Chasam Sofer: Perek Shira as segula

חתם סופר (פרשת וילך ושבת שובה): שובה ישראל עד ה' אלקים וגו' ובמדרש [ב"ר פ"ד), אמר הקב"ה לראובן אתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנן עתיד לפתוח בתשובה תחלה שנאמר בהושע שובה ישראל. ענין התשובה צריך שתהי' עיקרה לעזזוב החטא ולעקור רוע שאור מלבנו, לא יזכר ולא יפקד ולא יעלשה על לב בעולם, לא כמו שאנו עושים מרבים בתהילים ונסברים בבה"כ ואינם שבים מרוע מעלליהם כ"א מוסיפים מע"ט, ואין זה אלא כמי שנתאכסן אצל בעה"ב בדירה סרוחה אין לחן ואין מים כ"א לחם הקלקל מוסרח ומעפש, ובראותו רחוק ממנו הר גדול גבוה תלול מאוד מאוד, ועליו מעין גלים עם כל פרי מאכל הדודאים נתנו ריח טוב מאוד. ואנשים טובים יפים מתעגנים בדשן נפשם, הוא חושק ומאוה לעלות שם גם הוא, ויהי הבעה"ב מתירא שמא ילכו האורחים שמה ולא ישובו עליו עוד, ע"כ פיתם בדבריו שימתינו והוא יביא להם פירות מפרי ההר ההוא ויתענגו פה בביתו ולא יטרחו לעלות ההר ההוא, וכן עשה והביא להם מטוב הארץ ההיא, והוסיף להם יגון ואון על כי בהתערב ריח הפירות הטובים עם ריח בית הכסא ושערי ריח רע הרע מאוד כידוע בטבע, ובהתערב מאכלים מתוקים עם המרים היו מתועבים ומשוקצים ביותר, כן ממש יארע לאנשים המתאכסנים אצל יצה"ר בדירה סורחה שלו, ובפקוח עיניהם בימים האלו ורואים כי רע ומר מאכלם ומשקם אשר שתו ולעו, ורואים הר ה' גבוה ותלול וצדיקים מתענגים מפרי כפיהם ומתאוים לעלות שמה גם המה, והיצה"ר מפתם שיביא להם מאותם הפירות שיאמרו תהלים ומעמדות כל היום וכל הלילה לא ייחשו, ולא עיינו בה' תשובה להרמב"ם שהעיקר תחלה התשובה לקבל עליו ולהעיד עליו הבורא ית"ש שלא ישיוב עוד נמעלליו הרעים, וכ' ר' יומנה שאח"כ שכבר הורגל מבלי לעשות מעשיו [הרעים] כלל יתחיל במע"ט, לא מקודם לזה, כי לא יתקבלו מעשיו הטובים אם יתערבו עם הרעים שבלבו מכ"ש לעיל במשל, וע"ז אמר דוד הע"ה [תהלים ל"ד] מי האיש החפץ חיים, פי' מי הוא אותו האיש אשר יחפוץ בחיים הנצחיים, ויעשה שטות כז שיהיהי' אוהב ימים לראות טוב תחלה ואח"כ ינצור לשונו מרע, וכן לא יעשה אלא תחלה סור מרע ועשה טוב אח"כ, וע"ז כתיב בפ' השבוע והיה לאכול ומצאוהו רעות רבו וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה, ואנכי הסתר אסתיר פני וגו' כי פנה אל אלהים אחרים, ואחז"ל [חגיגה ה.] רעות רבות וצרות רעות שנעשו צרות זה לזה מה ניהו זבורא ועקרבה דקשי להאי מעלי להאי, והענין קשה מאד בקרא, שאחר שיכירו ויתודו על עוהם יסתיר פניו וחלילה לו ית', אבל הענין כי המעשה הטוב היותר גדול הוא שיהי' ה' נגד עיניו מיד בל יזוז ממחשבתו שוייתיה' לנגדי תמיד, אמנם זה שייך לחסי'י קודשי עליון, והמעשה היותר הרע ההוא העע"ז ח"ו, והנה בפגעם הרעות והי' לאכול לא נתנו לבם לעקור ע"ז ממחשבתם כ"א לעשות מעשי חסידות של שטות ולומר על כי אין אלהי בקרבי, פי' על שלא חשבתי ה' במחשבתי תמיד מצאוני הרעות האלה שלש אמרתי פרק שירה בכל יום, ובאמת אינו כן, כי אנכי הסתר אסתיר פני על כי פנה אל אלקים אחרים ולא על מניעת מעשה הטוב , וזהו באמת זבורא ועקרבה, תרתי דסתרי לב חורש משבות און ומוסיף מע"ט.