Astrology and Judaism

E JUDAICA
Among medieval Jewish scholars and philosophers who were versed in astrology and considered it to be a true science were *Saadiah Gaon, whose Arabic commentary on the Sefer Yeẓirah contains astrological material; Shabbetai *Donnolo , also the author of a commentary (Ḥakhmoni or Taḥkemoni) on the Sefer Yeẓirah possessing special importance for the histories of astronomy and astrology, and of a commentary on the Baraita di-Shemu'el, a type of Midrash on astronomy, astrology, and the science of intercalation; Samuel b. Joseph ha-Nagid; Solomon ibn *Gabirol , whose Keter Malkhut includes a detailed account of the influence of each of the seven planets on the events of the sublunar world, and who, according to Ibn Ezra (end of his commentary on Daniel), "wished to show that the end of days was dependent on a 'conjunction' of the two superior stars"; and Abraham *Ibn Daud , whose book Emunah Ramah argues that the positions of the stars were set at Creation and predictions can be made on the basis of them.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות מעונן ומכשף סימן קעט סעיף א
א] א'> אין שואלים ב'> בחוזים בכוכבים ולא בגורלות. הגה: ב] ג'> משום שנאמר: תמים תהיה עם ה' אלהיך (דברים יח, יג) (ב"י בשם תוספות דע"פ
the prohibition refers specifically to telling the future by means of astrology as netziv notes because there were prophets
aside from that astrology was widely accepted as valid even by chazal -the Rambam rejects its validity- which the gra said was because of the influence of philosophy
this has nothing to do with your original claim regarding kabbala

דרכי תשובה סימן קעט ס"ק א
(א) אין שואלים. עי' במשנת חכמים מצוה מ"ו ובמנחת חינוך מצוה ר"מ דאפי' המנחש והמעונן הוא גוי עובר השואל אותו וחייב ועיי"ש עוד במנחת חינוך שכ' דבשואל למנחש ולמעונן חוץ מהלאוין של לא תנחשו ולא תעוננו עובר ג"כ על לאו של ובחוקותיהם לא תלכו ועל עשה דתמים תהיה ועיי"ש במה שמביא בשם המשנ"ח לענין אם המנחש בעצמו לא עשה מעשה רק השואל עשה מעשה ע"פ דיבור אם נימא דהנשאל ג"כ חייב אף דאינו עושה מעשה מ"מ כיון שע"י אתעביד מעשה עיין שם: ועיין בערך לחם (למהריק"ש) שכ' דמ"מ בזה"ז אין לדקדק עם בני אדם בזה יותר מדאי דאפשר שאינו שואל מהם עצמן אלא ששואל לאותן ששואלים בחוזים ובגרלות וזה לא חמיר כולי האי כל שאינו שואל מהם עצמן וה"ה אם אומרים לו בלא שאלה לא חמיר עכ"ד אמנם מסתימת לשון המחבר והרמ"א כאן משמע דאף שאינו שואל מהם עצמם רק ששואל להשואל ג"כ עושה איסור ועי' בשו"ת נחלת שבעה סי' ע"ו שהאריך בדין זה ומצדד להקל לצורך חולה אפי' אין בו סכנה לשאול למכשפים ובפרט בזה"ז דמה שמכונה עכשיו בשם כישוף הוא מעשה שדים ומי ששואל להשואל מן השד הוא נקרא עכשיו בשם מכשף וזה אינו איסור כלל והביא כמה ראיות לדבריו וסיים ומקום הניחו לי רבותי להתגדר עיין שם: ועיין בס' החינוך (להרא"ה) סי' תקי"ו שכתב וז"ל אבל השואל מן הקוסם אינו בחיוב מלקות אמנם מגונה הוא מאד עכ"ל:

Kalonymus Anonymus • a day ago

As happened in Judaism. Astrology was once assur, it then became revealed in the mystical books, and captured the popular vote.

THE ABOVE STATEMENT IS FALSE HE IS BASING HIS CLAIM ON HIS UNDERSTANDING OF THE RAMBAMS VIEW - WHICH AS the Gra points out is a minority view which contadicts Chazal

the prohibition refers specifically to telling the future by means of astrology as netziv notes because there were prophets
aside from that astrology was widely accepted as valid even by chazal -the Rambam rejects its validity- which the gra said was because of the influence of philosophy
this has nothing to do with your original claim regarding kabbala


JEWISH ENCYCLOPEDIA

MAIMONIDES. Among the Jewish philosophers of the Middle Ages *Maimonides alone rejected astrology completely, referring to the astrologers’ beliefs as vain superstitions unworthy to be called a science. Upon being asked by the rabbis of southern France whether it was possible to combine the theories of astrology with the principles of Judaism, Maimonides replied: “… This science, which is called the decree of the stars … is no science at all, but mere foolery … and it behooves us never to engage in it…. Those who composed treatises upon it… were the Chasdeans, the Chaldeans, the Canaanites, and the Egyptians … however, the wise men of Greece … scorned, mocked, and condemned these four nations… and compiled proofs to reject their notions completely… . I well know that you may seek and find in the Talmud and the Midrashim isolated sayings implying that the stars at the time of a man’s birth will have a certain effect upon him… but this need not perplex you,” inasmuch as “he is unworthy of pursuing knowledge … who would forsake it for the isolated saying of a rabbi of old who may perhaps have been mistaken….” Maimonides goes so far as to criticize the Jews of antiquity severely for their superstitious faith in astrology, as a result of which they brought upon themselves the destruction of the Temple and exile (Maimonides’ epistle to *Jonathan b. David ha-Kohen of Lunel). He also ruled: “Who is a me’onen [“soothsayer”]? He who allots dates in the manner of the astrologers, who say … such-andsuch a day … is good for performing such-and-such a task, such-and-such a year or month is bad for such-and-such… and even though he does nothing but tell lies, the foolish believe that his words are the truths of the wise. Thus, whosoever heeds the astrologers when he chooses to do something or go somewhere at a certain time, such a one should be punished by stripes, for it is written ‘Ye shall not soothsay’” (Yad, Avodah Zarah 11:8–9). Similarly, in his commentary on the Mishnah he speaks of “the falsifying astrologers, who are wise and enlightened in their own eyes” (Sanh. 10 beginning).
Later Thinkers Despite Maimonides’ great prestige, his criticism of astrology had practically no influence on subsequent Jewish writers. 

Shabbos 75a R. Simeon b. Pazzi said in the name of R. Joshua b. Levi on the authority of Bar Kappara: He who knows how to calculate the cycles and planetary courses, but does not, of him Scripture saith, but they regard not the work of the Lord, neither have they considered the operation of his hands.7 R. Samuel b. Nahmani said in R. Johanan's name: How do we know that it is one's duty to calculate the cycles and planetary courses? Because it is written, for this is your wisdom and understanding in the sight of the peoples:8 what wisdom and understanding is in the sight of the peoples?9 Say, that it is the science of cycles and planets.

https://rabbimanning.com/wp...

Ramban

ותקיא הארץ - ...אבל סוף הדבר בכתוב שאמר "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים וגו', כי חלק ה' עמו וגו'", והענין כי השם הנכבד ברא הכל ושם כח התחתונים בעליונים, ונתן על כל עם ועם בארצותם לגויהם כוכב ומזל ידוע כאשר נדע באצטגנינות, וזהו שאמר אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים, כי חלק לכולם מזלות בשמים וגבוהים עליהם מלאכי עליון, נתנם להיותם שרים עליהם, כענין שכתוב ושר מלכות פרס עומד לנגדי... והנה ה' הנכבד הוא אלקי האלקים ואדוני האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב, היא נחלת ה' מיוחדת לשמו, לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו...והנה בחוצה לארץ אף על פי שהכל לשם הנכבד, אין טהרה בה שלמה בעבור המשרתים המושלים עליה, והעמים תועים אחרי שריהם לעבוד גם אותם, ולכך יאמר הכתוב "אלקי כל הארץ יקרא", הוא אלקי האלקים המושל על הכל, והוא יפקוד בסוף על צבא המרום במרום להסיר ממשלת העליונים ולהרוס מערכת המשרתים, ואחרי כן יפקוד על כל מלכי האדמה באדמה, וזהו ענין הכתוב שאמר בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, יאמר כי הדבר ההוא הנגזר על נבובכדנצר היא גזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, שגזרו על הכוחות הנאצלין מהן לעשות כך, ויקראו עירין, כי מאצילות יתעוררו הכחות בכל הפעולות... (ויקרא יח כה)

Rabbeinu Bachye

ויוצא אותו החוצה - מכאן הוכיחו שאין מזל לישראל, רוצה לומר לכלל ישראל, אבל בפרטים יש מזל לכל אחד ואחד, שהיא חכמה גדולה ומפוארה. 06(בראשית טו ה)

האדום האדום הזה - שכל אדום מושך כוחו מכוכב מאדים, והוא כוכב עשו, ועל כן היה שופך דמים, וניתנה לו ברכת החרב. (שם כה ל)

רמ"ע מפאנו:

...ואף על גב דרבנן פליגי עליה והם אמרו זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו, וכבר הרגישו נגדם בתוספות דחיי מהני תלת מלי דלא תלו בזכותא נינהו, פירוש להוסיף עליהם, אלא במזלא תלו, ונמצא המזל דידיה עביד ונלוה אליו דין ראש השנה לפחות מן הנגזר למי שבהשפטו יצא רשע, ולהשלים לצדיקים הוראת המזל בשובה ונחת ולבינוניים כראוי להם, אבל שכר מצות בהאי עלמא ליכא להוסיף בשבילם בני חיי ומזוני, דקרן נינהו והיא קיימת לעולם הבא כמו שיבא. אלא ודאי פירות אדם אוכל בעולם הזה דהיינו מזונות קצובין מראש השנה לראש השנה להמציאן בהרוחה, ועוד מה שמוסיפין למכבד שבתות וימים טובים ולמגדלי בניהם לתורה, כי פרי מעלליהם יאכלו. ומזוני דאמרינן במזלא תלו היינו מזוני סתם שנגזר עלינו די הספוק דבר יום ביומו... (מאמר חקור דין חלק ב פרק כט)

מהר"ל:

...כי כבר ביארו ז"ל במדרש רבות בפרשת לך לך, הן לי לא נתת זרע, אמר רב שמואל בר יצחק המזל דוחקני, אברם אינו מוליד, אמר לו הקב"ה, הן כדברך, אברם אינו מוליד... הרי ביארו בזה, כי היה יודע במזלות שלא יהיה לו זרע, ומי שיודע בענין המזלות דבר שהוא ברור מאד, הנה שינוי המזל נס גדול, כי אין ספק ששינוי המזל הוא יותר קשה משינוי הטבע, כי הטבע הוא כח טבעי יותר בקל להשתנות ממה שישתנה מעשה שמים, כי השינוי מתיייחס יותר אל הדברים הטבעיים לשפלותם, וכמו שיש בהם שינוי טבע כך, אפשר להיות נמצא בהם שינוי בלתי טבעי, כי הם תחת שינוי וקרובים אל שינוי, אך השמים הדבר הבא מהם יותר קשה להשתנות מפני חוזק הפעולה והגזירה אשר יש לשמים, והקב"ה הוציאו חוץ לשמים, כלומר שיהיה דבק במעלה הנבדלת לא במעלה הגשמית, כי השמים הם גשמיים, ובזה היה משנה המזל, ולפיכך אמר הקב"ה אליו נביא אתה ולא אצטרלוגין, כלומר שאין אתה דבק רק במעלה הנבדלת הבלתי גשמית, ומפני כך אין אתה דבק במזלות מי שיש לו מעלה הבלתי גשמית. ומה שהוצרך לשינוי השם, כי אף שהוציא אותו חוצה להיות לו מעלה נבדלת הבלתי גשמית, כדי שלא יהיה לו מתנגד מן שמו, שאם היה מתנגד לו מן שמו שהיה מורה המזל שאין אברהם מוליד, קשה לשנות המזל, אף כי היה מוציאו חוצה, כי היה מתנגד לו מן שמו הטבעי, ולפיכך קרא לו שם אחר בשם אברהם, ולכך מה שהבטיח הקב"ה את אברהם על הבנים היה מעלה גדולה לשנות המזל, אשר היה ברור אל אברהם שלפי המזל אין לו בנים, ומכל שכן שהיה אומר הבט השמימה וספור הכוכבים, שעם אשר היה רואה את עצמו מבלי זרע, יהיה לו רבוי זרע, שדבר זה פלא גדול, והיה מאמין.

ולפיכך מה שהקשה הרמב"ן אשר עשה עמו נסים ונפלאות והוציאו מכבשן האש, ועמד לו במלכים, לא יהיה מאמין בדבר הזה. כבר השבנו מה שיש להשיב, דשינוי הטבע מצד כי הטבע בעל שינוי ותמורה בעצמו, אין הנס כל כך כמו שהיה דבר זה לשנות המזל, ואף כי דעת האדם כי הצלתו מכבשן האש יותר נראה נס, זה מפני כי שינוי הטבע הוא פלא לאדם הבלתי יודע בגזירת השמים. אמנם החכם כאשר יבין בענין זה אין הדבר כך, כי מעלה הזאת מצד שהיא מעלה אלקית לשנות המזל ולהיות מעלתו על המזלות אין דבר למעלה מזה, ולא יקשה כלל, ואפילו אם נאמר כדברי הרמב"ן שאין זה פלא, כבר בארנו, שמפני שראה אברהם כי לפי המזל אין לו בנים, רק הבטחת הקב"ה עשה כן, לכן בקלות אם יעשה חטא קל ישתנה הבטחה זאת שהובטח לשנות המזל, מאחר שמצד הטבע אין לו בנים כלל, והכל הוא בשביל זכותו, ובקלות החטא מביא שינוי... (גבורות ה' פרק ז)

וביאור זה, כאשר היו רוצים להכין עצמם אל הדרך לצאת והתחילו לעסוק בבצק, לא הספיק בצקם להחמיץ, שגאולתם היתה בלא זמן, להודיע כי הגאולה שלהם מדריגה נבדלת, לא מצד המזל שהוא גשמי פועל בזמן, לכך היה גואל אותם הקב"ה בלי המשך זמן כלל, כאשר אמרנו, לפי שיצאו לא על ידי מזל ולא על ידי שאר כח שהם נופלים תחת הזמן, רק על ידי הקב"ה שאינו נופל תחת הזמן... (שם פרק לו)

רמח"ל:

צריך שתדעי, שכל המתהוה או המתקיים בנמצאות אינו לא מתהוה ולא מתקיים אלא בהשפעה נשפעת ממנו יתברך, וכפי מציאות ההשפעה כך הוא מציאות הנולד ממנה, וענין זה בארו היטב הרב הגדול הרמב"ם ז"ל לחיי העולם הבא בספר המורה שלו בחלק ב' בפרקים רבים, ואחד מהם בפרק י' ממנו. והנה דוגמה לזה הוא השפעת הכוכבים, ידענו שהולידה כל עניני העולם התחתון הזה, וכמאמרם ז"ל, "אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע שמכה בו ואומר לו גדל"... ואמנם אלה משפיעים לפי החק שהטביע בם הא-ל ית"ש, הוא מקור כל השפע הנשפע, פירש הוא ז"ל בפרק י"ב על זה מקור מים חיים את ה' שהזכיר הנביא ירמיה, וכן כי עמך מקור חיים, שאמר דוד המלך ע"ה, רצונם לומר, שפע המציאות, וכלל ענין יאמר ז"ל, כאשר התבאר לנו שהוא בלתי גוף והתקיים שהכל פעלו, נאמר שהעולם משפע הבורא נתחדש, ושהוא משפיע עליו כל מה שיתחדש בו, וכן יאמר שהוא משפיע מחכמתו וכו', ואמנם שמעת כבר שכל הפעולות שהאדון ב"ה פועל עמנו, לא אחת בהם שיהיה דבר מענינו יתברך לפי מהותו הפשוט... (דעת תבונות ק)

...ואמנם לכלל ההנהגה הזאת, שאינה פונה אל הזכות והחובה, אלא פניתה למה שמצטרך להשלמת הבריאה לפי מהותה, קראוה חכמים ז"ל מזל, יען אין ענינה אלא גזירה, ואינה תלויה בבחירת האדם ובזכותו. אמנם כבר אמרתי אין דבר זה נוהג אלא בעולם הזה, אך בעולם הבא אין שם אלא שכר המעשים מכל מקום, אפילו שכר דבור. (שם קסח)

אמנם אם כן נגזר אומר שאין שכר ועונש בעולם הזה כלל, אלא בעולם הבא? איננו כן, אבל צריך שתדעי הקדמה עיקרית, והיא, כי הנה אמרו חז"ל ויהי רעב בימי דוד, לא היה ראוי לבא אלא בימי שאול, אלא שהיה שאול גרופית של שקמה וכו'... הרי לפנינו שלא תמיד ישתמש האדון ב"ה מן הנהגת המזל, אלא בזמן שהוא יודע שטוב להשתמש בה. כי הנה האדון ב"ה הכין סדרים עמוקים בהשלמת הבריאה, כמו שזכרנו, ושם לו שני דרכים, דרך השכר ועונש, ודרך המזל, והוא הבוחר ומשתמש פעם מן הדרך האחד מן הדרך האחר, מה שהוא יודע היותו טוב לעולמו. אמנם, בהשתמשו מן הדרך השכר ועונש, יהיו כל הענינים הנולדים לפי סדרי השכר ועונש וחוקותיהם, ובהשתמשו מדרך המזל יהיו הענינים הנולדים לפי סדר הנהגת המזל ותכונת הבריאה, כמו שזכרנו... אמנם רצה הקב"ה שיהיה מקום נסיון יותר גדול, שלא יוכלו בני האדם להבין בבירור מה שהקב"ה עושה בעולם עם כל איש ואיש, אבל מה שיראה לכאורה, הוא היות מקרה אחד לכל, לצדיק ולרשע... כי אי אפשר לשום אדם לעמוד על בוריים של הדברים שהקב"ה עושה עמו, כי הוא יתברך מתנהג פעם בדרך השכר ועונש, ופעם בדרך המזל, כמו שזכרנו, וכל דבר שיתרחש על האדם, הנה אין שם מי שישפוט, אם מן השכר ועונש הוא, וכפי מעשיו, אם מן המזל הגוזר עליו. ויש בכל דבר ודבר פנים לכאן ולכאן, עד שהלב סוער מאד ברוב מחשבותיו ושרעפיו בקרבו...

ובמדרשו של רבי שמעון בר יוחאי נמצא מאמר אחד, שאף על פי שענינו עמוק בסתרי הסודות, אבל שטחיותן נראה זר מאד למי שלא ידע הקדמות אלה שהודעתיך, וזה לשון המאמר: ובזמנא דאיסתלק הוי"ה מכרסיא דדין ומכרסיא דרחמי לית תמן לא אגרא ולא עונשא. כי נראה כאילו, חס וחלילה אין שכר ועונש. אמנם הכוונה האמיתית היא להודיענו, שיש זמן שאין האדון ב"ה מנהיג העולם בהנהגת השכר ועונש, אלא בהנהגת המזל, וכמו שזכרנו, שהטוב והרע נמשך ובא לפי עניני ההנהגה לצורך התיקון הכללי, אך ודאי שהשכר והעונש יהיה לעולם הבא. אמנם הודיענו, שבזמן תוקף עקבות משיחא לא יקשה עלינו אם הצדיקים נשפלים השפלה גדולה, ואם בני האדם צועקים ולא נענים, וכל שאר הדברים הרעים שאמרו רז"ל בעקבתא דמשיחא, כי כל זה נולד לפי שאין הצדיקים יכולים אפילו בזכותם לתקן הקלקולים ההם, כי השעה גורמת כך, וכדי להוליך מזה התיקון השלם שיהיה אחר כך בגילוי יחודו יתברך.

ואמנם צריך שתדעי הקדמה צריכה לנו הרבה לישוב ספיקות רבים, והוא, כי אפילו בזמן שהאדון ב"ה רוצה לנהג את עולמו בהנהגת המזל שזכרנו, היה הוא מחזיר ומסבב הדברים, שאפילו מה שצריך לבא לפי המזל, יגיע מתוך דרכי הנהגת השכר ועונש, וכענין זה מצאנו יסורין של רבי, שאמרו ז"ל על ידי מעשה באו ועל ידי מעשה הלכו, ובאמת לא היו היסורים ההם אלא מיסורי הצדיקים, אבל כך היא המדה שהקב"ה מרכיב שתי ההנהגות האלה ביחד... (שם קע)

נפש החיים:

...וכולי עלמא מודים, שכחות המזלות העליונים מתעוררים ליתן חלק באדם, כמאמר רז"ל האי מאן דבכוכב יהא גבר נהיר וחכים וכו', ועם כל זה אינם נותנים חלק מכחם אלא בהתעוררות מעשה הזיווג בפועל, כן הכחות מעולמות עליונים אין נותנים חלקם בחיים, אלא לעומת מעשה האדם בפועל ממש במצוות ובתלמוד תורה... (שער א פרק ו)

העמק דבר:

ויאמר ה' אל לבו - כנוי למזלות, שמהם תוצאות חיים. (בראשית ח כא)

מכתב מאליהו:

אמנם שתי בחינות יש, א' לכל אדם יש חלקו לעולם הבא, שהוא חלקו בגילוי כבודו יתברך... וכבר ביארנו לעיל שכל הנדרש לחלקו נותנים לו כלים ומסייעים, בדיוק ממש, ולצורך זה קובעים את זיווגו ומכריזים קודם לידתו בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, שדה פלונית לפלוני (סוטה ב'), כל אלה הם כליו לעבודת ה' לפי חלק נשמתו... וזהו ענין המזל, כידוע, היינו חלקו וכליו שקבועים לו מראש...

הבחינה הב' האדם יכול לשנות את המזל, בחינת "משנה מקום משנה מזל", הן לטוב והן למוטב. יכול אדם לשנות מקומו ברוחניות, וממילא משתנים כליו... אברהם נטל שכר כנגד כל הי' דורות ממש, במזלו היה אב לארם, להיות ראש משפחתו, והרחיב מזלו, וזכה להיות לאב המון גוים, ניתן לו תכלית כל הבריאה.

ועתה הדברים ברורים, כל הצדיקים בבחינת השלמת חלקם-מזלם, בהכרח שישוו, שאם חיסר משהו הרי גזלן ורשע הוא ולא צדיק, ואם השלים הרי הוא צדיק, כי הרי השלים כל חלקו. אמנם ישנן עוד מדרגות למעלה מחלקו ומזלו, וזהו הנדרש בנח לגנאי, דאילו היה בדורו של אברהם והשלים חלקו בצדק ממש, מכל מקום לא נחשב לכלום, כי אברהם גילה בדורו גילוי כבודו יתברך בהתפשטות חלקו לחלקי כל העולם כולו במשך י' דורות שלמים. אולם בבחינת מילוי חלקו בנאמנות, היה נח שוה לכל צדיקי עולם. (חלק ב עמוד קנח)

העמק דבר דברים פרק יח פסוק יד
(יד) כי הגוים האלה וגו' ואתה לא כן וגו' נביא וגו'. לפי דברינו במשמעות תמים תהיה לילך בטח בתום, וא"כ קשה מה זו תמימות שנחקור מן הנביא עתידות, אבל יש לדעת דאע"ג דבהליכות האדם בעולמו של עצמו יש להיות תמים עם ה', ולא לחקור עתידות, וכמאמר בלעם כי לא נחש ביעקב וגו', מ"מ בזמן מלחמה ואין עצה ברורה והרי הוא סכנת נפשות, יש לחקור ולדעת, וזהו טעמו של שאול המלך הצדיק ששאל באוב, שהרי בפירוש דברה תורה כי אתה לא כן וגו' נביא מקרבך וגו', מבואר שבזמן שאין נביא ואין אפוד ההכרח לשאול גם באוב, והא שנענש על זה כדכתיב בדה"י א' י' וגם לשאול באוב לדרוש, היינו משום שהוא גרם לזה, והי' לו לשוב ולבקש מה' שיענהו ע"י דברים שבקדושה, אבל ודאי ההכרח לדעת מה לעשות, משא"כ דברים של יחיד בזמן שאין בהם סכנה, ובזה מתפרש הפ' כי הגוים האלה וגו', על כן מצוי בתוכם מעוננים וקוסמים לדברים הכרחים, וממילא הורגלו בכך גם לדבר שאין ההכרח לדעת, וכל יחיד הולך למעונן וקוסם, אבל אתה לא כן נתן וגו'. בדבר שמוכרח לכלל ישראל, הלא יש נביא שיושב במקום המלך או סנהדרין, אבל יחיד לא ידע ממנו כי אם במקרה שרצה הקדוש ברוך הוא להודיע את הנביא דבר אותו אדם כמו ענין האתונות של שאול, אבל לא כל מה שרוצה היחיד לדעת ידע ע"י הנביא, שהרי אפילו על משה רבינו אמרו במ"ק דט"ז דשליחא דב"ד ליכא משום לישנא בישא, מדידע משה מדבר דתן ואבירם, ואי דליכא משום לישנא בישא מנא ידע משה, מכ"ש שארי נביאים, וגם על שמואל שהיה ידוע לנביא בישראל, אמר הנער לשאול [ש"א ט' ו'] אולי יגיד לנו וגו', [ובפי' המשניות להרמב"ם בהקדמה כתב בזה"ל ולא היה מתחדש אצלם שלא היו שואלים לנביא, ולולי היה מנהגם לשאול לנביא לא בא שאול לשמואל בעד אבידה כו' עכ"ל, ולא זכיתי להבין ואדרבה משם מבואר להיפך]. אבל כ"ז הוא בנביא ה' שאינו דבר סגולה אלא הקדוש ברוך הוא מגיד דבריו לנביא, משא"כ עניני כישוף הוא דבר סגולה בסתרי הטבע וכשמשתמשים בו ההכרח לדעת לפי סגולת הטבע שהטביע יוצר כל ית' בו: 

טור יורה דעה הלכות מעונן ומכשף סימן קעט

וכן המחשב השעות והעתים לומר יום פלוני ושעה פלוני יפה לצאת כתב הרמב"ם מעונן כגון אלו שאומרים באיצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני ראוי לעשות בו מלאכה פלונית חדש פלונית או שעה פלונית רעה לדבר פלוני ואסור לעונן אף על פי שלא עושה מעשה אלא שהודיע אותן הכזבים שהסכלים מדמין שהם דברי אמת וכל העושה מעשה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו חוברי שמים הרי זה לוקה מנחש האומר פתי נפלה מפי או מקלי מידי או בני קורא לי מאחרי או שצבי הפסיקו בדרך או שעבר נחש מימינו או שועל משמאלו פי' באחד מאלו שארעו לו עושה ממנו ניחוש שלא לצאת אחריו לדרך או שלא להתחיל בשום מלאכה כי