Emes L'Yaakov (Devarim 32:36) (לו) כי ידין ה' עמו גו' ואפס עצור ועזוב.
הנה בסנהדרין [דף צ"ז ע"א] ילפינן מהכא שאין בן דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה כביכול אין סומך ועוזר לישראל, ועיי"ש. והנה מאמר חז"ל זה טעון ביאור, וכי תנאי הוא שחס ושלום ישתכח עיקר א' מהשלש עשרה עיקרים, והלא הרמב"ם מנה תקות הגאולה בין העיקרים. אבל הכוונה בזה הוא שכל זמן שכלל ישראל מצפה לגאולה שתבוא באופן טבעי, והיינו שירחמו עלינו אומות העולם ויתנו לנו איזה מקום לבנות לנו מולדת וכדומה, ודאי לא תבוא הגאולה, כי חסד לאומים חטאת ובאמת שנואים אנחנו מכל יושבי תבל, ורק אם נתייאש לגמרי מאשליות כאלו ונבין כי אין לנו לישען אלא על אבינו שבשמים אז יבוא בן דוד ויגאלנו גאולה אמיתית, והבן.
Was this the rationale behind the opposition to Zionism - natural ingathering - by the rabbis? To hasten Moshiach?
ReplyDelete