There was a good relationship between Rav Moshe Feinstein and the Lubavitcher Rebbe. The following teshuva regarding the obligation to wear Rabbeinu Tam tefilin is printed in the Igros Moshe (O.C. 4:9). It is addressed to the Lubavitcher Rebbe and expresses appreciation for the assistance obtaining Rabbeinu Tam tefilin that met his standards.
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן ט
בעניין הנחת תפילין של ר"ת בע"ה עש"ק שקלים תש"מ מע"כ הוד כ"ק הגאון הצדיק מוהרמ"מ שליט"א שניאורסאן האדמו"ר מליובאוויטש. שלום וברכה לעולם.
כאשר הודיעו לי בדבר שהוכ"ק גאונו מתענין בדבר קיום מצות תפילין אליבא דר"ת שעלי מצאתי לנחוץ לכתוב תודתי וגם טעמי ונמוקי.
הנה בהיותי בליובאן היו לי תפילין דר"ת מהודרין אשר נהגתי ללובשן אחר התפלה אבל התנתי בלא נדר, וכן כאשר באתי לכאן ברחמי שמים לבשתי הרבה שנים כשמצאתי טובים לפי דעתי. והענין הוא דיש חלוק גדול בין תפילין דרש"י שמחוייבין שאף שצריך להדר ביותר שיהיו מהודרין, הא כשליכא אלא תפילין כשרין ואף רק בדוחק מחוייבין ללובשן, ולכן במשך הזמן שהרבה הרפתקאות עדו עלן בעוה"ר וגם נתמעטו סופרים ואח"כ הרבה שנים לא היו כלל סופרין וגם לא קלף כשר והוצרכו לקיים מצות תפילין רק באלו שכבר היו משנים הרבה, אף שכבר גם המהודרין ביותר נתקלקלו ויש שהיו עלייהו שאלות קיימו באלו שהיו. אבל תפילין דר"ת מאחר שליכא חיוב אף דספק כלל, דהא נפסק כרש"י וליכא בעלמא שום מקום דיסתפקו לדינא זה איזו מאות בשנים שאף שהיו חולקין בתחלה הודו לבסוף הם או תלמידיהם, ואף אלו שלא ידעו מתחלה שאיכא כלל שיטה כזו דרש"י, שהוא הר"י אברצלוני שהיה מרבותינו הראשונים כתב על מה שאיתא בשמושא רבא כשיטת רש"י כדהביאו התוס' מנחות דף ל"ד בד"ה והקורא בסופו, דהוא טעותא שמצינו בהאי שימושא שמזה הוכיח שאין לסמוך עליו כלל, ואילו ידע משיטה זו דרש"י שסבר כן בפשיטות שודאי הוא משום שכן סברו גם רבותיו ועוד הרבה לא היה כותב בשביל שהוא חולק ע"ז שהוא טעות, הרי ג"כ ודאי שתלמידיו במשך הזמן הודו, וכבר העיד הכ"מ דכבר פשט המנהג בכל מקום אשר שמענו שמעם כדברי רבינו ורש"י בסדר הפרשיות. ורק שמ"מ כיון שהיו סוברין כן ר"ת והרבה מרבותינו הקדמונים, וגם סברו שכן סובר ר' האי גאון שכן הא כותב הראב"ד בהשגתו רבינו האי ז"ל אינו אומר כן וכן כתבו חכמי לוניל קבלנו מרבותינו שקבלו מהגאונים ורבינו האי בראשם דבעינן הויות באמצע, עד שהרמב"ם כתב בתשובתו להם שאינו כן ותפילין של רבינו האי גאון היו כסדר הרמב"ם ורש"י, וכתב שכן הרבה גאונים סוברין וכל אנשי ארץ הצבי הקדמונים חולקים ע"ז, שלכן כיון שהיו מתחלה הרבה מקומות שעשו כר"ת וגם מקומו של הרמב"ם נהגו כן תחלה, טוב לצאת גם שיטת ר"ת אף שכבר נפסק ונתפשט דלא כמותו, שלפי הגמ' דיבמות דף ק"ב אף אם יבא אליהו ויאמר דישנו לעשות כר"ת לא ישמעו לו בין לרבה בין לר' יוסף, (ורק ב"ד הגדול של ע"א סנהדרין בלשכת הגזית אם יסברו כר"ת מסתבר שיוכלו למיפלג ולפסוק כר"ת), שלכן ניחא מה שלשאר השיטות דאיתא בתפילין לא חששו משום דמעולם היו רק יחידים שחלקו ואף למדת חסידות ליכא מעלה להתנהג גם לצאת כל השיטות אף של היחידים, אבל כשיטת ר"ת שנהגו למעשה הרבה קהלות גדולות טוב להתנהג לצאת גם ידי שיטתם, וכיון שהוא שלא מצד חיוב דספק ואיזו חומרא מדינא לא נהגתי אלא כשהיו התפילין ברור בכשרותם ובהדורם, אבל כשנעשו עלייהו חששות שלא ברור שאקיים בהו גם לר"ת לא נהגתי, שלכן מאחר שכבר נעשו חששות עלייהו לא הטרחתי להוציאם ממקומי מליובאן שהיה דבר קשה מאד והוכרחתי להניח שם עוד הרבה ספרים שלא הניחו ליקח עמי וגם כתבים שלי לא יכולתי להוציאם משם עמי.
וכשבאתי לכאן לא השגתי תפילין דר"ת מאלו המצוין שיהיו לפי דעתי אלא פעם אחד נזדמן לי להשיג תפילין דר"ת ישנים אבל טובים שלבשתים הרבה שנים עד שהוצרכתי לגונזם, ותפילין דרש"י המחוייבים השגתי שני פעמים ע"י אחד בא"י כפי מה שאמרתי שיעשו, אבל לא הטרחתי כל כך בשביל תפילין דר"ת דליכא חיוב ממש וגם לא חיוב דמנהג אף שאבא מארי זצ"ל הניח כל ימיו אבל לא נהג באופן שיתחייבו גם בניו מדין מנהג, וגם בשביל הוצאה גדולה כשכותבין ביחוד שבהרבה פעמים לא היה זה דבר נקל, וכיון שאינו חיוב בעצם וגם התנתי בלא נדר לא דחקתי עצמי בזה. [...]
ועתה כאשר הודיעו לי בשם כ"ק הו"ג שליט"א שיש סופר מובהק אצלו שנכון לשלחו אלי ולצוותו שיכתוב עבורי פרשיות דתפילין דר"ת כרצוני הוא דבר גדול מאד, לבד מה שאוכל לקיים גם מצות הנחת תפילין דר"ת כפי מה שנהגתי, וענין הממון ב"ה שעזרני ויעזרני לשלם להסופר כפי אשר יבקש וישיג הסופר בתים טובים. ובודאי הסופר יכתוב גם ככתב הב"י, שאף שבארתי שבעצם כל הכתבים שאיכא הרבה שכותבין סת"מ שאיכא אצלינו שלש כתבים כולם הם מסיני, ורק א"א לכתוב פרשיות דתפילין ומזוזה אלא בכתב אחד משום שיהיה פסול מדין מנומר, אבל מ"מ אנו נוהגין שהכל יהיה בכתב הב"י בין מזוזות ותפילין ובין ס"ת בביהכ"נ שאני רגיל להתפלל, ויהיה כתבו נאה. משה פיינשטיין
Reb Moshe Feinstein on Breslov-PRO!!!
ReplyDeletehttp://www.moharan.com/pages_album/page_p21.htm
Rabbi Moshe Feinstein, renowned as the supreme halachic authority of our generation, met with Rabbi Yisroel Ber in New York in 1984. They learned together from Likutay Moharan, Rebbe Nachman's masterwork, concerning the "attractive" power of the Tzaddik, who nullifies himself like the dust of the earth in order to draw the whole world back to God via his teachings. At the end of the meeting Rabbi Feinstein requested that Rabbi Yisroel bless him. Rabbi Feinstein bowed his head and asked Rabbi Yisroel to bless him. Rabbi Feinstein, who at that time was very ill, lived for another two years and merited to have the greatest funeral procession in the history of the State of Israel, when he was escorted to his burial on Shushan Purim by some 300,000 people. Rabbi Feinstein wrote about Rabbi Yisroel Ber that "he is a Genius in Kabalah" and that he had "seen a secret letter in Rabbi Yisroel Ber's possession, a very wondrous thing." At the end of his life Rabbi Yisroel Ber said to a number of his relatives and followers that no one in the generation knows as much about the Redemption as he himself knows
ReplyDelete