I had an interesting discussion with Rav Trievitz this morning. The issue was the importance of identifying common questions which concern people about Yiddishkeit.
In essence we feel that there are two groups of questions. 1) Fundamental questions which everybody asks at sometime and which need to be answered satisfactorily in order to feel that Yiddishkeit is meaningful and to have a proper relationship with G-d. These questions are basic questions dealing with the nature of authority and G-d relationship with us. They included things like free will, mesorah, rabbinical authority and conflict between science and Torah, Chosen People, differential roles of men and women and importance of rational thought and innate morality. 2) There are more esoteric questions which would be nice if they were answered but one's connection to Yiddishkeit and G-d are usually not dependent upon getting answers. Examples are understanding the dispute between the Gra and Chassidim, the Chazon Ish's view of how scientific facts impacted halacha, nature of the Mussar movement.
My sefer Daas Torah was written to provide the sources in a wide variety of topics so that one could understand the variety of legitimate views and at the same time be able to individualize hashkofa. It basically is like a self-service grocery story. In contrast my work dealing with abuse is much more focused on getting the correct answers.
What I would like to be able to do is to provide clear answers that most people would find meaningful and satisfactory - to the fundamental questions - instead of just providing a range of sources.
The first stage is to identify the most important questions. What questions interfere with spiritual development if left unanswered? You can respond to this post or send them as email (yadmoshe@gmail.com).
Not posting under my regular name, in case I am accused of being a "Happychorus".
ReplyDeleteSome problems I have - why has nevua disappeared?
Some Rabbis, like Aryeh Kaplan, suggest that if we had Divine revelation, hashgacha, and miracles, then we would lose our free will. That is quite a dumb and heretical statement to say the least. In the time of Midbar, we had open revelations, Red sea parting for us, daily Manna coming from heaven. Nevertheless, it did not take away anyone's free will (perhaps with the exception of Pharoah). We still had people rebelling, doubting, and wishing to go back. In the days of Joshua, and the following Neviim, we had many miracles and open revelations, yet people still struggled with the Yetzer hara and went after idols.
Other issues: The Torah clearly says "Lo Tosifu", and is called Torah Temimah. why then, is a there a need for additional rabbinic laws? More importantly, why didn't the Neviim enact such rules, seeing that the danger was much greater, as was the desire for Avodah Zarah?
David Hume also points out that "Miracle stories tend to have their origins in ignorant and barbarous nations" which by our own admission klal yisrael coming out of mitzrayim were
DeleteAnother issue that bothers me is why we don't use, or are forbidden to use the Tetragrammaton. The Torah states explicitly " זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר. ".
ReplyDeleteIt is not referring to the name "Hashem". Nor to the shem Adon-ai . It is referring to Shem Hamefurash.
The Torah says that in every generation, we must refer to Hashem by using his Shem Hamefurash. As long as we don't take his name l'shav, i.e. in falsehood or irreverently , then there is no issur in using His name .
Thank you for bringing up this extremely important issue - I believe you've "hit it on the nail". I will IY"H try to contribute.
ReplyDeleteOne issue I think is worth mentioning is the issue of balance: On the one hand, the l where מדריגות, חומרות, מנהגים are prioritized & often weigh down on a person, thus crowding out his חשק to the "bread & butter" of authentic יודישקייט.
On the other hand, the קלות ראש where (sometimes because of the aforementioned & sometimes not), some "pick & choose" & only do their (or the cultures) "favorite" Mitzvohs & only observe "favorite" transgressions. I suspect some of those who fail to resolve this dilemma end up as "reform-lite" with a "frum" exterior, but not much more.
It's very hard to find guidance on the correct balance. A careful reading of the sources seems to require קבלת עול of EVERYTHING, working incrementally to improve, knowledge of what comes first and what comes later, what can be put on hold in times of difficulty & what not, how to properly motivate to continue to grow & value the process.
Emunah Peshutah is the answer to many on your list of "fundamental questions".
ReplyDeleteEmunah Peshutah has a strong basis in the Torah and Judaism.
While I also offer multiple approaches, my Project Emunah web site does attempt to categorize the most difficult and common classes of questions and might be useful:
ReplyDeletewww.marbitz.com/emunah
Based on Shlomo Zalman’s comment, it seems theat the first question should be WHETHER we should be asking questions, altogether….
ReplyDeleteWhile the list is extensive, I’ll mention the following Rishonim concerning this issue: חובת הלבבות, תשובות הרשב"א, רמב"ן, רבינו בחיי.
Although many people aren’t aware of this fact, it’s clear from their words that one IS obligated to use his intellect to recognize, weigh & honestly accept שרשי האמונה AFTER believing in their truth, based on אמונה פשוטה. We shouldn’t question “if”, but rather “what” & “how”. Doing so makes our religious practice much more meaningful.
הקדמת החובות הלבבות: ממה שאמר הכתוב (דברים יז) כי יפלא ממך דבר למשפט, בין דם לדם בין דין לדין .... וכשאתה מסתכל במה שכולל הפסוק הראשון מענייני הדינים, תמצאם דברים שצריכים לפרוט אותם ולחלקם ולדקדק בהם בדרך הקבלה, לא בדרך אותות השכל. ...לא אמר: כשתסתפק ... (ו)בשורש משורשי הדת בעבודת המקום, ובטוח עליו והיכנע לפניו, וייחד המעשה לשמו, ולברר המעשים הטובים מפגעי ההפסד וענייני התשובה מן העבירות, ולירוא ממנו, ולאהבה אותו, ולהתבושש מפניו, ולחשוב עם הנפש בעבור שמו, והדומה לזה ממה שיגיע אליו האדם בדרך השכל וההכרה, שתאמין בהם על ידי חכמי התורה והסמך... אבל אמר: שתשוב על דעתך, ותשמש בשכלך במה שדומה לזה אחר שתעמוד עליו מצד הקבלה, שהיא כוללת כל מצות התורה ושורשיהן ופרקיהם, ותחקור עליו בשכלך ותבונתך ושיקול דעתך, עד שיתברר לך האמת ויידחה השקר... וצריך שתדע כי הכוונה והתועלת במצוות הלבבות הם, שיהיו גלויינו וצפונינו שווים ושקולים בעבודת השם, עד שתהיה עדות הלב והלשון והאברים שווה, ויצדיק כל אחד מהם את חברו ויעיד לו, ולא יחלוק עליו ולא יסתור דבריו.
חובות הלבבית, שער עבודת האלקים פ"ג: [ז' מעלות בעבודת ה' שבאה מצד השכל, לעומת הבא מצד הקבלה בלבד:] והשביעי כי העבודה שהיא מן התורה בלבד, אין האדם בטוח בעצמו שלא ייכשל בה, כי כוח התאווה אורב לה ומצפה העתות שהוא מתעלם ממנה. אבל העבודה שהיא מהערת השכל, בטוח הוא מהכשל בה ומחטוא, כי הנפש אינה נמשכת אליה אלא לאחר המית תאוות הגופות והגברת השכל עליה ושימושו בה כחפצו ורצונו. ועל כן היא עבודה מובטחת מהכשל בה, ובעלה שמור מן החטא. כמו שאמר הכתוב (משלי יב) לא יאונה לצדיק כל און.
שו"ת הרשב"א ח"ה ס' נ"ה: פרשיות קר"ש היא פרשה מיוחדת כוללת היחוד והאמונה ויסודות אשר כל בית ישראל נכון עליהם, שחייבים לכוין בקר"ש לא רק לצאת ידי חובת הקריאה אלא גם לדעת שה' אחד ושהוא אלהינו ושאנו חייבים למסור נפשנו ותאותנו וכל מאודנו לשמו יתברך בהסכמה מוחלטת ולא רק בעקימת שפתים, ושנקבל עלינו דבר זה כמי שאוהב וחושק להשיג רצון האדון שאוהב אותו ... וגם אנחנו חייבים לשמוע ולחקור וללמוד אם יש לזה האמונה ח"ו ראיה סותרת, ומזה החקירה נבוא בהכרח אמתי לקבל ולהאמין כי הוא יתברך נמצא, ולא מחמת מצות אנשים מלומדה הבא מרגילות לבד אשר יש וחכמתו לעולם מחייב אותו בהפך ... ואחר שנדע ונסכים על זה אז באמת ראוי לאהוב אותו בכל לבבנו ובכל נפשנו ובכל מאודנו.
רמב"ן שער הגמול: ואם תשאל עלינו כיון שיש ענין נעלם במשפט [היינו, ענין צדיק ורע לו ורשע וטוב לו] ונצטרך להאמין בצדקו מצד שופט האמת יתברך ויתעלה למה תטריח אותנו ותצוה עניניו ללמוד הטענות שפירשנו [שהאריך מקודם לכן הרמב"ן בהסבר אופן המשפט] והסוד שרמזנו ולא נשליך הכל על הסמך שנעשה בסוף [היינו כי באופנים מסוימים אמר שאין אנחנו מבינים דרכי המשפט אלא שאנחנו צריכין להאמין באמונה פשוטה] שאין לפניו לא עולה ולא שכחה אלא שכל דבריו במשפט, זו טענת הכסילים מועסי חכמה כי נועיל לעצמנו בלימוד שהזכרנו להיותנו חכמים ויודעי אלקים יתברך מדרך הקֵל וממעשיו, ועוד נהיה מאמינים ובוטחים באמונתו ובנודע ובנעלם יותר מזולתנו כי נלמוד סתום ממפורש לדעת יושר הדין וצדק המשפט וכן חובת כל נברא עובד מאהבה ומיראה לתור בדעתו לצדק המפשט ולאמת הדין כפי שידו משגת.
IOW, first we are obligated to believe -- regardless -- based on Emunah Pehutah. Once we believe, we can ask how and why. But regardless of the answers to how any why, or lack thereof, we must believe based on Emunah Peshutah.
Deleteרבינו בחיי דברים י"ג-ד', עה"פ אשר לא ידעת אתה ואבותיך: שירמוז בכאן על שני חלקי האמונה שני חלקים, הא' מצד הקבלה והשני מצד הידיעה והחכמה, המאמין מצד הקבלה שקבל מאבותיו כן אמונה טובה היא מאחר שהקבלה אמתית אבל אין לה שלמות לפי שאין בה חכמה והנה דמיונו כעוור ההולך בחברת עוורים וכל אחד ואחד סומך ידו על חברו ויש פקח אחד בראש כלן שהוא מנהיג אותן בוודאי כולן הולכין בדרך סלולה וישרה מאחר שהם אוחזים דרך הפקח ... אבל אין שלמות לאמונה הזאת כי המאמין מצד הקבלה אם ישמע דברי התועים והכופרים עובדי אלילים אינו בטוח בעצמו שלא יטה לבו לאחד מהם כיון שאין לו חכמה אבל בוודאי אפשר שיטה לבו או יאמין או יסתפק כמו העוור שאינו בטוח בעצמו שלא יכשל, אבל הפקח הוא בטוח שלא יכשל, כי כח הראות חזק עמו ואין צריך לאחר... לכך יצטרך האדם שלא יספיק לו ענין אמונתו מצד הקבל בלבד אלא שילמוד ויחכם עש שתשלם אמונתו ותהיה לו אמונה מצד הקבל ומצד הידיעה.
ReplyDeleteI think such a project is very important, but my experience has been pretty consistent that questions, per se, are rarely that critical an issue. The way that teachers, parents, etc. respond to such questions, however, can be very critical. Even if a particular teacher fails to answer a question, the way that they respond can still be very important. Lashing out or attacking a student, even when the question was asked in a chutzpadik or disruptive manner, can transform a simple question into a crisis.
ReplyDeleteIn any case, for thinking adults I think the biggest intelectual challenges are in the area of ancient history. Many basic aspects of Judaism are contingent on a specific understanding of history that often differs significantly from the conventional secular understanding.
What you are saying is indeed a Gemara, (except for the "even when the question was asked in a chutzpadik or disruptive manner")
Delete(עירובין נד:) ר''ע אומר מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו ... ומניין שחייב להראות לו פנים שנאמר {שמות כא-א} ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. פרש"י: להראות לו פנים. ללמדו לתת טעם בדבריו בכל אשר יוכל ולא יאמר כך שמעתי הבן אתה הטעם מעצמך ... אשר תשים לפניהם. ... צריך אתה לסדר ולשום לפניהם טעם המיישב תלמודם:
Why did G-d create the world?
ReplyDeleteWhy do we need to serve G-d?
Why can't we autonomously find morality, meaning, satisfaction,etc.?
What are grounds for belief in religion?
What is the value of non-sacred activities which are neither commanded nor prohibited?
ben dov
1honestlyfrum.blogspot.com
Anonymous:
DeletePlease see the introduction of Sefer HaChinuch - He deals with all of your questions, except the last.
For your last, See Chapter 5 of פירוש המשניות להרמב"ם and
thank you Ploni, but I wasn't asking questions, I was answering Rabbi Eidensohn's question.
Deleteben dov
If men and women are equally valued in Judaism, why are there instances of misogyny among our sages, from Chazal through modern times?
ReplyDeleteRaffi:
DeleteA) You are an apikores for having called Chazal misogynist. Chazal's application of Halacha is correct. Period.
B) Who said they are "equal"? That is your westernized liberal values. Don't impose your values on the Torah HaKedosha.
Are Kohanim and Yisroelim equally valued in the Torah? No? Oh, how misogynist of the Torah, tsk, tsk.
DeleteThis is why asking questions is dangerous, becasue of idiots like BenT, who will call u an apikorus for asking a question.
DeleteBen Torah: You missed the boat. He didn't call Chazal misogynist. He simply asked if men and women are equally valued in Judaism why do we find instances of misogyny. Instead of answering the question you attacked Raffi and called him an apikores.
DeleteWhy don't you answer the question- if men and women are equally valued, why do we find comments from Chazal that seem to belittle women? How should we approach these ma'amarei chazal? Are men and women equally valued or not? Prove it. And if you can't prove it, then I don't think it is your place to call somebody an apikores.
HC: He didn't merely ask a question. He called Chazal misognists. That is not much better than calling Chazal Nazis.
DeleteYG: If someone expresses misogyny they are a misogynists. Stop splitting hairs. His saying Chazal express misogyny is the same as calling them misogynists.
Who said men and women are any more "equal" (what exactly is "equal") according to the Torah than the Torah holds that Kohanim and Yisroelim are equal?
According to the Torah neither men and women are equal nor are Kohanim and Yisroelim equal.
Where did the idea that "men and women are equal" come from? Not from the Torah. It comes from modern Western thought. It has no historical basis, neither in the Torah nor in the nature of the world for 5,000 years.
DeleteAre Kings "equal" to their subjects?
Are Prophets equal to laymen?
Is a b'chor "equal" to his younger brothers?
No.
According to the Merriam-Websters dictionary, "misogyny" means:
Definition of MISOGYNY
: a hatred of women
Origin of MISOGYNY
Greek misogynia, from misein to hate + gynē woman — more at queen
Chazal hate women?!? Are you out of your mind? Saying Chazal hate women is apikorsus.
Truthfully, it's very hard to know how to respond when you don't who is asking the question, and you therefore don't understand his motive. Truthfully, even when you ask because you genuinely want to be enlightened, rules of how the question is to be presented still apply. When the Jews didn't know, and therefore questioned Hayesh Hashem B'kirbeinu Im Ayin, the response was Vayovo Amalek, because how dare you not know where Hashem is, after all the good he does for you.(See Rashi) If someone has a father who dotes on him with the greatest care, and he asks about a particular act of his father "Why did you do such a wicked thing?" then even though he genuinely doesn't understand why the father has done this, he is still wrong and a Mechutzaf for presenting his query this way, which makes it seem that is not trusting that there is a good answer. With such a loyal father, he should know that there is a very good reason for his father's act, and he simply wants to know the reason, to broaden his understanding of the goodness of his father. So even when it is okay to ask, which is when you don't mean L'kanter, but rather to learn and become a better person, there still is an acceptable form and an unacceptable form. The word Misogyny would not be used when it is clear that the intentions are noble and correct, which should be known by anybody who believes in Chaza'l. So I suppose that before any question and answer session, there should be a clarifying of the basics. The first given is that the Torah and the Chachomim are holy and pure. This must be explained at great length and with much detail. Then at least we know what and who is the subject of the discussion. When that is made very clear, then the student with a thirst for knowledge will ask with humility, and will be a good receptacle to receive the answer.
DeleteI think that the proper attitude towards.the state of israel has become fundamental. Also, the degree to which every detail of what happens to us is governed by divine providence. Finally, our proper relationship to gedolim. Perhaps also a proper understanding of sin and how it affects our relationship with g-d.
ReplyDeleteI.would love to participate in classes/discussions in har nof about some of these topics if you see fit.
My obvious question would be the infallibility of Gedolim.
ReplyDeleteGeulah is a significant motivational factor in performing mitzvos and davening. Chazal describe the zman mashiach in wonderful hyperbolic terms. But I have doubts whether I can trust or believe in that. Every yeshiva child knows the Rambam's ani maamin so no lecture needed, but as a mature student reading nach and the history of the Jewish people through the times of the 2 bais hamikdosh it doesn't seem like it was all too grand and I doubt it will be in better in the future.
ReplyDeleteI think Ben Dov's questions are the more fundamental ones that the younger generation requires answers to. And the answers need to provide a general and consistent framework for yiddishkeit. For example, why was the world created? What is humanities purpose in creation? How is this purpose related to Torah study and mitzva observance? What is the purpose of studying Torah and fulfilling mitzvos? Is it simply a matter of being subservient? For example, if a person sat in a room all his life and learned Torah and did mitzvos, but never had any contact with the "world", would that person be fulfilling the purpose of life? Or is humanity meant to work this world, participate further in developing the world, develop medicines, technology but use the Torah as a guide, not as the ultimate purpose?
ReplyDeleteI think the central question that often goes unstated it:
ReplyDeleteWhy do I need Torah? Plenty of people lead meaningful and happy lives without Torah.
No one leads a meaningful life without Torah.
DeleteM,
Deletethe purpose of this post is not to declare doctrines but to identify questions which require clarity for someone to relate to HKBH in a meaningful way.
ben dov
Right. We say that. Ein Simcha ela batorah - nobody is really happy without Torah. There are alot of other such statements but when you look around, that doesnt seem to be the case. You see plenty of people leading good fulfilling lives. You see people who have good relationships and good jobs. You see doctors curing cancer and relief workers bringing aid to the needy. Its kinda hard to say that they are not really meaningful lives or that they are not really happy.
DeleteI would add:
ReplyDelete--The purpose and meaning of prayer
--How to develop a proper relationship with G-d
--Finding personal answers to the problem of theodicy.
There is no such thing as unanswered questions that are interfering with belief in G-d and spirituality. I challenge you to give me ONE instance of someone who came closer to G-d because he had a question that was bothering him that was subsequently answered. Connection to G-d is with emunah peshutah only. Emunah sichlis can be used to strengthen the connection, but only if there is first emunah peshutah. And if you do not understand this, you do not know the alef-bais of Judaism. And that goes for the both of you. And I do not care how many "mekoros" you throw at me. Think about what I wrote in the second sentence for a while and you will see that I am right.
ReplyDeleteI don't know what you are talking about. I have come closer to G-d because of questions being answered. Your understanding is totally divorced from reality.
DeletePlease define emunah peshuta. Does it mean insisting that you believe something that you know is illogical or impossible? Is it refusing to pay attention to inconsistencies? Does it mean that you don't think at all but simply accept whatever you are told?
How do you get emuna peshuta prior to investigating? Obviously Avraham didn't follow such a path. It clearly wasn't the path of the Jews from Egypt until they received the Torah at Sinai.
Rabbeinu Bachye (Devarim 13:7): It is possible that the Torah is alluding in this verse to two approaches to faith. The first is based on tradition and the second is based on knowledge and wisdom. A person who believes because of the tradition that he received from his forefathers has a good faith since he has a true tradition. However it is not a perfect faith since it does not involve wisdom and understanding - just acceptance. This is analogous to a blind person who is traveling in a column of blind people. Each one is rests his hand on the blind person who is in front of him. As long as the column is led by a sighted person, they will definitely travel on a good and direct path. This is comparable to those who rely totally on the tradition passed down by the ages from Moshe. We definitely will succeed in following his path which was heard at Sinai by all the people and transmitted by our ancestors. However, this type of faith is not perfect. Because if a person has faith entirely because of tradition, if he hears attacks on the tradition from mistaken and heretical people he has no certainty that he won’t be influenced. Since his faith is mechanical without understanding, it is definitely possible that he will be influenced - either by accepting their arguments or having doubts about his beliefs. This is just like a blind person who is not secure that he won’t stumble while a sighted person who relies on himself doesn’t have to be concerned about this. Thus, a person who understands his tradition is secure that he won’t be turned from his faith because his understanding can refute challenges to his beliefs. Therefore, a person should not rely totally on tradition but should learn and become knowledgeable until his faith is complete and thus have faith both from tradition and understanding. That is what is meant in Avos (2:19): Diligently study Torah so that you can know how to refute the heretic. That is why the Torah indicates here that there are two aspects off faith - understanding and tradition…
Rambam (Moreh Nevuchim 3:51): There are some who think a lot about G d and mention Him frequently but have no knowledge and merely follow imagination or accept tradition blindly. To my mind, such people are outside of the habitation and are far from it and do not in truth mention or think about G d. Because that which is merely in his imagination or uttered by his lips does not correspond to any existing being at all. He has created it in his imagination as we explained concerning attributes. This type of devotion to G d should only be done after he has a clear understanding of theological issues - to the best of his ability. Only after achieving this intellectual comprehension should one begin to increase devotion to Him and become attached to Him and to strengthen his attachment to Him which must be through the intellect.
Rav Chaim Voloshner (Ruach Chaim 1:4): … It is prohibited for a student to accept the words of his teacher if he has questions about them. Furthermore sometimes the truth is with the student and not the teacher.” Avos (1:4) says, One should sit in the dust at the feet of one’s teachers and drink with unquenchable thirst what they say. “The word for sitting - avek - can also mean struggle or warfare. That is because this is an obligatory struggle. The holy rabbis who have composed the books we study have in fact given us permission to struggle and to fight over their words and to answer the difficulties they raise. Therefore, we have the right to question what they say and not to blindly accept their words - but one must love the truth…. Since ascertaining the truth is the prime concern - we must be very careful not to be conceited and egotistical in the discussions and to imagine that we are as great as the teacher or author with whom we are disagreeing. We should be aware in our hearts that we might simply be misunderstanding their words. Therefore we must always be very humble. We must have the attitude, ‘I am not worthy to argue but this is Torah and I must know the correct answer’. Furthermore, the Mishna states that the struggle is conditional on being ‘in the dust at their feet’ which means we must be humble and submissive and figuratively sit on the ground before them in these discussions.
DeleteSeridei Aish (1:113): I frequently comment on the apparent contradiction found in Avos (6:5) concerning those factors involved in acquiring Torah i.e. analysis of the students and faith in our Sages. Furthermore, what does faith in our Sages have to do with acquiring Torah? However, the explanation is that if one doesn’t believe in the truth of the words of the sages then one readily dismisses them for the slightest reason. With an attitude of condescension, one proclaims that they didn’t know what they were talking about. Consequently, one makes no effort to investigate and try to validate what they said. However, in the end we find that in fact we are the ones who have erred. … Therefore it is characteristic of the truly wise to presume that the sages have not erred, G d forbid! In fact we, with our limited perspective and limited understanding, have erred. On the other hand to blindly believe and not struggle to comprehend with our intellect the apparent difficulties, saying simply that they knew and we need merely to mindlessly rely on them, that is also not correct. We need to wrestle mightily with the apparent contradictions and doubts as if they are people like us. With this approach, we will come to a much profounder and sharper comprehension. Thus, we see that both factors - emunas chachomim (faith in our sages) and pilpul (intellectual evaluation) - work together to the purpose of the acquisition of Torah.
DT:
DeleteWHO are our "The holy rabbis"?
Any Rabbi?
Past or present?
Does it depend on how big his flock is; how many people look up to him, the color of his beard (i.e.-age)?
Nat, please explain that to the Rambam and ask him why he wrote a book called "Guide to the Perplexed." Ask Rav Hirsch why he he wrote about 6,000 pages of material with similar intentions.
DeleteNat wrote:
Delete>I challenge you to give me ONE instance of someone who came closer to G-d because he had a question that was bothering him that was subsequently answered.
I personally know someone who converted to Judaism because he received an answer to a question that was bothering him. There is no question that resolving such questions can have a major positive impact on one's relationship with God. This has also been my personal experience in my own life and as a teacher.
The concept of emunah peshuta has been grossly abused, and, in my opinion, is often used in a manner that is actually deeply subversive of true emunah. I discussed some time ago on my blog: http://shesileizeisim.blogspot.com/2012/05/emuna-peshuta-misuse-of-faith.html
Nat -
DeleteWhat exactly is bothering you.
Yu yourself write:
" Emunah sichlis can be used to strengthen the connection, but only if there is first emunah peshutah.".
What makes you think that anybody posting here has a different intention than what you wrote? Did anybody here say they don't believe first bemunah peshutah?
I'll say it, i dont believe that you must first have (or should first have) emunah pshutah. if your whole emunah sichlos is based on the assumption that before thinking about the subject critically a certain perspective is correct then how can you term it emunah sichlos, you are doing no more than admitting you are brainwashing yourself within a certain framework
DeleteWhat does it mean to "relate" to a completely abstract Being Who does not communicate with us in any objectively real way?
ReplyDeleteHow can one practically live a happy, fulfilling Jewish life surrounded by the hypocrisy and dysfunction rampant in every community? This blog among others is great at pointing out the huge, obvious problems; but the real issue is the inability of 99% of the so-called frum world to have normal, social, human relationships with each other. This is an insurmountable problem for me, and it is a problem that exists in every community, regardless of what group it is aligned with or what label they choose to name their kind of observance.
ReplyDeleteWhose preventing you having social relationships? What on earth are you talking about?
Delete"How can one practically live a happy, fulfilling Jewish life surrounded by the hypocrisy and dysfunction rampant in every community?'"
DeleteGreat question Anonymous. I don't really have an answer. I struggle with this every day. Even Dress's obnoxious response to you is an example. I try to spend more time with goyim. They tend to interact better - even though they'll stab you in the back in 5 seconds. But you can have a conversation where you are not being contradicted and shamed every second.
if the Avos kept mitzvos and sons of yaakov kept mitzvos, did the hebrews in egypt keep them? If so, why did they need matan Torah? If not, what happened? did observance fall off as it didto immigrants to the USA some 3,400 years later?
ReplyDeleteLast time I checked, you were not Avraham. Once Hashem appeared to him and said Ani Baal Habirah, his work was done and there is no need for you to re-acquire emunah peshutah. It is our heritage. This is how our great-grandmothers were able to readily give their lives for Hashem even though some of them may have been totally illiterate as were most I am really surprised that someone with a blog called Daat Torah is a complete Am Haaretz in this matter. I give you the benefit of the doubt of being an Am Haaretz and not an apikores.
DeleteNat, who are you talking to? And why must you be so shaming all the time?
DeleteI was replying to a post which had subsequently been removed, making my post seem irrelevant. And I'm sorry, but I react viscerally when people who should know better publicly post wrong ideas with regards to the tenets of our faith. Of course Avraham had to find Hashem through logical induction. After he did so, Hashem appeared to him and once this happened, the knowledge of Hashem was automatically instilled in all Jews. Of course one can strengthen this connection through strengthening his emunah sichlis, but it is ludicrous to think that we have to start from square one just like Avraham did. BTW, regarding the person who answered me earlier with the story of the convert, this proves my point, because obviously non jews who do not have this heritage from Avraham must do the same as Avraham and start from square one.
DeleteNat,
DeleteYour post demonstrates one of the fundamental questions that needs to be asked in this post:
Are Jews different from other humans ?
According to you, yes they are. You state that a Jew has knowledge of Hashem, whereas other humans do not. So Jews are qualitatively different from other humans.
I personally strongly disagree with this - I think all humans are equivalent - we Jews just have the Mesorah and mitzvos to make us act differently and better.
But the question of if and how a Jew and another human are different goes to the core of so many belief based topics (even if it is mostly unspoken).
The answer to that question is a Mishnah in Pirkei Avos. Bnei Odom were created b'tzelem Elokim. Jews have a chaviva yeseira in that they are banim lamokom. I would hope that if you have a son, he will be different to you than others who are not your son. I hope that you understand that this point is not disputable.
DeleteNat,
DeleteFrom the way you write, I do believe that this question is a critical foundation for you.
But the question (whether Jews and other humans are equivalent outside Torah obligation) has been widely disputed amongst Chazal, Rishonim and our many Mephorshim, and your single reference to Pirkei Avos doesn't resolve the question in any way.
SameOrDifferent,
DeletePlease be more specific as to what you mean by equivalent. If possible, please bring one or two of these references so that I will understand where you are coming from. And please explain why in this context the mishna in Avos bears no relevance to our discussion.
Thank you.
From the ספר החינוך, אגרת המחבר: (Long post alert): Part 1)
ReplyDeleteHow do we know that Torah is truly G-d’s Word?
האמת הברורה במין האנושי, הוא מה שהסכימה עליו דעת רב בני אדם שבעולם. וכבר הסכימה דעת כלם, להאמין עדות אנשים, וברבות המעידים על הדבר שיעידו עליו אז יתאמת הענין יותר בעיני שומעיו, ובהיות המעידים מועטים יפל קצת ספק בדבר לפקחים. והענין הזה נתחזק כל כך אצל בני אדם עד שקבעו בנמוסיהם כל אמה ואמה להמית איש אחד על פי שנים עדים או שלשה, ואם מן השלשה הכי נכבד גם תורת משה השלימה צותה כן. וגם כן הסכימה דעת הכל מטעם זה לקבל מפי אבותיהם זקניהם עדותם במה שמספרים להם, שאירע בימיהם או בימי אבות אבותיהם. ואין ספק כי בהיות אבות המעידים רבים, ואותם שאירע בימיהם המעשה וראו אותו בעיניהם רבים, יתחזק הדבר בלב הבנים השומעים. על כן כשרצה האלקים לתת תורה לעמו ישראל נתנה להם לעיני שש מאות אלף אנשים גדולים, מלבד טף ונשים רבים, להיות כלם עדים נאמנים על הדברים. גם למען תהיה העדות יותר חזקה ונאמנה זכו כלם למעלת הנבואה, לפי שאין במה שיודע מצד הנבואה נופל ספק לעולם, וזהו שאמר השם יתברך למשה: ''בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם'' (שמות יט ט), כלומר, הם ובניהם לעולם יאמינו בך ובנבואתך, כי אז ידעו ידיעה נאמנה ''כי ידבר אלהים את האדם וחי'' (דברים ה כא), ושכל נבואתך אמת. ולולי שזכו לנבואה בכל האותות שעשה משה לעיני פרעה ולעיניהם, היה יכול בעל הדין לחלק ולומר, מי יודע אם עשה הכל בתחבולות חכמת השדים או בכח שמות המלאכים. ואף על פי שחכמי מצרים וכל חרטמיה שהיו בקיאים בחכמת השדים והכשוף יותר מכל שאר העולם, הודו בעל כרחם למשה, ואמרו לפרעה כי בכח השם עשה, כמו שכתוב אצבע אלהים היא (שמות ח טו), אף על פי כן הרוצה להתעקש יאמר ביתרון חכמתו מהם, עשה והודו לו. אבל אחרי הנבואה, לא נשאר להם שום צד פקפוק בענין, וידעו בבירור, כי כל המעשים נעשו במצות אדון העולם ומידו הגיע אליהם הכל. והם שראו בעיניהם וידעו הדבר ידיעה אמתית, שאין לבני אדם אמת חזקה יותר מזה, העידו לבניהם אשר ילדו אחרי כן, כי כל דברי התורה אשר קבלו על יד משה מ''בראשית'' עד ''לעיני כל ישראל'' אמת וברור בלי שום ספק בעולם, ובניהם העידו לבניהם גם כן, ובניהם לבניהם עדינו. נמצאת תורתנו בידינו תורת אמת מפי שש מאות אלף עדים נאמנים, שהוא חשבון הכולל כל דעות בני אדם, מלבד טף ונשים.
Why do we need Torah to figure out G-d’s will - can’t we figure out G-d’s will on our own?
ועתה אם יטעון עלינו מסית, אשר לבבו פונה מעם יי אלהינו, (דברים כט יז) ויאמר, מה לך איש יהודי וקבלתך, ומה לך לשאול אביך וזקניך חקר ודרש בדעתך הטובה והעמק סברותיך, פקח עיניך וראה מה בעולמך, תנועת הגלגל וארבעת היסודות שבאדמה, מהם תראה ותבין תעלומות חכמה, ובשכלך חקור ותלמד האחד איך יחד. נשיב אליו, כי מצד חקירתנו לא נוכל להשיג לעולם בדבר אלקים כלום, כי גם בעניני העולם השפל, לא יכלו כל חכמי הטבע לבוא עד תכליתם, כי מי יגלה בחכמת המחקר סגלת העשבים והפירות וסגלת אבנים טובות ויקרות וסבת תנועת הברזל באבן תחתיות, כי שם עמדו מתמיהים כל חכמי הטבע וכל חכמי תבונות. אף כי נאמר להבין מהם חכמות נכבדות ודעת אלקים נמצא. חלילה לנו, חלילה לבוא אחרי המלך בגבהינו ולהרים יד ולחשב מחשבות במה שלמעלה ממחשבותינו ואין צורך אלינו, כי הנה אבותינו זכרונם לברכה, המה סדרו שלחן לפנינו, הם העמיקו שאלה ובאו אל תכלית הידיעה האמתית והשיגו לדעת ''כי ידבר אלהים את האדם וחי'' (שם ה כא); ומה לנו אחרי זאת לחקר ולחטט אחר דבריהם, האמת אתם? רק לשתות בצמא את דבריהם ככתבם וכלשונם. והמשל בזה, מי שהעידו לו אלף אלפי אנשים, שלא לשתות ממימי נחל אחד, לפי שראו אותם המים ממיתים שותיו, וניסו דבר זה אלף פעמים בזמנים שונים ובאישים מחלקים בארצות, ואמר אליו חכם אחד רופא מבהק אל תאמן לכלם, כי אני מודיעך מצד החכמה, שאין אותם המים ראוים להמית, לפי שהן זכים וקלים והעפר שעוברים עליו טוב, שתה מהם שבעך. הטוב לזה להניח עדות הכל המפרסם ולעשות כדבר החכם? באמת לא טוב הדבר ואיש משכיל לא ישמע אליו, וכדבריו לא יעשה. הוא הדבר אשר הקדמנו, כי אמתת ענייני העולם, נודעת מפי רבוי בני אדם המעידים על אותה אמת יותר מהמכריחים דבריהם מצד שכלם וחקירתם, כי בהיות האדם חסר השלמות אין שכלו משיג אל תכלית הדברים, ועל כן, הדרך הנבחר לאדם לעשות ככל דברי התורה המקבלת מן העדים הנאמנים אשר נתן אדון החכמה לבני אדם, ובם נכלל כל דעת יקרה וכל חכמה מפוארה.
Why should G-d care about what people do?
ReplyDeleteואם ישאל השואל, מהו הענין שנתן השם תורה יקרה כזו לבני אדם? הלא לשם ברוך הוא. הכל ולמעלתו ולכבודו אין שיעור, ובידיעת בני אדם כח מעשיו אין תוספת לכבודו, כי לתכלית הכבוד וההוד לא יהיה תוספת וגרעון בשביל דבר?! תשובתו של זה פשוטה, שאין דעת בני אדם משיגה בדרכי יוצרו לדעת טעם מעשיו למה, כי גבהו דרכיו מדרכיהם ומחשבותיו ממחשבותיהם (ישעיהו נה ט). ואף על פי שאין טעם הדבר נגלה לנו, יש לנו להאמין, כי אב החכמות, אדון הכל, כל אשר עשה לצרך עשה ולענין מחיב. ומכל מקום אפשר לנו למצא בדבר קצת טעם ולומר, כי ידיעת בני אדם דרכי השם מחיבת למעלתו יתעלה, שאחר שעלה במחשבה לפניו לבראות עולם ראוי להיותו בתכלית השלמות, כי השלם כל מעשיו שלמות, וכן הוא האמת שהוא ברוך הוא השלימו בכל, כי לא חסר ממנו דבר שיהא אדם יכל לומר עליו למה לא עשה בעולמו כן, שיודע ממנו יתרון חכמה ובינה. כי הנה ברא בעולמו שכלים נבדלים, והם המלאכים, וכן ברא שכלים בגוף קים, והם השמים וכל צבאם, וברא בארץ בריות גופניות בלי שכל כלל, והם הבהמות והעופות ושאר המינים כיוצא בם, ועוד ברא בארץ בריות גופניות בשכל, והוא מין האדם, להודיע כי לא נמנע לפניו כל דבר, שאף על פי שהחמר והשכל הפכים גמורים, ערבם יחד בגדל חכמתו ועשה בהם את האדם. ואם כן על כל פנים יתחיב שיהיה אותו שכל המערב בחמר, והוא האדם יודע יוצרו ומכירו, כדי להשלים הכונה בבריאתו. ואם לא היתה התורה שנתן לנו, ימשך השכל אחר החמר בכל תאותיו לגמרי ו''נמשל כבהמות נדמו'' (תהלים מט כא), ובכן לא תשלם המלאכה, לפי שיהיה גוף האדם וגוף הבהמה אחד בענין, אף על פי שאינו אחד בצורה, ונמצא ביצירה חסרון. נמצא לפי דברינו, שנתינת התורה להשכיל לבות בני אדם מחיבת לתשלום היצירות.
If Torah offers so many benefits, why did G-d only give it to Jews & not to all the nations?
ואם ישאל עוד, אחר שהיא תשלום היצירות למה נתנה לעם אחד מעמי העולם ולא לכלם? גם בזה היתה תשובתו פשוטה להשיב, שאין דעת הנוצר משיגה כונת יוצרו, אבל מכל מקום גם לזה אפשר למצא בו קצת טעם לפי מנהגו של עולם. הלא ידוע, כי בכל דברי העולם השפל פסלת מרבה בו על העיקר, גם בעיקר חלק ממנו נבחר בו מן הכל. כאלו תאמר, רב קרקע שבעולם אינם עדית אלא מעוטם, וגם בעידית חלק ממנו עידי עדית, וכן הדבר גם בפרות העולם ובמיני הבהמות והעופות, ואם כן גם במין האנושי נהיה הדבר כן, לדמותו למיני העולם השפל, אחר שהוא משתף עמהם בקצתו, שהוא בעל גוף נפסד כהם, אין תימה בדבר. ועל כן, נבחר ממין האדם חלק אחד והוא ישראל, והוא ''המעט מכל העמים'' (דברים ז), וברוך השם שיודע כי הם מבחר המין האנושי ובחרם להיות נקראים עמו ונתן להם כל עקרי החכמה. ואולם גם לכל שאר מין האדם נתן דרך להבדילם מן הבהמות, והם שבע מצות שנצטוו בהם כל בני העולם בכלל, כמו שנכתב על כל אחת מהם בעזרת השם. וגם בעם ישראל בעצמו חלק מהם נבחר יותר, והוא שבט הלוי שנבחר לעבודתו תמיד. וכן הדבר גם כן בכדור הארץ, שיש בה חלק נבחר מן הכל, וידע השם כי המבחר שבה היא ארץ ישראל, והיה רצונו להושיב בה מבחר מין האדם. גם באותו מבחר הארץ הטוב שבו הוא ירושלים, ועל כן נבחרה להיות משכן התורה ומקום העבודה וממנה יתברך כל כדור הארץ, כי שם צוה יי את הברכה. (תהלים קלג ג)
If Jews are so special, why do they suffer so much?
ואם ישאל עוד אחר שאמרתי כי עקר הכל והחלק הנבחר הם עם ישראל, איך הדבר שהם סובלי הגלות והצרות מעולם? התשובה, ידוע הדבר ומפרסם בין בני העולם, כי אדון הכל ברא שני עולמות, עולם הגופות ועולם הנשמות. ועולם הגופות כאפס ותהו נחשב כנגד עולם הנשמות, שזה כצל עובר וזה קים לעד. ועל כן בהיות הנפש עקר האדם והדבר הקים שבו ונשאר לעד, והגוף כלי לנפש, משמש אליה זמן מועט ואחר כן נפסד ונאלח, הנחיל השם לעמו עולם הנשמות, שהוא עולם נצחי, ולתענוג שבו אין שעור.
It still doesn’t seem fair to say that Jews suffer in this world so as to merit the World To Come; why can’t G-d give us BOTH worlds?
ReplyDeleteואם ישאל השואל עוד, ולמה לא נתן האל לעמו אשר בחר שתי מנות, תענוג עולם הגופות ועולם הנשמות? התשובה, כי ידוע לכל בעל שכל, שאי אפשר לבעל חמר בעולם מבלי שיחטא, וממדות האל ברוך הוא הקבועות עדי עד היא מדת הדין, והיא תחיב כל בעל שכל ללכת בדרך השכל, ובנטותו להתחיב למלך, ואחר שחיבה מדת הדין, לפטור בלא כלום אי אפשר שכבר יצא חיב מבית (מדת) הדין, ועל כן מחסדי השם עלינו שם חלקנו לצרף החטא ממנו בעולם הזה הנפסד, להיות נפשותינו נקיות וקימות בעולם הנשמות, שיפה שם שעה אחת מכל חיי העולם הזה.
ואולם יש להאמין שיגיע זמן שנזכה לשתי המנות והם ימות המשיח. והטעם אז בימים ההם? לפי שלא נהיה צריכים לצרוף הגופים כלל, כי יבטל ממנו יצר הרע, כדכתיב והסירותי את לב האבן וגו' (יחזקאל לו כו). ואם גם בעת ההיא מעט סיג חטא ישאר יפל החיוב על ראש השעיר, כאשר בתחלה. וזהו שכתוב בתורה ''אם בחקותי תלכו'' (ויקרא כו ב) אנחיל אתכם טוב העולם הזה. כלומר, אם תהיו שלמים ולא תהיו צריכים לצרוף הגוף תזכו אף לטובת העולם הזה. וזהו שכתב באברהם אבינו עליו השלום שברכו השם בכל (בראשית כד א), אף בטובת העולם הזה, שלא נצטרך בעת ההיא לצרוף הגוף כלל. ואחרי זאת אין לתמה בצערן של ישראל בגליות יותר מכל האמות, כי הכל לטובתם ולכבודם.
ואתה השואל תן עיניך ולבך על זה, כי דבר גדול הוא, לא יבינו אותו כל רשעים, ''והמשכילים יבינו'' (דניאל יב י), כי הרבה מן היהודים עניים ברב הצרות הגדולות, אשר תכפום בגליות, והם לא ידעו ולא הבינו את טוב עולם הנשמות, כמעט נטיו רגליהם ברב הדאגות, ולבם לא נכון עמם ברב רעיונות. השם בחסדיו יעביר מלבנו מחשבות און, וישפיע עלינו שכל טוב ודעות נכונות להשלים חפצו, אמן כן יעשה.
If the World To Come is so important, why isn’t it explicitly mentioned in the Torah itself?
ואם ישאל עוד אחר שאמרת שעקר הכל הוא עולם הנשמות וסוף שכר המצות בו, למה לא יזכירנו בתורה ויאמר בעשותכם מצותי אנחילכם העולם הבא? התשובה, מפני שענין העולם הבא ידוע ונגלה לכל בעל שכל וברור כשמש, אין כל אמה ולשון שלא יסכימו, כי יש לנפשות השארות אחר כלות הגופים, ואין חולק גם כן, לפי טובתה של נפש וחכמתה וכשר פעליה תעגוגה יתר, כי מחצב הנפש השכלית ממוצא השכל, וכל המתקרב יותר אל טבעו מקום שחצב ממנו תענוגו יותר, אלה הדברים אין צריכין חזוק בראיות ועדים, הן הן עדיהן וראיותיהן, משכל ראשון הן. ועל כן לא תאריך התורה לעולם במה שהוא ידוע מן הסברא האנושית, וזהו אמרם זכרונם לברכה בכל מקום: סברא הוא, כלומר ואין צריך קרא במה שהסברא נותנת. ועל כן הבטיחתנו התורה [שכר] בקיום המצות בעולם הזה, כלומר, שלא נהיה טרודים במזונות ובמלחמות האויבים, ונוכל להשתדל בעבודות האל ונשיג רצונו. ואין צריך להאריך עוד ולומר, וכשתשיגו רצונו תזכו לתענוג העולם הבא, כי ידוע הדבר מאליו, שכל נברא אשר ישיג רצון בוראו יתעלה יתקרב אליו ויתענג בזיוו. ועוד טעם אחר, שאילו הבטיחה התורה בגמול העולם הבא ולא בזה (העולם הזה) לא תהיה ההבטחה נראית בחיים, ויהיה אולי לב קטני אמנה נוקף בדברים (עי' רש''י בראשית ז ז).
What are the basic beliefs of our religion?
התורה הזאת שאמרנו שנתן השם לעמו על יד משה נביאו, מעקריה לדעת, כי השם האלקים אשר בשמים ממעל שנתן זאת התורה לישראל, הוא המצוי הראשון, שאין התחלה ותכלית למציאותו ברוך הוא, ושהוא המציא וברא ברצונו ובכלתו יש מאין כל הנברא, ושיעמד קים כל מה שברא הזמן שירצה הוא ולא יותר אפילו רגע, ושאין נמנע לפניו לעשות כל דבר. ולהאמין כי הוא אחד בלי שום שתוף בעולם, ולהאמין כי בקים האדם מה שכתוב בה תזכה נפשו לתענוג גדול לעולמים, ולהאמין כי האל משגיח במעשה בני אדם ויודע כל פרטי מעשיהם, ומשלם לכל אחד לפי פעלתו.
ומעקרי התורה גם כן להאמין, כי פרוש התורה האמתי הוא הפרוש המקבל בידינו מחכמי ישראל הקדושים הקדמונים וכל שיפרש בה דבר הפך כונתם הוא טעות ודבר בטל לגמרי, לפי שחכמינו קבלו פרוש התורה ממשה רבנו עליו השלום שקבלו מאת השם ברוך הוא כשעמד בהר ארבעים יום, ואף על פי שבזמן מעט מזה היה אפשר ללמוד בכח המלמד, רצה השם לרמז ללומדים שילמדו במתון.
Which interpretations of Torah are also included in our conception of “Torah”, and why?
ReplyDeleteוהפרוש האמתי שאמרנו, הוא הפרוש הכתוב בתלמוד הבבלי והירושלמי שחברו חכמינו הקדמונים שקבלוהו דור אחר דור ממשה רבנו עליו השלום; וה''בבלי'' הוא יותר ארך ומבאר, ועליו אנו סומכים יותר, והוא עשוי לששה סדרים, ויש בו ששים מסכתות, לפי חלוק הענינים, סימנם ''ששים המה מלכות'' (שיר השירים ו ח), וחמש מאות ושנים ועשרים פרקים. וכן יתבאר פרוש התורה האמתי מספרים אחרים שחברו קצת מחכמינו הקדמונים, ונקראים ספרא וספרי ותוספתא ומכלתא. כל אלה ספרים שכל ישראל מאמינים בהם וסומכים על דבריהם במה שיהיה שם בלי מחלקת, ובמה שיש בו מחלקת, כבר פרשו הם גם כן ההכרע שנקח מהם, הכל מבאר יפה בלי שום ספק וערבוב למבינים. וכל מי שלבו נוקפו בענינים אלה איננו בכלל עם הקדש, לפי שמפשט כתובי התורה בלתי פרושיהם וקבלתם האמתית לא נסכים אל האמת לעולם, כי יש כמה כתובים בתורה נראים כסותרים זה את זה, ויודע פרושם יבין ויראה ''כי ישרים דרכי השם'' (הושע יד י). הרי שכתוב בתורה ''ומושב בני ישראל שלושים שנה וארבע מאות שנה (שמות יב מ), ומצינו בקהת בן לוי שהיה מיורדי מצרים, ואם אתה מונה כל שני חייו ושני חיי עמרם בנו ושמנים שנה של משה, שהיה בן שמנים בעמדו לפני פרעה לדבר אליו להוציא את בני ישראל ממצרים, לא יעלו כלם כי אם שלש מאות וחמשים שנה, אלא שבא הפרוש על זה, דמשעה שנאמר לאברהם ידוע תדע'' כי גר יהיה זרעך (בראשית טו יג) מתחיל חשבון הארבע מאות ושלשים שנה, ופרוש הפסוק כן, ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות, כלומר שהתחילו לגלות ארבע מאות ושלשים שנה. דמשעה שנאמר לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וגו' התחיל עליו הצער ומשם התחלת החשבון.
He then goes on to explain that there are 613 mitzvohs in the Torah – and he sets out to explain not only WHAT they are, but also WHY G-d gave them & how they benefit us. He says that his goal is primarily for the sake of THE YOUTH. As he mentions:
הלא בסדר תרי''ג מצות על דרך הסדרים, אולי יתעוררו יותר בהן מתוך כך הנערים, ישימו לב בהם בשבתות ובחגים, וישובו מהשתגע ברחוב הערים, לאור באור החיים, איש אל רעהו הילדים רכים, ישאלו מצות שבת זו כמה, ומלאה הארץ דעת ומזמה.
And as he mentions elsewhere – his goal is to EXPLAIN REASONS for Mitzvohs, so that the youth understand the BENEFITS of Torah observance & become accustomed to their fulfillment:
קיז. שלא להקריב שאר או דבש. שכבר הודעתי בפתיחת דברי שכונתי באלו הטעמים שאני כותב להרגיל הנערים ולהטעים להם בתחלת בואם לשמוע דברי ספר, כי יש לדברי תורה טעמים ותועלות, ויקבלום על דרך ההרגל שלהם וכפי חלשת שכלם, ואל יהיו להם המצות בתחלה כדברי הספר החתום, פן יבעטו בהם מתוך כך בנערותם ויניחום לעולם וילכו (להבל) בהבל. על כן אכתב בהם כל אשר יעלה בתחלת המחשבה, ואל יתפש עלי תופש בשום דבר אחרי ידע הכונה.
3 ways of asking the same question
ReplyDelete1- Chazal had misinformation when it came to science and medicine (according Rambam and other Rishonim) what else were they mistaken about? Does it matter since we follow SH"A and piskei halacha not Talmud?
2- When there have been recent tragedies Rabbis have postulated the cause. (The holocaust was caused by Zionists or not enough Zionists) The diametric positions can not both be correct (so no eliu v'eilu) How do we know when to have emunat Chachamim and when do we say humans make mistakes even if they know a lot of Torah.
3) Are the words of our teachers immortal? Do the words of the GR"A about Hassidim still apply? Were they correct back then? If not, what other mistakes in judgement do we have to live with versus our ability to decide for our selves the way we want to live our lives based on contemporary wisdom?
The Sefer HaChinuch I posted קשרךןקר seems to explain what is & what is not included in “Torah” – it seems he includes Shas Bavli (and to a lesser extent, Yerushalmi), ספרא וספרי ותוספתא ומכלתא , and Seforim that ALL of Israel believe in and rely on, either when there is no disagreement in a specific matter or when the disagreement is already settled. He writes:
ReplyDeleteוהפרוש האמתי שאמרנו, הוא הפרוש הכתוב בתלמוד הבבלי והירושלמי ... וה''בבלי'' ... (ו)עליו אנו סומכים יותר... וכן יתבאר פרוש התורה האמתי מספרים אחרים שחברו קצת מחכמינו הקדמונים, ונקראים ספרא וספרי ותוספתא ומכלתא. כל אלה ספרים שכל ישראל מאמינים בהם וסומכים על דבריהם במה שיהיה שם בלי מחלקת, ובמה שיש בו מחלקת, כבר פרשו הם גם כן ההכרע שנקח מהם, הכל מבאר יפה בלי שום ספק וערבוב למבינים.
He then goes on to say that one who is uncomfortable following Chazal in the aforementioned cases is not בכלל עם קדוש.
וכל מי שלבו נוקפו בענינים אלה איננו בכלל עם הקדש, לפי שמפשט כתובי התורה בלתי פרושיהם וקבלתם האמתית לא נסכים אל האמת לעולם, כי יש כמה כתובים בתורה נראים כסותרים זה את זה, ויודע פרושם יבין ויראה ''כי ישרים דרכי השם'' (הושע יד י).
There is of course room for disagreement in understanding his guidelines: Which Seforim does all of Kllal Yisroel accept? Which arguments are “settled? And others can, of course, disagree with the Sefer Hachinuch – but I’m not aware of such a disagreement (which doesn’t say much)..
Many of those who have left Torah and gone on to ridicule it were motivated in part by the Chareidi concept of Daas Torah. How does one explain the clear and obvious lack of judgment of those Gedolim who claim that their Daas Torah makes them experts in all areas?
ReplyDeleteOne tragic example is that the overwhelming majority of Gedolim told their followers to stay in Europe before the Churbon, so that their followers who had Emunah Peshuta in their Daas Torah were more likely to die.
A more recent example is when we saw a universally acknowledged Gadol HaDor push through the appointment of a Chief Rabbi that lead to an inevitable and massive Chillul Hashem. Those who were worried about the allegations that were already made about the candidate before he was even appointed were attacked for doubting the superior Daas Torah of the Gadol HaDor.
There are many frum communities whose leaders stood by and vouched for the innocence of men who were convicted of heinous crimes. While we may not consider those leaders to be true Gedolim, their followers do, and so they see Gedolim led by Daas Torah and Ruach HaChodesh making massive errors in judgment.
Considering the title of your blog, you should pay particular attention to this problem.
Daas Yachid:
DeleteYou're unfortunately right about the OTD.
I think it's sad, because the societal examples you mention are very different structurally than Halachic / Hashkafic issues where Daas Torah Does rule.
Daas Torah rules 1) Halacha that's thoroughly investigated, 2) Communal matters that out of necessity need leadership.
To those universally accepted as having Ruach Hakodesh, there are differences of opinion how far DT goes.
Europe before the WWII - There was no obligation to ask, no obligation to listen. Why did the Gedolim make a mistake? It's a Gemare in Gittin 56:
משיב חכמים אחור ודעתם יסכל
Are the Gdolim debased because of their mistake? No more than רבי יוחנן בן זכאי was in the סוגיא.
Notice, that the Gemara is transparent about the fact that he made a mistake, because Torah is truth. The problem is with our culture that believes that the truth needs to be covered up so that people listen to Gedolim.
Appointing Chief Rabbi - Could be the Godol was choosing the lesser of two evils. Could be he didn't know. We listen because in communal matters we must have leadership EVEN if sometimes mistaken.
See the Chinuch 496 (not every Rishon agrees with this שיטה), but I think this is the dominant view today in Chareidi world). He basically says that we need leadership & we should listen EVEN if they're occasionally wrong. Note, however, that talks about listening to people that really really delve in the depths of Torah:
ובכל דור ודור גם כן שנשמע אל החכמים הנמצאים שקבלו דבריהם, ושתו מים מספריהם, ויגעו כמה יגיעות בימים ובלילות להבין עמק מליהם ופליאות דעותיהם, ועם ההסכמה הזאת נכון אל דרך האמת בידיעת התורה וזולת זה, אם נתפתה אחר מחשבותינו ועניות דעתנו לא נצלח לכל. ועל דרך האמת והשבח הגדול בזאת המצוה אמרו זכרונם לברכה (ספרי כאן) לא תסור ממנו ימין ושמאל אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל לא תסור ממצותם, כלומר, שאפילו יהיו הם טועים בדבר אחד מן הדברים אין ראוי לנו לחלק עליהם, אבל נעשה כטעותם, וטוב לסבל טעות אחת ויהיו הכל מסורים תחת דעתם הטוב [ה] תמיד, ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו, שבזה יהיה חרבן הדת, וחלוק לב העם, והפסד האמה לגמרי.
He's obviously talking about matters effecting the whole community.
It's a fallacy to think that Gedolim have Ruach Hakodesh about everything. See Moed Koton 16a, and rashi that even Moshe Rabbeinu didn't have Ruach Hakodesh where Hashem ddn't want him to have it.:
העיני האנשים ההם תנקר. אי לאו דשליח דא''ל למשה משה לא הוה ידע
There's no consensus today over WHO these Gedolim are - hence the מחלוקת.
And there's a feeling in many quarters that some "Gedolim" aren't actually so "Gadol", but rather of the type mentioned in שבת קלט. that cause much damage to Kllal Yisroel.
You're right about followers that erroneously think that it's "Daas Torah and Ruach HaChodesh making massive errors in judgment". I agree that it's a Very, very serious problem.
Even worseת I think, is that the flocks - including we ourselves - were trained ONLY in "Gedolim worship" & never learned how to effectively work through issues requiring THINKING - neither in עניני יראת שמים nor in עניני דעלמא.
ה' ירחם!!
Hiding Behind A Wall wrote:
Delete"Are the Gdolim debased because of their mistake? No more than רבי יוחנן בן זכאי was in the סוגיא."
I basically agree. (The approach that Hiding Behind A Wall is taking appears to be the same as I took in my post on the topic of gedolim and daas Torah, http://shesileizeisim.blogspot.com/2012/06/on-gedolim-and-daas-torah.html.)
I would only add one additional comment on the general issue of leadership decisions, that apply to all leaders, including gedolim.
The fact that bad things happened in the consequence of a communal leadership decision does NOT mean that it was the wrong decision. This is true for two very basic reasons:
1. A leader has to make the best decision he can based on the information he has available. Even the best leader can make a "bad" decision if he has bad information. The critical issue is the decision making process. There will always be critics, of any decision, and in the event that a particular decision goes bad, it may well appear, after the fact, that those critics were wiser than than the leader who made the decision. This is not a logical conclusion.
2. In my opinion, this is the more important reason. There are bad consequences to every decision. The issue is always in weighing those consequences, and such weighing is - always - a value judgement. The most basic underlying premise of Daas Torah is that the Gedolim are the best equipped to make such a judgement according to Torah values (which should be self-evident).
Thus, in the extreme case of the Holocaust, where (some of) the gedolim told people not to leave Europe, we have to assess whether, according to a Torah value judgement, they were actually wrong, even in hindsight. What would actually have happened if they had told every one to leave? First of all, how many would have been able to leave? Who would have been left behind? What would have been the spiritual consequences of such a move? Is it possible that such a move would have antagonized the home countries, and ended up leading to even more deaths? Would those thousands of refugees been allowed into any other countries? Would the deaths of hundred of thousands of Jewish refugees at sea be a major part of our modern Holocaust narrative today?
It is quite possible that it could have made things worse. One thing, however, is certain. If the gedolim had said that everyone should escape from Europe, there would have been any number of bad consequences from that decision, and the critics of Daas Torah would then have pointed to those consequences as evidence for the failure of the gedolim to provide proper leadership.
DeleteLazerA:
Well reasoned arguments.
I would like to hear comments on Rabbi Miller"s "Authenticating the Torah"
ReplyDeletehttp://rabbi-avigdor-miller.blogspot.com/2012/05/moment-with-rabbi-avigdor-miller-zl-136.html
Rabbi Miller is 100% correct. He puts it quite eloquently and his point is strong.
Delete(This is my first post here.)
ReplyDeleteMy 2 cents:
Judaism is a community that spans nations and generations. It's not really a faith. We Jews, for the most part, aren't in the business of proving the existence of G-d. Only proving the value of our timeless traditions. So when an individual has tough theological questions (and I think we all do), the right answers are simply those which will keep him and his descendants part of Klall Yisroel. I think that studying in depth how the great Torah sages of the past dealt with the big questions is, in itself, a great way to strengthen commitment, because..well because it's hard (you have to know how to read Hebrew and Aramaic, and how to understand talmudic reasoning), and because you might need to go to a Beis Medrash to access all the relevant material and learn with a chavrusa (we'll see how the internet changes things).
If you visit X-tian blogs that discuss theological questions, you'll find that they take a totally different approach. Since faith is everything, and the only thing, its much more important to answer "correctly", so as to resolve doubts.
@ Lazer A- I think your revisionist ideas about the "Gedilim) who discouraged fleeing Europe as being the correct situation is woefully wrong. It is totally illogical that they actually saved lives by their tragic inaction. Many hundreds of thousands could have been saved. Their intransigence to the Zionist was wrong. Insisting they were correct because they were talmidei chachamim is ludicrous. Yes they were giants in Torah, but they were wrong in this regard. Only the Pope has the doctrine of infallibility, alas the rest of us are human.
ReplyDeletetLazer is 100% correct. There was nowhere for the thousands of European Jews to go. Palestine was closed by the British. America was closed by Roosevelt. The few who could slip out slipped out, but there was nowhere for the many to go. All doors were closaed. Even Hitler asked other countries to take in the Jews during the Munich Conference before he massacred them, and they all refused.
DeleteAdditionally, as Lazer said, if the Jews had gone to America they would have been lost spiritually. Better to lose ones life physically and get Olam HaBoah then to lose ones life spiritually and be lost forever.
@Dan Eisenberg
DeleteYou appear to be reading things into my comment that simply aren't there. At no point did I even mention anything resembling "infallibility". On the contrary, one of my basic points was precisely that gedolim can indeed make errors. So let's just set that straw man aside, shall we?
With regard to the historical question, the first thing that needs to clarified is exactly what are we talking about. There were Zionist leaders calling for mass immigration of Jews to Palestine since the turn of the century, long before the Nazi threat arose. This was for their own ideological purposes, and had very little to do with actual safety. (Thus, they were not calling for them to go to the United States, which was far safer than Palestine. Indeed, if it hadn't been for the defeat of Rommel at El Alamein, the Germans would have been in Jerusalem and Tel Aviv by early 1943.)
Once the Nazi threat arose, there was obviously a good reason for Jews to try to get out of Europe. However, emigration was far from easy, and was simply not an option for the overwhelming majority of European Jews, who were ultimately dependent on the goodwill of the countries in which they resided. How would the non-Jewish populations have reacted to such a call coming from all of the leading rabbis?
It is important to bear in mind that the Nazis relied very heavily on the help of local anti-Semites in carrying out the Holocaust. Unfortunately, they found all too many such willing accomplices. If things had gone differently, they might well have found even more.
What would have actually happened if the number of Jews attempting to go to Palestine had actually doubled or tripled? Would that have inspired the British to open the doors to Palestine, or, far more likely in my opinion, would have caused them to take far more aggressive tactics, such as torpedoing refugee ships?
What would conditions have been like in the Cyprus detention camps, which were famously overcrowded and unsanitary, if the number of inmates had been two or three times larger?
Ultimately, of course, we have no way of knowing what would have happened if things had gone differently. However, even knowing what did happen, it is far from obvious to me that a push for mass emigration by the gedolim would have had any good effect, and it could well have made things worse. Certainly, knowing what they did at the time, making such a call would have been grossly irresponsible. The reason the Zionists did so was simply because their primary interest was in increasing the size of the Jewish settlement in Palestine. The fate of the vast majority of Jews who would be left behind in Europe was of little consequence to them.
It is very easy, from the safety of distance and time, to cast aspersions on the judgements made by leaders who were faced with extremely difficult decisions effecting the lives of thousands of people (including themselves and their families). After all, if you're wrong, the only bad thing that happens is that you have besmirched the memory of innocent people.
In reality, it is very difficult to second-hand such decisions, because our perception of the past is inevitably colored by our knowledge of later events (and other factors, such as ideology, which certainly plays a big role in this discussion). We also tend to have an unrealistically optimistic understanding of how easy it would be to alter historical events, as if what actually happened is automatically the worst case scenario, and any alternative would inevitably have been better. In reality, it is just as likely that any significant change could have made things far worse.