Bereishis (50:16-21): 16. And they sent a messenger to Joseph, saying, Your father did command before he died, saying,17. So shall you say to Joseph, Forgive, I beg you now, the trespass of your brothers, and their sin; for they did to you evil; and now, we beg you, forgive the trespass of the servants of the God of your father. And Joseph wept when they spoke to him.18. And his brothers also went and fell down before his face; and they said, Behold, we are your servants. 19. And Joseph said to them, Fear not; for am I in the place of God? 20. But as for you, you thought evil against me; but God meant it to good, to bring to pass, as it is this day, to save much people alive. 21. Now therefore do not fear; I will nourish you, and your little ones. And he comforted them, and spoke kindly to them
What he was saying instead was referring to an old dispute he had with his brothers after he reported his dreams which indicated that he was destined to rule them. Yosef was saying that what had happened including his being sent to Egypt was part of a Divine plan for the Jewish people for which he served as the agent. This was not normal hashgacha protis of an individual but rather hashgacha protis of the representative of the Jewish people. He was thus telling them that this was clear proof that the dreams were valid and proof that he was the leader of the Jewish people and thus it was G‑d’s will that he rule over them.
One obvious explanation is that everything is from G‑d (i.e., hashkofa protis – Berachos 33b, Kesubos 30a) and everything is for the good (i.e., Berachos 60b – “R. Huna said in the name of Rab citing R. Meir, and so it was taught in the name of R. Akiba: A man should always accustom himself to say,Whatever the All-Merciful does is for good”), and that Yosef was either reminding his brothers of these elementary hashkofa principle or they didn’t know it and thus he was teaching it for the first time.
But that can’t be because that was not their father Yaakov’s view of hashgacha protis. Berachos (4a) asks why despite G‑d’s promises to Yaakov, he was described in Bereishis 32:8 as being very afraid of Esav. It answers because he was afraid that he had sinned and thus not deserving of G‑d’s promises. Thus Yaakov felt that hashgacha protis providing protection only applied if he were without sin. This is in fact the view of the Rambam (Shemona Perachim Chapter 7) that Yaakov himself was lacking in Bitachon. Similarly Rambam (Morech Nevuchim 3:18) notes that only if there is absolutely complete cleaving to G‑d is a tzadik protected by G-d. The Ramban (Emuna and Bitachon Chapter 1) said that Yaakov didn’t want to rely on bitachon but only wanted what he deserved according to din. In fact the Netziv notes (Bereshis 37:13) that a man can be hurt by the free will of another – even though he doesn’t deserve the suffering. He cites the Zohar in support of this idea.
In sum, Yaakov did not hold that everything is from G-d - because man can use his free will to cause harm not desired by G‑d and that only a perfect tzadik can count on G-d protection. Therefore this could not be the message that Yosef was conveying to his brothers.
If the Rambam can say that that Yaakov himself was lacking in Bitachon (in the matter of Esav), can we also infer that he was also lacking the Bitachon - or perhaps Rivka was) when they decided to take Esav's blessing by deceptive means? If they had 100% Bitachon, why would there be a need to a) disrespect Yitzhak, and b) commit some possible theft agasint Esav, which was of no material benefit to them anyway?
ReplyDeleteWho says this vort? It sounds good. Alternatively, perhaps even if events also happen because of man's free choice, as punishments, and through the course of nature, this too is how Hashem has decided to run His world and emanates from him.
ReplyDeletethe vort is mine. glad to hear you like it. Your alterantive is a view in the Rishonim. I don't see how it fits in with Yosef however
DeleteRamban (Braishis 18:19) also held that hashgacha pratis is only guaranteed for tzadikim, but working through all the apparent conflicts between that position and things Ramban wrote in many other places (as I did in this essay) could provide another approach: while complete and constant hashgacha is indeed only guaranteed for tzadikim, all of us are directly guided at key times in our lives (עת פקודתם). That moment in our national history clearly qualified as key.
ReplyDeleteAs an aside, we could always take Brachos 60b ("Whatever the All-Merciful does is for good") at face value: of course what G-d does is good...but who says that what just happened is G-d's doing?
Doniel,
ReplyDeleteWith this argument, you have destroyed bitachon. If it's only for people who are perfect and no one else has any evil intentions against them, there is almost no one that would pass this test.
I'm sure if you ran this by Rav Sternbuch he would strongly disagree.
What do you do with the statement in the 13 basic principles that Hashem does all the maasim down to the most minute level?
Yaakov's fear of sin in relation to Esav was in relation to a direct havtacha to him which he felt could be affected by sin. General bitachon which applies to every Jew, is not affected by sin. The Vilna Gaon says that even a robber on the verge of stealing can benefit from trust in Hashem that he will succeed.
I looked at the Heemak Dovor and he doesn't say what you said. Where is the Netziv's statement?
One minor point, it's hashgocha protis not hashkofa.
Yosef was telling them that they don't owe anything to him anymore. He is not holding anything against them.
As a matter of fact, he never made a statement of forgiveness and there are many negative events which resulted from the effects of the sin of the sale. This was good in order to relieve them of earthly punishment.
>What do you do with the statement in the 13 basic principles that Hashem does all the maasim down to the most minute level?
DeleteThere is no such statement in the Rambam's 13 principles (look them up in his commentary to the mishnayos of the final perek of Sanhedrin). Rambam's 1st principle is that G-d Created everything and that nothing could exist without His will. His 10th principle is that G-d is aware of all human actions and his 11th his that G-d rewards and punishes appropriately.
Anything you've seen in that poem someone wrote and stuck into siddurim after Shacharis has no connection to the Rambam.
>>What do you do with the statement in the 13 basic principles that Hashem does all the maasim down to the most minute level?
Delete>There is no such statement in the Rambam's 13 principles
You are correct about this. I thought that is was directly from the Rambam. However, the Brisker Rov held of it and has a number of droshos about it.
Additionally, it is logical that it is true. Since there is no true existence outside of Hakadosh Boruch Hu, he is constantly recreating or maintaining the existence of everthing in creation. Nothing can be independent of Hashem and he directly implements all the facets of all items in existence including Human affairs.
you are simply ignoring the view of the Rishonim and many Achronim. So what might seem logical to you was clearly rejected by them.
DeletePlease cite a couple of references from the major rishonim and acharonim.
DeleteAre you stating that this is the majority view of the Rishonim?
yes - this has been discussed at length in posts on this blog
DeleteI have an extensive citation in my Daas Torah on the subject - would suggest you buy it if are interested in the topic
type hashgocha protis in the search window for this blog.
http://daattorah.blogspot.co.il/2011/11/satmar-rav-says-six-day-war-victory-was.html
http://daattorah.blogspot.co.il/2009/09/hashgocha-protis-reconcilation-with.html
http://daattorah.blogspot.co.il/2009/09/g-d-reason-for-abuse-and-rape.html
also see the sources cited in the comments section to the following
Deletehttp://daattorah.blogspot.co.il/2011/11/rav-s-r-hirsch-his-contemporary.html
>Since there is no true existence outside of Hakadosh Boruch Hu,
DeleteIf that were so, then (as the Nefesh Hachaim stated) the practical mitzvos of the Torah itself completely break down. If you are claiming that the entire physical world is somehow incorporated in G-d then, besides falling into a form of Spinozian pantheism, your "theology" would also require that G-d has a body - all bodies, in fact.
And if you - like Chabad teachers - claim that the physical world is all an illusion, then, if there really is no such thing as bodies (it's "all G-d"), why *not* believe that G-d has a body? Why bother putting on tefilin if the tefilin - not to mention arms - don't really exist?
What you propose is a theology that just doesn't fit with Judaism.
With this argument, you have destroyed bitachon. If it's only for people who are perfect and no one else has any evil intentions against them, there is almost no one that would pass this test.
ReplyDeleteI'm sure if you ran this by Rav Sternbuch he would strongly disagree.
================
Bitachon is not for everybody - the Ramban in his Emuna and Bitachon clearly states that everyone who has bitachon has emuna but the converse is not true. Bitachon is like a credit card where you expect to get something you don't deserve but will have to account for later. Yaakov apparently only wanted that which he deserved by midas hadin. Rav Sternbuch doesn't disagree with Rishonim. He might prefer other views. I will be giving him a copy of this in the near future and we will see.
What do you do with the statement in the 13 basic principles that Hashem does all the maasim down to the most minute level?
Delete=================
you have a major problem in that the view of the Rishonim is that HP on everything is only for a complete tzadik - that is clearly stated by the Rambam. so you are accusing the Rambam of inconsistency chav v'shalom!
The answer to your question is that you have misquoted the 10 of the 13 principles of the Rambam.
רמב"ם פירוש המשניות - מסכת סנהדרין פרק י משנה א
היסוד העשירי:
כי הוא הש"י יודע מעשיהם של בני אדם ואינו מעלים עינו מהם, לא כדעת מי שאמר עזב ה' את הארץ אלא כמו שנאמר (ירמיה לב) גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם וגו', וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וגו' (בראשית ו) ונאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה (שם יח) זהו מורה על היסוד העשירי הזה:
It states G-d knows all that happens and says nothing about causing events to happen.
According to the Lubavitcher Rebbe the idea that HP applies to everything was an idea that was introducted by the Baal Shem Tov as recorded in Keser Shem Tov. If you read through the Michtav M'Eliyahu - perhaps the most popular work of non- chassidic hashkofa - there is no mention of hp applying to everything. It is a chassidic idea which has been adopted by many - but it is clearly not the view of the Rishonim. Rabbi Tougher - a Lubavitch expert on hashkofa -told me that even with in Chabad both views of hp existed until about 150 years ago when only the view that everything is hp is acceptable.
There is much written on this topic - I cite many sources in my sefer Daas Torah.
I looked at the Heemak Dovor and he doesn't say what you said. Where is the Netziv's statement?
Deleteהעמק דבר על בראשית פרק לז פסוק יג
(יג) ויאמר ישראל. לא כתיב יעקב להגיד כי ברעיון נשגב הגיע לידי כך לשלוח את בנו למקום סכנה וכאשר יבואר:
הלוא אחיך. תיבת הלוא מיותר ללמד שסיבת השילוח הוא משום ששמע שרועים בשכם. ששם מקום סכנה רבוצה ממעשה שכם ע"כ פחד ורגז לבבו לדעת מהם וכ"כ רשב"ם:
ואמר לכה ואשלחך אליהם. תיבת לכה אינו מדויק לך מיבעי. וכבר נמצא עוד בתורה לכה ואשלחך אל פרעה. ודרשו ברבה ויקרא פ"א ובירו' סוכה פ"ד ה"ז אם אין אתה הולך לא ילך אחר. וע' ס' במדבר י' כ"ט. וכזה יש לנו לפרש כאן דיעקב אבינו אם רצה לדעת שלום בניו וכי לא היה לו עבד לשלוח אלא ירא מפני הסכנה גם על העבד. אבל על יוסף היה בטוח על צדקתו שלא יפגע בו אדם רע (ולהסביר יותר יש להקדים הא דאיתא בזוהר הק' בפ' זו דראובן אמר להשליך את יוסף בבור מלא נחשים ועקרבים ולא ירא שיהרגוהו שהיה בטוח על זכותו. והא שהי' ירא מן האחים היינו משום דבחירה שבאדם הוא למעלה מהשגחה העליונה. ויש לי ראי' מפורשת לזה מדכתיב בדניאל ו' בשעה שהשליכו כורש בגוב אריות ותתמא מלכא בעזקתי' כדי דלא תשני צבו בדניאל פי' הי' בטוח שלא יגעו בו אריות שאינם בעלי בחירה. אבל ירא דלא תשני רצון בדניאל. ואמנם חלילה לומר שאין ביד ההשגחה העליונה לשמור גם מבחירת האדם. אלא כך יש לנו למור דלזה בעינן זכות יותר. והיינו שיהא טוב גם בין אדם לחבירו ויהי' צדיק וטוב לו בשביל שהוא צדיק גמור כמש"כ לעיל ריש פ' נח בהר"ד. [ועפ"ז הטעם נשמר יעקב מבחירה הרעה של לבן. וכמש"כ פ' ויצא ל"א כ"א]. והנה יעקב ידע בכל בניו שהמה צדיקים אבל ירא שהמה אינם בעלי גמ"ח כ"כ בזה שהוציא יוסף דבה רעה. ובזה שראה ששונאים את יוסף מקנאה. וכ"ז חסרון במדת גמ"ח הוא. ע"כ ירא שלא יפגעו בהם רעת בני האדם. משא"כ יוסף שהי' באמת בעל גמ"ח להפליא כמבואר להלן מדת יוסף וגם ראה יעקב זאת שהוא אוהב את אחיו. אע"ג שהמה שונאים אותו ע"כ חשב שמשפט שאין לו לירא עליו. כך הי' עלה על דעתו הגדולה של ישראל וע' להלן ל"ג:):
One minor point, it's hashgocha protis not hashkofa.
DeleteI corrected it - thanks for pointing it out
Please point out to me where the Ramban says that there is a cost for bitachon.
DeleteBitachon is the concrete application of Emuna and is also the understanding that Hakodosh Boruch hu is a maitiv. The fact that certain people don't achieve bitachon is the same as saying some people don't achieve emuna rachmona litzlon. The promise of bitachon and the reality of the constant hatava of Hakodosh Boruch hu is a fact. It is the job of all Jews to work to increase their level of bitachon.
Why did the Chovos Halevovos write a section on bitachon if it's only for a select few?
Additionally, the Ramban says meforosh that even a Rosho should be boteach baHashem
האמונה והבטחון לרמב"ן פרק א
עוד אמר בטח בה' ועשה טוב, כלומר אעפ"י שאין בידך מעשים ותדע בעצמך שאתה רשע, עם כל זה בטח בה' כי הוא בעל רחמים וירחם עליך, כמו שנאמר ורחמיו על כל מעשיו, ר"ל צדיקים ורשעים
Apparently, it is for everyone and if anyone can damage you without constraint for his free will how could one be boteach?
You are ignoring what the Rambam says regarding that while everyone with bitachon has emuna but the converse is not true. Yaakov did not have bitachon - though he had emuna. that is because he feared that he would sin and thus not deserve what was promised. The Ramban notes that those who have bitachon are not afraid that they will sin. thus Yaakov did not have bitachon. The Rambam in Shemona Perakim also said that he lacked bitachon.
DeleteAs I stated Bitachon is like using a credit card. You get something before you deserved it. The following are the words of the Ramban.
Ramban (Emuna and Bitachon chapter 1): Even though a person is lacking the merit of good deeds and is well aware that he is wicked - nevertheless he should have bitachon. That is because G d is merciful both to the righteous and the wicked… Therefore the verse says Trust in G d meaning both the righteous or wicked. Afterwards it says do good meaning that even though G d is merciful, gracious and patient but eventually He collects. Therefore even if He forgives once, twice or three times - He will eventually require payment for what He has done. Consequently when you see that He has been merciful and has fulfilled your requests - you will then have to do good to deserve that which He did for you.
Why did the Chovos Halevovos write a section on bitachon if it's only for a select few?
DeleteThe Chovos Halevovos had a different understanding of bitachon than the Ramban.
Rav Yaakov Kaminetsky (Emes L’Yaakov (Bechukosai): The typical understanding of the Ramban is that in truth it is prohibited for a person to utilize doctors and medical treatment but should rely totally on G d to cure him… In contrast the typical understanding of the Chovas HaLevavos (4:4) is that man needs to act as if he is helping G d provide him with his sustenance. Thus it is understood that the Ramban takes a more stringent position that eschews personal effort while the Chovas HaLevavos requires a person to exert himself and not rely on his spiritual merit. However a closer look at the Chovas HaLevavos reveals that he is in fact more stringent in the matter of personal effort. His actual position (4:3) is that the sole reason for the effort is to be involved in building society [which G d requires to keep him busy and away from sin]. Thus the effort is a mitzva like any other mitzva of the Torah and does not cause him to reach the goal but is only a perquisite for G d to give him what one wants. That is why the Chovas HaLevavos says that one should not change jobs even if he sees he is not being successful in a particular line of work. [It is only a formality and thus the lack of success is not because of the job but because G d doesn’t want to give him what he wants]. The view of the Ramban is just the opposite. If a person is not completely perfect than in fact he exists totally in the framework of nature. As such he of necessity must work in order to achieve his goals. Work and effort therefore is real and not just a formality. [Consequently according to the Ramban it could make a difference as to how he is doing his job or what job he is doing] This can readily be seen in Ramban’s comments concerning medicine. He says that if a person takes a natural approach and utilizes a doctor he will consequently actually need the doctor to be cured. This can also be seen from the gemora (Berachos 60a) that if a person prays after the 40th day of conception that the baby be a boy it is considered to be a meaningless effort - even though the gemora indicates that the matriarchs did in fact succeed in changing the gender of their unborn children miraculously through pray. They had the ability since according to their way of existence miracles were a natural thing for them and they had a different set of rules. [Thus according to the Ramban there are two totally different modes of functioning and one cannot combine them].
Apparently, it is for everyone and if anyone can damage you without constraint for his free will how could one be boteach?
DeleteOne who has bitachon doesn't worry about that possiblity. Please reread the Ramban again
As to the Rambam's view of Yaakov's lack of bitachon,
ReplyDeleteביאור פחדם של יעקב ושמואל
לדברי הרמב"ם פחד זה הינו חסרון ונחשב למחיצה בין הקב"ה לבין הנביא החסד אברהם מקשה ממשמעות הגמרא שאין ביראה זו חסרון בבטחון ואין היא מראה על רכות הלב דחז"ל ברכות ד אומרים אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם אם לאו שמא יגרום החטא כדר' יעקב בר אידי דריב"א רמי כתיב והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך בראשית כח טח וכתיב ויירא יעקב מאד שם לב ח אמר שמא יגרום החטא כדתניא וכו' מפרש רש"י ויירא יעקב שמא אחר ההבטחה חטאתי וכדתניא שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת ע"כ משמע שהדאגה היתה מוצדקת ואין מקום לטענה על יעקב
והקשה עוד דהגמרא בסוגיא דבדיקת חמץ פסחים ח מקשה והאמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינך ניזוקים? היכא דשכיח היזיקא שאני שנאמר שמואל א' טז ב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו' ע"כ משמע שבמקום סכנה כך היא ההנהגה הראויה ואין חסרון ביראתו של שמואל כך גם מדייק בפסוק עצמו ממה שהקב"ה השיב לו עגלת בקר תקח בידך ולא אמר לו אני אמית ואחיה דברים לב לט כמו שמצינו שהשיב הקב"ה לטענת משה כי כבד פה וכבד לשון אנכי ויאמר ה' אליו מי שם פה לאדם וגו' שמות ד י יא הרי שפחד זה היה בדין ואין מקום לראות בו חסרון
כך גם מצינו בספר חובות הלבבות שער הבטחון פ"ד בענין מה שאסור לאדם להכניס את עצמו לסכנת מות וכותב ועל כן אתה מוצא שמואל עליו השלום אמר איך אלך ושמע שאול והרגני ולא נחשב לו לחסרון בטחונו על האלקים אך היתה התשובה מאלקים לו שמורה כי זריזותו בזה משובחת ואמר לו עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבוח לה' באתי ושאר הענין ע"כ
continued
הג"ר אלחנן וסרמן צ"ל בביאורי אגדות מודפס בסוף קובץ הערות למסכת יבמות סימן ה מביא את קושית החסד אברהם ומפרש את הרמב"ם באופן אחר וכך הוא כותב ונראה דקושית הגמרא אינה ענין לקושית הרמב"ם דבגמרא פריך דמאחר שהבטיחו הקב"ה ליעקב בפרט שישמרהו למה ירא מעשו וכי לא האמין ח"ו בדבר ה' ועל זה תירצו שהיה ירא שמא יגרום החטא והיינו שהיה סבור שהבטחת הקב"ה היתה על תנאי שלא יגרום החטא והרמב"ם הקשה קושיא אחרת דנהי נמי שההבטחה נתבטלה על ידי החטא מכל מקום לא גרע מאילו לא הבטיחו כלל והיה לו לבטוח בחסד השי"ת ממידת הבטחון
ReplyDeleteוממשיך שם הג"ר אלחנן וז"ל הגר"א משלי יד כו יש שני חלקי בטחון אחד שהקב"ה מבטיח לתת לו הון רב ועושר זה נקרא בטחון וחלק השני שהקב"ה אינו מבטיחו אלא שהאדם בעצמו שם בטחונו בה' וזה נקרא חסיון וזה שנאמר תהלים קיח ט טוב לחסות בה' פירוש שמעצמו ישים וישליך יהבו על ה' אף שלא הבטיח לו ה' וכו' ע"כ מהגר"א וכן בשמואל הקשו בגמרא למה ירא והא שלוחי מצוה אינן ניזוקין כמו שהבטיחה התורה ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות וגו' שמות לד כד ותירצו היכא דשכיח היזיקא שאני דבמקום דשכיח היזיקא ליכא הבטחת התורה והרמב"ם הקשה דמכל מקום היה לו לשמואל לבטוח בחסד ה' ואפילו רשע הבוטח בה' חסד יסובבנהו ילקוט תהלים רמז תשיט דאם לא כן לא משכחת לה כלל למידת הבטחון דאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ועל כרחך מידת הבטחון מביאה לכך שאין לו לדאוג שמא יגרום החטא ועל כך הביא הרמב"ם דיעקב ושמואל עשו שלא כהוגן נגד מידת הבטחון עיין שם עוד מה שכותב לולי דברי הרמב"ם ע"כ אפשר להביא ציור לבטחון בדרגה הגבוהה מרבי חנינא שלא חשש מהכשפים
ומצינו עוד בגר"א משלי כה סו שכותב יש שני מיני תפילות האחת שמבקש שהקב"ה יעשה למען רחמיו וחסדיו כי אם היה בשבילנו היינו מתייראים שמא יגרום החטא אבל כאשר הוא "למען חסדיך" אין אנו מתייראים כלל כי חסדיך המה קיימים תמיד וזהו כמו שאמרו בזוהר "והאמין בה"' ולא היה מתיירא אפילו שמא יגרום החטא והיינו משום "ויחשבה לו צדקה" בראשית טו ו כלומר כל מה שנותן לו ה' הוא צדקה ואינו בשבילו כלל וכו' והשניה שמבקש מהקב"ה שיעשה בשביל מצוותיו וחסדיו אשר עשה כמו שנאמר קטונתי מכל החסדים וגו' בראשית לב יא ולכן "ויירא יעקב מאד" שמא יגרום החטא ע"כ
בחז"ל נראה כדברי הרמב"ם שהיה חסרון כלשהו בפחדו של יעקב אבינו דמצינו בחז"ל בר"ר עה ג תביעה עליו וכך כתוב שם רב הונא פתח משלי כו יז "מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו" שמואל בר נחמן אמר משל לארכי לסטים שהיה ישן בפרשת דרכים עבר חד ושרי מעיר ליה וכו' כך אמר לו הקב"ה לדרכו היה מהלך ואתה משלח אצלו ואומר לו כה אמר עבדך יעקב ע"כ
גם ברמב"ן ספר האמתה והבטחון פרק ב מבואר שבדרגה של בטחון אין מקום לדאגה "שמא יגרום החטא" הוא מבאר את החילוק בין אמונה ובטחון וכותב הירא שמא יגרום החטא אין זה חסרון באמונה אחר שהוא מאמין שיכולת בידו אבל מאשר הוא יודע שאין לפניו משוא פנים לפיכך ירא שמא יגרום החטא שלא ינצל מצרתו כמו יעקב אבינו עליו השלום שהבטיחו ה' ואמר הנה אנכי עמך בראשית כח סו והיה ירא שמא יגרום החטא וכן מצינו בדוד שהיה מאמין לראות בטוב ה' כמו שכתוב לולא האמנתי לראות בטוב ה' וגו' תהלים כז יג והיה ירא שמא יגרום החטא וכו' נמצא כי המאמין יתכן שיירא שמא יגרום החטא אבל הבוטח אינו ירא שמא יגרום החטא כמו שאמר דוד משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' תהלים קיב ז וכו' ע"כ
מצד שני מצינו בחז"ל שאין חסרון ביראה ו אדרבה היא מידת החסידים וכך כתוב בתנחומא פר' חוקת פרק כה "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו" במדבר כא לד זה שאמר הכתוב אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפל ברעה משלי כח יד כך היא מידת החסידים אף על פי שהקב"ה מבטיחן אינן פורקין יראה וכן ביעקב כתיב ויירא יעקב מאד בראשית לב ח למה נתיירא אמר שמא נתקלקלתי אצל לבן ואף משה תפס את היראה בדרך אביו ולמה נתיירא אמר שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון או נתקלקלו בעבירה וכו' ע"כ מבואר בדבריהם שפחדו של יעקב היא הדרך הראויה
דרך זו מצינו גם ברלב"ג מלכים א' יא תועלת השלשים ותשע וכך הוא כותב הוא להודיע שראוי לאדם לעשות בחכמה מעשיו כפי מה שאפשר ולא יקצר בזה מפני היותו שלוח מהשם יתברך ויבקש תמיד בדברים הסיבות הנאותות כאשר היה אפשר זה ולזה תמצא שפחד שמואל ואמר איך אלך ושמע שאול והרגני שמואל א' טז ב וכו' ע"כ הרי לדבריו הנהגת שמואל היתה הנהגה ראויה
continued
ReplyDeleteהסבא מקלס זצ"ל (חכמה ומוסר ח"ב מאמר רכב) מבאר שדרך התורה היא להתפעל מיסורים ומיתה ולדאוג מהם הסיבה היא כדי שכך נתעורר לתשובה כפי שמבואר בחז"ל ברכות ה אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו והקב"ה קבע הנהגה של מידה כנגד מידה כדי שאם ייסרהו הקב"ה הוא יתבונן וימצא את טסתו וכך ממשיך שם וזהו הענין בעצמו של המדרש על ויירא יעקב וגו' הנה הבטיחו השי"ת בראשית כח טח "והנה אנכי עמך" וזה ודאי דרך נסיי עם כל זה לא הניח עצמו יעקב אע"ה להנהגה הנסיית כי אמר "שמא יגרום החטא" ולא כפשוטו שמא יגרום החטא שלא יקיים לו ה' ההבטחה רק שמא יגרום זה הענין את החטא פירוש דאג שלא יחטא בשביל זאת יען כי אין לו שוב מקום מזכרת היינו היסורים הבאים על האדם לעוררו כי הרי נבטח מהשי"ת על כן לא נהג עצמו על דרך הנסיי רק חלק העם לשתי מחנות והכין עצמו לדורון ולמלחמה בדרך הטבעי ואז כבר לא היה הנהגתו בטוחה מן השמים שלא יארע לו שום תקלה ולכן כשבאו האנשים אצלו ואמרו לו מתנהג עמך כעשו וכו' היה אצלו זאת מזכרת גדולה להיות לבו נשבר לתשועת השי"ת כי כל מה שיירא מעשו הרשע לא היה ממנו רק שבזה יבין שהקב"ה אינו מרוצה ממעשיו וכו' ע"כ הרי לפנינו מהלך להבין את הנהגת יעקב אבינו במה שפחד מעשו הרשע
From shemone perakim with payrush Rav Yosef Jacobs hacohen.
I believe this represents the standard view of the Litvishe yeshivos