הדיינים לאשה שנישאה לגבר מתעלל: "את לא נשואה"

פסק דין ייחודי של אב בית הדין הרבני בתל אביב וטיפול חילץ עגונה שהושאה בעל כורחה בילדותה בתימן למבוגר שהתעלל בה, ניסה לרצוח אותה, התאסלם ונשאר בתימן • בפסק הדין הייחודי נכתב: "הגברת... דינה כפנויה והיא מותרת להינשא לכל מי שיחפוץ ואפילו לכהן ודינה כאילו מעולם לא נישאה"

bhol

bereishis the creation of time

ספורנו עה"ת ספר בראשית פרק א פסוק א
(א) בראשית. בתחלת הזמן והוא רגע ראשון בלתי מתחלק שלא היה זמן קודם לו:

https://www.sefaria.org/Sforno_on_Genesis.1.1.1

בראשית, at the beginning of time; this is the first moment which is indivisible into shorter periods.. There had not been a concept “time” previous to this, i.e. there had only been unbroken continuity. (The author perceives “time” as one of the creations. Ed.]

ספר מורה נבוכים - חלק ב פרק ל
והעולם לא נברא בהתחלה זמנית, כמו שבארנו, כי הזמן - מכלל הנבראות. ולזה אמר, "בראשית" - וה'בי"ת' כ'בי"ת' כלי' - ופרוש זה ה'פסוק' האמיתי - כן, בהתחלה ברא האלוה העליונים והתחתונים; זהו הפירוש המסכים לחידוש העולם:
אבל מה שתמצאהו כתוב לקצת ה'חכמים' מהעמיד זמן נמצא קודם בריאת העולם - מסופק מאד - כי זהו דעת אריסטו, אשר בארתי לך, אשר יראה שהזמן לא יצויר לו תחילה - וזה מגונה. ואשר הביא האומרים אל זה המאמר הוא מצאם, "יום אחד" ו"יום שני" - והבין אומר זה המאמר את הענין על פשוטו וחשב, שאחר שלא היה שם גלגל סובב ולא שמש, באי זה דבר שוער 'יום ראשון'? ואמרו בזה הלשון, "'יום אחד אמר רבי יהודה ב"ר סימון, מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן; אמר רבי אבהו, מכאן שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן". וזה - יותר מגונה מן הראשון. ואתה תתבונן מה שהוקשה עליהם, והוא, מציאות זמן קודם מציאות זה השמש. והנה יתבאר לך התרת זה אשר סופק על אלו השנים בקרוב - האלוהים, אם לא רצו אלו השנים לומר, שאי אפשר מבלתי 'סדר זמנים' קודם לכן - וזהו אמונת הקדמות, וכל בעל תורה יברח מזה! ואין זה המאמר אצלי אלא כיוצא במאמר ר' אליעזר, "שמים מהיכן נבראו"? סוף דבר, לא תביט באלו המקומות למאמר אומר, כבר הודעתיך שיסוד התורה כולה - שהאלוה המציא העולם לא מדבר, בזולת התחלה זמנית, אבל הזמן נברא, כי הוא נמשך לתנועת הגלגל, והגלגל - נברא

Rambam why men suffer

MEN frequently think that the evils in the world are more numerous than the good things; many sayings and songs of the nations dwell on this idea. They say that a good thing is found only exceptionally, whilst evil things are numerous and lasting. Not only common people make this mistake, but even many who believe that they are wise. Al-Razi wrote a well-known book On Metaphysics [or Theology]. Among other mad and foolish things, it contains also the idea, discovered by him, that there exists more evil than good. For if the happiness of man and his pleasure in the times of prosperity be compared with the mishaps that befall him,--such as grief, acute pain, defects, paralysis of the limbs, fears, anxieties, and troubles,--it would seem as if the existence of man is a punishment and a great evil for him. This author commenced to verify his opinion by counting all the evils one by one; by

p. 268

this means he opposed those who hold the correct view of the benefits bestowed by God and His evident kindness, viz., that God is perfect goodness, and that all that comes from Him is absolutely good. The origin of the error is to be found in the circumstance that this ignorant man, and his party among the common people, judge the whole universe by examining one single person. For an ignorant man believes that the whole universe only exists for him; as if nothing else required any consideration. If, therefore, anything happens to him contrary to his expectation, he at once concludes that the whole universe is evil. If, however, he would take into consideration the whole universe, form an idea of it, and comprehend what a small portion he is of the Universe, he will find the truth. For it is clear that persons who have fallen into this widespread error as regards the multitude of evils in the world, do not find the evils among the angels, the spheres and stars, the elements, and that which is formed of them, viz., minerals and plants, or in the various species of living beings, but only in some individual instances of mankind. They wonder that a person, who became leprous in consequence of bad food, should be afflicted with so great an illness and suffer such a misfortune; or that he who indulges so much in sensuality as to weaken his sight, should be struck With blindness! and the like. What we have, in truth, to consider is this:--The whole mankind at present in existence, and a fortiori, every other species of animals, form an infinitesimal portion of the permanent universe. Comp. "Man is like to vanity" (Ps. cxliv. 4); "How much less man, that is a worm; and the son of man, which is a worm" (Job xxv. 6); "How much less in them who dwell in houses of clay" (ibid. iv. 19); "Behold, the nations are as a drop of the bucket" (Isa. xl. 15). There are many other passages in the books of the prophets expressing the same idea. It is of great advantage that man should know his station, and not erroneously imagine that the whole universe exists only for him. We hold that the universe exists because the Creator wills it so; that mankind is low in rank as compared with the uppermost portion of the universe, viz., with the spheres and the stars: but, as regards the angels, there cannot be any real comparison between man and angels, although man is the highest of all beings on earth; i.e., of all beings formed of the four elements. Man's existence is nevertheless a great boon to him, and his distinction and perfection is a divine gift. The numerous evils to which individual persons are exposed are due to the defects existing in the persons themselves. We complain and seek relief from our own faults: we suffer from the evils which we, by our own free will, inflict on ourselves and ascribe them to God, who is far from being connected with them! Comp. "Is destruction his [work]? No. Ye [who call yourselves] wrongly his sons, you who are a perverse and crooked generation" (Deut. xxxii. 5). This is explained by Solomon, who says, "The foolishness of man perverteth his way, and his heart fretteth against the Lord" (Prov. xix. 3).

I explain this theory in the following manner. The evils that befall an are of three kinds:--

(1) The first kind of evil is that which is caused to man by the circumstance that he is subject to genesis and destruction, or that he possesses a body. It is on account of the body that some persons happen to have great deformities or paralysis of some of the organs. This evil may be part of the natural constitution

p. 269

of these persons, or may have developed subsequently in consequence of changes in the elements, e.g., through bad air, or thunderstorms or landslips. We have already shown that, in accordance with the divine wisdom, genesis can only take place through destruction, and without the destruction of the individual members of the species the species themselves would not exist permanently. Thus the true kindness, and beneficence, and goodness of God is clear. He who thinks that he can have flesh and bones without being subject to any external influence, or any of the accidents of matter, unconsciously wishes to reconcile two opposites, viz., to be at the same time subject and not subject to change. If man were never subject to change there could be no generation: there would be one single being, but no individuals forming a species. Galen, in the third section of his book, The Use of the Limbs, says correctly that it would be in vain to expect to see living beings formed of the blood of menstruous women and the semen virile, who will not die, will never feel pain, or will move perpetually, or will shine like the sun. This dictum of Galen is part of the following more general proposition:--Whatever is formed of any matter receives the most perfect form possible in that species of matter: in each individual case the defects are in accordance with the defects of that individual matter. The best and most perfect being that can be formed of the blood and the semen is the species of man, for as far as man's nature is known, he is living, reasonable, and mortal. It is therefore impossible that man should be free from this species of evil. You will, nevertheless, find that the evils of the above kind which befall man are very few and rare: for you find countries that have not been flooded or burned for thousands of years: there are thousands of men in perfect health, deformed individuals are a strange and exceptional occurrence, or say few in number if you object to the term exceptional,--they are not one-hundredth, not even one-thousandth part of those that are perfectly normal.

(2) The second class of evils comprises such evils as people cause to each other, when, e.g., some of them use their strength against others. These evils are more numerous than those of the first kind: their causes are numerous and known; they likewise originate in ourselves, though the sufferer himself cannot avert them. This kind of evil is nevertheless not widespread in any country of the whole world. It is of rare occurrence that a man plans to kill his neighbour or to rob him of his property by night. Many persons are, however, afflicted with this kind of evil in great wars: but these are not frequent, if the whole inhabited part of the earth is taken into consideration.

(3) The third class of evils comprises those which every one causes to himself by his own action. This is the largest class, and is far more numerous than the second class. It is especially of these evils that all men complain, only few men are found that do not sin against themselves by this kind of evil. Those that are afflicted with it are therefore justly blamed in the words of the prophet, "This hath been by your means" (Mal. i. 9); the same is expressed in the following passage, "He that doeth it destroyeth his own soul" (Prov. vi. 32). In reference to this kind of evil, Solomon says, "The foolishness of man perverteth his way" (ibid. xix. 3). In the following passage he explains also that this kind of evil is man's own work, "Lo, this only have I found, that God hath made man upright, but they have thought out many inventions" (Eccles. vii. 29), and these inventions bring the

p. 270

evils upon him. The same subject is referred to in Job (v. 6), "For affliction cometh not forth of the dust, neither doth trouble spring out of the ground." These words are immediately followed by the explanation that man himself is the author of this class of evils, "But man is born unto trouble." This class of evils originates in man's vices, such as excessive desire for eating, drinking, and love; indulgence in these things in undue measure, or in improper manner, or partaking of bad food. This course brings diseases and afflictions upon body and soul alike. The sufferings of the body in consequence of these evils are well known; those of the soul are twofold:--First, such evils of the soul as are the necessary consequence of changes in the body, in so far as the soul is a force residing in the body; it has therefore been said that the properties of the soul depend on the condition of the body. Secondly, the soul, when accustomed to superfluous things, acquires a strong habit of desiring things which are neither necessary for the preservation of the individual nor for that of the species. This desire is without a limit, whilst things which are necessary are few in number and restricted within certain limits; but what is superfluous is without end--e.g., you desire to have your vessels of silver, but golden vessels are still better: others have even vessels of sapphire, or perhaps they can be made of emerald or rubies, or any other substance that could be suggested, Those who are ignorant and perverse in their thought are constantly in trouble and pain, because they cannot get as much of superfluous things as a certain other person possesses. They as a rule expose themselves to great dangers, e.g., by sea-voyage, or service of kings, and all this for the purpose of obtaining that which is superfluous and not necessary. When they thus meet with the consequences of the course which they adopt, they complain of the decrees and judgments of God; they begin to blame the time, and wonder at the want of justice in its changes; that it has not enabled them to acquire great riches, with which they could buy large quantities of wine for the purpose of making themselves drunk, and numerous concubines adorned with various kind of ornaments of gold, embroidery, and jewels, for the purpose of driving themselves to voluptuousness beyond their capacities, as if the whole Universe existed exclusively for the purpose of giving pleasure to these low people. The error of the ignorant goes so far as to say that God's power is insufficient, because He has given to this Universe the properties which they imagine cause these great evils, and which do not help all evil-disposed persons to obtain the evil which they seek, and to bring their evil souls to the aim of their desires, though these, as we have shown, are really without limit. The virtuous and wise, however, see and comprehend the wisdom of God displayed in the Universe. Thus David says, "All the paths of the Lord are mercy and truth unto such as keep His covenant and His testimonies" (Ps. xxv. 10). For those who observe the nature of the Universe and the commandments of the Law, and know their purpose, see clearly God's mercy and truth in everything; they seek, therefore, that which the Creator intended to be the aim of man, viz., comprehension. Forced by the claims of the body, they seek also that which is necessary for the preservation of the body, "bread to eat and garment to clothe," and this is very little; but they seek nothing superfluous: with very slight exertion man can obtain it, so long as he is contented with that which is indispensable. All the difficulties

p. 271

and troubles we meet in this respect are due to the desire for superfluous things: when we seek unnecessary things, we have difficulty even in finding that which is indispensable. For the more we desire to have that which is superfluous, the more we meet with difficulties; our strength and possessions are spent in unnecessary things, and are wanting when required for that which is necessary. Observe how Nature proves the correctness of this assertion. The more necessary a thing is for living beings, the more easily it is found and the cheaper it is; the less necessary it is, the rarer and clearer it is. E.g., air, water, and food are indispensable to man: air is most necessary, for if man is without air a short time he dies; whilst he can be without water a day or two. Air is also undoubtedly found more easily and cheaper [than water]. Water is more necessary than food; for some people can be four or five days without food, provided they have water; water also exists in every country in larger quantities than food, and is also cheaper. The same proportion can be noticed in the different kinds of food; that which is more necessary in a certain place exists there in larger quantities and is cheaper than that which is less necessary. No intelligent person, I think, considers musk, amber, rubies, and emerald as very necessary for man except as medicines: and they, as well as other like substances, can be replaced for this purpose by herbs and minerals. This shows the kindness of God to His creatures, even to us weak beings. His righteousness and justice as regards all animals are well known; for in the transient world there is among the various kinds of animals no individual being distinguished from the rest of the same species by a peculiar property or an additional limb. On the contrary, all physical, psychical, and vital forces and organs that are possessed by one individual are found also in the other individuals. If any one is somehow different it is by accident, in consequence of some exception, and not by a natural property; it is also a rare occurrence. There is no difference between individuals of a species in the due course of Nature; the difference originates in the various dispositions of their substances. This is the necessary consequence of the nature of the substance of that species: the nature of the species is not more favourable to one individual than to the other. It is no wrong or injustice that one has many bags of finest myrrh and garments embroidered with gold, while another has not those things, which are not necessary for our maintenance; he who has them has not thereby obtained control over anything that could be an essential addition to his nature, but has only obtained something illusory or deceptive. The other, who does not possess that which is not wanted for his maintenance, does not miss anything indispensable: "He that gathered much had nothing over, and he that gathered little had no lack: they gathered every man according to his eating" (Exod. xvi. 18). This is the rule at all times and in all places; no notice should be taken of exceptional cases, as we have explained.

In these two ways you will see the mercy of God toward His creatures, how He has provided that which is required, in proper proportions, and treated all individual beings of the same species with perfect equality. In accordance with this correct reflection the chief of the wise men says, "All his ways are judgment" (Deut. xxxii. 4); David likewise says: "All the paths of the Lord are mercy and truth" (Ps. xxv. 10); he also says expressly "The Lord is good to all; and his tender mercies are over all his works"

p. 272

[paragraph continues] (ibid. cxlv. 9); for it is an act of great and perfect goodness that He gave us existence: and the creation of the controlling faculty in animals is a proof of His mercy towards them, as has been shown by us.

is religion good or bad?

Ted Talk feeding Puerto Rica

the law is coming, Mr Trump

nytimes

Why don’t we take a step back and contemplate what Americans, and the world, are witnessing?

Early Monday morning, F.B.I. agents raided the New York office, home and hotel room of the personal lawyer for the president of the United States. They seized evidence of possible federal crimes — including bank fraud, wire fraud and campaign finance violations related to payoffs made to women, including a porn actress, who say they had affairs with the president before he took office and were paid off and intimidated into silence.

That evening the president surrounded himself with the top American military officials and launched unbidden into a tirade against the top American law enforcement officials — officials of his own government — accusing them of “an attack on our country.”

Oh, also: The Times reported Monday evening that investigators were examining a $150,000 donation to the president’s personal foundation from a Ukrainian steel magnate, given during the American presidential campaign in exchange for a 20-minute video appearance.

Dr Finkleman origin of page of Talmud

https://mosaicmagazine.com/picks/2016/12/the-origins-of-the-talmudic-page-layout/

when did emunah come to mean acceptance that G-d runs the world?

As religious we have two major challenges Emunah and Bitachon

Reading through the latest Jewish literature I have discovered that a real  orthodox  Jew is supposed to believe that everything which happens is to be accepted as inevitable because G-d runs the world

However this is a recent development

In fact the Lubavitcher  Rebbe claims It was first asserted by the Baal Shem Tov


the Rambam and many others clearly disagreed with it and Rav Dessler doesnt  even mention it

It seems further proof that the Chassidim have won! hashgacha protis applies to everything

אברך הכולל הואשם וזוכה - עלילה בגלל סכסוך

bhol

צילום אילוסטרציה: פלאש 90 כארבע שנים, לאחר שאברך כולל מירושלים הואשם במעשים חמורים שביצע בילדות, הוא זוכה על ידי בית משפט המחוזי, כך נודע ל'בחדרי חרדים'. בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה אברך חרדי מעבירות של מעשים חמורים בשתי בנות תוך מתיחת ביקורת על הפרקליטות, לפיה נציגיה תיאמו עדויות, והורה לחקור את התנהגותה. על פי פסק הדין המשתרע על פני כ-300 עמודים נגד הנאשם, תושב ירושלים, הוגש כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי, בו יוחסה לו פגיעה חמורה בשתי בנות המתגוררות בשכונת מגוריו, שבאו לבקר את ילדיו. הנאשם, המיוצג ע"י עורך הדין אריאל עטרי, הכחיש את האשמות ומתחילת הדרך טען כי מדובר בעלילה שרקמו בני משפחה שלישית שהיו מסוכסכים איתו, בעבר. המשפט התנהל במשך ארבע שנים בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט משה דרורי. בסופו של הליך, החליט בית המשפט לזכות את הנאשם ולקבל את טענות הנאשם על תקלות חמורות בהתנהלות המדינה.

המאבק בפגיעות ובהתמכרויות: "מרגישים פתיחות גדולה יותר בקהילה"

kikar


נושא המאבק בפגיעות חמורות עלה בשנים האחרונות למודעות הציבורית, אך עדיין רחוק ממצב אופטימלי, במיוחד בקהילה החרדית שנושאים אלו בעייתיים במיוחד עבורה. אחד מנושאי הדגל לקידום הנושא החשוב הוא צבי גלוק מארה"ב, מנכ"ל ארגון 'עמודים', שחרט על דגלו את המאבק בהתמכרויות ובפגיעות חמורות בקהילה, איתו ערכנו ראיון מיוחד בו הוא מספר על הפעילות המאתגרת.

Maharal Spiritual growth requires matched opponents

contrary  to the drive to live with a homogeneous like minded  population Maharal says growth only comes from matched opponents


gevurous HASHEM





ספר גבורות השם - פרק ג
ובמדרש שוחר טוב (תהלים קט"ז) ויוציא אתכם מכור ברזל כשם שהזהבי פושט ידו ונוטל הזהב מן הכור כך הוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים וכעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה והרועה נותן ידו ושומטו כך הנסה אלהים לקחת לו גוי מקרב גוי ע"כ. בארו בזה המדרש שני דברים גדולים מאוד שהיו במצרים, האחד שהמצריים היו מחזיקין וגוברין עליהן בחזקת היד שלהם שלא יצאו ישראל מרשותם, השני מעצמם של ישראל שהיו בתוך מצרים כאלו היו מחוברין למצרים טפלים עמהם אין להם מציאות בפני עצמו. ולפיכך על הראשון אמר שהיו ישראל כמו הזהב שהוא בכור, שהאש פועל בזהב שבכור ומפסיק בין המוציא ובין הזהב עד שקשה ההוצאה מאוד, כך ישראל כאשר היו במצרים היו מצרים פועלים בהם ומשעבדין בהם ביותר והיו מושלים עליהם עד שקשה היה ההוצאה. וכנגד הב' אמרו שהיו ישראל דומין כעובר במעי בהמה מחובר לאם טפל אצלה שהוא ירך אמה ואין לו מציאות בעצמו. וזהו שאמר (דברים ו') עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלהינו ביד חזקה ובזרוע נטויה ודבר זה יתבאר באריכות אצל עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' ביד חזקה. ומה שאמר כשם שהזהבי פושט ידו ונוטל הזהב, רצונו לומר שנוטל הזהב בידו שלא בצבת דאם לא כן אין זה פלא להוציא בצבת. וכן אמרו במדרש במקום אחר כמו הזהבי שנוטל הזהב בידו שלא בצבת ושלא בסמרטוט. ורצה בזה כי הזהב שהוא בתוך הכור קשה ההוצאה מתוך הכור, מפני שהאש שבתוך הכור מצרף ומזכך הזהב מונע הזהבי מליטול הזהב, והאש הוא המבדיל בין הזהבי ובין הזהב שבכור, שאין חבור וצירוף לזהבי הזה אל הזהב. כך ישראל כשהיו תחת רשות מצרים ומצרים פועלים בהם, והיו ישראל תחת רשותם של מצרים, עד שבשביל זה לא היה הצטרפות לישראל אל הקדוש ברוך הוא כי היו הם תחת רשות מצרים. וכאשר רצה הקדוש ברוך הוא להוציא את ישרא




ספר גבורות השם - פרק ג
וכאשר תדקדק להבין עוד, תדע כי היו מצרים גוברים על ישראל מצד עיקר צורתם שעליה נקראו בשם ישראל, וגם גוברים עליהם בצד אשר הם עם ודבר זה במדריגת החומר. כי לכל אומה יש שני בחינות, האחד מצד שהם עם בלבד וזה במדריגת החומר, והשני מצד שהם עם מיוחד והוא במדריגת הצורה ואלו שני כתובים מורים לך דבר זה. ומצד כל אחד משני דברים אלו מצד הצורה ומצד החומר היו גוברים עליהם בענין מיוחד, כי מה שמוכן לו הצורה אינו מוכן לו החומר, ומה שמוכן לו החלק החמרי אינו מוכן לו הצורה, כי יגיע לחומר דבר מצד שפלתו דהיינו שהיו תחת רשותם משועבדים לעבודתם, ויגיע לצורה דבר מצד חשיבותם כי מצד חשיבותם יגיע להם קנאה והתנגדות והתגברות. וכאשר היו ישראל במצרים היו תחת רשותם והיו עבדים למצרים זהו דבר אחד, והיו מוסיפין עליהם ענוי זה ענין שני. הנה העבדות מה שהם תחת רשותם בא להם מצד החמרי שבהם, אשר החומר הוא עבד תמיד והוא תחת רשות אחר, ומצד הצורה ר"ל מה שהיו עם מיוחד עם ישראל עם אלהי אברהם בפרט, ומזה הצד יבא להם העינוי אשר היו גוברים עליהם מצרים בענוי, כי הצורות גוברות זו על זו מתנגדות זו אל זו. ולכך נאמר לאברהם בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ועבדום וענו אותם, הזכיר שני דברים עבודה וענוי, מצד ענין החומר שבהן ראוים להיות עבדים ויהיו תחת רשות אחר והם עבדים להם, ומצד ענין הצורה היו מצרים גוברים עליהם ומשעבדים אותם בענוי. נמצא כי ישראל היו במצרים משועבדים בחלק החמרי ובחלק הצורה. ואמר נגד ענין החומר אשר בשבילו היו תחת יד אחר, או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות וגו', כלומר כי מצד ענין החומרי בישראל היו תחת יד אחר והקדוש ברוך הוא הוציא אותם מקרב גוי אשר הם היו תחת ידם, ולכך דרשו ז"ל כמו העובר אשר הוא נתון בקרב בהמה, כלומר כי העובר מתחבר אל




ספר גבורות השם - פרק ג
כלל הדבר כי מצד הפחות שבישראל והוא ענין חומרי היו ישראל עבדים לפרעה מצד עצמם, ומצד החשוב שבהם שהוא ענין הצורה היו המצרים שולטים עליהם בכח ופועלים בהם. וכנגד אלו שני דברים אמר הכתוב (תהלים קט"ז) בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז, הזכיר כי יצאו ישראל בשני חלקיהם בשם יעקב ובשם ישראל, כי בשניהם היו משועבדים במצרים, כי שם יעקב נאמר על הפחות והשפל והוא ענין החמרי שעליו נקראו בשם יעקב מלשון עקב, ושם ישראל נקרא על שם הצורה שהיא חשובה מלשון כי שרית, וזה מבואר:




ספר גבורות השם - פרק ד
ועוד יש בזה סתרי החכמה מה שהיו ישראל משועבדים דווקא במצרים ולא במקום אחר וזה כאשר אמרנו, כי המצרים הם דבוקים בזנות, וידוע כי הנמשך אחר הזנות הוא הנמשך אחר החומר ומעשה בהמה, ולפיכך אמרה תורה במנחת סוטה שיהא קרבנה שעורין, לפי שהיא עשתה מעשה בהמה לכך קרבנה מאכל בהמה. כי ענין הזנות הוא מתאוות הגוף, וישראל שהם נבדלים וקדושים מן העריות, זהו מפני שהם נמשכים אחר הצורה שהיא קדושה ונבדלת מן ענין החומר, ובשביל זה קרא יחזקאל את מצרים חמורים אשר בשר חמורים בשרם (יחזקאל כ"ג) להודיע כי ענין מצרים חמרים וכל פעולתם נמשך אחר זה. ובב"ר פרשת ויחי (פ' צ"ו) אל נא תקברני במצרים שלא יפדו בי המצרים שהם משתחוים לשה ואני נמשלתי בשה שה פזורה ישראל, במצרים כתיב אשר בשר חמורים בשרם וכתיב ופטר חמור תפדה בשה ע"כ. ובשמות רבה בפרשת בא (פ' י"ח) הרבה נסים עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל הרג בכורי בהמה שהם משולים לבהמה שנאמר אשר בשר חמורים בשרם ע"כ. והנה תמצא כי מצרים דומים ונמשלים לענין החומר, וישראל הם נמשלים לענין הצורה, ולכך המצריים נמשכים אחר הראוי להם וישראל אחר מה שראוי להם, מצד עצמם שהם קדושים ומובדלים בעצמם מכל עריות. וכאשר תבין זה היטב, יש לך להבין כי החומר מציאות פחות כי הוא דבר חסר במה שהוא חסר הצורה שעל ידה המציאות בפעל, כי החומר נחשב בכח וכל כח בשביל שאינו בפעל הוא חסר, והצורה והיא הפך זה שהיא שלימות ואין חסרון בה כלל. וישראל בעבור שעצם שלהם במדריגת צורה נבדלת שלימה, לכך אם אין לישראל ענין הראוי לצורה כאלו אין להם מציאות כלל, כי זהו ענין הצורה הנבדלת אשר אין בה חסרון והיא שלימה ואם יש בה חסרון כאלו אין כאן צורה נבדלת. ולכך כאשר לא היו ישראל בשלימותם כאשר היו במצרים שעדין לא היו בשלימותם עד שהיו שש מאות אלף שזהו שלימות

ספר גבורות השם - פרק ד
ישראל, היו ישראל כאלו לא היה להם מציאות כלל. כי ענין הצורה שהיא שלימה, ואם אינה שלימה אין לה ענין הצורה ולכך היו משועבדים תחת יד מצרים ובזה היו כאלו לא היה להם כלל מציאות. כי כבר אמרנו כי אין דבר שמציאותו יותר פחות כמו החומר, ובמה שהיו ישראל משועבדים לאומה כמו זאת שאין מציאות יותר פחות כמו הם, הרי כאלו אין להם מציאות כלל. ודבר זה מטעם אשר אמרנו למעלה בעבור שעצם ישראל צורה נבדלת שהיא שלימה, ובעבור שלא היו שלימים אין להם מציאות ולכך נשתעבדו במצרים דווקא:
ובמסכת כתובות פרק מציאת האשה (ס"ו ע"ב) תנו רבנן מעשה ברבי יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים והיו תלמידיו הולכים אחריו ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו ואמרה לו רבי פרנסני אמר לה בת מי את אמרה בת נקדימון בן גוריון אמר לה ממון אביך היכן הוא אמרה לו רבי לא כהדין מתלי מתליא בירושלים מלח ממון חסר ואמרי לה חסד ושל חמיך היכן הוא אמרה לו בא זה ואיבד זה, אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי אמר להם לתלמידים זכור אני כשחתמתי על כתובתה והייתי קורא אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה חוץ משל חמיה אשריכם ישראל בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בכם וכשאין אתם עושים רצונו של מקום מוסר אתכם ביד אומה שפילה ולא ביד אומה שפילה אלא ביד בהמתן של אומה שפילה. ובדברים אלו יתבאר לן כל הדברים מפורש ובביאור. כי מהו השבח וההודאה שנתן רבי יוחנן בן זכאי על זה ואמר אשריכם ישראל בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בכם, וכשאין אתם עושים רצונו של מקום מסר אתכם ביד בהמתן של אומה שפילה. אבל הן הן הדברים אשר אמרנו למעלה, כי דבר זה אשר הם נמסרים ביד אומה שפילה הוא נמשך אחר מדריגתן. מפני שמעלת ישראל מעלה נבדלת




ספר גבורות השם - פרק ד
והנה מן הדברים אשר נתבארו היה ישיבת ישראל במצרים, אם מפני כי כאשר גזר השם יתברך שעבוד על זרע אברהם, לא היה ראוי השעבוד רק באומה שהם הפכים להם, וזה תמצא במצרים שהם הפך האומה הקדושה, גם מפני שכל עוד שאין הצורה בשלימותה אין לה מציאות והיא תחת רשות החומר והחומר מושל עליה כמו שהתבאר למעלה. ומפני שהמצרים נמשלים לחומר וישראל לצורה הנבדלת, והחומר והצורה במה שזה חומרי וזה נבדל מן החומר הם הפכים כמו שהתבאר, לכך היו בכל ענין שלהם הפכים. וכאשר היו ישראל יותר בשלימות כאשר היו ראוים לצאת לחירות ולקבל המעלה האלקית, לכך היה הפך להם מצרים לרעה ולחסרון, ומפני כך המקום אשר ישבו שם היו יותר מקולקלים כמו שאמרנו. ושלימות ישראל גורם שהמצרים הפך להם, לכך המקום שישבו שם ישראל אותם מצרים יותר מקולקלים מהכל אחר שישראל גורם שיהיו מצרים הפך להם. וכן מה שאמר כי כנען יותר מקולקלים מהכל. יש לך לדעת ענין כנען כי כמו שאמרנו למעלה כי ישראל הם כמו צורה נבדלת מן החומר, ויש צורה המוטבעת בחומר וזאת הצורה היא צורה הפחותה. וכאשר אמרנו כי מצרים נקראים חמורים ונמשלים כבהמה, כך הכנענים גם כן דומים לזה ועליהם נאמר (בראשית כ"ב) שבו פה עם החמור עם הדומה לחמור, כי הצורה המוטבעת בחומר נמשל כחומר ויש לה משפט החומר בכל מעשיה, ולפיכך הכנעניים הארורים דומים למצרים, כי המצריים הם החומר וכמו כן הכנעניים הם הצורה הפחותה הארורה אשר היא מוטבעת בחומר, ולפיכך ימשך לה מן הדברים אשר ימשכו אחר החומר ושוים בכל דבר. וישראל הם הצורה הנבדלת בלתי מוטבעת בחומר. ומפני שהצורה המוטבעת היא צורה פחותה נאמר עליה ארור כנען וגו' ויהי כנען עבד למו, שהצורה המוטבעת היא צורה ואין לה שלימות אשר ראוי לצורה, שראוי שתהיה צורה נבדלת והיא צורה חסירה וארורה, והצורה הזאת המו

America’s Forgotten Posek - Rav Henkin

rabbi Mintz

jewish press

By

 Rabbi Yair Hoffman

 -

He was the Gadol haDor in the United States prior to Rav Moshe Feinstein zt”l. And, unfortunately, his rulings and his seforim have, by and large, been completely forgotten.

Walk into any shul or Seforim store and you will be hard-pressed to find a sefer written by Rav Yoseph Eliyahu Henkin zt”l. Open up a contemporary Halachic work and you will rarely find a ruling quoted in his name.

Rav Henkin studied in Yeshiva Etz Chaim in Slutzk, Russia under Rav Isser Zalman Melter zt”l. He received Smicha from Rav Boruch Ber Leibowitz, the Ridbaz, and the Aruch HaShulchan and served as a Rav in Russia. He arrived in this country in 1923, and eventually founded and headed the organization called Ezras Torah. Rav Henkin issued tens of thousands of rulings and wrote responsa to Rabbonim across America and beyond. He published three Seforim. Yet somehow, Rav Henkin has become “America’s Forgotten Posek.”

How did it happen? How did America’s leading Posek fall into such halachic obscurity?

This author’s theory is that there were three factors. Firstly, Rav Henkin spent most of his time dedicating himself to others, through the vehicle of his remarkable organization Ezras Torah. He did not make photo offset copies of his letters or rulings or write them again for posterity because he gave every spare moment to raising much needed funds for Torah scholars. Secondly, Rav Henkin lived in a time quite different from ours. Then, the Torah scholars were refugees, suffering in misery and distress. They could barely put food on the table. Who thought to put out Seforim? Even those that eventually were issued rarely had the name of the recipient of the letter. Finally, Rav Henkin did not have a Yeshiva or an official Rabbinic Shteller like other great Rabbis and Torah leaders. He was the Gadol HaDor and headed Ezras Torah true, but without a natural constituency demanding the Seforim, it was difficult to bring them to the printing house again. Boruch Hashem, this sad reality will soon be addressed.

With the encouragement of his Rosh Yeshiva, Moreinu HaRav Shmuel Kamenetsky, a Torah scholar with prodigious talents, Rav Daniel Osher Kleineman, has taken upon himself a remarkable project. Reb Daniel has started the painstaking task of reissuing, or rather newly issuing, Rav Henkin’s incisive and groundbreaking rulings that have been almost lost to oblivion.

Reb Daniel has carefully scoured the letters and archives found in the inner recesses of university libraries across the country for Rav Henkin’s letters. He has called nearly one thousand people from Maine to Los Angeles in his search for correspondences.

At times he has struck gold, finding a cache of letters back and forth from descendants of Rabbis who were active in the 20’s. 30’s and 40’s. Most of the time Reb Daniel comes up empty-handed, but he does not give up.

He has done a fantastic job in putting together the extant material. He has organized Rav Henkin’s writings in the order of the Shulchan Aruch, and has gathered all that is available in print. He has gathered material that has not been printed from Rav Henkin’s family and has found over 100 additional letters in his search.

He is now in his last stretch. This project needs our assistance. If anyone out there is a descendant of a Rav who may have corresponded with Rav Henkin zt”l, now is the time to speak up. If anyone has any such letters in their possession, please reach out to Reb Daniel at MachonRavHenkin@gmail.com or by calling him at 732 370-0995.

dr roberts Lakewood and vaccination

science as false news how accurate is history of science?

guardian


The philosopher of science Paul Feyerabend once said that "success in science depends not only on rational argument but also on a mixture of subterfuge, rhetoric and propaganda." John Waller has brought together the historical evidence to support this hypothesis, presenting science as a series of "powerful human dramas in which naked ambition has at least as big a role as technical virtuosity".

In the battle for scientific progress, he argues, "unalloyed objectivity" is often the first casualty. Waller cites six scientists, including Louis Pasteur, the management science guru FW Taylor and the astronomer AS Eddington, who manipulated their data "to fit their preconceived notions of how things really are".

Eddington was already a believer in the general theory of relativity when he set off in 1919 to test Einstein's ideas. It was, he said, "one of the most beautiful examples of the power of general mathematical reasoning". The plan was to photograph the stars near the sun during an eclipse to determine whether light was bent to the degree predicted by Einstein. But eclipse observations are notoriously hard to assess and technical difficulties were compounded by cloudy weather.

The resulting photographs, says Waller, were of "embarrassingly poor quality". The expedition should have been a failure, but "under Eddington's hand, the eclipse results were subjected to extensive cosmetic surgery until they matched Einstein's prediction." As a result the expedition was unjustly hailed as a triumph for both the scientific method and Einstein's theory. "No doubt the prize was great," Waller writes, "but buttressing woefully inadequate data with personal prestige, power, and influence is too high a price to pay for it."

The urgent question that emerges from these fascinating case histories is how widespread such malpractice is in science. Unfortunately Waller admits that it's not possible to say "how typical such behaviour really is". One astronomer may have allowed his enthusiasm for Einstein's theory to affect his judgment, but 10 years later another, Edwin Hubble, had no qualms about overturning part of this same theory, the cosmological constant. It was, said Einstein, the biggest blunder of his life. Although in the short term ambition or authority may sway opinions, it seems that in the long run truth will out.

Waller's book follows on from Harry Collins and Trevor Pinch's controversial but important study The Golem: What You Should Know about Science (1993), which covered some of the same ground. Collins and Pinch argued that there is a circularity in the logic of science and that scientists often see what they want to see. Science itself regards these forays into its past with suspicion. But scientists, of all people, should appreciate the importance of destroying myths and Waller shows how it should be done.

Waller also criticises the tradition of casting scientists as heroes in the struggle for knowledge. Science biographies, he complains, often leave "the historical truth trailing in the wake of legend".

Alexander Fleming, credited with discovering penicillin in 1928, is a case in point. Waller neatly dismantles the myth surrounding Fleming's role: "Had the accolades for the discovery and development of penicillin been allocated on merit, Fleming would not have made the short list." But Waller is pushing at an open door here. Nowadays popular studies of science, such as Judith Hooper's recent Of Moths and Men, show a sophisticated understanding of the social, institutional and psychological pressures in science. For better or worse, today's more sceptical reading public is more likely to believe a scientist is a sinner than a saint.

Of course, the danger of reducing science to a series of power struggles and ego trips is that you lose sight of its astonishing intellectual achievements. It is this that Rupert Lee celebrates in The Eureka! Moment. From Hans Berger's discovery of the electroencephalogram (EEG) for monitoring brain waves in 1929, to Dolly the cloned sheep and the ozone hole in the 1990s, Lee summarises the 20th-century discoveries that have transformed our understanding of ourselves and the world around us.

Each entry is reduced with haiku-like concision into under two pages - quite a feat in itself. Interestingly, not one discovery in the book came out of the USSR. Although keen on prestigious research institutes, the Soviets "did not sufficiently encourage original thinking by individual researchers". Delightfully simple in conception, Lee's book is an invaluable quick reference guide to the scientific ideas that shaped the last century.