Another major scam in Bnei Brak: Falling for "something for nothing" - that violates the Torah

Mishpacha (May 7, 2015) has a large article regarding with the latest scam in Bnei Brak involving 80 million shekalim of debt for 500 families that have now been destroyed financially - most of the victims are kollel families and people in poor financial circumstances.

וכמו במרבית סיפורי העוקץ הקלאסים, ההתחלה היתה הצלחה מטאורית ממש: צעיר חרדי שהתגורר בבני ברק וניהל סוכנות להחלפת כספים ,אותה קיבל מבעליה הקודמים, שפשט את הרגל חצי שנה קודם לכן. במסגרת הזו הוא גם הפעיל שירות ניכיון שקים והלוואות. עד כאן הכל היה רגיל ושגרתי, אך עד מהרה הפעילות קיבלה תפנית חדשה ומסוכנת. לידידיו הרבים וללקוחות שהחלו נוהרים למשרדו הוא הציע להשקיע אצלו כספים, בתמורה לאחוזי ריבית נאים במיוחד: 2.5% של תשואה חודשית קבועה, ללא כל השוואה לריבית האפסית שנתנים הבנקים.

בתחילה, העסק דפק היטב: הוא שילם היטב ובזמן, וקהל לקוחותיו גדל בהתאם. היו שם חלפני כספים, מנהלי עסקים זוטרים, אבל בעיקר - אברכים ובעלי משפחות ברוכות ילדים שהרווחים הגבוהים סחררו את מוחם, עיוורו את עיניהם, ואפשרו להם להפקיד אצלו את מתנות החתונה, הפיצויים שקיבלו, או הכספים שחסכו לנישואי ילדיהם או למטרות אחרות. כשניסה אי מי לברר את זהות ההשקעה ומנין היכולת להבטיח אחוזי תשואה גבוהים כל כך, הוא נענה בתשובה סתמית ונשלח החוצה כדי להביט על  השלט הנמצא על גגו של המשרד המאולתר, המבטיח שהכל נעשה על פי החוק, באישור משרד האוצר.

It asks ," What has to happen in order that people understand  that  money that comes easily - disappears easily?" Aside from the familiar refrain of a financial scheme which was too hard to believe - it added another element. The scheme involved severe violations of the prohibition of ribis. The following is the interview with Rav Baruch Shraga.

ששה לאווים דאורייתא

אז נכון שאותם אנשים שנעצקי במקרה הזה ובמקרים רבים נוספים היו ברובם הגדול חרדים. אבל זה עדיין לא אומר שמעשיהם נעשו על פי תורה. למרבה הצער, ההיפך הוא הנכון. הגאון רבי ברוך שרגא, אב בית דין לדיני  ממונות ורב שכונת בגעת המבתר בירושילם. קובע שכל הפעילות הזו אסורה על פי התורה. גם אם נערך בין הצדדים היתר עסקה.

"כל ההתיר של עסקה היא כאשר מתקיימת עסקה, והמלווה הופך למעשה לשותף של הלווה. אם לדוגמא ההלוואה שימשה לרכישת דירה או להשקעה עסקית מותר ללווה לשלם ריבית בתנאי שבערך היתר עקסה. לעומת זאת, אם הכספים שניתנו בהלוואה שימשו לתשלום עבור ריביות, אין כאן למעשה כל עסיקה, ולכן הדבר אסור לחלוטין מדין תורה.  

"כל מי שקיבל ריבית כתוצאה מכך עבר על ששה לאווים דאוריתא, בדומה למי שאכל שש כזייתות של דבר-אחר רחמנא ליצלן. הגמרא אומרת שעתיד הכסף הזה להתמוטט ולהעלם, כפי שרואים במרבית המקרים הללו, כאשר לודמים זאת המספוק 'כפסו לא נתן בנשך... עושה אלה לא ימוט'. מכאן שאם יש נשך, יש התמוטטות,

"בבוסף, גם אם הכסף שניתן בהלוואה שימש לצרכיו הפרטיים של הלווה, או אפילו לנישואי ילדיו, אין כאן שם עסק והדבר אסור, בדיוק כפי שאין כל היתר להיות באוברדרפט עבור צרכי המחיה השוטפת, ולשלם על כך ריבית"    

האם יש היתר להלוואה בריבית  כאשר  הכסף משמש את הפעילות של ניכיון המחאות?

"גם במקרה הזה מדובר באיסור ריבית, מכיוון שנהוג לתת במזומן פחות כסף משווי הצ'ק הדחוי ושוב לא מדובר ברווח מעסק"