Rav Chaim Brisker[i](MeAtiki
Shemuah): In truth the entire basis of our permission to ask questions
and analyze the Torah is because the Torah was given in this manner that questioning
and analysis are critical to comprehending the depths of the Torah. Therefore,
the question is itself made part of the Torah. Consequently, if a question is
valid then both the question and the answer are inherently part of the Torah
itself.
[i] מעתיקי שמועה
בריסק (חלק ב' פרשת העקידה עמוד קלב):, כי באמת כל מה שיש לנו רשות להקשות ולפלפל
בתורה, הוא משום דהתורה ניתנה באופן הזה שיפלפל האדם בתורה ויקשה קושיות עד אשר
מבין עומק הדברים, והקושיא נעשית גם כן חלק מהתורה, ואם זהו קושיא שניתנה לשאול אז
בין הקושיא ובין התירוץ נעשה תורה והיו חלק מעצם התורה...
Rav Chaim Voloshner[i](Ruach
Chaim 1:4): … It is prohibited for a student to accept the words of his
teacher if he has questions about them. Furthermore sometimes the truth is with
the student and not the teacher.” Avos[ii](1:4)
says, One should sit in the dust at the feet of one’s teachers and drink
with unquenchable thirst what they say. “The word for sitting - avek
- can also mean struggle or warfare. That is because this is an obligatory
struggle. The holy rabbis who have composed the books we study have in fact
given us permission to struggle and to fight over their words and to answer the
difficulties they raise. Therefore, we have the right to question what they say
and not to blindly accept their words - but one must love the truth…. Since
ascertaining the truth is the prime concern - we must be very careful not to be
conceited and egotistical in the discussions and to imagine that we are as
great as the teacher or author with whom we are disagreeing. We should be aware
in our hearts that we might simply be misunderstanding their words. Therefore
we must always be very humble. We must have the attitude, ‘I am not worthy to
argue but this is Torah and I must know the correct answer’. Furthermore, the
Mishna states that the struggle is conditional on being ‘in the dust at
their feet’ which means we must be humble and submissive and figuratively
sit on the ground before them in these discussions.
[i] רוח חיים (משנה א:ד)
ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם. ולפעמים האמת עם התלמיד וכמו
שעץ קטן מלדיק את הגדול. וז"ש יהי ביתך בית ועד להחכמים והוי מתאבק, מלשון
ויאבק איש עמו שהוא ענין התאבקות מלחמה. כי מלחמת מצוה היא, וכן אנו נגד רבותינו
הקדושים אשר בארץ ונשמתם בשמי מרום המחברים המפורסמים, וספריהם אתנו. וניתן לנו
רשות להתאבק וללחום בדבריהם ולתרץ קושיתם, ולא לישא פני איש רק לאהוב האמת.
...יזהר בנפשו מלדבר
בגאוה וגודל לבב באשר מצא מקום לחלוק וידמה כל גדול הוא כרבו או כמחבר הספר אשר
הוא משיג עליו, וידע בלבבו כי כמה פעמים לא יבין דבריו וכוונתו, ולכן יהיה בענווה
יתירה. באמרו אם איני כדאי, אך תורה היא וכו'. וז"ש הוי מתאבק כנ"ל, אם
בתנאי 'באפר רגליהם', ר"ל בענוה והכנעה לדון לפניהם בקרקע.
[ii] משנה (אבות א:ד) יוסי
בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם יוסי בן יועזר אומר יהי
ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם:
Malbim[i](Mishlei
26:5): A fool should be answered because he might think he is
wise You should answer a fool in a manner that he will realize that he
is not wise. If you don’t answer him, he will think that it is because he is in
fact a brilliant person. Therefore, you should answer him in a mild manner
because the main thing is to convince him of his foolishness. If you should
respond harshly that would indicate you merely want to convince him that you
are brilliant…
[i] מלבי"ם (משלי כו:ה):
ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו - תענהו על אופן שלא ידמה לו שהוא חכם
אחר שלא מצאת מענה, ועל אופן זה תענהו בדברים קלים, כי עיקר הכונה להראות שהוא
כסיל, ולא תענהו בדברים חריפים להראות חכמתך, ועתה מפרש מה שיענהו.
Maharal[i] (Avos
2:14): One should not be wicked against oneself. Similarly
R’ Eliezer says that one should study diligently in order to answer the
heretic…This is referring to the transient thoughts of heresy that pop into a
person’s mind… Thus if one learns diligently to be able to answer the heretic
then he will not have even transient thoughts of heresy…
[i] מהר"ל (דרך חיים ב:יד)
ד"ה ובא ר"ש והוסיף ...ולכך אמר אל תהיה רשע בפני עצמך כלומר
שאתה רשע כנגד עצמך. וכן מה שאמר ר' אלעזר הוי שקוד ללמוד תורה ...ואמר ודע מה
שתשיב לאפיקורס דבר זה הוא הרהורי מינות שעולים במחשבת נפשו של האדם ... וכנגד זה
אמר ודע מה שתשיב לאפיקורס שאם ילמד מה שישיב לאפיקורס כל שכן שלא יעלה על לבו
ומחשבתו שום הרהור רע. ומפני כי הנפש מהרהר המינות אמר שיהיה שקוד לבטל זה מעיקרא
והרי זה תקון נפשו ביותר מן כל הראשונים...
Rabbeinu Bachye[i](Devarim
13:7): … Because if a person has faith entirely because of
tradition, if he hears attacks on the tradition from mistaken and heretical
people he has no certainly that he won’t be influenced. Since his faith is
mechanical without understanding, it is definitely possible that he will be
influenced - either by accepting their arguments or having doubts about his
beliefs. This is just like a blind person who is not secure that he won’t
stumble while a sighted person who relies on himself doesn’t have to be
concerned about this. Thus, a person who understands his tradition is secure
that he won’t be turned from his faith because his understanding can refute
challenges to his beliefs. Therefore, a person should not rely totally on
tradition but should learn and become knowledgeable until his faith is complete
and thus have faith both from tradition and understanding. That is what is
meant in Avos (2:19): Diligently study Torah so that you can know how to refute
the heretic. That is why the Torah indicates here that there are two aspects
off faith - understanding and tradition…
[i] רבינו בחיי (דברים יג:ז) ...
כי המאמין מצד הקבלה אם ישמע דברי התועים והכופרים עובדי אלילים אינו בטוח בעצמו
שלא יטה לבו לאחד מהם כיון שאין לו חכמה, אבל בודאי אפשר שיטה לבו, או יאמין או
יסתפק כמו העור שאינו בטוח בעצמו שלא יכשל, אבל הפקח הוא בטוח שלא יכשל כי כח
הראות חזק עמו ואין צריך לאחר, כן המאמין הזה שלם בעצמו, בטוח שלא יטה לבו אחרי
המבהילים, ומתוך חכמתו וידיעתו יסתור דעתם וישאר לבו חזק באמונתו, לכך יצטרך האדם
שלא יספיק לו ענין אמונתו מצד הקבלה בלבד אלא שילמוד ויחכם עד שתשלם אמונתו ותהיה
לו אמונה מצד הקבלה ומצד הידיעה, ועל זה אמרו רז"ל הוי שקוד ללמוד תורה ודע
מה שתשיב לאפיקורוס. וזהו שהזכיר בכאן שני חלקי האמונה ואמר אשר לא ידעת זהו אמונה
מצד הידיעה, אתה ואבותיך היא האמונה מצד קבלת האבות:
Chovas HaLevavos[i](1:2): …
Similarly the person who understands G‑d’s unity solely through the rote
learning of tradition cannot be sure that he won’t come to believe in
polytheism when he hears the arguments of the heretics. He might come to alter
his understanding and err without being aware of it. That is why our Sages said
(Avos 2:14): Study Torah diligently and know how to answer the heretic.
[i] חובות הלבבות (א:ב) ....
וכן המייחד מצד הקבלה אין בוטחין בו שלא יבוא לידי שיתוף, שאם ישמע דברי המשנים
(הכופרים) וטענותם, אפשר שתשתנה דעתו ויטעה (ויכפור) ולא יכיר. ומפני זה אמרו
רבותינו, זכרונם לברכה (אבות ב:יד): הוי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורוס.
Ksav V’HaKabbala[i](Bereishis
12:2): …When exposed to questions from skeptics it is possible that
that his faith will weaken. Thus we see that faith is an aid to knowledge and
knowledge supports faith and that they need each other. One should not stop
studying the truth of his faith. However, if he fails to understand some aspect
of it, he should assume that the problem is with his intellect and he should
hold on to his faith. (Because of the importance of having both knowledge and
emuna, the men of the Great Assembly decreed the beracha of emes (truth) and
emuna which follows the saying of Shema. Emes (truth) refers to that which is known
clearly through the intellect while emuna (faith) is that which is accepted
because of the traditions from our forefathers.
[i] הכתב והקבלה (בראשית יב:ב) ד"ה
ואעשך לגוי גדול... כי מצד שאלות המינים אפשר להתרפות באמונה לבדה, ולזה
האמונה היא עזר הידיעה והידיעה משענת האמונה וכל אחת צריכה לחברתה, לא ירף מלחקור
בדעתו על אמתת אמונתו, אמנם גם מה שנעדר ממנו הידיעה וההשכלה יתלה החסרון בדעתו
ויחזיק באמונתו (ועל שתים אלה ר"ל הידיעה והאמונה תיקנו אנשי כנה"ג אמת
ואמונה בברכה שלאחר קבלת מלכות שמים ואחדותו ועול מצותיו ית', אמת על ידיעת אמתות
אלה לאנשי חקרי לב, ואמונה על ידיעת אמתותה מצד קבלת אבותינו שבידינו...
Shaloh[i](Tractate
Rosh HaShanna): …a person who serves G‑d as a trained habit will sometimes do it
and sometimes not and faith is not firmly established in his heart.
Consequently, if a non‑Jew, or someone else like him, contradicts his faith
with proofs and questions - it is possible that the critic will be successful
in destroying his faith. In contrast one who serves from the knowledge in his
heart, he will not be defeated in the slightest. The words of the Reishis
Chochma are obviously true and coincide with what I have had said before on
this matter. This that he concludes that the knowledgeable believer will not be
influenced in the slightest - the reason is because truth establishes itself
and man prefers to stay with the truth. The apparent exception to this was
Elisha ben Abuyah (Acher) who knew the truth clearly in his heart that G‑d is
unique unity, yet he argued with the truth against the normal way of the world.
He did this entirely because of his bad heart and that is why it was such a
tremendous sin. …
[i] השל"ה (הגהות למסכת ראש
השנה—חמישית) ...העובד דרך מצות אנשים מלומדה, פעם יעשה
ופעם לא יעשה, ואין לבו תקוע באמונה, ואם יבא גוי או אחר כמוהו ויסתור לו אמונתו
מכח ראיות וקושיות, אפשר שינוצח, אמנם העובד בידיעת לבו לא ינוצח בשום פנים וכו':
והנה אמת נכון הדבר ומכוון לכל מה שהזכרתי לעיל מינה בענין זה. ומה שסיים דבריו, אמנם
העובד בידיעת לבו לא ינוצח בשום פנים, הטעם הוא כי האמת יעשה דרכו דרך גבר בעלמא
להחזיק האמת, ואלישע אחר שהיה יודע האמת הברור בלבו שהוא יתברך אחד יחיד, והוא
חולק על האמת שלא כדרך העולם, אין זה כי אם רוע לב העיד שקר בעצמו, על כן גדול
עונו מנשוא.
Rashbatz[i](Magen
Avos 2:19): Know how to reply to the heretic. This is
the justification of our practice to learn secular knowledge in order that we
can reply to them and tell them that they have no proofs that contradict the
Torah and Prophets. This is not a violation of the prohibition of learning
books not included in the Bible - since Sanhedrin (100b) indicates that it
applies only to books like Ben Sira which are part of the ancient Wisdom
Literature or books written by heretics which lack wisdom and are just a waste
of time. Furthermore, the prohibition of learning Greek Wisdom… does not apply
to wisdom which is learned through intellectual analysis but refers to a skill
that existed in Talmudic times for communicating by hints and allusions… In
fact, this skill is not inherently prohibited but was prohibited because of its
role in a particular event in the Destruction of the Temple…. The apparently
prohibition found in Berachos (28b) to keep your children away for higayon -
but higayon is not logic or rhetoric. Rashi says it refers to idle
chatter… In sum, those books which are based upon intellectual analysis are not
prohibited and someone who reads them should accept that which is true and will
learn to reply to their claims which are against the Torah. We find this with
R’ Meir whose teacher was a heretic and would accept the truth and discard the
falsehoods… Furthermore Chagiga (11b) states that one can investigate anything
concerning this world but not which above or below it and not which is before
and after it. Therefore, it is permitted to investigate scientifically anything
connected with this world. We are only prohibited to read those books which
don’t contain knowledge concerning reality.
[i] מגן אבות לרשב"ץ (אבות ב:יט) ודע
מה שתשיב את אפיקורוס מכאן נהגנו היתר בעצמנו ללמוד החכמות ההם, כדי שמדברי עצמם
נשיבם לומר להם כי אין להם ראיות לסתור דברי תורה ונביאים. ואין זה בכלל מה שאמרו,
הקורא בספרים החיצוניים, אין לו חלק לעולם הבא, כי כבר פירשו בגמרא פרק חלק
[סנהדרין ק:], כגון ספרי בן סירא... וכמו ספרי הערב מדברי הימים וכן ספרי מינים
שאין בהם חכמה, אלא אבוד זמן וכן מה שאסרו ללמוד חכמה יונית ... לא אמרו זה על
חכמה שהיא על דרך חקירה שכלית, אלא על החכמה שהיתה נוהגת באותו זמן לדבר בלשון
רמיזה... ואף חכמה זו מותרת היתה, אלא מפני אותו מעשה הנזכר במנחות פרק ר' ישמעאל
[סד:], ועל אותו מעשה אמרו, ארור המלמד את בנו חכמה יונית והמגדל חזירים. ומה
שאמרו בברכות [כח:] בפרק תפלת השחר מנעו בניכם מן ההגיון אינו חכמת א"ל
מנט"ק [אמר אהרן יעללינעק, א"ל מנט"ק בלשון ערב הוא חכמת הגיון או
לוגיק"ה] כי רש"י ז"ל פירש, הגיון שיחה בטלה.... אבל הספרים
המחוברים על דרכי הראיות, אינן בכלל זה, והקורא בהם יקבל מהם האמת וישקוד ללמוד
להשיב במה שהוא כנגד התורה וכמו שאמרו על ר' מאיר כשלמד מאלישע אחר, רימון מצא,
תוכו אכל, קליפתו זרק,... וכבר אמרו בפרק אין דורשין [חגיגה יא:], מקצה השמים ועד
קצה השמים אתה שואל, ואין אתה שואל מה למעלה מה למטה, ומה לפנים מה לאחור. אם כן
מותר הוא לדרוש ולתור בחכמה בענין זה העולם כולו ממרכז הארץ עד מקיף הגלגל העליון,
ולא הזהרנו אלא מהספרים שאין בהם חכמה מחכמות הנמצאות...
Seridei Aish[i](2:53): In general there are two alternatives in the war against the false haskalah of non‑Jewish wisdom. The first is to prohibit, ban and fight with great ferocity against it. The second is to dismiss and ridicule it, while increasing the love and respect to the holiness of our true wisdom which is our life and the length of our days. Therefore when one encounters a modern “rabbi” who is ignorant of the Torah but is an expert in the language of the country and secular knowledge, it is necessary to draw attention to his ignorance of Torah and ridicule him concerning that ignorance. At the same time not to acknowledge his mastery of secular knowledge or respect him as a secular scholar. Similarly concerning a person who is both a Torah scholar and has mastered secular knowledge, it is necessary to honor him because of his Torah and to ignore his secular knowledge as if it doesn’t exist at all.
[i] שרידי אש (ב:נג עמוד תצ"ט) ובכלל
יש שתי דרכים של מלחמה נגד ההשכלה המזוייפת של חכמות חיצוניות. אחת היא האיסור
והחרם והמלחמה בזעף נגדה, והשני' היא הביטול בלב והזלזול בכבודה ותגבורת חיבה
וכבוד לקדושת חכמתנו האמיתית, שהיא חיינו ואורך ימינו. למשל, כשרואים רב מודרני
שאינו יודע את התורה ובקי בשפת המדינה ויודע חכמות חיצוניות, צריך להכריז על מיעוט
ידיעתו בתורה ולזלזל בו על מיעוט ידיעה זו. אבל לא להכריז על ידיעתו בהשכלה,
שעי"כ אנו מחשיבים אותה. וכן כשבא אדם שהוא ת"ח ויש לו גם השכלה, צריך
לכבדו בשביל תורתו ולהסיח דעת מהשכלתו, כאלו איננה בעולם כלל.
Ralbag[i](Mishlei 12:1): No sinful mishap will happen to the righteous because G‑d protects them from the harm that others want do to them and also protects them from improper attributes and thoughts. In contrast, the wicked are full of bad from all aspects because G‑d doesn’t protect them.
[i] רלב"ג (משלי יב:א) לא
יאונה - לא יקרה לצדיקים שום דבר און כי השם יתברך ישמרם מהאון שיחשבו עליהם הרעים
באופן שלא יזוקו בו וגם ישמרם מהאון במדות ובדעות על דרך ההשגחה ואמנם הרשעים מלאו
רע מכל אלו הפנים כי אין הש"י משגיח בהם לשמרם מהם:
[i] מהר"ל (נתיבות עולם א:יד נתיב
התורה) ..., אמנם עדיין צריך עיון שהרי אסור
ללמוד מרב שאינו הגון ... וגם זה אין ראייה דשם אמר כשהוא לומד מפיו ויש לו התקרבות
וחבור אל הרב שמקבל ממנו שאינו הגון ולכך אסור, אבל מן החבורים שחברו אין שייך זה.
מכל מקום צריך עיון ללמוד בחבורים שלהם אשר הם דברים נגד תורת משה רבינו עליו
השלום בחדוש העולם ובידיעות השם יתברך ובהשארת הנפש ועולם הבא אם יש לעיין בהם,...
ויש לחוש באולי יהיה המעיין נמשך אחר דבריהם וראייתם, כמו שמצינו בני אדם שהיו
נמשכים אחריהם... אך אמנם אם דעתו כמו שאמרו (אבות ב:יד) ודע מה שתשיב לאפיקורס
ואם לא ידע דבריהם איך ידע להשיב על דבריהם ואם כן צריך לדעת דבריהם, ודבר זה
בודאי מותר אם כוונתו ללמוד דבריהם כדי שידע להשיב לאפיקורס... ולענין זה מותר ולא
נחוש שיהיה נמשך אחר דעתם אם תחלת כוונתו לסתור דבריהם כאשר דברו נגד התורה ודעת
חכמים, אך לעשות דבר זה להביא דבריהם לפרש בהם דברי תורה ולהם אין חלק וזכרון
בתורת משה והרי שם רשעים ירקב. ... ולא מצאנו דבר זה בתלמוד להזכיר את אחד להביא
ממנו שום דבר חכמה את אשר לא היה לו חלק בתורת משה. ומקרוב זה שנתפשטו חבורים אלו
ונמשך דעות בני אדם אחר דבריהם להתחכם גם כן בדברים שמגיעים לעקרי האמונה, ... בודאי
אם הדבר שנמצא בדבריהם הוא פירוש וחזוק אל הדברים שנמצאו בדברי חכמינו דבר זה ראוי
לקבל, אבל אם ... הוא כנגד מה שנמצא בתורה אף בדבר מה חס ושלום שיהיה מקבל אף דבר
קטן... כלל העולה מדברינו כי יש לעיין בדבריהם שיוכל להשיב על דבריהם לשואל כמו
שאמרו חכמים. ואם ימצא דבר הגון בדבריהם המחזיק האמונה יקבל, אך מה שנמצא בדבריהם
אף דבר קטון שהוא כנגד אמונת ישראל או אשר נמצא בדברי חכמים אף דבר קטון חס ושלום
לשמוע להם, אך יתבונן בשכלו להשיב על דבריהם כפי שכלו. ובזה יהיה זהיר וזריז בכל
נפשו להעמיד דבר אמת, שלכך אבות העולם הראשונים צוו בגודל האזהרה הוי שקוד ללמוד
כדי שתשיב לאפיקורס וכמו שפרשנו שם, ובודאי אין זה נאמר רק על פילוסופי יון שהיו
חוקרים מדעתם ומשכלם ושאלתם חקירת פילוסופי, ולכך אמר שיהיה שקוד דהיינו זריזות
יתירה ועיון שכלי להשיב על דבריהם להעמיד דת אמת. ובזה יהיה שכרו עם הצדיקים בגן
עדן אמן כן יהי רצון. סליק:
Maharal[i](Divrei Nagidim): The person who doesn’t know how to ask a question is not far from being a wicked person. Even though he has not reached the level of causing others to sin by ridiculing their religion. By the fact that he doesn’t have questions at all concerning the commandments, it appears that he has no relationship at all with them. Therefore, it is quite appropriate to answer him by saying that for the sake of these mitzvos G‑d did miracles for me in my redemption from Egypt. This is to arouse his desire to take part in these mitzvos and to understand that they have such great power that they brought about the redemption… If he listens then it is well. If he doesn’t then you, speak to him exactly as you speak to the wicked person. “For me and not for you. If you had been in Egypt you would not have been redeemed.”
[i] מהר"ל (ספר דברי נגידים עמוד עג) ד"ה
אמנם דע כי - וכיון שהאינו יודע לשאול הוא לא רחוק הרבה ממדרגת הרשע. אף
שלא הגיע עוד אליו להיות גם מחטיא את אחרים ללעוג מעבודתם. אבל הלא גם הוא כיון
שאינו שואל כלל על המצות נראה שאין לו שום שייכות אל המצות. ועל כן שפיר שייך אליו
זו התשובה בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. לעוררו בחשקות ליקח חלק במצות האלו
ולהבינו שכח גדול שיש להן שבעבורן היתה הגאולה.. ואם ישמע מוטב. ואם לא יאמר לו גם
כן בדיוק הזה שיאמר לרשע. לי ולא לך. אלו היית שם לא היית נגאל...
[i] רמב"ם (אבות ב:יד): מה שתשיב לאפיקורוס. אמר צריך שתלמד דברים שתשיב בהם לאפיקורסים ותחלוק עליהם ותשיבם אם יקשו לך, ואמרו (סנהדרין שם) לא שנו אלא אפיקורס עובד כוכבים אבל אפיקורס ישראל כ"ש דפקר טפי, ר"ל שיוסיף לבזות, ומפני זה אין צריך לדבר עמו כלל שאין לו תקנה ואין לו רפואה כלל ועיקר שנאמר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים, ואמרו אף על פי שתלמד דעות האומות לדעת איך תשיב עליהם. השמר שלא יעלה בלבך דבר מן הדעות
ההם, ודע שמי שתעמוד לפניו יודע צפון לבך, והוא אמרו ודע לפני
מי אתה עמל. רצה לומר שיכוין לבו באמונת השם יתברך:
