ר' צדוק הכהן מלובלין - מחשבות חרוץ אות א
המחשבה היא עיקר האדם כידוע, אבל כמה מחשבות אינון כמו שמובא בתיקוני זוהר (סוף תיקון י"ט מ"א ב) עיין שם חשיב ארבע, ובתיקון ס"ט (קט"ו א) איתא בין שלוש לארבע וכמה מחשבין אינון דא לעילא מן דא וכו' ולעילא מכולהו מחשבה סתימא וכו' וכמה מחשבין אינון לבושא דא לדא עיין שם, וידוע דכל מה שלמעלה כן הוא למטה בנפש האדם שהוא כצלמינו כדמותינו, וכל השגות בני אדם הוא בדמות אדם כי מבשרי אחזה אלוה כנודע, וגם במחשבת האדם יש כמה מדריגות ויש עומק ראשית דמחשבה שממנו המשכת כל המחשבות הסתום ונעלם מהאדם וזהו המחשבה סתימא, והלבוש התחתון שהוא התגלות המחשבה בפועל כפי מה שהם ההרהורים והמחשבות העוברים במוח האדם גם זה אינו עיקר המחשבה שהוא החכמה בכל מקום שזהו עיקר האדם כח מה כמו שמובא בתיקון כ"ב (ס"ז א) בגימטריא אדם כנודע והיא המחשבה העושית רושם במוח להתפשט מיד ללב וממנה לכל הגוף, כי אבא ואימא תרין רעין דלא מתפרשין כי מחשבה הנוגעת עד שורש אבא הרומז לחכמה שבמוח כנודע היא מחוברת עם הבינה שבלב שהם כח הרגשת אדם, ומיד הוא מרגישה בלב וגורמין הולדה לכוחות המעשה כענין עין רואה ולב חומד וכלי המעשה גומרים (עיין רש"י במדבר ט"ו, ל"ט) דמצינו ראייה בחכמה כמו שנאמר (קהלת א', ט"ז) ולבי ראה הרבה חכמה:
וגם בזה יש כמה מדריגות והיינו דגם בהרגשה שבלב יש גם כן הרבה מדריגות וגם בה יש הרגשה חיצונית שאינה במעמקי הלב ופנימיותו כלל כי הלב ממנו תוצאות חיים, והרגשה גמורה הוא מה שנוגע לעומק חיותו זהו שורש הבינה שבלב הנמשך מעומק החכמה שבמוח. ומחשבה כזו שעיקר נקודת החיות שבלב נתלה בה זהו עיקר האדם לא שאר מחשבות חיצוניות שהם לבושי המחשבה הפנימיית והעיקריית, וכמעט אין אדם שיהיה נקי לגמרי גם בלבוש החיצוני מהמחשבה שיהיה בלתי לה' לבדו ולא יעלה כל ימיו על מחשבתו רגע אחד הרהור אחר:
וחטא אדם הראשון היה במחשבה כמו שמובא בתיקוני זוהר שם ושם, וזהו הדמיון שהכניס בו הנחש במה שאמר (בראשית ג', ה') והייתם כאלקים וגו' כי זהו שורש של כל המחשבות של תוהו והבלים ודמיונות שבאדם לדמות עצמו שיהיה באיזה מעלה וענין שהוא למעלה ממנו ושאין ראוי לה כל אחד כפי השגתו, ואדם הראשון שהיה בתכלית השלימות על דרך (תהלים פ"ב, ו') אני אמרתי אלקים אתם וגו' הכניס בו דמיון שיהיה ממש כן:
ועל זה הוצרכה תורה להזהיר קדושים תהיו יכול כמוני תלמוד לומר וכו' (ויקרא רבה סוף פרשה כ"ד, ט') כי כשהוא בתכלית המדריגה מקדושה עד שידמה למלאכי השרת הוא בכח הבחירה שבו אין היצר הרע מניחו לעולם כלל ומסיתו שיוכל להתקדש כביכול כמוהו ממש, ומזה יוכל להפילו מאגרא רמה לבירא עמיקתא חס ושלום כמו שקרה להאיש ולשבתי צבי שם רשעים ירקב על ידי ריבוי פרישותם גבר כח הדמיון שבהם לחשוב שיוכלו לדמות לעליון ובא להם על ידי שחשבו עצמם תחילה קדושים, וזהו שורש הסתת הנחש שמתחיל במועט עד וכו' ותחילתו במחשבה ודמיון ובלבוש החיצוני של מחשבה אלא שנוגע לכל מדריגות שבמחשבה כדאיתא שם:
וכל זמן שלא נתקן חטא אדם הראשון לגמרי שיהיה על ידי משיח המקווה במהרה בימינו אין המחשבה נקיה לגמרי עדיין מדמיונות כל אחד כפי מדריגתו, והקדוש בקדושתו יוכל לטעות גם כן בדמיונות שונות שנחשבות למחשבת הבל ותוהו אשר מזה נגרם גם למעשה דאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, דהצדיק הוא העושה רק טוב אך היצר מתלבש גם בו לדמות לו שהוא טוב והוא חוטא בהטוב כי אינו טוב אלא כפי הדמיון של היצר המתעהו, וזה מצד הדמיונות שבמחשבה אבל כל זה אינו ענין למחשבה שהוא עיקר האדם דזהו החכמה שבמוח שהוא נשמה שנתת בי טהורה כידוע דנפש רוח נשמה הנשמה היא במוח והיא מה' יתברך כמו שנאמר (בראשית ב', ז') ויפח באפיו וגו' מאן דנפח וכו' חלק אלוה על כן היא טהורה:
המחשבה היא עיקר האדם כידוע, אבל כמה מחשבות אינון כמו שמובא בתיקוני זוהר (סוף תיקון י"ט מ"א ב) עיין שם חשיב ארבע, ובתיקון ס"ט (קט"ו א) איתא בין שלוש לארבע וכמה מחשבין אינון דא לעילא מן דא וכו' ולעילא מכולהו מחשבה סתימא וכו' וכמה מחשבין אינון לבושא דא לדא עיין שם, וידוע דכל מה שלמעלה כן הוא למטה בנפש האדם שהוא כצלמינו כדמותינו, וכל השגות בני אדם הוא בדמות אדם כי מבשרי אחזה אלוה כנודע, וגם במחשבת האדם יש כמה מדריגות ויש עומק ראשית דמחשבה שממנו המשכת כל המחשבות הסתום ונעלם מהאדם וזהו המחשבה סתימא, והלבוש התחתון שהוא התגלות המחשבה בפועל כפי מה שהם ההרהורים והמחשבות העוברים במוח האדם גם זה אינו עיקר המחשבה שהוא החכמה בכל מקום שזהו עיקר האדם כח מה כמו שמובא בתיקון כ"ב (ס"ז א) בגימטריא אדם כנודע והיא המחשבה העושית רושם במוח להתפשט מיד ללב וממנה לכל הגוף, כי אבא ואימא תרין רעין דלא מתפרשין כי מחשבה הנוגעת עד שורש אבא הרומז לחכמה שבמוח כנודע היא מחוברת עם הבינה שבלב שהם כח הרגשת אדם, ומיד הוא מרגישה בלב וגורמין הולדה לכוחות המעשה כענין עין רואה ולב חומד וכלי המעשה גומרים (עיין רש"י במדבר ט"ו, ל"ט) דמצינו ראייה בחכמה כמו שנאמר (קהלת א', ט"ז) ולבי ראה הרבה חכמה:
וגם בזה יש כמה מדריגות והיינו דגם בהרגשה שבלב יש גם כן הרבה מדריגות וגם בה יש הרגשה חיצונית שאינה במעמקי הלב ופנימיותו כלל כי הלב ממנו תוצאות חיים, והרגשה גמורה הוא מה שנוגע לעומק חיותו זהו שורש הבינה שבלב הנמשך מעומק החכמה שבמוח. ומחשבה כזו שעיקר נקודת החיות שבלב נתלה בה זהו עיקר האדם לא שאר מחשבות חיצוניות שהם לבושי המחשבה הפנימיית והעיקריית, וכמעט אין אדם שיהיה נקי לגמרי גם בלבוש החיצוני מהמחשבה שיהיה בלתי לה' לבדו ולא יעלה כל ימיו על מחשבתו רגע אחד הרהור אחר:
וחטא אדם הראשון היה במחשבה כמו שמובא בתיקוני זוהר שם ושם, וזהו הדמיון שהכניס בו הנחש במה שאמר (בראשית ג', ה') והייתם כאלקים וגו' כי זהו שורש של כל המחשבות של תוהו והבלים ודמיונות שבאדם לדמות עצמו שיהיה באיזה מעלה וענין שהוא למעלה ממנו ושאין ראוי לה כל אחד כפי השגתו, ואדם הראשון שהיה בתכלית השלימות על דרך (תהלים פ"ב, ו') אני אמרתי אלקים אתם וגו' הכניס בו דמיון שיהיה ממש כן:
ועל זה הוצרכה תורה להזהיר קדושים תהיו יכול כמוני תלמוד לומר וכו' (ויקרא רבה סוף פרשה כ"ד, ט') כי כשהוא בתכלית המדריגה מקדושה עד שידמה למלאכי השרת הוא בכח הבחירה שבו אין היצר הרע מניחו לעולם כלל ומסיתו שיוכל להתקדש כביכול כמוהו ממש, ומזה יוכל להפילו מאגרא רמה לבירא עמיקתא חס ושלום כמו שקרה להאיש ולשבתי צבי שם רשעים ירקב על ידי ריבוי פרישותם גבר כח הדמיון שבהם לחשוב שיוכלו לדמות לעליון ובא להם על ידי שחשבו עצמם תחילה קדושים, וזהו שורש הסתת הנחש שמתחיל במועט עד וכו' ותחילתו במחשבה ודמיון ובלבוש החיצוני של מחשבה אלא שנוגע לכל מדריגות שבמחשבה כדאיתא שם:
וכל זמן שלא נתקן חטא אדם הראשון לגמרי שיהיה על ידי משיח המקווה במהרה בימינו אין המחשבה נקיה לגמרי עדיין מדמיונות כל אחד כפי מדריגתו, והקדוש בקדושתו יוכל לטעות גם כן בדמיונות שונות שנחשבות למחשבת הבל ותוהו אשר מזה נגרם גם למעשה דאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, דהצדיק הוא העושה רק טוב אך היצר מתלבש גם בו לדמות לו שהוא טוב והוא חוטא בהטוב כי אינו טוב אלא כפי הדמיון של היצר המתעהו, וזה מצד הדמיונות שבמחשבה אבל כל זה אינו ענין למחשבה שהוא עיקר האדם דזהו החכמה שבמוח שהוא נשמה שנתת בי טהורה כידוע דנפש רוח נשמה הנשמה היא במוח והיא מה' יתברך כמו שנאמר (בראשית ב', ז') ויפח באפיו וגו' מאן דנפח וכו' חלק אלוה על כן היא טהורה:
https://www.youtube.com/watch?v=Wtj6PWBOSjM&t=71s
ReplyDeleteHere is a video telling us what a great tzaddik Berland was supposed to be, even by his great teacher the Steipler gaon.
Reading recently about R' Emden's accusations against various sabbatians and his famous dispute with R' Eybeschutz, we see there is a problem. If the Steipler can misread someone, then there is no guarantee for anybody.