חתם סופר (שבת קמ): ועל דרך הלצה, ע"פ מה
שנראה לי שנולד לן זה מנהג לחדש חידושים יותר מדאי וכל אחד בונה במה לעצמו זה בכה
וזה בכה, אפשר לחפש לן זכות שגזרו כן גאוני קדמונינו ז"ל שראו שכחה שגוברת
בעו"ה בעולם וא"א לאוקמא גירסא אכן ע"י החידושים בכל דף ועמוד
עי"ז זוכר הכל ומילתא דתמיה מידכר דכירא והנסיון מעיד לנו ע"ז ויודע אני
בעצמי, וא"כ אף אם החידוש אינו נכון כל כך מ"מ מועיל לשכחה כנ"ל.
ואפשר שזהו פי' הש"ס אנן כאצבע בבירא לשכחה, ומוסיף אידך ואנן כאצבע בקירא
לסברא, שלכאורה אין זה מענין הראשון. אכן לפי הנ"ל א"ש שבתחלה היה כאצבע
בבירא לשכחה מ"מ היה אפשר להועיל ע"י חידושים אבל עכשיו אנן כאצבע בקירא
לסברא ג"כ ומה לעשות עוד. וידוע ששמן זית מחזיר תלמודו של עי"ן שנים
כמבואר סוף הוריות, ע"ש, הא קאמר האי בר בי רב דלית ליה מישחא היינו זכרון
הנקרא ע"ש שמן זית נימשי במים דחריצי בתורת החריצים הידועים בזה"ז חרוץ
ושנון ודו"ק:
חתם סופר (חולין ז.): ופה מצאתי מקום להרחיב הדבור מה שאלצני הנה השל"ה וכל גדולי
ישראל צווחי' כי כרוכי' על החילוקים הנוהגים בבעלי ישיבה ואומרים שהם מבלי עולם.
והנה דבר זה נתפשט בתפוצות ישראל מאוד מאוד וכל רואיו ומביניו יכירו כי לכאורה שוא
והבל הוא. וחלילה לנו לחשוב כן על צדיקים וטובים קדמונינו שהנחילו לנו ירחי שוא
ומשאות מדיחים איך לא סקלום אנשי דורם אז כשהתחיל לקלקל. ואם תאמר הי' מה שהי'.
אתה נותן מקום למינים לרדות דלמא גם תפילין וכיוצא בו התחיל בדור מן הדורות ולפנים
לא הי'. חלילה לחשוב. אבל אומר אני החילוקים דרכם בקודש וממעיין הקודש יצאו אלא
שנתקלקל באורך הזמן. וטרם כל נחקור על שם זה חילוק מה שמו מה תאמר אבל הוה יודע
דעיקר שמוש התלמידים אצל רבם הוא לדמות מילתא למילתא. וז"ל הרא"ש הובא
בב"י בבד"ה בי"ד סי' רמ"ב וי"ל דעכשיו נמי אין כל מעשה
בא בגמ' אלא שמדמה מילתא למילתא ואיכא למיחש שמדמה מה דלא דמי עכ"ל שם. ועל
זה נהגו כשאדם מחדש דבר אומרים בלשון אשכנז גלייך או אום גלייך פי' דומה או אינו
דומה שהדמיון עולה יפה או אינו עולה יפה. והיות הסברות עמוקות ודקות בחוט השערה
לחלק בין זה לזה ועי"ז יתרצו כמה קושי' שיודע לחלק ביניהם מה שהי' בעיני
התלמידים דומין זה לזה יבוא רבו וחקרו שאין זה דומה ומורה להתלמידים הסדק שבין זה
לזה וזה הוא חילוק שהי' רב מראה לתלמידים החילוק וההפרש בין הסברות שהי' נראה להם
במושכל הראשון שהם דומים זה לזה ומזה ילמדו דרך האמת בהוראה. ואמנם בעו"ה
נתקלקלו הדורות ואדרבא החליפו הנ"ל בפלפולים חריפים ומשוננים ואינם משגיחים
אם דומה או לא רק שיהי' חריף וחדוד או לשיטתו אעפ"י שאם יעיין שפיר אין זה
שיטתו שהחילוק רב ביניהם. עד שבעלי החריפים האלו הם המורים בחריפותם. והי לך לשון
הריב"ש סי' רע"א אבל אין צריך לידע כל הוית התוספת וגליוניהם ולמירמי
דוקלי ולזקוף להו. וכמה חכמים ראינו בעינינו מפולפלים
וחריפים בהוית דמעיילי פילא בקופא דמחטא ועל כל
קוץ וקוץ אומרים תילי תילים קושיות ותירוצים ולפום חורפא לא סלקא להו שמעתתא אליבא
דהלכתא ואומרים על אסור מותר ועל מותר אסור עכ"ל הריב"ש שם:
והנה אחז"ל לעולם יעשה אדם עצמו כשור לעול
וכחמור למשאוי בדברי תורה והענין כשור לרדיא המשדד עמקים וכרוב ותני ומעיין ודולה
מים מבארות עמקים והוא החריפות. ואחר שברר שמועותיו וטחן וברר לסולת סולת נקי'
יהי' כחמור למשא לישא אלומותיו כחמור נושא ספרים. ואם זה השור יחרוש וישדד במישור.
אח"כ בעליו יבצור ויזמור. וישאהו על גביו כחמור. אך מאוד צריך להזהר שבין
החרישה והאסיפה יברור ויזרה ברחת ומזרה אבל לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. ה' יודע
כי כעין האמור למעלה הבנתי מקיצורי דברים ורמיזותן של רבותי הקדושים זצ"ל אלא
הם שמו מחסום לפיהם ולא גילו אלא ברמז לצנועי תלמידהם. ואני עני וכואב מקום הניחו
לי להתגדר בו וה' הטוב יכפר בעדי:
Indeed, it is an interesting "limud zchus." At the same time, I firmly believe the Chasam Sofer would not give this benefit of the doubt to the Excessive Chiddush Practice prevalent today. Firstly, the vast majority of today’s pseudo-chiddushim and sevaros are introduced by their creators, not as mnemonics, wit or the like, but as the Truth of the Torah. And it doesn't stop there; from there it begins! Upon the foundations of these pseudo-chiddushim and sevaros, skyscrapers of Jewish thought and halachic practice are built, which in turn apply pressure upon all members of the community to conform. Secondly, the Chasam Sofer speaks of the new, budding practice ("נולד לן") of his day. Today, this fancy Chiddush practice is the widespread norm in our yeshiva community, at the expense of employing a rigorous and intellectually honest methodology to arrive at the Torah’s Truth.
ReplyDeletegood morning
ReplyDeleteWas he against all chiddush as well as chadash?
ReplyDelete