שולחן ערוך (יורה דעה הלכות נידוי וחרם סימן שלד סעיף מב): חכם, זקן בחכמה, או אב בית דין שסרח, אין מנדין אותו בפרהסיא סה לעולם, אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחביריו. אבל כשחטא שאר חטאות, סו מלקין אותו בצינעא. וכן כל ת"ח שנתחייב נידוי, אסור לב"ד לקפוץ ולנדותו במהרה, אלא בורחים ונשמטים ממנו. וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם, נח] ואף ע"פ שנמנים להלקותו אם נתחייב מלקות או מכת מרדות. נט] ואי סני שומעניה ס] כגון סא] שמתעסק בספרי אפיקורוסין ושותה במיני זמר, סב] או שחביריו מתביישין ממנו סז ושם שמים מתחלל על ידו, משמתינן ליה
ערוך השולחן(יורה דעה שלד:לה): חכם זקן בחכמה אף שאינו זקן בשנים או אב ב"ד שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם מפני כבוד התורה אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך אא"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו והיינו שחוטא ומחטיא את הרבים דאז רודפין אותו אבל כשחטא איזה חטא לעצמו מלקין אותו בביתו וכן כל ת"ח שחייב נידוי אין לב"ד לקפוץ ולנדותו במהרה אלא נשמטין ממנו בכל האפשרי אא"כ רואין שהרבה יתקלקלו ע"י כך דאז אין נושאין לו פנים וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות ת"ח [מ"ק י"ז א] ואף על פי שנמנים להלקותו אם חייב מלקות או מכת מרדות אמנם אם השמועות עליו מתגברות כגון שמתעסק בספרי מינים ושותה במיני זמר או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו משמתינן ליה דכבוד שמים אין ביכולתינו לוותר מאומה:
שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן לה
הנה לא אפונה כי כל הדברים וכל החזיון האמור למעלה נתאמתו אצליכם ויציבא פתגמא וכאשר מאז נודע בין החיים לקול השמועה כי עוף השמים יוליך את הקול בכן תמיה אני מה זו שאלה הנה על כל אחת ואחת מארבע מראות נגעים ופגעים הנ"ל הוא פסול להורות ע"פ דין תוה"ק וגם לשמש בשם רב כלל וכלל כי אחר הוא. מכ"ש כי חוברו יחדיו אצלו כל הנ"ל אחת ושלש שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו מבזה את המועדות הנה ידוע מאחז"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל בגמ' סנהדרין ד' ז' ואין לך שאינו הגון יותר גדול מזה שהוא משובש ומופסד בדיעותיו בעיקרי האמונה ומקולקל גם במעשיו ולא למד ולא שימש כל צרכו הנהו חוטא ומחטיא את אחרים עמו בפתוי וביטוי שפתים ככתוב נביאך חזו לך שוא ותפל. ואם אתם מחשים וחכיתם עון כי עתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע ממעמידין וקיי"ל בש"ע יו"ד סי' של"ד ת"ח או אב"ד ששמועתו רעה כגון שמתעסק בספרי אפיקורסים או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו שאומרים עליו שרי ליה מארי פלוני או שמזלזל בדבר א' מד"ס ואצ"ל מד"ת משמתינן לי' ובסי' רמ"ו סעיף ח' /יו"ד/ קיי"ל הרב שאינו הולך בדרך טובה אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו אין למידין ממנו כו' שאסור ללמוד תורה מפיו ומכ"ש שאסור לסמוך על הוראותיו והרמב"ם ספ"ד מסנהדרין כתב וז"ל מי שאינו ראוי לדון או להורות מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון שעבר ריש גלותא ונתן לו רשות או שטעו ב"ד ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהא ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו עכ"ל ובחומש בפ' יתרו בפה מלא דיבר הכתוב ממעלות הדיינים אנשי חיל יראי ד'. ופי' הרמב"ם בפ"ב מהל' סנהדרין אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להם שום גנאי ולא שם רע ויהיה פרקן נאה כו' יראי אלקים כמשמעו כו' א"כ פלוני הנ"ל סני שומעניה ואין פחד אלקים לנגד עיניו ונזרקה בו מינות ומושרש הוא בחטאו ופשעו בסרחון רביעי ע"פ מעשיו הנ"ל שהצעתם מפורש יוצא דינו דהאי גברא ע"פ דין תוה"ק להעביר אדרתו מעליו שלא יקרא עוד בשם רב או דיין ממונה הסר המצנפת והרם העטרה כי אסור לקבל הוראותיו ושיבוש דעותיו בשום ענין מענייני הדת וכתבי התרות אם יש בידו בטלין כחרס המה לא שרירין ולא קיימין כפסק הרמב"ם שאין הקדושה חלה על בעל מום כנ"ל ועליכם יזרח ד' להסיר מכשול ולבער הקוץ מכאיב וסילון ממאיר מקרביכם יהי חן ד' עמכם יאשר כחכם יאמץ חילכם להוציא לפועל טובה מחשבותיכם. נאם אוה"נ הדורש שלומכם וטובכם כל הימים: הק' יהודא אסאד.
שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן לז
והנה קי"ל בש"ע יו"ד סימן של"ד ת"ח או אב"ד ששמועתו רעה כגון שמתעסק בספרי אפיקורס וכו' או שחבריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו שאומרים עליו שארי ליה מאריה לפלוני או שמזלזל בדבר א' מד"ס ואצ"ל מד"ת משמתינן ליה ובסי' רמ"ו סעיף ח' /יו"ד/ קיי"ל הרב שאינו הולך בדרך טובה אעפ"י שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו אין למידין ממנו וכו' שאסור ללמוד תורה מפיו. +הג"ה מבן המחבר עיין של"ה פ' תשא ע"פ ראה קראתי בשם בצלאל ורמב"ם פ"ה הי"א מיסוה"ת דמי שזכה להיות מנהיג בישראל צ"ל מלא בחכמה ודעת והגון בעיני אלהים ואדם: וצריך שיהיה ניכר במעשיו בדיבורו בהילוכו במלבושיו במאכלו ומשקהו באופן היותר נאות עיין רמב"ם פ"ה מדעות ופ"ד מתשובה ה"ב ועיין מהרש"ל ביש"ש פרק חובל סימן נ"ח.+ ומכ"ש שאסור לסמוך על הוראותיו והרמב"ם ספ"ד מהלכות סנהדרין כתב וז"ל מי שאינו ראוי לדון או להורות מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון שעבר ריש גלותא ונתן לו רשות או שטעו ב"ד ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהיה ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו עכ"ל. ובחומש בפ' יתרו בפה מלא דיבר הכתוב ממעלות הדיינים. אנשי חיל יראי ה' ופירש הרמב"ם בפ"ב מהלכות סנהדרין אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להם שום גנאי ולא שם רע ויהא פרקן נאה וכו' יראי אלהים כמשמעו וכו' א"כ פלוני הנ"ל סני' שומעני' ואין פחד אלהים לנגד עיניו ונזרקה בו מינות ומושרש הוא בחטאו ופשעו עפ"י המעשים אשר הצעתם עתה. ואשר נשמע עליו מני אז מפורש יוצא דיני' דהאי ג,,, רא /גברא/ עפ"י דין תוה"ק להעביר אדרתו מעליו שלא יקרא עוד בשם רב או דיין ממונה. הסר המצנפת והרם העטרה כי אסור לקבל הוראותיו ושיבושי דיעותיו בשום ענין מעניני הדת. וכתב התרות אם יש בידו בטלין כחרס המה לא שרירין ולא קיימין כפסק הרמב"ם שאין הקדושה חלה על בעל מום וכו' כנ"ל. ואליכם יזרח ה' להסיר מכשול ולבער הקוץ ומכאוב וסילון ממאיר מקרביכם יהי חן ה' עמכם יאשר כחכם יאמץ חילכם להוציא לפועל לטובה מחשבותיכם נאום אוה"נ הדש"ת. ומני שים טעם להעתיק מכתבינו זה אות באות ולשלחו לעיני הרבנים מובהקים גדולי ישראל יחיו המפורסמים גדולים צדיקים יחיו: ולבקש מהם שגם המה יעשו את שלהם. וכשתשיבו עוד שלשה מכתבים משלשה רבנים מפורסמים לא אפונה כי גם הקיר"ה גם שרי המדינה שטאטהאלטערייא יר"ה יתנו עדיהן יצדקו ויאמרו אמת יסכימו לפסק הרבנים נרם יאיר. לבער הרע מקרביכם. וה' עמנו ועמכם והעיר שושן צהלה ושמחה ושלשה הרבנים לדעת יהי' הרב הגאון דק"ק פרעסבורג והרב הגאון דק"ק אוהעל והרב הגאון דק"ק גראס ווארדיין יצ"ו. ולא תפרסמו את כל זאת עד אחר שיהיה בידכם הסכמותם ואת צנועים חכמה כתיב. נאום הק' יהודא אסאד