Gesuntheit?

 Tosefta (Shabbos 7:5) One who says “good health” is an example of  Darchei Emori while Rabbi Eliezar  said not to say it becauses it interrupts Torah study. The followers of Rabban Gamliel did not say good health because of Darchei Emori

רבי עקיבא איגר מסכת ברכות דף נג עמוד א

מחצה על מחצה נמי מברך. עיין פר"ח יו"ד סימן קי"ד סק"ו.

רש"י ד"ה מרפא כו' שרגילים לומר כו'. והוא בפרקי דר"א פרק נ"ב מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה אלא אם היה בדרך או בשוק והיה עוטש ונשמתו יוצא מנחיריו עד שבא יעקב אבינו ובקש רחמים ואמר רבון כל העולמים אל תקח נפשי ממני עד שאצוה את בני ובנותי ונעתר לו לפיכך חייב אדם לומר בעטישתו חיים שנהפך המות הזה לאור שנאמר (איוב מ"א י') עטישותיו תהל אור.

Pirkei DeRabbi Eliezer (52) From the day when the heavens and the earth were created no man was ill, (who) sneezed and lived, but in every place where he happened to be, whether on the way or in the market, and (when he) sneezed, his soul went out through his nostrils; until our father Jacob came and prayed for mercy concerning this, and he said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all the worlds! Do not take my soul from me until I have charged my sons and my household; and He was entreated of him, as it is said, "And it came to pass after these things, that one said to Joseph, Behold, thy father is sick" (Gen. 48:1). || All the kings of the earth heard (thereof), and they wondered because there had been no one like him from the days when the heavens and earth had been created. Therefore a man is in duty bound to say to his fellow: Life! when the latter sneezes, for the death of the world was changed into light, as it is said, "His neesings flash forth light" (Job 41:18). 

שו"ת משנה הלכות חלק יב סימן קלז

ניחוש להמתעטש למשוך תנוך אזן 

לכבוד ידידי היקר וכו' הי"ו, אחדשה"ט. 

מה שהביא מנהג כשאדם מתעטש (ניס"ן בלע"ז או סני"ז) מושך תנוך אזנו. 

לפענ"ד אין זה מנהג ישראל ועכ"פ לאו מנהג ותיקין ובגמ' ברכות (נ"ג ע"א) אמרו של בית ר"ג לא היו אומרים מרפא בבית המדרש מפני בטול בית המדרש ועיין רש"י שרגילים לומר אסותא והוא בפדר"א פ' נ"ב מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה וכו' לפיכך חייב אדם לומר בעטישתו חיים שנהפך המות לחיים ע"ש ובגשה"ס ציין עליו ועיין יו"ד סי' רמ"ו סי"ז. והנה לומר אסותא שהוא לרפואה שמענו אבל מה לי משיכת האוזן ואין לעשות כן כי הוא מדרכי גוים.

דושה"ט בלב ונפש,

מנשה הקטן