2 million Jewish men died during plague of darknesss because they were sure it was not time to go back to Israel

 אמת ליעקב שמות פרק י פסוק כב

כב) ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים1.

פירש"י וז"ל: ולמה הביא עליהם חשך שהיו בישראל באותו הדור רשעים ולא היו רוצים לצאת ומתו בשלשת ימי אפלה וכו'. הנה אף שבאמת כל בני הדור ההוא לא היו נחשבים כצדיקים, שהרי מצינו שטענו מלאכי השרת הללו עובדי עבודה זרה והללו עבודה זרה, הרי שהמלאכים לא היו יכולים לראות שום הבדל בין ישראל למצרים, וא"כ מדוע מתו דוקא רשעים אלו ולא כל הרשעים. ונראה משום שאלו היו רוצים לעכב בידיהם של האחרים מלצאת, דהם סברו שמכיון שקבלה בידם שישתעבדו ד' מאות שנה א"כ עדיין לא הגיע זמן הקץ, ופחדו שאם יצאו קודם הזמן אז יארע להם כמו שיארע לבני אפרים שיצאו קודם הזמן, ולא האמינו לדברי משה והזקנים שחישב ה' את הקץ בזכות האבות, ולכן המיתן הקדוש ברוך הוא. אבל הכלל כולו, אף שבעיני המלאכים היו בגדר עובדי עבודה זרה, אבל רק הקדוש ברוך הוא יש לו את הראייה למרחוק להבין שאומה זו שעכשיו הם עובדי עבודה זרה יהיו בעוד שבעה שבועות מוכנים לעמוד בהר סיני ולומר "נעשה ונשמע", ופנימיות כזו גם המלאכים אין מרגישים בה, עד שהוצרך הקדוש ברוך הוא להוכיח את זה למדת הדין על ידי מה שהראה להם ארונו של יוסף [בראשית רבה פרשה פ"ז אות ח'], והיינו שהוכיח להם שאומה זו תוך תוכם ממקור אחר נחצב, וביארתי זה היטב להלן בדברינו ריש פרשת בשלח [י"ג פי"ט], עיין שם.

ונצייר נא לעצמנו מה היתה הרגשתם של בני ישראל במשך ימי מכת חושך, שהרי רואים הם שישראל לוקין יותר מן המצרים, שבמשך ג' ימים מתו יותר מב' מליונים גברים לבד מטף וזקנים ונשים, והלא לא ידעו טעם מכה זו, ובודאי שהיו ישראל תמהין ואומרין מה זה עשה ד' לנו. וזוהי נחמתנו במצב זה2 שאנו מתרעמין כביכול על הנהגת השי"ת בנוגע לכלל ישראל, אבל לפ"ז משמע שאנו קרובין לגאולה..