Divination - when Permissible?

 Chullin (95b) An omen which is not after the form pronounced by Eliezer, Abraham's servant, or by Jonathan the son of Saul, is not considered a divination!

Malbim (Vayikra 19:26) And in what is written in Chulin (95), that every divination which isn’t like that of Eliezer is not prohibited., there is a dispute between the Rambam and the Ravad, and in my opinion also with the Rambam and those who say that the divination of Eliezer and Yonasan were prohibited actions. In fact they were not prohibited actions because they ascribed success to G-d’s providence. Since they knew G-d was with them in this matter they set a sign that G-d would notify them what to do or not to do.  There are a number of similar events described in the gemora and Zohar in which they relied on a sign from G-d and thus they are not prohibited as darchei Emori.

Shoftim (06:36-37) 36. And Gideon said to God, If you will save Israel by my hand, as you have said, 37. Behold, I will put a fleece of wool on the threshing floor; and if the dew is on the fleece only, and it is dry on all the ground elsewhere, then shall I know that you will save Israel by my hand, as you have said.

Netziv (Devarim 18:14): According to our explanation of Temimos as feeling completely secure and not worrying, why does the Torah recommend that one should be temimos and not go to astrologers but yet should consult instead the prophets about the future? The answer is that in general a person’s conduct in this world should be with simple trust in G-d  and not to investigate the future - …. Nevertheless at a time of war when it is not clear what to do and it is a life threatening situations one must search to know what to do. … However it is obvious that at a time when there is no prophet it is necessary to use divination techniques….However not everything that an individual wants to know can he receive answers from a prophet. We see even for Moshe Rabbeinu (Moed Koton 16) that he only learned of the negative comments of Dasan and Aviram because of the messenger but not from his powers of prophecy. So surely this limitation on knowledge is true of other prophets. … .In contrast there is no such limitation for magic and divination which is the result of hidden natural processes and when someone uses them to know that which he needs he is merely using these natural processes which were produced by G-d .

Ohr HaChaim (Devarim 18:14): Jews were given prophets so that they would not be in an inferior to non Jews in terms of knowing the future. Perhaps that was Shaul’s understanding when he made inquiries of a diviner (Shmuel I 28:7) because G-d  did not prohibit using diviners except when there are prophets. However when there are no prophets and there is a need to know diviners can be consulted.

Derashas HaRan (12:16) And if one would ask: if one is forbidden to resort to these signs and is called an augurer if he does so, how are we to understand (Chullin 95b): "Rav would test propitiousness by means of a ferry" if it came towards him, he would see it as a propitious sign. What difference is there between a ferry and a deer crossing one's path? — the answer is: though Rav tested propitiousness by means of a ferry, he did not make his future action entirely dependent upon the result of that test, but only sought some indication of whether he would meet with success; and even if the sign was that he would not, he would not, because of this, abandon his undertaking, knowing as he did that the Blessed One can change everything according to His will. Augury is forbidden only to him who relies upon it implicitly, as is made clear there (Ibid): "And even so [even though the meat in question had been under constant surveillance], Rav did not eat of that meat. Why not, if it had been under constant surveillance? It must be because he had unlawfully resorted to augury and therefore banned to himself the fruits, as it were, of that augury. But did not Rav himself say that any augurer who is not like Eliezer the servant of Abraham and Jonathan the son of Saul is not an augurer?" That is: if he does not rely implicitly upon his augury as did Eliezer the servant of Abraham, who said (Genesis 24:14): "And it will be that maiden to whom I say: 'Hand down your pitcher that I may drink' — and who answers: 'Drink, and I will also give your camels to drink' — she is the one whom You have designated for your servant Isaac," and as Jonathan the son of Saul, who said (I Samuel 14:10): "And if they say thus: 'Come up to us' — then we shall go up, for the L-rd has given them into our hand" — if one does not rely implicitly upon his augury as these did, then he is not considered an augurer. And Rav did not rely implicitly upon his augury but only said: "A ferry is coming towards me — it is a good day for wayfarers." He did not say that if a ferry came towards him he would go, and that if it did not, he would not. 

Shemuel (1 14:08-10) 8. Then said Jonathan, Behold, we will pass over to these men, and we will reveal ourselves to them.9. If they say thus to us, Remain until we come to you; then we will stand still in our place, and will not go up to them.10. But if they say thus, Come up to us; then we will go up; for the Lord has delivered them into our hand; and this shall be a sign to us.

See Rav Sternbuch (1:454) תשובות והנהגות (חלק א' סי' תנד) מפורש בכתוב (דברים יח יג) 'תמים תהיה עם ד' אלקוך', ובפירש"י שם 'התהלך עמו בתמימות ולא תחקור אחר העתידות, ואמנם נראה דיסוד האיסור הוא רק כשתולה עתידו בדבר אחר וכדאיתא בפסחים (קיג:) 'מנין שאין שואלין בכלדאים (חוזי כוכבים) שנאמר 'תמים תהיה עם ד' אלוקיך', וכ"ה בשו"ע יו"ד סי' קע"ט אין שואלין בחוזים בכוכבים ולא בגורלות [וכ' ברמ"א] משום שנאמר תמים תהיה עם ד' אלוקיך ומשמע שהאיסור דוקא כשתולה עתידו בזה ולא בעצם החקירה אחר העתידות, וא"ש לשון הרמ"א באו"ח סי' תרס"ד שכתב 'ואינו ראוי לדרוש ולחקור אחר העתידות כלל, ומשמע שאינו איסור תורה אלא הוא בגדר אינו ראוי וכ"ה בספר חסידים תר"ה דמשמע שם שאינו איסור גמור ורק שומר נפשו ירחק מזה ע"ש. ועיין בהרמב"ן בהשגות לסה"מ עשה ח' שמנה עשה זו דתמים תהיה ביארה וז"ל, 'וענין הצוואה שנייחד לבבנו אילו לבדו יתברך ושנאמין שהוא לבדו עושה הכל וכו', וממנו לבדו נדרוש הבאות מנביאיו או מאנשי חסידיו ר"ל אורים ותומים ולא נבטח מהוברי שמים ולא מזולתם ולא נבטח שיביואו דבריהם עכ"פ אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים כי הוא משנה מערכת הכוכבים והמזלות כרצונו, ונאמין כשל הבאות תהיינה אלינו כפי התקרבותינו לעבודתו יתברך, ע"ש. ונראה דכל האיסור לבטוח בהם אבל כשינו בוטח בהם אלא רוצה לידע מזלו כדי להתחזק בתשובה ומעש"ט, אינו אסור מן הדין אך מ"מ אין ראוי לעסוק בזה וכמו שביארנו. ועיין ירושלמי שבת (פ"ו ה"ט), שכל המנחש סופו לבא עליו שנא' כי לא נחש ביעקב, קרי לו נחש ומי גרם לו שינצל לפי שבטח בקב"ה, וע"ע נמוק"י סנהדרין סוף פרק ז' ושו"ת הרמב"ן סי' רפ"ב. 

וכן במה שדרשו בספרי מנין שאין שואלין בגורלות שנאמר תמים תהיה עם ד' אלוקיך היינו ג"כ עד"ז כשתולה בגורל" העתידות, אבל כשעושה גורל להכריע בין שני צדדים שאין לו הכרעה שרי. וכעת הראוני ב"כרם שלמה" שציין להפוסקים בנקטו כן, האלף לך שלמה או"ח תס"ב חוו"י סי ס"א, תשובות גאוני קדמאי סי' ס'. ושמעתי מחמי זצ"ל שבכל דבר שהיו לו שני צדדים היה עושה לפי הגורל והיה אומר ד' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, ושאל לרבינו החזו"א אם מותר, והשיב לא דמותר ואין בזה חשש שאינו מקבל הדברים אלא כעצה. 

וכתבו באחרונים דכיון שישראל אינם תחת המזלות רק בהשגחה מיוחדת מהבורא ית"ש, ולכך אפילו רואים במזלות אי אפשר לסמוך אצלם אלא בההווה ולא בהעתיד, אם כן אף שיכולים לפעמים לכוון ההווה, בישראל אי אפשר בעתידות, ואם הוא מאמין בה' ומתפלל אילו משנה גם מזלו, וכמבואר בשבת (קנו:) וא"כ באופן דאין שואלים לקבל תשובת הרואים כאמיתית לסמוך אל זה אין איסור מדינא.

לכן נראה שאין איסור לשאול ולחקור אצל המסתכל בכף היד, שיש יסוד בזוה"ק פרשת יתרו 'ואתה תחזה' שבגוף האדם בכפות אצבעותיו רמזים למעמדו ולמזלו, מ"מ עליו לידע שאצל עם ישראל הכל תלוי בתפילה ומעשים טובים, וגם נכריות אלו ידיעותיהן לא ברורות ולא מבינות בכף היד לגמרי, ומבלבלות בדברים שהם אמת ושקר יחד, וראוי שלא לשאול בהן כלל רק לסמוך על הקב"ה בעתידו, וברבוי תפלה צדקה ומעשים טובים ירחם עלינו בעולם הזה בבני חיי ומזוני ונזכה לחיי עלום הבא.