הנה נתון: 150 אבות גרושים מאבדים את חייהם בשנה.
האם ייתכן שהסיבה היא פשוטה וברורה למדי? רדיפת אבות על-ידי רשויות המדינה (רווחה, בתי משפט, משטרה) מרגע הפרידה או הגירושים מאם ילדיהם שמנצלת את העובדה שהמדינה, בעניינים האלו, תמיד תהיה לטובתה, שחברי הכנסת והשרים חוששים מהג'יאהד הפמיניסטי בכנסת, ולכן שותקים ומאפשרים שואה של ממש לאבות שאתרע מזלם להתגרש מאישה חסרת לבב - כפי שלאחרונה עלתה וצפה התופעה מפרסום מכתבים אחר מותם של כמה מהם. או שאולי כפי שקובעים המחקרים, רק אנשים עם בעיות נפשיות בוחרים ב"פתרון" הזה כמוצא.
י. גבר חרדי בן 34 מירושלים, מספר: "לאחר שאשתי החליטה וטעמיה אתה, שהיא רוצה לחזור בשאלה, התגרשנו בהסכמה. אלו היו גרושים רגועים לחלוטין, בלי דיונים ובלי ויכוחים. סיכמנו על הסדרי ראיה כמו שצריך. הילדים היו אמורים להישאר בתלמודי התורה שלהם, ולמשך ארבעה חודשים התברכתי בלבבי שהכל עבר בשלום יחסי. ואז, התארסתי, והכל התהפך.
"ביום שנודע לה על האירוסין שלי היא הלכה למשטרה והמציאה סיפורים על כך שנהגתי כלפיה באלימות. למעשה זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי מה זה משטרה. הייתי בחור ישיבה רגיל. תמים. אני וכל משפחתי, לא היה לי ועדיין אין לי מושג איך מהלכים איתם, ומסתבר שזה גם לא היה עוזר לי, ניסיון. כי כשמדובר בילדים להורים גרושים, האישה מקבלת את מלוא תמיכת החוק. עצרו אותי לכמה ימים, חקרו אותי שתי וערב, ואז שחררו אותי. נאלצתי לדחות את האירוסין לשבוע שלאחר מכן..
"לדעתי היא פנתה לעמותה שעוזרת לחוזרים בשאלה, והם הציבו לה סוללה של עורכי דין. אחרת אי אפשר להסביר את הייעוץ המשפטי המשובח שהיה לה. פתאום היא טענה, שתמיד הייתי אלים כלפיה וכלפי הילדים, וזאת, אחרי תשע שנים שהייתי אבא מצוין גם לדעתה. הרווחה התערבה, לקחו אותה לאיזה מקלט כי אני לכאורה יכול לתקוף אותה. שנתיים לאחר מכן, לא ראיתי אותם. שילמתי מזונות שהלכו וגדלו עם הזמן, למרות שבהסכם שלנו בבית הדין היה חתום שלא תהיה תביעת מזונות, בית המשפט שאליו פנתה לאחר מכן הוסיף עוד ועוד סעיפים לרעתי.
"הרווחה כבר קלטה שאני בסדר גמור. למעשה גם בית משפט, כל התיקים שהיא פתחה נגדי נסגרו מחוסר ראיות, ואולם עדיין יש עינוי דין נוראי, עוד חצי שנה נעשה תזכיר, עוד כמה חודשים נעשה דיון נוסף. הכל מזדחל ומייגע מאד. מאז חלפו שלש שנים. בשנה האחרונה ראיתי את הילדים שלש פעמים בלבד".
מדוע רק שלש פעמים?
"מה שקורה הוא, שהרווחה קובעת פגישות עם הילדים, ואז, ברגע האחרון אני מקבל ביטול עם משפטים כמו 'הילדים מסרבים. זה לא קל לילדים, אי אפשר היום'. אסור לי לבוא לבקרם, לשוחח איתם בטלפון. כלום. אני מיואש מאד, משהו בתוכי כבה. גם כשאתה רואה את הילדים הם לא מחבקים אותך אלא מטיחים טענות על החרדים בלי קשר שהאביסו אותם בבית, ואין אהבה".
וויתרת? אתה לא תובע יותר?
"למעשה כן. גם מבחינה כלכלית זה קשה באופן שלא ייאמן. כבר כרגע אני עומד על מאה אלף שח חובות לעורכי דין, ואין לי כסף לכל התביעות האלו.. אני מרוויח שבע וחצי נטו, מתוך זה ארבע אלף ש"ח הולך למזונות, וזה חוץ מהוצאות לא צפויות כמו חוגים, בנוסף על זה אני משכיר דירה בירושלים ומתמודד כמו כולנו עם החיים והפרנסה היומיומית. זה קשה מאד.
"שלחתי מאות מכתבים ואימיילים לכל מיני גורמים ברשויות. זה כמו להיתקל שוב ושוב בחומת בטון. החוק אבסולוטי נגד דברים, וכשמדובר באישה שחזרה בשאלה נוסף הממד של נטיית הרשויות והגורמים הממלכתיים להאמין ולתמוך באישה שנמלטה מהחיים החרדיים החשוכים ומבעלה החרדי ה'שחור והפנאט'".
"אנחנו מקבלים מקרים נוגעים ללב", אומרת רונית סמדר דרור, מנהלת עמותת לצדכם שמטרתה לסייע משפטית ופסיכולוגית לגברים הסובלים מבעיה זו, ולמניעת מקרים נוספים.
בראשית היה העולם שוביניסטי לחלוטין, גברים נישאו לכמה נשים שרצו, ילדו ילדים וצאצאיהם מילאו את הארץ, נשאו את שמם בלבד, והיו חשובים בעיקר אם היו זכרים... לנשים לא היו כל זכויות, ולא היה פוצה פה ומצפצף.
היום, הגלגל התהפך לפחות בעניין הזה, נשים הן הבעלות הבלעדיות של הילדים. הרשויות תמיד לטובתן, תמיד יאמינו להן ותמיד יעצרו כל אבא שתלונה הוגשה נגדו. יהיו נשים שיגידו שזוהי חוויה מתקנת. הבעיה שהחוויה המתקנת הזו עולה במותם של 150 גברים בשנה. 400 יתומים שמאבדים אבא!
"כאשר מדובר בגירושין בקונפליקט גבוה ומלחמה על גבם של הילדים, ברוב המכריע של המקרים, האימא מקבלת בלעדיות על הילדים תוך כדי פגיעה אנושה באב. מרגע הפרידה או הגירושים מתחיל מרוץ מטורף נגד האב שמתחיל בדרך כלל בתלונות שווא, הרחקות מהבית, ניתוק מהילדים וניכור מהאבא, ממשיך עם תשלומי מזונות שהרבה מאד אבות לא מסוגלים להתמודד עמם ואז יש עיקולים, הוצאה לפועל ושוב מעצרים שלא מאפשרים לאבא הזה לעמוד על הרגליים ולהתפרנס... כך שהוא לא מצליח לצאת מהמלכוד אליו הוא נכנס ולפעמים פשוט מתייאש". אומרת רונית סמדר דרור.
"ניתוק של ילדים מאבות כליל או התעקשות שיראה אותם במרכזי קשר (חדר סגור בו האב משחק עם ילדיו תוך כדי שפקידות סעד צופות בהם) לשעה בשבוע... וככה אלפי ילדים גדלים ללא אבא, ללא דמות אב שתחזק ותהווה משענת מהותית בהתפתחות שלהם. לפעמים במצבים הטובים יש הסדרי ראייה (האב הופך לבייביסיטר לילדיו) של שלוש שעות פעמיים בשבוע, וכל זאת בגלל תלונות של האם שלפעמים לוקח שנים לבדוק. במקביל האבות נשלחים למכוני בדיקה לבדיקת כשירותם ומסוגלותם ההורית שעולים אלפי שקלים ששוב מרבית האבות נדרשים לשלם.
"במרבית התלונות, המשטרה והרשויות מאמינים מידית לאם בשל הפחד האוטומטי שיש במערכת מפגיעה באישה. אבל אנחנו חושבים שצריכים להישאל שאלות כמו, איך ייתכן שחמש עשרה שנה כשהיה נשוי לך היה בסדר גמור בתור אב, ופתאום, עם הגירושין, הוא הופך לבעל אלים? חסר מסוגלות? מתעלל? אלו דברים שצריך לבדוק".
הכאב והעוול של הגברים הגרושים, גרמו לסמדר-דרור ולעוד אנשי מקצוע עובדים סוציאלים ופסיכולוגים להקים את עמותת 'לצדכם' - מערך חדש הכולל יועצים מכל סוג- פסיכולוגי וסוציאלי.