Wednesday, July 30, 2008

Chabad - can only be understood from inside by those who accept its beliefs I

One of the critical issues that keeps being brought up in the dispute over Chabad is that which is stated below by Rabbi Oliver - a Chabad teacher. Namely that one can not criticise Chabad because you don't know it. If you knew and understood it you would not criticise it. Also if you look on his blog you will notice that he says that tzadikim are infallible. [See the Chabad forum which discusses this in great detail] Thus it is impossible that the Lubavitcher Rebbe was wrong. Consequently Chabad has an in impregnable defense. If you don't accept these beliefs you can't understand them and thus your criticism is a result of your lack of understanding. If you understood them you would not be criticizing them. Furthermore the tzadik or rebbe simply can't err and to state such means you don't understand what you are talking about.

Regarding the issue of infallibility - while it is true that non chasidim as well as chazal acknowledge the possibility of great people erring - is it really so that all chassidim view their tzadik or rebbe as infallible? I came across the following citation by the Sochachover Rebbe in his classic work Eglei Tal who was in fact a chassidic rebbe - the son in law of the Kotzker Rebbe. He says in no uncertain terms that Jewish authorities are fallible and that is one of the major differences between the Jews who accept that their leaders are fallible and the non-Jews who view their leaders as infallible.

אגלי טל (מעינה של תורה חלק ד' עמוד יז) ד"ה ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב...אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים (ג- ב,ג) כפילת לשון זו למה? ברם, בידוע שכהני הדתות של אומות העולם נחשבים לברואים על אנושיים, שלעולם אינם עלולים לבוא לידי טעות. לפיכך משמתמנה אדם מהם לכהונה, מיד נותנים לו שם אחר, להודיע בזה שכלל איננו אותו אדם שמלפני כן וכי ניתן לו עתה גוף אחר לגמרי, ואילו אצל בני ישראל שונה הדבר תכלית שינוי, אפילו האדם היותר גדול נחשב בם הוא לבשר ודם העלול לבא לידי טעות, "אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" וכן: "הן בקדושיו לא יאמין". אף כי מחוייבים אנו לנהוג כבוד בתלמידי חכמים, הרי זה רק בזכות התורה שהם לומדים ומקיימים, כשם שאנו נוהגים כבוד רב בספר התורה, אף על פי שאין היא אלא קלף רגיל, מפני שעל הקלף הזה כתובים דברי התורה הקדושה: אולם אין אנו גורסים כל עיקר כי החומר גופו שונה מהחומר של שאר בני אדם. הילכך, אחר שמנה כבר הכתוב את שמותיהם של בני אהרן, הריהו חוזר ואומר: אלה בני אהרן הכהנים המשוחים" - שאפילו אחרי המשחם ככהנים לא ניתנו להם שמות אחרים, כי אם נחשבו לנבי אדם כמקודם...

==========================================
Rabbi Yehoishophot Oliver comments to "Chabad III - R' Belsky vs R' Miller & R Heineman/M...":

The idea of emphasising the emunah in the Tzaddik in a way outsiders might think is exaggerated is not unique to Chabad, but is found in the entire derech of Chassidus (and in many respects, it is found in non-Chabad circles to an even greater extent).

In the Chabad approach this belief has taken on a specific form by Chabad Chassidim all based on explicit statements of the Rebbe himself concerning his holy father-in-law, in which he modelled for his Chassidim the proper approach of emunas Tzaddikim that is expected toward a Chabad Rebbe.

Those who are not chassidim altogether who blithely criticise from the outside simply demonstrate their ignorance on the subject at hand and their failure to study relevant sources concerning emunas Tzadikim in general, and the Rebbe's words concerning the proper emunah expected of a Chabad Chossid in particular. Don't condemn what you don't know.

Tuesday, July 29, 2008

Chabad - Lubavitcher Rebbe & Rav Moshe Feinstein

There was a good relationship between Rav Moshe Feinstein and the Lubavitcher Rebbe. The following teshuva regarding the obligation to wear Rabbeinu Tam tefilin is printed in the Igros Moshe (O.C. 4:9). It is addressed to the Lubavitcher Rebbe and expresses appreciation for the assistance obtaining Rabbeinu Tam tefilin that met his standards.

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן ט

בעניין הנחת תפילין של ר"ת בע"ה עש"ק שקלים תש"מ מע"כ הוד כ"ק הגאון הצדיק מוהרמ"מ שליט"א שניאורסאן האדמו"ר מליובאוויטש. שלום וברכה לעולם.

כאשר הודיעו לי בדבר שהוכ"ק גאונו מתענין בדבר קיום מצות תפילין אליבא דר"ת שעלי מצאתי לנחוץ לכתוב תודתי וגם טעמי ונמוקי.

הנה בהיותי בליובאן היו לי תפילין דר"ת מהודרין אשר נהגתי ללובשן אחר התפלה אבל התנתי בלא נדר, וכן כאשר באתי לכאן ברחמי שמים לבשתי הרבה שנים כשמצאתי טובים לפי דעתי. והענין הוא דיש חלוק גדול בין תפילין דרש"י שמחוייבין שאף שצריך להדר ביותר שיהיו מהודרין, הא כשליכא אלא תפילין כשרין ואף רק בדוחק מחוייבין ללובשן, ולכן במשך הזמן שהרבה הרפתקאות עדו עלן בעוה"ר וגם נתמעטו סופרים ואח"כ הרבה שנים לא היו כלל סופרין וגם לא קלף כשר והוצרכו לקיים מצות תפילין רק באלו שכבר היו משנים הרבה, אף שכבר גם המהודרין ביותר נתקלקלו ויש שהיו עלייהו שאלות קיימו באלו שהיו. אבל תפילין דר"ת מאחר שליכא חיוב אף דספק כלל, דהא נפסק כרש"י וליכא בעלמא שום מקום דיסתפקו לדינא זה איזו מאות בשנים שאף שהיו חולקין בתחלה הודו לבסוף הם או תלמידיהם, ואף אלו שלא ידעו מתחלה שאיכא כלל שיטה כזו דרש"י, שהוא הר"י אברצלוני שהיה מרבותינו הראשונים כתב על מה שאיתא בשמושא רבא כשיטת רש"י כדהביאו התוס' מנחות דף ל"ד בד"ה והקורא בסופו, דהוא טעותא שמצינו בהאי שימושא שמזה הוכיח שאין לסמוך עליו כלל, ואילו ידע משיטה זו דרש"י שסבר כן בפשיטות שודאי הוא משום שכן סברו גם רבותיו ועוד הרבה לא היה כותב בשביל שהוא חולק ע"ז שהוא טעות, הרי ג"כ ודאי שתלמידיו במשך הזמן הודו, וכבר העיד הכ"מ דכבר פשט המנהג בכל מקום אשר שמענו שמעם כדברי רבינו ורש"י בסדר הפרשיות. ורק שמ"מ כיון שהיו סוברין כן ר"ת והרבה מרבותינו הקדמונים, וגם סברו שכן סובר ר' האי גאון שכן הא כותב הראב"ד בהשגתו רבינו האי ז"ל אינו אומר כן וכן כתבו חכמי לוניל קבלנו מרבותינו שקבלו מהגאונים ורבינו האי בראשם דבעינן הויות באמצע, עד שהרמב"ם כתב בתשובתו להם שאינו כן ותפילין של רבינו האי גאון היו כסדר הרמב"ם ורש"י, וכתב שכן הרבה גאונים סוברין וכל אנשי ארץ הצבי הקדמונים חולקים ע"ז, שלכן כיון שהיו מתחלה הרבה מקומות שעשו כר"ת וגם מקומו של הרמב"ם נהגו כן תחלה, טוב לצאת גם שיטת ר"ת אף שכבר נפסק ונתפשט דלא כמותו, שלפי הגמ' דיבמות דף ק"ב אף אם יבא אליהו ויאמר דישנו לעשות כר"ת לא ישמעו לו בין לרבה בין לר' יוסף, (ורק ב"ד הגדול של ע"א סנהדרין בלשכת הגזית אם יסברו כר"ת מסתבר שיוכלו למיפלג ולפסוק כר"ת), שלכן ניחא מה שלשאר השיטות דאיתא בתפילין לא חששו משום דמעולם היו רק יחידים שחלקו ואף למדת חסידות ליכא מעלה להתנהג גם לצאת כל השיטות אף של היחידים, אבל כשיטת ר"ת שנהגו למעשה הרבה קהלות גדולות טוב להתנהג לצאת גם ידי שיטתם, וכיון שהוא שלא מצד חיוב דספק ואיזו חומרא מדינא לא נהגתי אלא כשהיו התפילין ברור בכשרותם ובהדורם, אבל כשנעשו עלייהו חששות שלא ברור שאקיים בהו גם לר"ת לא נהגתי, שלכן מאחר שכבר נעשו חששות עלייהו לא הטרחתי להוציאם ממקומי מליובאן שהיה דבר קשה מאד והוכרחתי להניח שם עוד הרבה ספרים שלא הניחו ליקח עמי וגם כתבים שלי לא יכולתי להוציאם משם עמי.

וכשבאתי לכאן לא השגתי תפילין דר"ת מאלו המצוין שיהיו לפי דעתי אלא פעם אחד נזדמן לי להשיג תפילין דר"ת ישנים אבל טובים שלבשתים הרבה שנים עד שהוצרכתי לגונזם, ותפילין דרש"י המחוייבים השגתי שני פעמים ע"י אחד בא"י כפי מה שאמרתי שיעשו, אבל לא הטרחתי כל כך בשביל תפילין דר"ת דליכא חיוב ממש וגם לא חיוב דמנהג אף שאבא מארי זצ"ל הניח כל ימיו אבל לא נהג באופן שיתחייבו גם בניו מדין מנהג, וגם בשביל הוצאה גדולה כשכותבין ביחוד שבהרבה פעמים לא היה זה דבר נקל, וכיון שאינו חיוב בעצם וגם התנתי בלא נדר לא דחקתי עצמי בזה. [...]

ועתה כאשר הודיעו לי בשם כ"ק הו"ג שליט"א שיש סופר מובהק אצלו שנכון לשלחו אלי ולצוותו שיכתוב עבורי פרשיות דתפילין דר"ת כרצוני הוא דבר גדול מאד, לבד מה שאוכל לקיים גם מצות הנחת תפילין דר"ת כפי מה שנהגתי, וענין הממון ב"ה שעזרני ויעזרני לשלם להסופר כפי אשר יבקש וישיג הסופר בתים טובים. ובודאי הסופר יכתוב גם ככתב הב"י, שאף שבארתי שבעצם כל הכתבים שאיכא הרבה שכותבין סת"מ שאיכא אצלינו שלש כתבים כולם הם מסיני, ורק א"א לכתוב פרשיות דתפילין ומזוזה אלא בכתב אחד משום שיהיה פסול מדין מנומר, אבל מ"מ אנו נוהגין שהכל יהיה בכתב הב"י בין מזוזות ותפילין ובין ס"ת בביהכ"נ שאני רגיל להתפלל, ויהיה כתבו נאה. משה פיינשטיין

Chabad III - R' Belsky vs R' Miller & R Heineman/Mishpacha Magazine

Further support for my assertion - that the issue is not whether it is prohibited to view the Lubavitsher Rebbe as Moshiach - is the well known interview in Mishpacha in which Rav Belsky, shilta strongly criticises Chabad for their cult of personality.

Monday, July 28, 2008

Chabad - Messianic fervor is not the problem II

Let me explain my previous post. I don't think that believing that the Lubavitcher Rebbe will be Moshiach is inherently a violation of Jewish law or hashkofa [See R' Gil Student for a more nuanced discussion of this issue]. Rav Noach Weinberg ,shlita once remarked to me that if Moshiach is coming from the dead then we can do better than the Lubavitcher Rebbe. Chabad has every right to disagree with Rav Weinberg.

Dr. Berger's point that even though there is a source in the gemora for this attitude but since it was rejected for hundreds of years in debates with Christians it is not acceptable - is itself problematic. Ironically Dr. Berger's view is logically no different than the view that the rejection of the modern majority of certain hashkofa principles held by Chazal, Rishonim and modern achronim - makes these views kefira - a view that Dr. Berger himself rejects.

My point is that the main problem is that the attitude of Chabad towards Judaism and halacha is diverging from the mainstream of Orthodoxy. Dr. Schick's article is just the tip of the iceberg. I am not minimizing the bizarreness of Chabad behavior regarding whether the Rebbe is dead. See the following photos and video from Chabad website regarding kos shel beracha of the dead Rebbe. But they are not the ikkar but are symptoms of this larger pattern of deviation.

R' Micha also raises the question of problematic hashkofa attitudes - some of which have been discussed by Rav Shochet in a previous posting.
Doesn't the problem of determining the halachic state of Lubavitch Jews begin well before the issue of messianism, back when the rav who would be the next and last Lubavitcher rebbe declared the rebbe to be "Atzmus uMahus melubach beguf -- Divine Essence and Substance clothed in a body"?

Lubavitch Messianism took a figure who was already in Buddha's role and added a messianic component. But the Lubavitch position since 1951 has been violating the 5th ikkar emunah as many poseqim would define it.