Shalom Reb Daniel Eidensohn,
I was directed to you by a Rav who said you are a psychologist and a talmid chochom who has thought a great deal about the topic matter I would like to bring to your attention and get your opinions on.
Basically, my question is would you consider a person who thinks perfectly rationally, but who is prevented from acting accordingly because of severe OCD (on the level of Howard Hughes) and psychotic paranoia, to be a shoteh according to halachah?
This is a real-life scenario as the person in question absolutely exists and they have been diagnosed by a board certified psychiatrist with those mental illnesses.
Thank you for your time and I very much look forward to your feedback.
RS
רמב"ם עדות ט
ReplyDeleteהלכה ט
השוטה פסול לעדות מן התורה לפי שאינו בן מצות, ולא שוטה שהוא מהלך ערום ומשבר כלים וזורק אבנים בלבד, אלא כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת תמיד בדבר מן הדברים אע"פ שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים הרי זה פסול ובכלל שוטים יחשב, הנכפה בעת כפייתו פסול ובעת שהוא בריא כשר, ואחד הנכפה מזמן לזמן או הנכפה תמיד בלא עת קבוע, והוא שלא תהיה דעתו משובשת תמיד שהרי יש שם נכפים שגם בעת בריאותם דעתם מטרפת עליהם, וצריך להתיישב בעדות הנכפין הרבה.
The Rambam says that any irrationality is considered a Shoteh. This was the basis of the huge debate of the Get of Cleves.
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק א סימן קכ
ReplyDeleteבענין שוטה לדבר אחד אם ראוי לגירושין י"ג אלול תרפ"ט.
ענף א עובדא אתא לידי באחד שעוד בבחרותו נשתטה ושטותו הוא שאמר על עצמו שהוא משיח. וזה גרם לו לעשות עוד מעשה שטות שיש לו בולמוס לקרא בתורה ולהיות ש"ץ ואף שאין מניחין אותו הוא נלחם בכל כחו ואירע שלקח ס"ת וברח עמו. והיה נוסע מעיר לעיר באמרו שהוא צריך לתקן העולם והיה חוטף חפצים ומטמינם עד שיתנו הבעלים כסף לצורך גמ"ח. והיה עולה באילנות במקום שנמצאים בנ"א כדי לדרוש. ולפעמים הלך ערום באמרו שהוא כאדם קודם החטא ועוד עניני שטות בדברים כאלו שנמשך מצד שאומר על עצמו שהוא משיח וצריך לתקן העולם לפי דעתו ובשארי דברים היה פקח גמור בהבנת הדבר וזוכר ויודע הכל ומדבר ושואל כענין. וקודם הקידושין היה זמן רב ערך ג' שנים ויותר בחזקת חלים שלא עשה שום מעשה שטות והיה מלמד לילדים כראוי אך עצבות היה ניכר עליו ולא היה אוהב בחלמותו לשוחח הרבה בחברת אנשים. ואיזה ימים אחר הנישואין נתקלקל עוד הפעם והתחיל לעשות מעשה שטות הנזכרים למעלה והיה זה יותר משמונה שנים וזה קרוב לשנתים שבא לבית אביו שדר בכפר ועובד אדמתו ועושה כל המלאכות כפקח ולא עשה שום מעשה שטות ולא ניכר בו שום סימן שטותי לא בדבור ולא במעשה. והביאוהו לידי לדבר עמו שיתן גט לאשתו ובדקתיו מתחלה באיזה שיחות ואח"כ דברתי עמו שיתן גט ולא רצה בטעמים וחשבונות כמו אדם פקח בהבנה גמורה עד שנתרצה אחר יום שלם בהשלשת הרבה כסף עבורו ובכל הדברים מתחלה ועד אחר סדור הגט ונתינתו וגם למחר כל זמן היותו בפה. וקודם נסיעתו מפה שהיה אצלי ליפטר ממני היה במעשיו ודבורו כפקח גמור כפי שראינו אני וכל האנשים שהיו בעת הגט יותר מעשרה אנשים וכלנו הסכמנו שהוא פקח גמור בכל מעשיו ודבורו ומשאו ומתנו. וכן שמעתי שכל העת שישב בבית אביו היה כן. אך בתוך הרבה הדברים שדברתי עמו לחקרו ולדרשו אמר לי שבלבו עדין מחזיק שהוא משיח אך המעשים שעשה מבין שהם שטות אך בעת שעשה היה מוכרח לעשות שלא היה יכול להתאפק וכמו המצב עתה אמר שהיה בעת הקידושין שג"כ החזיק בלבו שהוא משיח אך מעשה שטות לא עשה. זהו כל מה שיודע אני בעצמי וששמעתי מאחרים ושנודעתי ממנו ברוב דבורי עמו ונסתפקתי אם יכול לגרש ויצא מאתי להיתר מכמה טעמים אשר אבאר בעה"י.
See the rest of the teshuva
I'm not sure how to define the question. The person's OCD or paranoic issues are of his psyche no less than the conscious part of his mind that thinks he wants to do what's right.
ReplyDeleteI think you're asking if there is a difference between someone with a psychiatric issue that keeps him from realizing what's right and one that keeps him from acting on that realization.
How many people sin while feeling guilty that they're sinning -- the literal "guilty pleasure"? It would seem that decision-making isn't an entirely process even in the healthiest of people.
(I believe this is a fundamental machloqes between the Rambam and much of the rest of the Torah world, in particular as articulated by R' Yisrael Salanter. The Rambam appears to think that people who make bad decisions don't have full comprehension of the ideas involved.)
-micha
But the other outcome of the Get of Cleves is that Rav Moshe paskened that someone who is SOMETIMES afflicted by a mental illness is only considered a shoteh during those times that he is afflicted. This was debated by others, but Rav Moshe's teshuva is considered by many to be conclusive for that case.
ReplyDelete