Monday, April 2, 2018

Maharal Spiritual growth requires matched opponents

contrary  to the drive to live with a homogeneous like minded  population Maharal says growth only comes from matched opponents


gevurous HASHEM





ספר גבורות השם - פרק ג
ובמדרש שוחר טוב (תהלים קט"ז) ויוציא אתכם מכור ברזל כשם שהזהבי פושט ידו ונוטל הזהב מן הכור כך הוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים וכעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה והרועה נותן ידו ושומטו כך הנסה אלהים לקחת לו גוי מקרב גוי ע"כ. בארו בזה המדרש שני דברים גדולים מאוד שהיו במצרים, האחד שהמצריים היו מחזיקין וגוברין עליהן בחזקת היד שלהם שלא יצאו ישראל מרשותם, השני מעצמם של ישראל שהיו בתוך מצרים כאלו היו מחוברין למצרים טפלים עמהם אין להם מציאות בפני עצמו. ולפיכך על הראשון אמר שהיו ישראל כמו הזהב שהוא בכור, שהאש פועל בזהב שבכור ומפסיק בין המוציא ובין הזהב עד שקשה ההוצאה מאוד, כך ישראל כאשר היו במצרים היו מצרים פועלים בהם ומשעבדין בהם ביותר והיו מושלים עליהם עד שקשה היה ההוצאה. וכנגד הב' אמרו שהיו ישראל דומין כעובר במעי בהמה מחובר לאם טפל אצלה שהוא ירך אמה ואין לו מציאות בעצמו. וזהו שאמר (דברים ו') עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלהינו ביד חזקה ובזרוע נטויה ודבר זה יתבאר באריכות אצל עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' ביד חזקה. ומה שאמר כשם שהזהבי פושט ידו ונוטל הזהב, רצונו לומר שנוטל הזהב בידו שלא בצבת דאם לא כן אין זה פלא להוציא בצבת. וכן אמרו במדרש במקום אחר כמו הזהבי שנוטל הזהב בידו שלא בצבת ושלא בסמרטוט. ורצה בזה כי הזהב שהוא בתוך הכור קשה ההוצאה מתוך הכור, מפני שהאש שבתוך הכור מצרף ומזכך הזהב מונע הזהבי מליטול הזהב, והאש הוא המבדיל בין הזהבי ובין הזהב שבכור, שאין חבור וצירוף לזהבי הזה אל הזהב. כך ישראל כשהיו תחת רשות מצרים ומצרים פועלים בהם, והיו ישראל תחת רשותם של מצרים, עד שבשביל זה לא היה הצטרפות לישראל אל הקדוש ברוך הוא כי היו הם תחת רשות מצרים. וכאשר רצה הקדוש ברוך הוא להוציא את ישרא




ספר גבורות השם - פרק ג
וכאשר תדקדק להבין עוד, תדע כי היו מצרים גוברים על ישראל מצד עיקר צורתם שעליה נקראו בשם ישראל, וגם גוברים עליהם בצד אשר הם עם ודבר זה במדריגת החומר. כי לכל אומה יש שני בחינות, האחד מצד שהם עם בלבד וזה במדריגת החומר, והשני מצד שהם עם מיוחד והוא במדריגת הצורה ואלו שני כתובים מורים לך דבר זה. ומצד כל אחד משני דברים אלו מצד הצורה ומצד החומר היו גוברים עליהם בענין מיוחד, כי מה שמוכן לו הצורה אינו מוכן לו החומר, ומה שמוכן לו החלק החמרי אינו מוכן לו הצורה, כי יגיע לחומר דבר מצד שפלתו דהיינו שהיו תחת רשותם משועבדים לעבודתם, ויגיע לצורה דבר מצד חשיבותם כי מצד חשיבותם יגיע להם קנאה והתנגדות והתגברות. וכאשר היו ישראל במצרים היו תחת רשותם והיו עבדים למצרים זהו דבר אחד, והיו מוסיפין עליהם ענוי זה ענין שני. הנה העבדות מה שהם תחת רשותם בא להם מצד החמרי שבהם, אשר החומר הוא עבד תמיד והוא תחת רשות אחר, ומצד הצורה ר"ל מה שהיו עם מיוחד עם ישראל עם אלהי אברהם בפרט, ומזה הצד יבא להם העינוי אשר היו גוברים עליהם מצרים בענוי, כי הצורות גוברות זו על זו מתנגדות זו אל זו. ולכך נאמר לאברהם בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך ועבדום וענו אותם, הזכיר שני דברים עבודה וענוי, מצד ענין החומר שבהן ראוים להיות עבדים ויהיו תחת רשות אחר והם עבדים להם, ומצד ענין הצורה היו מצרים גוברים עליהם ומשעבדים אותם בענוי. נמצא כי ישראל היו במצרים משועבדים בחלק החמרי ובחלק הצורה. ואמר נגד ענין החומר אשר בשבילו היו תחת יד אחר, או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות וגו', כלומר כי מצד ענין החומרי בישראל היו תחת יד אחר והקדוש ברוך הוא הוציא אותם מקרב גוי אשר הם היו תחת ידם, ולכך דרשו ז"ל כמו העובר אשר הוא נתון בקרב בהמה, כלומר כי העובר מתחבר אל




ספר גבורות השם - פרק ג
כלל הדבר כי מצד הפחות שבישראל והוא ענין חומרי היו ישראל עבדים לפרעה מצד עצמם, ומצד החשוב שבהם שהוא ענין הצורה היו המצרים שולטים עליהם בכח ופועלים בהם. וכנגד אלו שני דברים אמר הכתוב (תהלים קט"ז) בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז, הזכיר כי יצאו ישראל בשני חלקיהם בשם יעקב ובשם ישראל, כי בשניהם היו משועבדים במצרים, כי שם יעקב נאמר על הפחות והשפל והוא ענין החמרי שעליו נקראו בשם יעקב מלשון עקב, ושם ישראל נקרא על שם הצורה שהיא חשובה מלשון כי שרית, וזה מבואר:




ספר גבורות השם - פרק ד
ועוד יש בזה סתרי החכמה מה שהיו ישראל משועבדים דווקא במצרים ולא במקום אחר וזה כאשר אמרנו, כי המצרים הם דבוקים בזנות, וידוע כי הנמשך אחר הזנות הוא הנמשך אחר החומר ומעשה בהמה, ולפיכך אמרה תורה במנחת סוטה שיהא קרבנה שעורין, לפי שהיא עשתה מעשה בהמה לכך קרבנה מאכל בהמה. כי ענין הזנות הוא מתאוות הגוף, וישראל שהם נבדלים וקדושים מן העריות, זהו מפני שהם נמשכים אחר הצורה שהיא קדושה ונבדלת מן ענין החומר, ובשביל זה קרא יחזקאל את מצרים חמורים אשר בשר חמורים בשרם (יחזקאל כ"ג) להודיע כי ענין מצרים חמרים וכל פעולתם נמשך אחר זה. ובב"ר פרשת ויחי (פ' צ"ו) אל נא תקברני במצרים שלא יפדו בי המצרים שהם משתחוים לשה ואני נמשלתי בשה שה פזורה ישראל, במצרים כתיב אשר בשר חמורים בשרם וכתיב ופטר חמור תפדה בשה ע"כ. ובשמות רבה בפרשת בא (פ' י"ח) הרבה נסים עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל הרג בכורי בהמה שהם משולים לבהמה שנאמר אשר בשר חמורים בשרם ע"כ. והנה תמצא כי מצרים דומים ונמשלים לענין החומר, וישראל הם נמשלים לענין הצורה, ולכך המצריים נמשכים אחר הראוי להם וישראל אחר מה שראוי להם, מצד עצמם שהם קדושים ומובדלים בעצמם מכל עריות. וכאשר תבין זה היטב, יש לך להבין כי החומר מציאות פחות כי הוא דבר חסר במה שהוא חסר הצורה שעל ידה המציאות בפעל, כי החומר נחשב בכח וכל כח בשביל שאינו בפעל הוא חסר, והצורה והיא הפך זה שהיא שלימות ואין חסרון בה כלל. וישראל בעבור שעצם שלהם במדריגת צורה נבדלת שלימה, לכך אם אין לישראל ענין הראוי לצורה כאלו אין להם מציאות כלל, כי זהו ענין הצורה הנבדלת אשר אין בה חסרון והיא שלימה ואם יש בה חסרון כאלו אין כאן צורה נבדלת. ולכך כאשר לא היו ישראל בשלימותם כאשר היו במצרים שעדין לא היו בשלימותם עד שהיו שש מאות אלף שזהו שלימות

ספר גבורות השם - פרק ד
ישראל, היו ישראל כאלו לא היה להם מציאות כלל. כי ענין הצורה שהיא שלימה, ואם אינה שלימה אין לה ענין הצורה ולכך היו משועבדים תחת יד מצרים ובזה היו כאלו לא היה להם כלל מציאות. כי כבר אמרנו כי אין דבר שמציאותו יותר פחות כמו החומר, ובמה שהיו ישראל משועבדים לאומה כמו זאת שאין מציאות יותר פחות כמו הם, הרי כאלו אין להם מציאות כלל. ודבר זה מטעם אשר אמרנו למעלה בעבור שעצם ישראל צורה נבדלת שהיא שלימה, ובעבור שלא היו שלימים אין להם מציאות ולכך נשתעבדו במצרים דווקא:
ובמסכת כתובות פרק מציאת האשה (ס"ו ע"ב) תנו רבנן מעשה ברבי יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים והיו תלמידיו הולכים אחריו ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים כיון שראתה אותו נתעטפה בשערה ועמדה לפניו ואמרה לו רבי פרנסני אמר לה בת מי את אמרה בת נקדימון בן גוריון אמר לה ממון אביך היכן הוא אמרה לו רבי לא כהדין מתלי מתליא בירושלים מלח ממון חסר ואמרי לה חסד ושל חמיך היכן הוא אמרה לו בא זה ואיבד זה, אמרה לו רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי אמר להם לתלמידים זכור אני כשחתמתי על כתובתה והייתי קורא אלף אלפים דינרי זהב מבית אביה חוץ משל חמיה אשריכם ישראל בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בכם וכשאין אתם עושים רצונו של מקום מוסר אתכם ביד אומה שפילה ולא ביד אומה שפילה אלא ביד בהמתן של אומה שפילה. ובדברים אלו יתבאר לן כל הדברים מפורש ובביאור. כי מהו השבח וההודאה שנתן רבי יוחנן בן זכאי על זה ואמר אשריכם ישראל בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בכם, וכשאין אתם עושים רצונו של מקום מסר אתכם ביד בהמתן של אומה שפילה. אבל הן הן הדברים אשר אמרנו למעלה, כי דבר זה אשר הם נמסרים ביד אומה שפילה הוא נמשך אחר מדריגתן. מפני שמעלת ישראל מעלה נבדלת




ספר גבורות השם - פרק ד
והנה מן הדברים אשר נתבארו היה ישיבת ישראל במצרים, אם מפני כי כאשר גזר השם יתברך שעבוד על זרע אברהם, לא היה ראוי השעבוד רק באומה שהם הפכים להם, וזה תמצא במצרים שהם הפך האומה הקדושה, גם מפני שכל עוד שאין הצורה בשלימותה אין לה מציאות והיא תחת רשות החומר והחומר מושל עליה כמו שהתבאר למעלה. ומפני שהמצרים נמשלים לחומר וישראל לצורה הנבדלת, והחומר והצורה במה שזה חומרי וזה נבדל מן החומר הם הפכים כמו שהתבאר, לכך היו בכל ענין שלהם הפכים. וכאשר היו ישראל יותר בשלימות כאשר היו ראוים לצאת לחירות ולקבל המעלה האלקית, לכך היה הפך להם מצרים לרעה ולחסרון, ומפני כך המקום אשר ישבו שם היו יותר מקולקלים כמו שאמרנו. ושלימות ישראל גורם שהמצרים הפך להם, לכך המקום שישבו שם ישראל אותם מצרים יותר מקולקלים מהכל אחר שישראל גורם שיהיו מצרים הפך להם. וכן מה שאמר כי כנען יותר מקולקלים מהכל. יש לך לדעת ענין כנען כי כמו שאמרנו למעלה כי ישראל הם כמו צורה נבדלת מן החומר, ויש צורה המוטבעת בחומר וזאת הצורה היא צורה הפחותה. וכאשר אמרנו כי מצרים נקראים חמורים ונמשלים כבהמה, כך הכנענים גם כן דומים לזה ועליהם נאמר (בראשית כ"ב) שבו פה עם החמור עם הדומה לחמור, כי הצורה המוטבעת בחומר נמשל כחומר ויש לה משפט החומר בכל מעשיה, ולפיכך הכנעניים הארורים דומים למצרים, כי המצריים הם החומר וכמו כן הכנעניים הם הצורה הפחותה הארורה אשר היא מוטבעת בחומר, ולפיכך ימשך לה מן הדברים אשר ימשכו אחר החומר ושוים בכל דבר. וישראל הם הצורה הנבדלת בלתי מוטבעת בחומר. ומפני שהצורה המוטבעת היא צורה פחותה נאמר עליה ארור כנען וגו' ויהי כנען עבד למו, שהצורה המוטבעת היא צורה ואין לה שלימות אשר ראוי לצורה, שראוי שתהיה צורה נבדלת והיא צורה חסירה וארורה, והצורה הזאת המו

2 comments:

  1. The Maharal is not saying that spiritual growth requires matched opponents. He is saying that spiritual greatness breeds oppositional greatness. He does not indicate that this serves the furthering of the spiritual greatness. He does not glorify the interaction with those opponents.
    He does say that only the oppositional greatness is capable of overcoming Israel when we fall. He also says that we must destroy all remnants of that oppositional greatness - as in פטר חמור - that we recognize and get rid of that opposition because it inherently interferes with our mission.
    In other words, the Marahal seems to be saying the opposite of your title - that we must obliterate the opposition because of its interference with our mission.

    ReplyDelete

ANONYMOUS COMMENTS WILL NOT BE POSTED!
please use either your real name or a pseudonym.