Beis din can't violate right to counsel

Law.com

A Brooklyn judge has thrown out a rabbinical court's arbitration award, finding that the court's refusal to allow the claimant to select his own counsel violated New York law, notwithstanding the fact that the claimant participated in the proceeding without objection.

The decision constitutes the first time a New York court has addressed in a written opinion the issue of whether an arbitration panel can require that attorneys appearing before them must receive their approval.

It is also a rare reversal of an arbitration award, in which even mistakes of fact and misapplications of the law are insufficient grounds for reversal.

Here, Brooklyn Supreme Court Justice Martin Schneier ruled that the rabbinical tribunal's disqualification without explanation of plaintiff Joseph Kahan's attorney, coupled with the panel's insistence on designating Kahan's counsel, violated the CPLR's arbitration procedural requirements. [...]

http://www.nycourts.gov/reporter/3dseries/2009/2009_29465.htm

The shame of marrying first cousins

NYTimes

WHEN Kimberly Spring-Winters told her mother she was in love, she didn't expect a positive response — and she didn't get one.

"It's wrong, it's taboo, nobody does that," she recalled her mother saying.

But shortly after the conversation, Ms. Spring-Winters, 29, decided to marry the man she loved: her first cousin.

Shane Winters, 37, whom she now playfully refers to as her "cusband," proposed to her at a surprise birthday party in front of family and friends, and the two are now trying to have a baby. They are not concerned about genetic defects, Ms. Spring-Winters said, and their fertility doctor told them he saw no problem with having children.

The limits of rebuke

Would anyone like to explain what this gemora is saying? Is it saying that there is a limit to the mitzva of rebuke and that is when it causes the chastizer a certain amount of suffering. When that happens he is exempt from having to give further rebuke. Alternatively rebuke has no exemption. As long as it is possible to correct the person he is required to do it. But this gemora is saying that there is no mitzva of rebuke when the person isn't listening. The indication of this state is the point of dispute. Also problematic is the issue of his wife being beaten. The Maharsha says he doesn't understand it.


Erachin(16b): How far shall reproof be administered? Rav said until the person being rebuked beats him. Shmuel said until he is cursed. R’ Yochanon said until he is rebuked.This is a disagreement amongst Tanaim. R’ Eliezer said until he is beaten, R’ Yehoshua said until he is cursed and Ben Azai said until he is rebuked…. How much abuse should a person suffer before he changes his lodging? Rav said until he is beaten. Shmuel said until they throw his bundles over his shoulder. In the case where he himself is beaten, everyone agrees he should leave. Also in the case where they threw his bundles over his shoulder there is no dispute. The dispute is only when his wife is beaten. One view is that this is not a reason to move since he is not personally suffering. The other says he should move because there will inevitably be a quarrel. Why is there hesitation to move when he is suffering? Because when a person moves his reputation suffers and so does that of his former landlord.

However there is a contrary view which says that rebuke must be given no matter what the response is

Tanchuma(Tazria #9): G‑d told the angel Gavriel to go and mark with ink a letter tav on the foreheads of the tzadikim in order that the angels of destruction would not be able to kill them. Gavriel was also told to mark with blood a letter tav on the foreheads of the wicked so the angels of destruction will have the ability to kill them. However the prosecuting angel came to G‑d and asked how were the righteous different than the wicked that they should be saved? G‑d replied that the difference was that the tzadikim were perfectly righteous while the wicked were perfectly wicked. The prosecuting angels said that the tzadikim had the ability to give the wicked rebuke but they did not. G‑d replied He knew that even if the tzadikim had rebuked it would not have been accepted by the wicked. The prosecuting angel answered that while it was clear to G‑d that the protest would not be accepted but it was not obvious to the tzadikim. Therefore the tzadikim should have rebuked the wicked and suffered insults in order to sanctify G‑d Name and to endure beatings as we see from the prophets such as Yermiyahu and Yeshaya.

Kiruv for descendants of Anusim - permitted?

This issue has been discussed many times on this blog. I will simply renew my request for a single teshuva from a recognized gadol that explicity permits kiruv of the decendants of anusim.

West Coast wrote:

There is an orthodox shul in San Jose, CA, led by a YU musmach Rabbi Simcha Aaron Green.

The shul advertises they are open to Bnei Anusim. Is it permitted to do outreach to this group even though they require giyur?

The Jewish Press.
Friday, August 1, 2008. Page 47.
West Coast Happenings.
Jeanne Litvin, West Coast Editor.

Shul News: Recently Rabbi Simcha Green, formerly of Young Israel of Santa Barbara, became the spiritual leader of Congregation Ahavat Torah in San Jose, California, which became a Sephardic shul two years ago. Congregants come from Morocco, Syria, Iran, Romania and other communities – including Israel. This shul is an outreach center for Anusim (Conversos), previously referred to by Ashkenazim as Marranos. They are interested in hearing from people who include themselves in this category. On August 12- 18, they are hosting a Sephardic Heristage Week. Events are planned for both kids and adults. They include a Shabbos dinner for college students and singles, a Sephardic Food Cookoff, a talk on Jewish pirates during the Revolutionary War, and a symposium on the history of Conversos (to be held at San Jose State University)."

Justice:Harvard Prof Sandel #7

Chillul HaShem:Failure to punish that which is viewed as sinful by non-Jews/ Rosh

Rosh(17:8): [Translation Prof. Aaron Schreiber] Question: Let it be known to our teacher, may he be well, that here in Cordova a very serious incident took place. The ears of all those who hear of it become “singed.” A certain debased person was detained on charges by Gentiles. He settled with them by paying money. Some of his acquaintances later went to console him. He went out [to welcome them] and stood at the.’ Entrance of his yard. They calmed him in this matter, one of them saying, “Blessed is he who frees the imprisoned.” Nevertheless, he, turning upward, [to heaven], blasphemed and reviled his King and God . . .. About ten of the community notables, men of action, with  this honorable [man] Rabbi Judah, and local sages, with the city elders [decided] to do away with him. Learning of this, relatives of the guilty person went with bribes, it seems, to the great royal dignitary, Don Juan Manuel whom we received in our area as the procurator for his majesty, the king . . ..  This lord agreed that the guilty one should remain in his prison until the Responsum of my teacher will arrive instructing [us] what to do . . .. Response: May the delightful pious and charming notables accept [the blessing of] abundant peace! Your asking me concerning capital cases is rather strange. In all of the lands that I have heard of they do not try capital cases except in this land of Spain. When I came  here I was very astonished. How were they able to try capital cases without the Sanhedrin? They replied that it is by royal authority. The assembly [of judges] also judges in order to save [lives], since greater amounts of blood would have been spilled if they were tried by the gentiles. I permitted them to continue with their practice. However, I never agreed with them on any loss of life. Nevertheless, I see that all of you are of the opinion to remove this evil from your midst. He certainly did desecrate the name of heaven in public and it was already heard by the Gentiles, who view with seriousness anyone who speaks against their  religion and beliefs. The desecration would be increased if no act of vengeance would be taken against him. We do find that in order to sanctify the name of God they raised their hands against princes on behalf of proselytes [see 2 Sam. 21: 8-9] and let their [the princes’] corpses hang overnight. [We also find] that in order to check lawlessness they stoned to death a person who had ridden a horse on the Sabbath [see Talmud, Yebamot 90b]. It is also proper that God’s name should be sanctified by the loss of this wicked person, and so as you see fit. If I were present at your contemplations, my opinion would be to cut off the major portion of his tongue necessary for speech thereby silencing his lips. In  his way they would mete out [punishment] to him according to his deed. This is a well known vengeance which is witnessed daily. You, however, do according to what seems proper in your eyes. I do realize that your intentions are that God’s name should be sanctified.

Chillul HaShem:Failure to punish that which is viewed as sinful by non-Jews/ Rosh

שו"ת הרא"ש כלל יז סימן ח

יודע למורנו שיחיה, שאירע בכאן בקרטבא מאורע קשה עד מאוד, אשר כל שומעו תצלינה אזניו. והוא, שנבל אחד מהנבלים נחבש על תביעה שתבעוהו כותים, ונתפשר עמהם בממון משלו, והלכו קצת מיודעיו לנחמו, ויצא נצב פתח חצרו ודברו על לבו בענין זה, ואמר אחד מהם: ברוך מתיר אסורים; ובכל זה חרף וגדף וקלל במלכו ובאלהיו, ופנה למעלה. והדיינין וחשובי הקהל, כששמעו זה, נתקבצו והסכימו לעשות בו דין. ושגרו לתפסו ולא נמצא, ונשתדלו לקבל העדות שלא בפניו, כיון שברח, ולא מצאו אלא עד אחד, והאחרים נשמטו וכבשו עדותן. ועתה עמנו בעיר הנכבד והנעלה ר"י =רבי יהודה= שצ"ו בר' יצחק בן ואקר, וקנא לשם קנאה, ונשתדל בענין עד שבא לידו מכוער זה ותפסו בכח המלכות וחבשו בבית האסורים. וכמו כן גברה ידו על שאר העדים הנשמטין, והכריחם והשביעם וקבל עדותן כראוי, בענין גדוף זה. ואע"פ שהיה הגדוף בלשון ערב, כיון שנבל זה אינו יודע ספר ולא לשון קדש, הסכימה דעת נכבד זה עם הדיינין וחשובי הקהל שיחשב גידוף זה לנבזה זה, כיון ששם העצם בלשון ערב גדוף כמו שם העצם בלשון קדש ליודעיו, וכדי לעשות גדר בדבר, ולא יפרצו הרשעים קלי עולם להטיח דברים כלפי מעלה. והאיש הזה קשה ורע מעללים מעודו, ולא נמצא בעיר מי שילמד עליו זכות, ויש לו פרשים אלמים החזיקו ידו. והסכימו כמו עשרה מחשובי הקהל אנשי המעשה עם הנכבד ר' יהודה זה, ועם הלמדנים שיש בכאן ועם זקני העיר, לענשו. וכשהיו הנזכרין במעמד הסכמה זו, הלכו קרובי הרשע ושחדו בממון, לפי הנראה, ותבעו מן הטפסר הגדול דון גואן מנואל, שקבלנו במקומנו זה לאפטרופוס של המלך ירום הודו, להחמיץ דינו, ושגר אחר /אחד/ מפרשיו אלינו, שלא נגמר דינו עד אשר נשאל את פיו. והנכבד רבי יהודה זה, השתדל בענין בכל יכלתו, ופייס מן הטפסר שלא יעביר עלינו הדרך להוציא דיננו לפני כותים, והסכימה דעת השר הזה שישאר הרשע בתפיסתו עד אשר תבא תשובת מורי שיחי*ה, כדת מה לעשות. ועתה ברוך יי, אנו מחלין פני מורנו שיקנא לשם קנאה גדולה, וימהר שלוחנו זה קודם שיהפך לבב השר הזה, ונשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו, ושלח לנו בביאור ובהוכחות דינו מאי והיאך. וכמו כן בחסדו יחזיק טובה ויחזק ידי הנכבד ר"י =רבי יהודה=, ועל מה שהשתדל בענין זה, ועל מה שישתדל לעשות, והש"י יהיה בעזרך מורי, ויאריך ימיו בטובה ונחת. וזו העתקת העדיות, שנתקבלו בלשון ערב בפני בית דין של שלשה, מקבלי עדותו בפני בית דין אחרים, ביום ראשון י"ו יום לחדש אדר, משנת אלף ושלש מאות ונ"ח למנין גוים שקורין אל צפר. העיד בפנינו, אנו חתומי מטה, רבי אברהם ברבי יצחק בן נתן הידוע באלשמש, שבכלל ה' ימים ראשונים מחדש ניומבר שמנינו בו למעלה, הלך זה העד עם רבי אברהם בן אלזוימי, לרבי יעקב ברבי יוסף ספאי*ה, לחצר אברהם ספאי*ה ברבי יעקב. ויצא להם אברהם סאפיא זה לפתח החצר, ונתנו לו שלום, ונשאו ונתנו ביניהם בענין חבישת אברהם ספאיה זה. ואמר לו זה העד: ברוך מתיר אסורים; ועל זה אמר אברהם ספאיה: זה מבורך בשמו; וזו הברכה אמרה על דרך מה שאמרו רז"ל ברכת השם. והמלה שאמרה אברהם סאפיא בזה הגידוף, היתה שאמר: יברך אללה, בלשון ערב, את פלוני; וזה הפלוני הוא השם שאין ראוי לזכרו בזה הענין. ועל זה אמר לו זה העד: ברוך דיין האמת, מה אתה אומר? ואמר אברהם סאפיה: אלולי שהתפללתי לו אני, לא היה נארע לי זה. ובזה היום הנזכר, העיד רבי אברהם ברבי יצחק נ"ע בן אלזוי*מי, אל רבי יעקב ברבי יוסף סאפיה, נוסח זו העדות הנזכר למעלה, שהעיד ר' אברהם בן נתן; אלא שהם לא נתאמת אצלם שאברהם סאפיה זה זכר בעת הגדוף בשמו.

תשובה: ישאו רוב שלומים, הנעימים והתמימים הנחמדים והנכבדים. הפלאתם לשאלני בדיני נפשות; כי בכל הארצות ששמעתי עליהם, אין דנין דיני נפשות, לולי פה בארץ ספרד. ותמהתי מאד בבאי הלום, איך היו דנין דיני נפשות בלא סנהדרין, ואמרו לי כי הורמנא דמלכא הוא. וגם העדה שופטים להציל, כי כמה דמים היו נשפכים יותר אם היו נדונים ע"י הערבים, והנחתיה להם כמנהגם, אבל מעולם לא הסכמתי עמהם על איבוד נפש. אמנם, אני רואה שדעת כלכם מסכמת לבער זה הרע מקרבכם. ובודאי חלל השם בפרהסיא, וכבר נשמע הדבר בין הישמעאלים, והם מחמירים מאד במדבר נגד דתם ואמונתם. וניתוסף החילול אם לא יעשו בו כדין בשביל מיגדר מילתא, וגם כן ראוי הוא שיתקדש השם בענש הרשע הזה. /בדפוס וניציאה שס"ז במקום הקטע: אם לא יעשו בו כדין וכו' עד סוף המשפט, כתוב: אם לא יעשו בו נקמה. ומצינו דמי שיתקדש שם שמים שלחו יד בבני מלכים בשביל גרים גרורים והלינו נבלתם על העץ וגם בשביל מיגדר מילתא הקלו למי שרכב על סוס בשבת וגם כן ראוי הוא שיתקדש השם באיבוד הרשע הזה. ועשו בו כטוב בעיניכם ואם הייתי בהסכמתכם דעתי היתה נוטה שיוציאו לשונו מפיו ויחתכו רוב המדבר שבלשונו ותאלמנה שפתותיו ובדבר הזה ימודו לו כפעלו וזאת היא נקמה מפורסמ' הנראית בכל יום לעינים./ ואתם עשו לפי הענין ככל אשר יראה טוב בעיניכם, כי ידעתי אשר כונתכם שיתקדש שם שמים; וחפץ השם יצלח בידכם. נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

וכתב לרבי יהודה בן ואקר שצ"ו, בענין זה. ארך ימים ושנות חיים נעימים ורוב שלומים; שנים וימים יוסיפו לך ממרומים. כנפש הבא על החתום, הדורש שלומך ושבחך ומחזיק לך טובה, על אשר אני רואה אשר כל מעשיך לשם שמים, לבער הרע מקרבנו. גם הוגד לי שגם נתגלגל לזכות על ידך במקום אחר, ונעשית טובה גדולה לכל הקהל. ובדבר הזה תצלח בכל מפעליך, וימלא ה' כל משאלותיך לטובה. והנה בענין זה כתבתי דעתי לאותן הגדולים ששאלוני; ואתם עשו מה שיראה טוב בעיניכם. ואתה וכל אשר לך שלום, כנפש דורש שלומך וטובתך, אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

Jew from Kuwait

Aish Hatorah

Growing up in Kuwait, I had the best of everything. My father owned a successful construction company, and provided us five children with amenities like piano lessons, swimming, calligraphy and trips all over the world. Although we were Muslims like everyone else, we were totally secular and my father always aimed to shield us from religious people whom he described as crazies.

I grew up being told that Israelis and Jews were the lowest type of creature in existence, put on Earth only to kill us Arabs. In math class the teacher would say, "If one rocket killed X number of Jews, how many would six rockets kill?"

My father was rabidly anti-Israel. He was a product of Nasser's school of thought: secular from a Muslim point of view, yet deeply dedicated to the idea of pan-Arab unity. Israel, he believed, was an American proxy in the post-colonial Middle East.[...]

Rav Moshe Feinstein - Thinking positively & chinuch

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן עא

אבל אחר העיון יש עצה נכונה שצריך המורה להמתיק להם האמונה בהשי"ת בין בעצם הבריאה ובין שהוא הנותן החיות וזן ומפרנס לכל אשר בלעדיו אי אפשר לחיות אף שעה אחת וכן האמונה שהוא נתן התורה והמצות. ולהמתיקם אשר ידעו שקיום מצוה הוא יקר מכל הון וזהב ומכל תענוגות העולם כי קונה בזה חיי נצח ששעה אחת יפה מכל חיי העוה"ז כדאיתא באבות פ"ד מי"ז. שמלמוד כזה בדברים נעימים להראות החלוק שבין אלו המתאוים לעניני עוה"ז לאלו המשתוקקים לתורה ועבודת השי"ת, עד שיכנס בלבם שיעשו בני תורה היינו שהשקפתם על חיי העולם ורצונם ותאותם יהיה בעניני תורה ומצות ולא יהיה להם שום נסיון כלל. וכבר אמרתי כמה פעמים כי יש אדם שהוא שומר תורה ומצות, ובניו לא די שלא ילמדו ממנו לקיים ג"כ התורה ומצותיה אלא הוא מבלי משים מלמד אותם ח"ו להיפוך, דכאשר רואין דאביהם היה מחשיב למשל שמירת שבת שהוא נסיון לפניו מחמת שהיה יכול לעסוק בעסקיו ולהרויח סך גדול ונמנע ולא עשה זהו חסרון גדול לחנוך הבנים משום שכיון שרואין שהוא נסיון הרי לא כל אדם יכול להיות גבור לכבוש את יצרו ולעמוד בנסיון והרי אנו מתפללים בכל יום בברכות השחר אל תביאנו לידי נסיון וזה יביא שהבנים עזבו תורת ה'. אך האדם הנבון אין לו שום נסיון משני טעמים חדא שיודע שהשי"ת קצב לו מזונותיו וכל הרוחים שיהיו לו ובלעדיו אי אפשר להשיג אף פרוטה אחת לכן אף שאינו נותן בלי שום עסק מהאדם מצד שנגזר בזעת אפיך תאכל לחם אבל ברור שנגזר רק על ימים המותרים לעסוק במלאכה ומסחר ולא על שבתות ויו"ט האסורים ואף לא על השעות שא"א לעסוק במלאכה כמו בשעת תפלה ונמצא שלא מפסיד כלום במה ששומר שבת ויו"ט שמה שצריך להרויח ירויח בימי החול בלא ספק. ועוד אף אם לא השיג באמונתו כל כך וחושב שאם היה עוסק גם בשבת היה מרויח, גם כן אין זה נסיון למחבב השבת משום שהוא מצות השי"ת שחביבות זו שוה כל מה שהפסיד ע"י השבת, וכמו שחזינן שכמה אנשים מוציאין סך גדול לבנות דירה נאה ויש אף לחמשים אלף דאלאר ויותר ולא די שלא יתאוננו על הכסף שהוציאו על הבית אלא עוד שמחים בזה, וכן הוא ממש למי שהפסיד בשביל השבת שלא היה יכול לעסוק במלאכתו שהשבת שוה הסך שהפסיד ועוד יותר ויותר ויש לו ליהנות מזה שהשיג קיום מצות שבת בסך כזה וכזה. וכשרואין הבנים איך ששבת חביב כל כך ששוה כל כסף וזהב שבעולם, וגם שבאמת לא מפסיד כלום אלא אדרבה הוא מרויח מזה חיי נצח וגם שע"י השבת זוכה גם בברכה בעוה"ז הרי ישפיע עליהם שגם הם יקיימו בשמחה מצות השבת וכן כל המצות. וזה צריך כל מורה ומורה להשריש בלב ונפש התלמידים אמונה אמתית ואהבה ומתיקות לתורה ומצותיה, שהוא בהנהגתם בעצמם שמזה לומדים התלמידים הרבה ומהדבור עמהם הרבה בדברים רכים ונעימים והתיחסותם עמהם.

Hirhurim

Mistakenly diagnosed as brain dead for 23 years

Times on line

A man presumed to have been in a deep coma for 23 years has spoken of his "second birth" after doctors realised that he had been fully conscious all along but unable to communicate.

Rom Houben, 46, was paralysed in a car accident that left him in what doctors thought was a persistent vegetative state. In fact he remained aware of his surroundings and could hear medical staff gradually give up hope on him.

Researchers using new scanning techniques discovered that his brain was still active and trained him to use his right forefinger to express himself on a specially adapted keyboard.

His case is being highlighted in his native Belgium by doctors who are pioneering new ways of understanding coma victims, hundreds of whom around the world could be conscious but locked in paralysis – and, unlike a true coma patient, able to feel pain.

Visit msnbc.com for Breaking News, World News, and News about the Economy

Israeli Medical Association vs. Health minister

JPost

The Israel Medical Association has denounced Deputy Health Minister Ya'acov Litzman for ordering doctors at Schneider Children's Medical Center to treat a lower-brain-dead baby girl like an ordinary living patient and give her antibiotics and other treatment, rather than only keeping her connected to a respirator.

Litzman visited the Petah Tikva hospital three days in a row to make sure that his orders, issued at the request of the baby's haredi parents late last week - were being followed.

A few weeks ago, Litzman said he "does not recognize lower-brain death" as death, but "observes the law."

Under the law, the immediate family of a lower-brain-dead patient can insist that he or she not be disconnected from a respirator or have nourishment withheld, but the patient is not treated like a living person who needs treatment. Otherwise, the default procedure is to turn off the respirator after a two-doctor team decides the patient is brain dead.