שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תעב
עוד אמרו בספרי החכמה כי בהיות האדם מתכוון אל רבו ונותן אליו לבו תתקשר נפשו בנפשו ויחול עליו מהשפע אשר עליו ויהיה לו נפש יתירה וזה נקרא אצלם סוד העיבור בחיי שניהם וזה הוא שנאמר והיו עיניך רואות את מוריך וזהו והתיצבו שם עמך ואצלתי מן הרוח וכו' וכן התהלל רבינו הקדוש שאם היה רואה את פני רב היה מגיע למדרגה עליונה וכ"ש אם הרב מתכוין גם הוא וקרא זה אל זה להשפיע וזה לקבל ומש"ה אמר ר' יוסי לא מן הכל אדם זוכה ללמוד תורה ומכאן התירו שילך אדם למקום אחד ללמוד תורה אע"פ שאביו אומר לו שלא ילך ועובר מצות אביו שלא מן הכל אדם זוכה ללמוד תורה וזה הטעם בעצמו בתפלה כי בהביט האדם אל אוהביו או לקרוביו או לרבו או למי שדעתו נוחה תתעורר נפשו אל הכוונה השלימה ונתוסף עליו רוח ממרום וזה דבר שהשכל מורה עליו וההפך הפך. וא"ת הא אמרינן דאינו דומה קלוס המלך והדרתו במתקלס באנשים מרובים לקלוס שהוא מתקלס באנשים מעטים והכי אמרינן לענין מגלה והלל וברכות ולענין תפלה וקרא כתיב ברוב עם הדרת מלך וכתיב נמי הן אל כביר לא ימאס ובשלמא יחיד ההולך להתפלל בב"ה אחרת הרי נתוסף על אותו הקהל ואיכא הכי ברוב עם אבל צבור המתחלק אע"פ שהם רשאים הואיל ואיכא עדה בכל אחד מהם מ"מ לא יפה עושין דברוב עם הדרת מלך וכדכתיבנא. הא לא קשיא דכיון שהם לבות חלוקים אין קלוסן עולה יפה ולפיכך נהגו בכל גלילות ישראל שכל בני עיר ולשון אחד עושין להם קהל בפני עצמו ולא יתערבו עם אנשי עיר ולשון אחר ולא היה אחד מהרבנים שמיחה בידם כי בחלוק המקומות והלשונות יתחלקו הלבבות ואין קלוסן עולה יפה ובהיותם כולם בני עיר אחת ולשון אחד יהיה השלום מתוך ביניהם לפי שכל אחד מכיר מקומו וערכו. ולא תקשה נמי מהא דאמרינן כל הקובע מקום לתפלתו כו' דבכל מקום שהוא מתפלל לשם קובע מקומו בין שיהיה פירוש המקום בבית הכנסת עצמו או שיהיה פירוש בית הכנסת להתפלל בו הרי דאותו מקום קבוע הוא כדכתיבנא לאפוקי שלא יתפלל היום בב"ה זה ולמחר בב"ה אחר. הא למדת שיכול היחיד ללכת להתפלל במקום שלבו חפץ אפילו היה אביו רגיל להתפלל באותו מקום דאדרבה ממקום שבאת בזמן שהיה אביו ז"ל שם היתה דעתו רחבה ונפשו חפצה אבל אחר שמת ונתחדש איבה ללכת למקום אחר עדיף טפי. אבל אם הסכימו הקהל מפני תקנת ענייהם שלא יצא שום אחד מהם להתפלל משם הכל כפי הסכמתם דרשאין בני העיר להסיע על קיצותם הואיל וכל קהל וקהל מחוייבים לפרנס העניים (שלא /שלהם/ דמי לי בני העיר מכל בני הקהל הואיל ומחולקים לכל דבריהם +נראה הכוונה: דבני העיר רשאין להסיע על קיצותם היינו כל זמן שהן קהילה אחת אבל אם נפרדו קצתן ונעשה מהם קהילה אחרת לכל דבר אין אלו /לאלו/ על אלו כלום דמה לי שני עירות או שני /שתי/ קהילות בעיר אחת+). ועדיין יתבאר אם הסכמה זו צריך חבר עיר או לא. וכבר נשאל מלפני אחד מגדולי הדור ז"ל על מקום שנתיישב שם ארבעה קהלות וקהל אחד מהם עשו הסכמה שלא יצא אחד מהם להתפלל חוץ מפני תקנת ענייהם לפי שהיו מחולקות בכל עניניהם בצדקות ובמסים וארנוניות ויצאו מקצתן להתפלל בקהל אחר גם מאותם שלא עשו הסכמה יצאו להתפלל באותו הקהל עצמו ושאלו האם טובי העיר אותם הקהלות שלא עשו הסכמה כשרים לדון בין שתי הקהלות או לא לפי שהם נוגעין בדבר והשיב כיון שלא עשו הסכמה אינם נוגעין בדבר למדת ממנה שבלא הסכמה רשאין לצאת להתפלל. ואותם שהסכימו אינם רשאין לעבור על הסכמתן דאי לת"ה גם שני הקהלות נוגעין בדבר הם כיון שיכולין לכופן להתפלל עמהם ולא מצא הרב המשיב טעם לומר שהם נוגעין בדבר אלא מטעמא דכתיבנא דברוב עם הדרת מלך וניחא להו שיהיו רבים בב"ה שלהם דבהכי ניחא להו טפי. וכל זה בזמן שכולם לב אחד הוא שקילוסן עולה יפה. אבל אם חלק לבם יותר טוב הוא שיתפללו כל כת לעצמה ולא שייך הכא לא חזקתו ולא חזקת אבותיו כדכתיבנא. ולא תטעה בדברי לומר שאני סובר שהחלוקה טובה ח"ו דקרא כתיב חבור עצבים אפרים הנח לו חלק לבם עתה יאשמו וגו' אלא צריך להשתדל שיהיו לב אחד לאביהם שבשמים ואם אי אפשר אלא שתמיד הם מתקוטטין והם במחלוקת דחה הרע במיעוטו:
Please read what he says about tefilah. it is explicit. At any rate, it is NOT my pesak. I was told that 10 years ago and this was the citation. And, as I said, even an ashkenazic rov (a sage of 85) told me today that one may look at a picture to be misorer etc.
ReplyDeleteThaknk you for putting out the whole text (the part that discusses the issue). See what he says about prayer. Please read carefully.
ReplyDeleteI repeat a sefardic Rov gave me this citation 10 years ago and the practcice was affirmed by an ashkenazic Rov (a sage of 85) who was famialiar with it. I am not a liar. The custom exists. You might argue nuances. But, you are not the poskim who quoted it. This shows i was correct. It is "ahavas hanitzochon".
Let me give some personal info. I am not a Lubavitcher although from chasidic stock. I do not like what Lubaitvh is doing. But, I refuse to join in hurting other Jews. Even they have (you surely will concede)non heretics among them. as Abraham said "would you destroy a city if we have 10 ztadikim?" Take it easy. This is not an anarchy.
If you read the context of the teshuva, he is talking about davening in a shul with your rebbe and people that you like. He says that it is beneficial to be in a place where you see such people because such an environment engenders superior kavana.
ReplyDeleteI think it is obvious that he is not endorsing gazing at any individual while you are actually saying the words of the tefillos. He is certainly not talking about looking at a picture!
As for the practice, in of itself, it may have some support from Reishis Chochma, Shaar Hakedusha 8:17. However, even there it is difficult to argue that he is talking about an image.
I'd be interested in hearing from sefardim whether or not this is actually a mainstream practice among them. I suspect it is actually a relatively recent development.
Finally, Levi, if you know someone who is involved in a movement that is antithetical to Judaism, what is the more caring response?
(1) Getting involved and trying to extricate him.
(2) Staying out of it because you don't want to hurt his feelings.
Those of us who believe that the current problems in Chabad are serious are morally obligated to speak up.
If you disagree, and you believe that the meshichist movement is not a serious problem, then you are justified in not getting involved.
Obviously, however, I disagree.
I believe nothing we say will make any difference. The more you attack the more they will dig in. I saw R. Heineman suggest that we ignore them. They want an argument. I am not sure how long it can continue without it. I am told that many of the new generation are leaving.
ReplyDeleteYour questions on pictures are fair. But, as I said, the practice is not new. I suspect the Lubavitcher are copying the sefardim.
Let me ask you the following question. If you ask a posek for a decison and he gives you his reason (which he does not have to) and you have questions do you then not follow him?
My point is that after all the questions you have a pesak. If you know better than rely on youself. The same here. We have a practice and some sources provided.
Let me note here that no one stares at the picture. It is meant to give inspiration.
I think we are all on the same side. But, it is not in our hands.