"י שכופין אותו בגופו כלשונו של הרמב"ם הנ"ל "וכיון
שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גירש לרצונו" אבל לא כן הוא כשאנסוהו
בממון, שאין אמירת רוצה אני יוצאת מעמקי הלב כיון שלא תשש יצרו, רק אנוס הוא
באמירת רוצה אני כדי שלא יגזלו ממנו, ועוד מאחר שאין זה הדרך לכפייה הרי נעשה
הכפייה באיסור, והוי כמו אנסוהו שלא כדין, ועוד אפילו אם העישוי הוא רק על דברים
המגיעים לה על פי הלכה, אבל מאחר שחוק גירושין הוא שהיא יכולה לתבוע, ולהבעל אין
זכות טענה - לטעון כנגדה בודאי יש בה משום חמס. ובאמת נראה שיש לדון /שבאופן
שיפסיד הבעל יותר בערכאות מכפי דיני תורה הן בענין ממון הן בענין ביקורי ילדים
והוא אינו רוצה ליתן גט עד שיסודר ביניהם מקודם באיזה אופן שיהי', הרי בזה יש לו
זכות לעכב הגט עכ"פ עד שתלך לדין תורה, ואף היה הבעל מאלו שכופין, וכן פסקו
הבית דין מכל מקום למה לא יהיה לו הזכות לעכב הגט עד שגם היא תעשה כדין תורה,
והסברא נותנת שעד שתציית היא לדין תורה הרי הוא פטור מליתן הגט, דמעולם לא נתחייב
בנתינת הגט אם זה גורם לו פסידא שלא כדין, ופשוט.
ומכל שכן בנדון דידן
דמעולם לא תבעה האשה את בעלה לדין תורה - שהרי לא שלחה אליו הזמנה לדין תורה, והיא
שהתחילה בערכאות אחרי שחזרו למצוא רבנים מתירים, ואכן השיגו מבוקשם והתירו לה ג'
רבנים בהחבא בעל פה לילך לערכאות, הרי הכח להתיר איסור ערכאות, וכי מפני שהם שלשה
יש להם הכח לעשות כפי חפצם בתורת בית דין, הרי אין בכחם להפקיר ממונו, ומה שוה
היתר בית דין כשאין ההיתר מבוסס על אדני הלכה, ובפרט אחרי שהיא הלכה לתבוע תביעות
מוגזמות שלא כדין, והיתר ערכאות אין כאן, רק איסור גזילה ומסירה יש כאן, ועל ידי
גלגול נתגלגל עוד איסור חמור התלוי בצוארם, איסור אשת איש, שמחמת תביעתה בערכאות
יהיה הבעל מוכרח ליתן לה גט כשר עפ"י ערכאות, דעפ"י הלכה הרי זה
גט מעושה מאחר שהלכה בערכאות ותבעה בערכאות דברים וממון שאינה מגיעה לה עפ"י
דין תורה.
הנה אחריות של כל בית
דין הוא להעמיד הדת על תילה, ובמקום זה בכח דהתירא שלהם עלה בידם שפתחו לאחרים
הדרך לעשות פירצה בחומת קדושת ישראל, ועוד הוסיפו לעשות חילול השם באופן מבהיל
באופן שתולדותיהן כיוצא בהן, לקחו מצות התורה של גירושין כדי לצחק בהבעל ולגזול
ממונו - שהשתמשו בחוק גירושין לעשות מגמתם והתוצאה היא איסורים חמורים ממה נפשך,
בין אם יתן גט, או לא יתן גט - אם לא יתן הבעל גט תוכל להרויח בערכאות כפי רצונה,
ויש כאן איסור גניבה, ואם כן יתן גט - יהי' גט מעושה, והפירצה שעשו הרבנים
המתירים, אין לשער שעכשיו ילמדו אחרים לעשות כמותם, ופירותיהם ופירי פירותיהם של
מעשיהם רבו מלספור, - נמצא שבגרמת מעשיהם גורמים כל מיני איסורים - איסור אשת איש,
וגזילה, ומסירה, והליכה בערכאות.
אמנם האשה אולי לא עשתה
כל זאת רק בלא יודעים - בעצת אנשים שלא ידעו בטיב הלכה, ועכשיו כשרואים פרי מעשיהם
בגלל שהלכו בדרך עקלקלות, אולי ישובו מדרכם, וטוב להם, וכדברי רבינו יונה בשערי
תשובה בשער הרביעי "וסר עונו ברוב גודל כשרון המעשה שהוא בהיפך מן המעשה אשר
גואל ואשר חטא בו", ולכן עליהם להקשיב לגדולי המורים בתמימות ולא לחפש קולות
שלא עפ"י רוח התורה, ולהפסיק מלשמוע לאנשים המשיאים אותם עצות מתוחכמות שאין
רוח חכמים נוחה הימנו, ותצא מערכאות לגמרי לא למחצה לשליש ולרביע, ואז אחרי שתלך
לדין תורה או יפשרו הצדדים אחרי יציאתם מערכאות, אז אם יתן הבעל גט מרצונו בלא שום
חשש לחץ מערכאות וכדומה, יהיה הגט כשר.
ובאם לא תשמע האשה
לדעת תורה ותמשיך תביעותיה בערכאות ויבוא הבעל ליתן גט, דבר זה יהיה בכייה לדורות
הן לעצמה, הן לאחרים - שממנה ילמדו אחרים ללכת בדרכיה -, וגם אם תעבור היא או אשה
אחרת שתעשה כמעשיה ותנשא לאחר בגט כזה, מלבד איסור אשת איש שעוברת כל ימי חייה, גם
בנים שיולדו להם אינם ראויים לבוא בתוך קהל השם ויתערבו הבנים בתוך עם ישראל, השם
ישמרנו.
ומעתה צריכים היראים
והחרדים לדבר ה 'לעמוד על המשמר לראות שלא יתערבו נשים האלו שהולכים בערכאות בתוך
קהל ישראל ועל הרבנים מוטלת החובה לבדוק כל אשה גרושה אם נעשה הגט ע"י רב
שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין, ובפרט מגיטין שנעשה על פי רבנים כאלו שיהא צריך
בדיקה על כל גט שעשו, לברר אם הגט כשר עפ"י הלכה, שלא יהיה נפרץ חומת קדושת
ישראל וד"ל.
While .what is written is just a statement of known halacha, their is no mention declaring anything regarding gitten in quebec. Or elsewhere.
ReplyDeleteThis http://daattorah.blogspot.com/2015/07/rav-pinchus-rabinowitz-forced-get.html
ReplyDeleteCan we get an English summary, even if in a nutshell, of this?
ReplyDeleteI just want to add to the Gaon Reb Pinchas what I heard personally from Posek HaDor Rav Yosef Shalom Elyashev zt"l, that Beth Dins that disagree with the Shulchan Aruch and coece Gittin lose Chezkas Beth Din. This was affirmed in the letters published in Mishpitei Yisroel, that a woman who had a GET from a Beth Din that coerces against the teachings of the Shulchan Aruch must have another GET as the first one is not recognized. That is, it is important for a kosher Beth Din to check out if the GET written by the unkosher Beth Din is kosher, especially if she already had children with the a second husband.
ReplyDeleteNutshell:
ReplyDeleteThe Collusion between Rabbi Kaufman and the Montreal Quebec Court Arkous Court and his signature to officiate as Dayan at the Get kifeyah without ever even a Hearing before a Bais din, or even one Hazmonah being sent !
Is being called out as an Invalid Forced Get no matter what the circumstances whispered to the monsey bais din ears. Money force will invalidate even a permitted forced get ( only if /when permitted according to Toras Moshe)
The Letter from the Monsey/Kaufman Bais din to the court is Troubling at best and seriously questioning the VALIDITY of the Kaufman monsey Bais din.for all past and future Gitten at worst ! and raises a Huge Question mark on the Samchus of this Bais Din for ever !
Here once again we have Pinchos Rabinowitz who allows coercion under the NY GET LAW but forbids coercion under the Quebec law? These rabbis twist the rules as they see fit or to give them legitimacy in the public eye.
ReplyDeleteWhen? Where ? did the Goan Rav Pinchos ever allow Coercion in NY?
ReplyDelete