She said many of the roughly 600 rabbis in her network have observed for decades how survivors who complained through official channels were often ignored or dismissed. She believes they would be treated differently if they come forward now to participate in the investigations.
Thursday, August 12, 2021
Wednesday, August 11, 2021
What Exactly Is Andrew Cuomo Guilty Of?
https://www.tabletmag.com/sections/news/articles/cuomo-michael-tracey
Among the “less overtly sexual” behavior cited in the report as being unlawfully “gender-based” was Cuomo’s apparent habit of “allowing senior staff members to sit on his lap at official functions” and “lying down with his head on the lap of staff members who are women.” This, the report alleges on page 148, was a key component of the overall “hostile work environment.”
But parsed out elsewhere in the report—evidently causing it to be missed by frenetic pundits—is the revelation that “none” of the staff involved in the lap-sitting activity “reported feeling uncomfortable with this behavior.”
In fact, the report’s authors concede, “a number of witnesses we spoke to informed us that all of this behavior led to a sense among staff members in the Executive Chamber that personal attention from the Governor, even if flirtatious … was not only normal, but to be valued.” This would seem to be exculpatory information of a kind—but a search across Google and Twitter suggests it’s been omitted almost entirely from the ensuing press coverage. Instead, these exculpatory testaments were somehow reconfigured by the report’s authors as evidence of Cuomo’s guilt. In the rush to axe Cuomo, media accounts appear to have wholly glossed over this discrepancy.
Cuomo is a mini-Trump – it's always been obvious to anyone paying attention
https://www.theguardian.com/commentisfree/2021/feb/13/andrew-cuomo-mini-trump-new-york-coronavirus
It has always been obvious to anyone paying attention that Cuomo is a mini-Trump. He has the same appetite for authoritarianism as the former president: during the pandemic he has drawn scrutiny for cancelling special elections, issuing executive orders and consolidating power. Like Trump he has nothing but disdain for his detractors, particularly if they happen to be more qualified than he is. The New York Times recently reported that nine top New York health officials have resigned during the pandemic, with many of them telling the Times that Cuomo had asked them to match their health guidance to his decisions. But who needs experts, eh? Not the all-knowing Cuomo. “When I say ‘experts’ in air quotes, it sounds like I’m saying I don’t really trust the experts,” Cuomo said of pandemic policies in a recent news conference. “Because I don’t.”
In the End, Cuomo Goes Full Trump
https://www.motherjones.com/politics/2021/08/in-the-end-cuomo-goes-full-trump/
After the incendiary 2005 tape was released just weeks before the 2016 election, where Trump can be heard bragging about sexually assaulting women, he dismissed his actions as mere “locker room” talk and went on to win the election. The dozens of women who have stepped forward to describe flagrant misbehavior by the former president have been repeatedly demeaned and dismissed. In 2019, Trump said one of his most prominent accusers, E. Jean Carroll, was “totally lying,” and added, just for that special dash of credibility, that she was “not my type.”
In addressing the allegations leveled at him, Cuomo took a similar, albeit more eloquent, approach, focusing on his own misunderstood behavior rather than slandering those who stepped forward. “The facts are much different than what has been portrayed,” Cuomo mewled during his response, claiming that his accusers were “misinterpreting” his behavior and demeanor toward them. He had done nothing wrong, he insisted, and was going nowhere. “I do it with everyone!” he said of the allegations that he inappropriately touched state staffers. “Black and white, young and old, straight and LGBTQ, powerful people, friends, strangers, people who I meet on the street.”
Andrew Cuomo’s Only Defenders: Trump Fanatics and...Himself
It’s not as though Cuomo has zero defenders. But those who are stepping up—devoted Donald Trump supporters like Newsmax host Greg Kelly, former New York City mayor Rudy Giuliani, and Gristedes billionaire John Catsimatidis—might not be the people the governor wants in his corner. Kelly, who on Tuesday called Cuomo the subject of “a freakin’ witch hunt,” has himself been accused of sexual misconduct and, along with Giuliani, shown a penchant for unhinged conspiracy theories. (He has denied all wrongdoing.) “I’m not buying it,” Kelly said of the attorney general’s report, an assessment that loses some weight given that he spent months denying the reality of the 2020 election.
Breathtaking hypocrisy: Trump sycophants have no standing to demand that Cuomo resign
U.S. Rep. Elise Stefanik wants New York Gov. Andrew Cuomo to “resign and be arrested immediately.” The New York Republican is incensed on behalf of the 11 women whom, according to evidence in a report from the state attorney general, he sexually harassed. “These brave women deserve swift and definitive justice,” Stefanik says.
What’s rich is Stefanik passing judgment on Cuomo when she has sold her political soul to former President Donald Trump and the ethically, morally, legally, constitutionally and sexually compromised mess of a party he leads. She got her leadership job – No. 3 in the GOP House hierarchy – after Rep. Liz Cheney of Wyoming was ousted for insufficient fealty to Trump. Cheney had voted to impeach him over his role in the deadly Jan. 6 Capitol attack by violent Trump supporters.
Tuesday, August 10, 2021
New York Gov. Andrew Cuomo resigns
https://edition.cnn.com/politics/live-news/andrew-cuomo-investigation-08-10-21/index.html
- New York Gov. Andrew Cuomo announced that he is resigning, effective in 14 days.
- New York Lt. Gov. Kathy Hochul will replace Cuomo and become the state's first female governor.
- A state investigation released last week found Cuomo "sexually harassed multiple women and violated state law," allegations he denies.
- Cuomo was facing an impeachment investigation from New York Assembly's Judiciary Committee.
Rambam's principle of incorpreality
רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ז
חמשה הן הנקראים ה מינים: האומר שאין שם אלוה ואין לעולם מנהיג, והאומר שיש שם מנהיג אבל הן שנים או יותר, והאומר שיש שם רבון אחד אבל שהוא גוף ובעל תמונה, וכן האומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל, וכן העובד כוכב או מזל וזולתו כדי להיות מליץ בינו ובין רבון העולמים כל אחד מחמשה אלו הוא מין. +/השגת הראב"ד/ והאומר שיש שם רבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה. א"א ולמה קרא לזה מין וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה לפי מה שראו במקראות ויותר ממה שראו בדברי האגדות המשבשות את הדעות. /השגת הראב"ד/ וכן האומר שאינו לבדו הראשון. א"א כאותו שאמר אלהיכם צייר גדול היה אלא שמצא לו סמנים גדולים תהו ובהו חושך ומים ורוח ובהם עשה מה שעשה.+
There are five categories of atheists;10Minim. G. (1) he who says that there is no God and no Omnipotence; (2) he who says that there is an Omnipotence but that there are two or more such; (3) he who says that there is One Lord; but that He is corporeal and has a form; (4) Likewise one who says that He alone is not the First Cause and Creator of all; (5) likewise he who worships a star, or planet, or any other as a mediator between him and the Lord of the universe; every one of these five is an atheist.13Sanhedrin, 26b. C.
Ravad He who says that there is One Lord but that He is corporeal and has a form. Why does he call such one an atheist? Many greater and better than he followed this opinion according to what they saw in phrases, and more particularly in the texts of the Agadot (legends of the Talmud) which misdirect opinions.* Possibly the version of this criticism was tampered with, and should rather stand corrected in the language of the Joseph Albo (Ikkarim, 2. 41) which is much more intelligent, not to say polite: "Although the component part of belief is so, nevertheless, he who believes His Being corporeal because he understood the language of Scriptural phrases and the Midrash literally, deserves not to be called an atheist". Of course, even in the version before us, the RABD. does not differ in principle with Maimonides. It is merely amazing that our Master had to suffer such indignities for having purged Judaism from the dross of Anthropomorphism. C. G.
Avodas Hamelech ועי' השגת הראב"ד והנה מ"ש וכמה גדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה ראיתי להגאון אור שמח זצ"ל שתיקן והגיה גדולים וטובים מעמנו ואין צורך לזה כי הכוונה ממנו כמו איש ממנו וכמו עצמת ממנו מאד וכמו כי חזק הוא ממנו כפשוטו ולא כמדרשו. ועי' להרב אבן עזרא בבראשית ג' כ"ב ופירוש ממנו לשון רבים כמו איש ממנו וכבר בארתי בס' היסוד למה נדגש נון ברבים ואנשי המזרח הקוראים אותו בלא דגשות יטעו.
Nachmanides
https://en.wikipedia.org/wiki/Nachmanides
Attitude toward Maimonides
Called upon, about 1238, for support by Solomon ben Abraham of Montpellier, who had been excommunicated by supporters of Maimonides, Nachmanides addressed a letter to the communities of Aragon, Navarre, and Castile, in which Solomon's adversaries were severely rebuked. However, the great respect he professed for Maimonides (though he did not share the latter's views), reinforced by innate gentleness of character, kept him from allying himself with the anti-Maimonist party and led him to assume the role of a conciliator.[5]
In a letter addressed to the French rabbis, he draws attention to the virtues of Maimonides and holds that Maimonides' Mishneh Torah – his Code of Jewish Law – not only shows no leniency in interpreting prohibitions within Jewish law, but may even be seen as more stringent, which in Nachmanides' eyes was a positive factor. As to Maimonides' Guide for the Perplexed, Nachmanides stated that it was intended not for those of unshaken belief, but for those who had been led astray by the non-Jewish philosophical works of Aristotle and Galen. (Note that Nachmanides's analysis of the Guide is not the consensus view of modern scholars.) "If," he says, "you were of the opinion that it was your duty to denounce the Guide as heretical, why does a portion of your flock recede from the decision as if it regretted the step? Is it right in such important matters to act capriciously, to applaud the one to-day and the other tomorrow?"[5]
To reconcile the two parties, Nachmanides proposed that the ban against the philosophical portion of Maimonides's Code of Jewish law should be revoked, but that the ban against the study of the Guide for the Perplexed, and against those who rejected allegorical interpretation of the Bible, should be maintained and even strengthened. This compromise, which might have ended the struggle, was rejected by both parties in spite of Nachmanides' authority.[5]
When the *Maimonidean controversy broke out in *Montpellier in 1232, Naḥmanides attempted to find a compromise between the opposing camps, although he agreed with *Solomon b. Abraham of Montpellier and his followers in condemning the detrimental use which had been made of the works of Maimonides by the "philosophizers" to whom the study of secular sciences was a principal object. On the one hand, in the letters which he sent to the community leaders of Aragon, Navarre, and Castile, he sought to prevent them from taking measures against the extremists of Montpellier, while on the other hand, in his famous letter "Before I raise my voice, I err," he requested the rabbis of France that they annul the ḥerem which they had proclaimed against the writings of Maimonides. He argued that these were not intended for French Jewry, which was faithful to Jewish tradition, but for the Jews of the south (Provence and Spain), among whom philosophic culture had struck roots, with the objective of bringing them back to the path of the faithful. In order to avert a schism between the opposed communities and camps, he proposed a detailed program which would suit the varying conditions prevailing in France and Spain and would regulate the study of the various sciences according to the age of the students and the locality. Naḥmanides' program failed because the extremists in both camps gained the upper hand and he was isolated.
אגרת הרמב"ן לרבני צרפת
טרם אענה אני שוגג, עוד אדבר ולבי מפני היראה מתמוגג. ינתקו מורשי המחשבה וארשת השפתים, והקולמוס והמגילה ינועו בין הידים, כאשר ינוד הקנה במים. בשמעי אריות שואגים ממעונותיהם, לביא וליש מהם. רעם שרים ותרועה, חובטים במקל ומכים ברצועה. לכבוש כל באי עולם תחת רגלי כבודם, טול מכה והך על קדקדם, ובעופפם חרבם על פנינו, חרדו רעיונינו, ונבהלו עשתונותינו. ואיך יוכל לדבר נכוחות, ומה ישיב על תוכחות, עבד נבזה בעיניו ונמאס, ולבו בקרבו המס ימס, פן תאכלנו האש הגדולה, והשלהבת העולה, כי דברי תורה שמחים בהם כנתינתן מסיני בעסקן בהן לשמן, ובאתר דזיקוקין דנורא וביעורין דאשא מאן מעייל פתיא אוכמא לתמן. ואם אמנם יסתיר פניו, מה יכינו רעיוניו. אחרי המראה נגהים גדולים בערו מהם, ודמות רקיע נטוי על ראשיהם, וגובה להם ויראה להם, וכבוד ה' אלהי ישראל עליהם. ואדע כי כרובים הם הפורשים על המונים, ראיתי עמהם המונים המונים, רובי התחכמונים, המה הפנים הנראים במרכבה, והמה האותיות אשר בצבא, המה ראשי העמודים , המה נשיאי המטות המה העומדים על הפקודים, מי מכלכל את יום בואם, מי העומד בהראותם, ואף כי אנכי אענם, אייסרם בשמעם, ודרך תבונות אודיעם. ואני כנמלה, ואין בלשוני מלה, בזוי עם ותולעם, לא למדתי חכמה ודעת. ואיככה על האיתנים מוסדי ארץ אגביר חיילי, ואפילו תורת חברות אין עלי, רק לפקוח עינים, להטות למוסרם אזנים, ולבי וכליותי אשתונן, ועדיהם אתבונן, רוח מפיהם תורה, מפי ספריהם מוסר מפי כתבם מורה.
והנני הקטן בשבטי הדל באלפי, לא אמנע עטי לא אחשוך פי. לובש אימה רתת וזיע כורע על ברכים, קידה על אפים, השתחויה זו פישוט ידים ורגלים. אדון לפניהם בקרקע, אשאל כהלכה אשאל כענין, ואם ידעתי גדולתם בחכמה ובמנין, והדין אשר דנוהו, ידעתי כי בצדק שפטוהו, ומה התלמיד אשר יבוא אחריהם את אשר כבר עשוהו. רק אנכי היום כקטן אשר שואל מפי מלמד, וכתלמיד אשר לעמוד על דעת רבותיו חומד, ולא הביישן למד[1].
והסירותי מסוה הבושה מעם פני, ואשים דברי רבני צרפת נגד עיני, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, אשר בם כל תלמיד עולפה., להשיב קושיות, לרבות הוויות, ולשאול אותיות, ובהקשות על גזירותיהם, ובהשיב על דבריהם, אשאל מה ואיך ולמה. ורוחי רוח נדיבה, נושבת ממקום אהבה, לא רוח זרה ותלונת מחשבת, רק כשואל אזני למלמדי קשבת, והחפץ בלבי לחבה ושלהבת, פנים מצרבת. כי מלאתי מלים, כאובות חדשים נבקעים, לשוני תדבק בחכי, ולא תטיף מלתי, ולא ידעתי. הורוני רבותי ואני אחריש, מוסר שפתותיכם לא אמיש, כי תלמדוני דינכם, בצדק גזירתכם, ותשמיעוני משפט אמת אשר חרצתם. ואם צדקתכם כשמש בחצי השמים, ומתוק האור וטוב לעינים, וטח מראות עיני ולבי מהשכיל, קטן מהכיל חכמתכם הגדולה, אשר רחבה ונסבה למעלה. אל נא רבותי כבהמות תחשבוני, כתבנית שור אוכל עשב אל תראוני, כתבו לי מאיזה טעם דנתוני, לא לאוסופי אדינייכו, אלא כגון דא ודאי צריך לאודועי. ומאחר שלא זכינו פה אל פה לתשובתכם, נצפה לדעת קושט אמריכם, מפי ספריכם נתחנן, שהמדינה הזאת משובשת בגייסות ולא אפשר למיתי קדם רבנן.
רבותינו הצרפתים, תלמידיכם אנו ומימיכם אנו שותים, הגיעוני דבריכם ונדון בהם, ואין אנו כחולקים עליהם, אבל כמו שאמרו בירושלמי: "לית ריש לקיש מתרס לקביל רבי יוחנן בגין למפלג עליה, אלא בגין לאפוקי עובדא מינייהו"[2].
ועל הדרך הזה ועל הענין אשאל מפני כבודכם, אזין עד תבונתכם, אחרי הדברים והאמת, בראותי עצתכם הטהורה נסכמת, עדתכם הקדושה חותמת, כל ארץ צרפת רבנים ושרים, פנות שבטים, כלם הסכימו לנדות ולהחרים, כל איש אשר ידו ירים, להגות בספר מורה נבוכים וספר מדע, קרנו יגדע, עד אשר יגנזו גניזה עולמית. זה טופס דבריכם מעט מהרבה, וניצוץ מהמדורה הגדולה אשר לא תכבה.
ולמה קדושי עליון פרשתם לרב הקהילות רשת החרם, לקטוף עוללות ואשכול, להשחית את הכל. כי תתנו הארץ הזאת לבוז ולמשיסת רכושם, ולשאול באלה נפשם. ולא נתתם כבוד להרב הגדול, אשר בנה בתלמוד מגדול, מגדול עוז לשם ה', ומקדש להמוני, המון עם הארצות, העולים בפרצות. ובית תלמודנו השמם, שממות עולם יקומם. בכל גלות החל הזה בספרד ובארץ המערב, ואל המזרח ואל הצבי היה מושיע ורב. כמה נדחי אמונה קבץ, כמה בתי מדרשות רבץ, לכמה רעבי תושיה לחמו נתן מימיו נאמנים, וכמה אפיקרוסים ומגלי כנגד תלמודנו פנים השיב בדבריו הנבונים. ואם אתם בחיק אמונה אמונים, שתולים בחצרות הקבלה דשנים ורעננים, הלא תשימו לב ליושבי הקצוות, כי השיב לבצרון אסירי התקוות, ומוכרחי התאוות, השביעם באמונתינו ובקבלתינו נפשותם רוות, תחת אשר מלאו כריסם מהבלי היונים והאכילו בטנם הוות, ועלינו בפיהם היה חוטר גאוה, ילעיגו בשפה לנפשות הבוטחות ונשמות המקוות, יניעו ראש לתורה, כי אין טעם לעבירה, ואין ריח למצווה. בדברי תורתנו לא יעמיקו, ובילדי נכרים יספיקו. ולולי מדברי הרב ומפי ספריו חיו, ונפשם מדשן חכמתו ירויו, ובאהלו תעודתו ישליו, כמעט רגליהם נטיו. הלכם גאוני התלמוד הטריח עצמו, והוא כמוכרח ואנוס, לבנות ספר מפי פילוסופי יון שמה לנוס, לרחוק מעל אריסטו וגליאנוס. השמעתם דבריהם, אם טעיתם אחרי ראיותיהם. לא אליכם רבותינו, הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובינו, כי גלו בנים מעל שולחן אביהם, ויתגאלו בפת בג המלך וביין משתיהם, ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם, אף כי חרב השמד, אשר בעוונותינו שרד, בגלות ירושלים אשר בספרד. והותר לקרובי מלכות ללמוד חכמה יוונית, להבין בחכמת הרפואה, לשער כל מדה ולדעת כל תכנית, ויתר החכמות ותחבולותם, להחיות נפשם בחצרות המלכים וטירותם. אף כי אלה חכמות מותרות, ורבותינו ז"ל הזהירונו בהן, וציוונו עליהן. וכאשר אבדו ספרי חכמותינו, באבדן מולדתנו, והוצרכנו ללמוד בהם מספרי היוונים, והעמים השונים, נמשכו הלבבות אחרי המינות, התחילו בשבח וסיימו בגנות. והנה שם הרב ספריו כתריס בפני פורענות, מגן הוא לחצי קשת בני יון, החוקקים חקקי און, להעלות הטובעים בבור שאונם מטיט היון.
והנראה לכם מן הספר ההוא בפרקיו וחלקיו, כי לקרב רחוקים נטה מן הקו. בעקבי הפילוסופיא יצא על דלתי חכמה נקש, קשה בעיניכם שדחה את אויביו בקש. ולמה פלילי צדק לא תתנו מחסום לפי סופריכם, ולא תשלחו רסן ענותכם על פני אמריכם, ללמד אתכם דבריכן, זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן, כי אמרתם באזנינו בגאוה ובוז מלין דלא נשמע, להם עין קהילתנו דמוע תדמע. הוצאתם עתק מפיכם, דברים הנראין לקנאה ושנאה נאמרין, אסור לשמעם, אף כי לכתבם, ומכל שכן לאמרם. שכתבתם ואמרתם על האיש הקדוש ההוא, אשר בכל גלות צרפת וספרד לא קם כמוהו, המורה יורה, מי כמוהו מורה, ובכל מיני חכמות בקי, משנתו קב ונקי. פערתם פה לבלי חוק, והעתרתם בדברים דנשמעים למרחוק, באמרכם על הגאון יש לנו גדול ממנו שנעשה צדוקי. הנה זאת לא צדקתם במענכם, לא דברתם נכונה בעבד ה', ואוכיחכם ואערכה לעיניכם, כי לא אשא פני איש, ולהשיב על זה אמהר ואחיש, ואל אדם לא אכנה, אל הגאון ומוראו אקנא. מדוע את הרב ממעשהו תפריעו, וצדיק כביר תרשיעו. הלא שאלתם עוברי דרך, המאריכים לשון המפליגים מליצה נושאים משל בערך, בתהלת הרב הגדול, במעלת חסידותו, בתוקף אמונתו, בעוצם ענוותו, בגדולת יחוסו, בנדבת כיסו, במעשיו הנפלאים, במיליו הנוראים, בהיותו ביראת אלהיו דבק וחושק, ובתלמודנו נושק, אוהב דברי חכמים ומחבקן, הם מחמד עיניו ומחמד לנפשו, עטרת לראשו. אם ראיתם ספריו, אם דקדקתם בחיבוריו, השמעתם אותו מבעט באיסורין, בקלין וחמורין, אם השמיט כל תקנה וגזירה, ולא עשה סייג לתורה, אם העליו עינים מעירובין וידים, אם שכח עומר בגורן, ועוף וגבינה הנאכלים באפיקורן, הלא החמיר בהן ויותר מן הדין. לא לכם רבותינו להקל ראש כנגד מזרח. מי הכה הצדוקים אשר היו כגבורים בוסים, מי נתן הבייתוסים לשוסים, הלא הרב ז"ל כי ה' עמו. והוביש רוכבי סוסים, והוציא אדיריהם מחצר מלך מצרים, מפחדו יגורו ומשאתו חרדים, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד הרב עליהם, ונתחזק מוראו על כולהם.
והנני מעיד עלי לפני רבותי שמים וארץ, כי שמענו ממגידי אמת, שבכל ארצות מלכות תימן, קהלות רבות עוסקים בתורה ובמצוות לשמן, והיו מזכירים שם הרב בכל קדיש וקדיש "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מיימון", אשר האיר עיניהם בתורה, והעמידן בקרן אורה, לבטל מהן גזירות קשות וכובד המס, כי היו כטיט חוצות מרמס, ומעליהם עול הרים, ויחלו מעט ממשא מלך ושרים.
וקהלות האלה בשמעם את דברי האלה היוצאת הלא יפרקו עול המורא, ויגלו פנים בתורה, להתריס כנגד רבני צרפת ידברו, ואיש את רעהו יעזורו, לחזק מתנים ולאמץ כח על דברי הרב הגדול, וללומדי ספריו יקראו חזק, והברק כמראה הבזק, לחזק ידים ולהוסיף ישיבה עוד, ואמץ מאוד. ותעשה התורה כשתי תורות, וכל ישראל שתי חבורות. אלה ישפטו בעמק יהושפט, ואלו יבורו ונחו בנחלי הבתות, ושתה ישתו אשר אין משפטם לשתות, אלה יעמדו על גזירתכם, ואלה לא יחושו על מעלת תורתכם. והלא אפילו לאנשי ביתו של אדם, עבדיו ושפחותיו הכנענים, ציוו רבותינו ז"ל שלא להטיל אימה יתירה עליהם שמא יאכילוהו דבר איסור[3]. ואפילו בשלושה דברים המוטלים חובה על הבית, הצריכו למימרינהו בניחותא, כי היכי דליקבלו מיניה[4]. זהו קל וחומר שאין עליו תשובה, על אחת כמה וכמה להזהיר את הרבים וליסר קהלות גדולות, אשר בהם כמה חסידים וכמה חכמים שהכל חייבים בכבודם, הרבה משתים עשרה רבוא אדם, כל שכן וכל שכן שהיה צריך לבוא במטו ולייסר בנחת, ולואי שיהא בדור ראוי לקבל תוכחת, כי העזות פורחת, שובבה העם הזה משובה נצחת. ואם תגזרו דבר שלא יהיו מקובלים בחיבה, לא יחושו לחרם מניינכם ויאמרו לעיניכם אדרבה, ויהיה לרגלם רשת ולמכשול סיבה, ואין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה, ולמה רבותי וגאוני, תבלעו את נחלת ה'.
והנה אנחנו קבלנו גזירתכם, ונזהר מחרב פיכם, עד תחקרון מילין ותשמעו אמרים נכוחים, כי אין סביבותינו פחים, אין בארצותינו, נודד כנף ומצפצץ כנגד קבלתינו, אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו. ואמנם כי מבין ההרים, מרכבה יוצאת אשר בה הסוסים שחורים, וחרב המחלקות בתוכם חזיתי, מעלה עשן כנגדי ראיתי.
והנה הרב רבי שלמה, שם ישר נוכח עמו, כי ריב לחכם עם חביריו, ועם חכמי ארץ יתווכח. ואנחנו לא ידענו דבר מי יקום ממנו ומהם, ואמת שמענו את הרב הגדול מחזיק במדרשי רבותינו ז"ל ובהגדתן, שכל הדברים יהיו בהוויתן, בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן, בגיהנם וגינת ביתן, המחכה יראה, והמכחיש לא יזכה לראותן, ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן.
ואתם רבותינו הקדושים, קובלים עליכם פרושים. אם באתם לגדור גדר ולהרים מדרכם מכשול ופוקה, יצא מפיכם צדקה, כי אולי ראיתם צורך השעה, להניח מקום לשלוח דברכם מהר, כאשר הראה אתכם בהר, הוא מגדל מונפיליי"ר המר והנמהר, למה כללתם אותנו עמהם, להכניס ארצנו בגזירת החרם והאלות ההם, ומה לנו ולהם, וגבול נתן ה' בינינו וביניהם. ואחרי שאין במקומינו מחלוקת ולא שוד ושבר בגבולנו, אין אחריות חרמכם עלינו.
והנה קהלתנו חסים על כבוד הרב הגדול ומקנאים לו קנאה גדולה, כבוד תורתו וחסידותו, ואת יקר תפארת גדולתו. לא מהיותנו פוסחים על שתי הסעיפים, לסור מני אורח רבותינו היפים, לפנות אל הבלי הפילוסופים. ואם יעלה על לב מקצתן מגזירתכם, ועל כן ספר המורה ירחיקו, ומבדר בעינייניו שפתותיו ידביקו, כי לבם כמחט סדקית, לא ידעו דרכיו ובנתיבותיו לא העמיקו, מה יאמרו לספר המדע, והמכתב מכתב אלהים אשר העתיקו, מפתח לספרי הרב ז"ל בתלמוד ומבוא לכל חיבוריו, סופר מצוות ה' עשה ולא תעשה, מלמד לתלמידים כבוד ומורא, בהלכות תלמוד תורה, יורה חטאים דרך בהלכות תשובה, בנחת ושובה, ובלי קושיות והוויות, מפיק מרגליות. כי לא מצינו דברי תשובה בתלמוד רק מפורדים ומפוזרים, בין ההלכות וההגדות בלי ברורים, ובכל חיבורי גאונים הראשונים והאחרונים, לא מצאנו אותם עניינים, דרושים לכל חפציהם ומזומנים, כאשר המה מפורשים ומבוארים בספר ההוא המלא בפנינים, המיוחס בספרים מבחוץ ומבפנים. ומחסדכם רבותינו הודיעונו מה לכם ולספר ההוא, כי תורה היא וללמוד אנו צריכים.
כי שמענו שאתם אומרים כי הוא כופר בדינה של גיהנם, מפני שאמר: "הנקמה שאין נקמה למעלה ממנה היא שתכרת הנפש ותאבד"[5]. ואנכי הצעיר לא האמנתי לשמועה כי קראתם אחריו מלא, על פי הדברים האלה, שהרי רבותינו ז"ל באותו לשון אמרו בספרא: "לפי שהוא אומר כרת בכל מקום ואיני יודע מה הוא, כשהוא אומר והאבדתי את הנפש ההיא, למד על הכרת שאינו אלא אבדן"[6]. וחס ושלום מלכפור, כי יש גיהנם ותפתה וכפור, וכל אדם בידו ידליק אורו ובורו יחפור, כי המכחש בזה קרע מעיל האמונה וכסות הקבלה בל יתפור, ויעשה אדם כדגי הים רמש וצפור. אבל אמת ואמונה ונכון וקיים, כי לאלהים יקידת נור בציון ואור לו בירושלים, תנור מעלה עשן, כקיטור הכבשן. וכך הוא בעיני אני הצעיר תלמידכם, שכל חייבי כריתות יורדין לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חודש, נפשם כלה, מתוך דין שלה, ומתבטלת והולכת לה. וזה שאמרו רבותינו ז"ל: "לאחר שנים עשרה חודש גופן כלה ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים"[7], כלומר שמאותה שעה ואילך אינה במקום דין ולא במקום תענוג, אלא בטלה ואובדת. וזהו שאמרו ז"ל "אין כרת אלא אבדון". ונמצאו דברי הרב ז"ל קיימים שאמר "הנקמה שאין אחריה נקמה הוא האבדון", שהוא ודאי סוף הנקמה ותכליתה. וחלילה שלא כפר בדין הראשון שבתחלתה, שהרי הרב הגדול אומר כן באותן ההלכות "ונידונין על חטאותיהם" וכו'[8], וזהו הדין בודאי במקום ההוא, ואותה קרא גיהנם או תפתה או עלוקה, שהוא על כל פנים מקום המשפט שמה הרשע, אשר שם שם אלהים לכלות הפשע, ולהתם חטת העוברים, מקום אשר אסירי המלך שמה אסורים, ועל כן אמר הרב הגדול ז"ל נידונין כפי רשעם, ואחר כך יש להם זכות וחלק לעולם הבא, אלמא אית דין ואית דיין, נושא בחשבון ונותן במנין, מוריד ומעלה הורס ומקיים הבנין. וכן פירש הרב ז"ל באחרים "ונידונין כפי גודל רשעם וחטאתם, לעולם ולעולמי עולמים, כגון המינין והאפיקורסין", הרי שהפריש הרב ז"ל בין חייבי כריתות ובין הנידונין לעולמים, לפי שאלו אובדין ואלו נידונין לעולמים, כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה. ואמת שלא (ראית) [ראינו] בכל דברי הרב זכר לשנים עשר חודש שהזכירו במסכת ראש השנה ובמקומות אחרים, ונראה לי שהוא ז"ל סבר דלא דווקא קצבה נקט, שאין שוה דין החייב כרת אחד, לחייב שלושים ושש כריתות, אלא סימנא בעלמא הוא, ומאן סליק לעילא ואמר דדוקא הוא, זהו דעת הרב ז"ל. ובוודאי מתניתין דמסכת עדיות הויא תיובתא, מכל מקום המפרש כן, אם אמת ואם שקר, לא כפר ברבותינו ולא פקר, אבל בין טוב לרע כפי דעתו ביקר, איזן וחיקר. ומה שלא הזכיר הרב דרכי גיהנם, מפני שהוא אצלו מן הדברים המופתיים בהעלם עניינם, והוא תופס דרכי התורה, בביאור הדברים המתבארים בהכרח וראיה גמורה, זו היא דעתנו בדברי הספר הזה ברורה, לכן נשאנוהו על כתפים, ושמנוהו בים העיניים, ולא דחינו ככם כבשתי ידים.
וכבר ראו כל בני לוני"ל והרב הגדול ר' אברהם בר' דוד ז"ל הספר ההוא, ולא צוו לגונזו, ולא קראו אחריו תגר, ואין אחד מהם על לומדיו חרבו חוגר, אבל כלם אוו לו, וחזו בו, ופתחו ואין סוגר. והרב רבי אברהם ב"ר דוד ז"ל השיב על מקצת דבריו, ולא אמר שיש בו קצת מינות וצד כפירה חס וחלילה. וראיתי לרבינו הצרפתי ז"ל בתשובותיו במצות הנוהגות עתה בארץ ישראל, שהגיעו ספרי הרב הגדול לידו, והיה מתברך בהם, ומביא ראיות מדברי הספרים ההם, בשפה ברורה ובלשון מהודרת, ומזכיר שם הרב לשם ולתפארת.
ואחרים שמעתי אומרים, שאתם תופשים על ספר המדע באמרו שאין למעלה צורה ותבנית[9]. ולמה רבותינו תפשתם עליו בדבר הזה, שהרי כל הגאונים בחיבוריהם. וכל חכמינו הקדמונים בפיוטיהם, בספרד ובבבל, יחשבו הנוטה מזה כהולך אחרי ההבל, וקראו הסובר חלוף נרגן מפריד אלוף, ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, ומפורש בהגדות ובמדרשים הנעימים והנאהבים, כי עילת כל העילת, יתברך על כל ברכות ותהלות, אין לתארו בגשם ותבנית, ולא ישיגוהו גבולות, ואיכה מקום וגבול יתארהו, והנה השמים ושמי השמים לא יכלכלהו. ואמנם כי קצת ההגדות הטהורות, יבקעו יאורים בצורות, ולהן סנסנים ופארות, עושים פירות ופירי פירות, וסודם כאשר יבחן, ינעם ליודעים חן. סוף דבר הכל נשמע, כי על זאת האמונה אומתינו אומנה, גם לחכמי צרפת אשר אמרתם צרופה, דעתם יפה, מצאנו שכתבו כן בחיבוריהם. וכן ראיתי בחיבור הרב החסיד רבי w:אליעזר מגרמיזא ז"ל, בספר גדול שחיבר, והגיע לידי ממנו, "שער הסוד והיחוד והאמונה", וכתוב בו בלשון הזה: "ומהו ה' אחד, אחד כל אשר בו, אין קצה לחכמתו, אין חקר לתבונתו, וליכולתו אין קצה, וליסודו אין לו התחלה ולא סוף, יוצר הכל, ויודע הכל אמת. אין לו פנים ולא אחור וגובה, כי אין קץ ותכלית לכל אשר יש בו. ואין לו גבול ולא אברים לבורא העולמים. ומה שכתוב בקראים עניינים גשמים, ולא נכתבו כי אם להבין לבני אדם. וכבר הזהירנו בתורתינו, שלא נחשוב עליו דמות וצורה, דכתיב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה". וכתב: "תמונה בגימטריא פרצוף אדם", "ומה שכתב נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, לא שיש לבורא דמות וצלם בריותיו, אלא בצלמינו שאנו חפיצים להתראות לנביאים, פרצוף החמוד הוא פני אדם, דמיון הנראה לנו מכובד ויקר, זהו בצלמינו כמכובד בעיניו, בצלם שמלאכי השרת נראין בו, זהו בדמותינו, על דרך היקר והכבוד שחפץ באדם, כן פירש רבינו סעדיה הגאון ז"ל. וכל הסובר על הבורא יוצר הכל שיש לו צלם ודמות ואברים, אין לו אלוה כלל. תראה המתרגם "פי ה'" – מימרא דה'; "בעיני ה'" – קדם ה', זהו לשונו ואלו דבריו. ועוד אמרו רז"ל באמת ובשבועה שאין ליוצר הכל ית"ש לא דמות ולא צורה, ובזה היו אבותינו הקדושים מאמינים. וכל מה שכתוב בשיר השירים "ראשו כתם פז, קוצותיו תלתלים" – אינו אלא משל. תראה במדרש חזית" וכו'", עד "וכל הרבנים ורבינו חננאל ורבינו נסים ורבינו נתן ידעו וכתבו שאין דמות וגשם לבורא ית"ש, וקללו המאמינים בזה, ואברהם אבינו ע"ה הבין וידע זה, על כן אני אומר באמת שהמאמין באלהותו יבין שכמו שאין אברים לנשמה שיוצאת מכסא קדשו, כך אין לבורא ב"ה גוף וצורה ודמות כלל, המאמין אשריו, ומי שלא ידון באש לא נופח, כי הבורא היות בכל וקרוב לגוף יותר מן הנשמה לגוף ואין דמיון לו ב"ה".
ועוד כתב בזה השער זה לשונו: "וכשהנביא יודע שרואה בכבוד כפי רצון הבורא באור האור, ואמר אראה את ה', כי את המלך ה' צבאות ראו עיני, לפי שידע חפץ הבורא במראה הנבואה, וזהו ביד הנביאים אדמה, כפי שכלו המועט ומדעו מלמד לאדם דעת, לא יהיה כוונתם בדבר הנראה לעין מלאכים או לעין נביאים לקרותו אל, כי אם ביוצר הכל, אשר אין לו דמות ואין לו קץ, הוא בהויתו וביחודו בתוך לעולם, ואין מחיצות ורקיעים והארצות והימים מקיפים אותו ולא נודעים ממנו, וזהו "ואתם עדי נאום ה' ואני אל", תדע בשכל מדע לבבך ותדע ותשכיל כי בורא עולם אין לו קץ וגבול וסוף וקנין, לא קימה ולא ישיבה, לא הליכה ולא עמידה, לא עליה ולא ירידה, אך כפי חפץ רצונו מראה כבודו וסודו לנביאים. זהו שאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים". ועוד אמר וזה לשונו: "ומה שאמר בספר הקומה אמר רבי ישמעאל: אני ועקיבא עריבים בדבר זה" – זהו שיעור הכבוד הנראה והבורא המנהיג והממלא כל העולמים לא אכרע ואשתחוה, וכבודו הוא אמונתי ואליו בקשתי, וזהו "ושכינת עוזו בגבהי מרומים", הוא אלהינו הבורא, וזו היא האמונה הנאמנה, "ה' אלהינו ה' אחד", הצדיקים רואים פני השכינה כנגדם, כי יראו איך ממלא הכל וימשוך רוחם אליו, וכשהם עולים נשרפים באש שלפני הכסא הכבוד, ואחר כך הם מונחים בצרור החיים ושם נהנים מזיו השכינה". כל זה כתב הרב החסיד ז"ל.
וידעתי כי הספר ההוא מצוי אצלכם. ועוד בו האריך, אבל לקצר אני צריך, כי האלוהים יודע בהעלותי דברים אלו על ספר, ארכובתי דא לדא נקשן, ולבבי ורעיוני נעים, כנוע עצי יער מפני רוח גדולה וחזקה, מפרק הרים ומשבר סלעים. אמנם מחשבותי צופיות לפתח שכל העינים תלויות, ממנו אדרוש סליחתי וכפרתי, כי עת לעשות לשמו הפרו תורתו. ואנחנו תמהים עליכם בני האלהים, כי ראינו שלא הסכמת עם הרב בעקרי האמונות, וציויתם לגנוז ספריו באגרות הראשונות, ובשמעונו דברים בצפייתנו צפינו, להגיח ירדן קבלתכם אל פינו, ולא נטה מן הדרך ימין ושמאל. ועתה התודה השנית ההולכת למואל, ומקצת שריכם ורבניכם אחריה, והם כתובים על הגזירה הראשונה וחוזרים בדבריה, מה ראו ועשו, מי פייסם ונתפייסו, וכי משוא פנים יש בדבר, שמועין דבריו של זה היום ולכשיבוא חבירו למחר שומעין דבריו, והלא אין דינינו אלא בעיקרי הקבלה. לכן רבותי, שימו דעתיכם להיות בהסכמה, ותהי לכן לחכמה, כי עיני כל ישראל עליכם, לקחת קל וחומר ממכם, להודיע דעתכם לציבור, הראוי ברמז – ברמז, הראוי בדיבור – בדיבור, והראוי לחכם – לחכם, והראוי לבור – לבור, פן תצא דבריכם במחלוקת, ותרעו ותשחיתו בכל הר קדשינו, פן תקע נפשינו משלשלת הקבלה, והשרשרת תנתק, וחבל הכסף ירתק, כי יבררו רבים דרך לעצמן, כי תביאו בלבבם מורך, נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך. ועתה רבותינו הגדולים, המגדלים והפינות ושרי המדינות, יחזור לבם על הראשונות, וכל שכן על האחרונות, וידעו תדעו באמת ובבירור, כי לא ישמעו הקהילות לחרם ומרור, ופני כלם קבצו פארור, בגזירתכם לגנוז ספרי הרב הגדול לעזוב כל איש מאוויו, והפורש מהם כפורש מחייו, כי בהם ילמדו, ובהם יעלו וירדו, ועל מי יסודות תורתו, וספרי חמדתו, יקח מהם עמדתו.
לכן רבותינו חושו למניינכם, והוו מתונים בדינכם, החרם יותר, והאלה היוצאת תופר, בתרועת שופר. השמתא במנין אחר תבטל, והנידוי לכל רוח יזרה. טוט אסר וטוט שרי. ויצא דבר מלכות מלפניכם, ותהיו לאגודה וקשר של קיימא, לאבד זרוע רמה, להחרים לנדות ולשמת, כל לשון מדברת גדולות, אשר האלהים יצמת, המלעיג על האגדות, או מרחיב פה על האסמכתות. ועל עוכסי ספר מורה הנבוכים כתות כתות תשימו יד מוראכם אל פיהם, כי מצות הרב הגדול המחברו, היא לאמר: לא תפרסמהו ולא תפרשהו. וכך אמר בתחלת ספרו: "אני משביע באל ית' לכל הקורא בזה הספר, לבל יבאר ממנו אפילו אות אחת ולא יבאר לזולתו אלא מה שהוא מבואר ומפורש בדברי מי שהקדימני מחכמי תורתינו אשר נקבו בשמות, אך ללמד מה שלא אמר אחר זולתי מגאונינו ז"ל אל ילמדוהו לזולתו"[10], זהו תופס דברי הרב ז"ל. ואף אתם רבותינו הסכימו עם חכמי פרובינצה וגם אנחנו נצא בעקבותיהם, תחזקו הדבר הזה בחרם ואלה ברעם וברעש ובקול המולה גדולה, ולהב אש אוכלה, ובמלחמות תנופה, עבדיתו הרדפה, הן למות הן לשרושי, הן לענוש נכסין ולאסורין. הלא זה די תקנה וגדר, במרעה השלום תנהלו הצאן, ובנאות האהבה תרביצו העדר. ועוד ראוי לכם להזהיר בנחת את הכל, להניח העסק מכל וכל, ירא שמים ישוב וישקוד על ספר תורה שבכתב, ותורה שבע"פ, כי היא בית חיינו ובזה מעלתינו תגדל, השומע ישמע והחדל יחדל, שאי אפשר לכם להוכיח לכל ישראל להיות חסידים, ובזה נהגו אבות העולם ליסר מזה חכמים גדולים, אף כי למנוע מן ההגיון התלמידים, המתחילים ללמוד. כמו שמצאתי בתשובת רב האי גאון ז"ל לנגיד מ"כ, שכתב לו בלשון הזה: "תיקון הגוף ומישור הנהגת האדם הוא עסק המשנה והתלמוד, ואשר טוב לישראל, כי לימוד התורה מועיל לעצמו ולחכמים שכמותו, ויועיל לעמי הארץ, כי ימשכם לדברי המצות והתורה. ואשר יסור לבו מזה, ויתעסק בדברים ההם בלבד, יסיר מעליו תורה ויראת שמים, ויפסיד עצמו באותן העניינים הכתובים בספרים החיצונים, ויסירו מעליו כל דבר לגמרי, ומזאת ההסרה יארע לאדם שישבש דעתו עד שלא יחוש לעזיבת התפלה. אבל אשר ימסרו עצמם לתורה וליראת שמים יצא להם מזה כי ינהיגו כל ההמון לאחרית טובה בלי פקפוק, ולא ישימו שום פקפוק בהקב"ה. ואם תראה שאותן בני אדם המתעסקין באותן הדברים ודרכי הפילוסופיא יאמרו לך שהיא דרך סלולה, ושבזה ישיגו לידיעת הבורא, לא תאבה להם, ודע כי יכזבו לך באמת. ולא תמצא יראת חטא וענוה וקדושה אלא באותם המתעסקים במשנה ובתלמוד ובחכמה יחד, לא בדברי חכמה לבד"[11], עד כאן כתב הגאון אביהן של ישראל. ואתם גודרי פרץ, העומדים על אדון כל הארץ, ראוי לכם להזהיר בזה, ולייסר בכיוצא בזה. ואם תראו בעצתכם הטהורה, להוביל שי למורא, הבו עוז לאלהינו ותנו כבוד לתורה, יעמדו נא שרינו, לכל הקהל אשר בעירינו, ונמלך תחלה, ביסוד המעלה, בנן של קדושים הארז האדיר, אשר בין עבותים צמרתו , זרע קודש מצבתו, הרב רבי אברהם בנו של רבינו ז"ל, ותהיה הסכמת כולכם עמו הסכמה אחת, והעובר מקול פחדיכם יחת, הנס לכם מן הפח ילכד בפחת, ופרשו כאשר בסיר, וכבשר בקלחת, בזה תאירו בנתיב השלום כצהרים, ולזה יטו הקהילות אזנם וסרה קנאת אפרים.
ואל חברי הרב החסיד ר' שלמה מברצילוני, שלומכם כנהר הטו, ותצוו עליכם בבקשה ובמטו, לירא את מוראו, להזהר בכבודו, ולהזדרז ולשמוע בתוכחתו, להזהר מגחלתו, להחזיק בדתו, וללמד תורתו, היקרה מפנינים, ולסבול פצעיו הנאמנים. כי שמענו בבעלי המחלוקת , המבעטים בכבודו, ופורקים במוראו, חללו בקודש חמסו תורה, ועליכם רבותינו המצוה הזאת, כי תלבישו קנאות ותצבאו צבאות, שרי אלפים ושרי מאות, לבא באדירים, לעזרת ה' בגיבורים, עד אשר אימת הרב עליהם, כי ככפיר ינהם, ולא יעמדו אליו בגובהם, והוא גם הוא ישמע למוסרכם, ויזהר בכבודכם, ויהא מקבל בשמחה את כל האדם, למען תהיה מחלקתו עם חכמי עירו כמחלוקת בית שמאי עם בית הלל הנוהגים אהבה וריעות זה בזה, לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו"[12]. וצור ישראל יכתת חניתותיהם למזמרות, לאיתים חרבותם, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.
ויקל מעליכם רבותינו ומעל גבולכם, עול מלכותכם וכובד גלותכם, וישכן אתכם במשכנות מבטחים, ובמנוחות שאננים כבודכם יחנה. ויוסיף כל אשר לכם למשנה, ינחילכם ביש הצפון ובתוחלת הערוכה. והייתם ברכה כחפציכם וכחפץ תלמידכם , החפץ בכבודכם, ומתפלל בעד שלוותכם. לגזירותיכם יקרע לבו לכמה קרעים, יחרד לרגעים, ונושא נפשו אל גואל ישראל וקדושו, כי יקים בכם מה שכתב: "כי זרע השלום הגפן תתן פריה"[13] וגו'.
הכותב לפני כבודכם, כורע לכבוד ומשתחוה למורא, תלמידכם הצעיר אשר לכל מצותכם מזומן, ועמהם נאמן. משה ב"ר נחמן ז"ל.
Jewish leaders condemn Tlaib’s ‘antisemitic dog whistle’ in recent comments
American Jewish leaders have accused Democratic Congresswoman Rashida Tlaib of making antisemitic comments earlier this week when she alluded to people “behind the curtain” exploiting “the rest of us” from Gaza to Detroit.
Tlaib, a Palestinian American, spoke via videoconference to the Democratic Socialists of America’s national convention on Tuesday, criticizing a structure “designed by those that exploit the rest of us for their own profit.
Whether in her home state of Michigan or in the Gaza Strip, she said, “if you open the curtain and look behind the curtain, it’s the same people that make money and, yes they do, off of racism, off of these broken policies. There is someone there making money.
Why people still believe climate change is fake… and why we know they're wrong
Fake Claim 1: Climate change is part of a natural cycle
We’ll start by giving you one. Yes, there are natural cycles. For
instance deniers love pointing to 17th century Dutch oil paintings as
proof of a mini ice age, of all things, because they often depicted
frozen lakes. Of course it only takes a few days for a lake to freeze,
and even fewer to thaw. The role of “palaeo” scientists, like Mike, is
to check whether recent changes look like past natural cycles. They
don’t! The changes in the last 40 years are too big, and too fast. In
fact, the most powerful cycles we know about are slowly pushing us
towards a colder climate.
Fake Claim 4: The models used to measure climate change are unreliable
Fake Claim 6: There’s no scientific consensus
Fake Claim 7: The big conspiracy
After Key Evidence Was Withheld, 2 Men Spent 3 Decades in Prison
“That period is marked, and many of these wrongful convictions are marked, by a willingness to take serious cases to trial on what should have been viewed as dubious evidence just to see if you could get a conviction,” said James Henning, a lawyer for Mr. Roman, referring to the late 1980s and early ’90s. “Under the law a prosecutor’s duty is to see that justice is done, and not merely to get a conviction.”
The reversal of the two convictions follows several other recent exonerations, including the release of five other Black men
since last June in Queens murder cases dating to the 1990s. Their
stories add to concerns about police conduct over decades during which
officers operated with relatively little scrutiny: Months ago,
prosecutors in several New York City boroughs threw out more than 100
convictions linked to a police detective accused of lying.
Subscribe to:
Posts
(
Atom
)