תושבת השומרון טענה כי היא ניסתה לעזור לשכנה במצוקה ועודדה את תושבי היישוב להחרים את בעלה שלטענתה סירב לתת לה גט ולהדיר רגליהם מהפיצרייה שבבעלותו. הפיצוי שנפסק היה גבוה מאד ביחס לתביעות לשון הרע
תושב השומרון שנאלץ לעזוב את הישוב ולסגור את הפיצרייה בבעלותו בעקבות מסע הכפשות שניהלה חברתה של אשתו לשעבר, שכינתה אותו סרבן גט ועודדה את חברי הקהילה להחרימו, יקבל פיצוי בסך של 300 אלף שקל בגין לשון הרע. ביהמ"ש לא חסך בביקורת על הנתבעת והבהיר: אין אמת בפרסום, אין עניין ציבורי ואין חובה מוסרית לפרסם.
התובע, לשעבר תושב ישוב בשומרון, התגרש מאשתו בשנת 2013. עד הגירושים, ניהל התובע עסק של פיצרייה, שהיתה היחידה בישוב, אולם לאחר שעזב את בית המגורים המשותף פתחה אשתו עסק פיצה מתחרה מתוך ביתם.
בתביעה שהגיש באמצעות עורך הדין אורן אליעז, טען התובע כי הנתבעת, תחקירנית בערוץ טלוויזיה שהתגוררה בסמוך והיתה מיודדת עם אשתו, ביקשה לסייע לה בגירושיה ולשם כך הפיצה נגדו פרסומים באמצעי מדיה שונים, לרבות עלונים לתיבות הדואר ומייל לתושבי היישוב. בנוסף, התייצבה הנתבעת בפתח הפיצרייה שלו עם מגשי פיצות וקראה ללקוחות שלא להיכנס לפיצרייה, תוך שהיא מציעה להם פיצות מהמגשים שבידיה ומציגה את התובע כסרבן גט. לטענת התובע, כתוצאה ממעשיה של הנתבעת, הוא נאלץ למכור את הפיצרייה שלו ולעזוב את הישוב.
עוד טען התובע כי הנתבעת החלה להפיץ לכל תושבי היישוב כי הוא סרבן גט ודרשה מהתושבים לפעול ליצירת לחץ קהילתי כדי להביא לקבלת הגט, ואף הביאה את בעלה – גבאי בית הכנסת – לסרב להעלות אותו לתורה, גם בשבת בר המצווה של בנו, תוך השפלתו וביזויו.
התובע טען כי הנתבעת פעלה מבלי לדעת את העובדות הנכונות, מתוך כוונה ברורה לפגוע בשמו הטוב, ועשתה יד אחת עם האישה כדי לפגוע בו ולהשיג לאשתו את מבוקשה. לטענתו, לאור מעשיה של הנתבעת, הוא נשבר ומכר את הפיצרייה שלו, וכן עזב את הישוב לבית הוריו שבצפון.
הנתבעת טענה מנגד כי מדובר בתביעת סרק טורדנית וכי התובע פועל בשיטת "מצליח" ויורה לכל הכוונים ללא כל בסיס. הנתבעת הכחישה את הפצת העלונים לתיבות הדואר בישוב וטענה כי היא גילתה אזרחות טובה וניסיון לסייע לחברה במצוקה, שלא קיבלה גט מזה כשנתיים, ועל כן מדובר באמת בפרסום ובפרסום שנעשה בתום לב מתוך חובה מוסרית.
השופט אריאל ברגנר קיבל את התביעה וציין כי אף שלא הוכח שהנתבעת פרסמה את העלונים, היא הודתה במשלוח המייל בתפוצה רחבה ביישוב, ובסופו של דבר הודתה גם בשני הביקורים בפיצרייה, שבהם טענה כי התובע ממרר את החיים לאשתו ולילדים וכי הוא מסרב לתת גט לאשתו.
השופט דחה את טענת הנתבעת כי היא מעולם לא כינתה את התובע "סרבן גט", והבהיר כי אין כל הבדל בין סרבן גט לבין מי שמסרב לתת גט לאשתו, וכל ניסיון לפרשנות אחרת הוא משחק מילים והיתממות חסרת בסיס.
עוד הבהיר השופט כי על מנת שאדם ייקרא סרבן גט, חייבים להתמלא שני תנאים מצטברים: ניתן פסק דין של בית הדין הרבני לגירושין, ואותו אדם אינו מקיים את פסק הדין. במקרה זה, לעומת זאת, אין חולק כי בעת הפרסומים לא ניתן עדיין פסק דין לגירושין, וכי כשבוע לאחר מתן פסק הדין ניתן הגט. השופט ציין עוד כי בית הדין הרבני נדרש להבהיר את המצב המשפטי והודיע חד משמעית כי התובע לא היה סרבן גט, כי הוא הסכים להתגרש ואף היה זה שביקש את הגירושים. נוכח האמור, קבע השופט כי לא עומדת לנתבעת הגנת אמת דיברתי, וממילא לא ניתן לטעון במקרה זה לעניין ציבורי בפרסום, הנוגע להליכים חסויים של מעמד אישי הנדונים בדלתיים סגורות.
עוד נדחתה טענת הנתבעת כי הפרסום נבע מחובה מוסרית וחברתית לעזור לחברה שהגיעה לפת לחם ומוחזקת כבת ערובה על ידי התובע. השופט ברגנר ציין כי אינטרס שמירת הסודיות והחיסיון של ההליכים בבית הדין הרבני גוברים על אינטרס מקומי של הנתבעת או תושבים אחרים בישוב לפרסם את דבר היות התובע "מסרב גט", על מנת להפעיל עליו לחץ. "לא יכולה לקום כל חובה חברתית או מוסרית אשר תתמוך ותוביל הפעלת לחץ חיצוני חברתי על אדם כדי להשפיע עליו בהליך משפטי אותו הוא מנהל", קבע השופט. "מדובר בלחץ פסול הבא כדי להפריע להליך המשפטי ומנסה שלא כדין למנוע מהתובע 'הליך הוגן' בביה"ד הרבני".
השופט הוסיף כי הנתבעת חרגה ועברה כל גבול אפשרי מהתנהלות סבירה להגנת אותו ערך חברתי נטען של סיוע לחברה במצוקה, וקבע כי אין מדובר בפרסום שנעשה בתום לב. השופט הבהיר כי אין כל רלוונטיות לאמונתה הסובייקטיבית של הנתבעת בנכונות הפרסום ומתח ביקורת על הנתבעת, המבקשת לחסות בצילה של ההגנה על הבעת דעה וביקורת על פעולה פומבית של הנפגע. זאת, שכן כל הליכי המעמד האישי וההליכים בבית הדין הרבני הם חסויים ומתנהלים בדלתיים סגורות, והנתבעת לא נקטה כל אמצעי סביר כלשהו על מנת להיווכח אם טענותיה הן אמת.
בפסיקת הפיצוי התחשב השופט בהתנהלותה של הנתבעת, שהמשיכה לדבוק בעמדתה ולפגוע בתובע במהלך כל המשפט, גם לאחר שהתבררה עמדת בית הדין הרבני כי התובע אינו סרבן גט. השופט הוסיף כי נוכח תפוצת הפרסום והפגיעה הקשה והזדונית בתובע יש מקום לפסיקת כפל פיצוי ללא הוכחת נזק. הפרסום במייל לתושבי הישוב ושני הביקורים בפיצרייה מזכים את התובע בפיצוי של 50 אלף שקל כל אחד, ועל כן כפל הפיצוי יעמוד על סך של 300 אלף שקל.
This ruling is so wonderful, b”h! Praise be Israel and her judges and her people.
ReplyDeleteI have a correction for Judge Jane Roth. She ruled, Pacer:
“In the Orthodox Jewish tradition, a married woman cannot obtain a religious divorce until her husband provides her with a contract called a “get” (pluralized as “gittin”),
which must, in turn, be signed by an “eid,” or witness. A woman who attempts to leave her husband without obtaining a get becomes an “agunah” (pluralized as “agunot”), which subjects her to severe social ostracism within the Orthodox Jewish community.”
No. Many Orthodox rabbis in the USA, those supporting ORA and agunahinternational, and much of the public do support a woman attempting to leave her husband without obtaining a get and would never ostracize her in the least. Why? Even Rabbi Mendel Epstein reversed himself and now says that forced gets are worthless, e.g. Pacer,
“The government contended that the real purpose of the conspiracy was mercenary, but the defense was prevented from explaining to the jury that any such purpose would have been defeated by securing gittin that were compelled (meaning, against the husband’s
will), as a consent that was compelled would not be recognized by the Orthodox as
valid and were thus worthless.”
Forced gets are worthless, true. The 30 years efforts to obtain many of them got Mendel Epstein a 10 year jail sentence for kidnapping conspiracy. This was due to Rabbi Ralbag’s testimony. Without his testimony, the government had no case of kidnapping conspiracy.
In treifa America.--- many Orthodox rabbis and much of the public support ORA and agunahinternational. Today these rabbis and much of the public approve of angry wives remarrying without a get. I see wide support in the USA of that Kamenitsky-Greenblatt ruling that Tamar can remarry while her husband refuses her a get. Aharon Friedman withstood a physical assault, $60,000 paid to Mendel Epstein two shuls, besides many rallies etc. In the USA Aharon is the bad guy and Tamar the hero. In Israel, a judge fined a neighbor xxx NIS for making rallies against a get refuser. That’s libel in Israel, not in America.
I see no change in the long list of rabbinic endorsements for ORA. ORA still advertises:
“Join us in protesting get-refusal by participating in a rally against a recalcitrant husband.” There’s no change on agunahinternational. This is like the resistance against Trump. There’s no acceptance that Hillary lost. I’m a Netanyahu and a Trump supporter.
See:
ReplyDeletehttp://www.jpost.com/Opinion/Column-One-Yair-Netanyahu-and-the-angry-Left-505152
“These campaigns have delivered two results – both of which are far different from the ones the Left intended.
First, they have made a very large portion of the public hate the Left. Whereas in the past the public sympathized with the Left but voted Right because it believed the Left was well-meaning but misguided, today little of that goodwill remains.
The other, deeper, consequence is that terms that should be deeply meaningful have now become virtually meaningless.”
It’s a chillul hashem for rabbis in the USA to support ORA and agunahinternational.
The campaigns in the USA of ORA and agunahinternational against Aharon Freidman and similar and the campaigns that Tamar is free, meaning that the Kamenitsky-Greenblatt approval of Tamar marrying her lover while her husband, Aharon, refuses her a get delivered two results far different from the radical feminists of the USA intended. First, it made a large portion of Israelis hate the radical feminists of the USA. In the past, many Israelis sympathized with the radical feminists of the USA thinking maybe in America, one needs to violate halacha, for all kinds of reasons. Kangaroo courts and forced gitting---what’s else to do in treifa America? Today, a large portion of Israelis hate what Mendel Epstein and Aryea Ralbag etc did for 30 years. The opposite in the USA, a large portion of Jews and rabbis still support forced gittin and support the K-G heter etc.
Second, the campaigns in the USA of ORA and agunahinternational against the get relacitrant makes the term meaningless. Fine, call a man a wife beater and such. We knw what that means. Never call a man a get recalcitrant, a now meaningless term.
The good judge in Israel fined the neighbor 300,000 NIS for libel. American Jews: wake up!.