שו"ת הרב"ז ילקוט החנוכי סימן לא
צרת רבים חצי נחמה [פתגם שגור בפי כל].
הפתגם הזה שגור בפי העם בשם מאמר חז"ל, ולא נודע מקומו איה. וכל העובר ישתומם על המאמר אשר שמו פלאי! הכי בצרה שלא תבא צרעת ממארת לכל באי עולם, יפיג בזה צערו עד שתהיה בעיניו חצי נחמה? אין זה כי אם רע לב וקנאת איש מרעהו!
אמנם יש להמתיק הפתגם הזה כי דעת שפתם ברור מללו. כי הנה כבר אמר החכם מכל אדם (משלי י"ב כ"ה): "דאגה בלב איש יַשְׂחֶנָּה" לאחרים (כיומא ע"ה ע"א), ופירש רש"י: "ישחנה לאחרים, שמא ישאוהו עצה". ו"הערוך" (ע' שח ו') פי': "כדי שיבקשו עליו רחמים. וגם פירוש "הערוך" נכון הוא, כי כן אמרו רבנן בשבת (ס"ז ע"א) "דצריך להודיע צערו לרבים, ורבים יבקשו עליו רחמים". ובזה יעלה ויבא על נכון דברי חכמז"ל שהליטו דבריהם במעטה מליצתם: "צרת רבים חצי נחמה". כי אם רבים ישתתפו בצרת יחיד, ובצרתו גם להם צר, בטח מעתירים בעדו בעתר מאמרות ומבקשים עליו רחמים. כי חלילה להם מחדול להתפלל בעדו, כל שכן אם תלמיד חכם הוא צריכין שיחלו עצמן עליו (כברכות י"ב ע"ב). וגדולה תפלה יותר ממע"ט (שם ל"ב) ותפלתם זאת תחשב לו לצדקה לחצי נחמה, כמאמרם: "תפלה עשתה מחצה" (ויק"ר פ"י - ה'. עי' רש"י עקב ט' - כ').
כעת מצאתי זכר למאמר כזה ב"מדרש רבה" (דברים פ"ב - י"ד): "מהו בצר לך, אר"י בשם ר"ע כל צרה שהיא של יחיד צרה, שאינה של יחיד אינה צרה" יעוי"ש ב"מתנת כהונה". הלום ראיתי בספר "מלאכת מחשבת" (להגאון הפילוסוף האלהי ר' משה חפץ ז"ל, בפרשת תבא) שהביא מאמר הלזה צרת רבים חצי נחמה בשם "משל הקדמוני" והוא ז"ל הבין את המשל ומליצה פשוטו כמשמעו, ובאר בזה כמה כתובים, יעוי"ש טהורים אמרי נועם.
מהרש"א חידושי אגדות מסכת גיטין דף נח עמוד א
וע"ד צרת רבים חצי נחמה
באבן כספי לאיכה, עה"פ מה אעידך וגו', שכתב לשון הלז [צרת רבים חצי נחמה].
ועי' עוד בחינוך מ"ע של"א שכתב ג"כ בזה"ל: צרת רבים נחמה.
ועי' עוד בחינוך מ"ע של"א שכתב ג"כ בזה"ל: צרת רבים נחמה.
ספר מגיד מישרים פרשת מקץ מהדורא בתרא
והיינו דאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר, דודאי איכא למיתמה דהוה מנחם לבני נשא על דרך צער רבים חצי נחמה, והאי לאו נחמה דחכימי כוותיה איהו, אלא רזא דמילתא דלא הוה אמר הכי אלא לאינון דהוו צדיקייא ולא אתגלגלו אלא לאשלומי דרא, והוה אמר להו דלא ליצטערון דלית להון צורכא דבנין כמה דהוה ליה דמתו בנוי ולא מצטער עלייהו דלא הוה צריך לון, ומאי דקאמר דין גרמא דעשיראה ביר למירמז דמעשר ספירן יניק הוה וכלהו אשפיעו ביה ולא מתו אלא משום דלא הוה צריך להון:
פלא יועץ ערך נחמה "ויש עוד מין נחמה אחרת, כמאמר רבותינו ז''ל (חינוד מצוה שלא) צרת רבים חצי נחמה. ויתן אל לבו כי רבים שתו ובארזים נפלה שלהבת, וכמה גדולי עולם אנשי חיל עברו על ראשם המים הזידונים רעות רבות וצרות מינים ממינים שונים, דק ותשכח, שכל מיני יסורין שבעולם נפתחו בגדולים ולא טוב הוא מהר:"
אך בערך אהבת רעים וכן בערך תשובה כתב צרת רבים נחמת שוטים.
“If there is anxiety in a man’s mind let him quash it, And turn it into joy with a good word.” (Proverbs 12:25)
ReplyDelete“Then Ephraim’s envy shall cease And Judah’s harassment shall end; Ephraim shall not envy Judah, And Judah shall not harass Ephraim. (Isaiah 11:13)
משלי פרק יב פסוק כה
דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה:
רש"י משלי פרק יב פסוק כה
ודבר טוב ישמחנה - יעסוק בתורה והיא תשמח את הדאגה שבלבו ותצילנו ממנה, ולדברי האומר ישיחנה לאחרי' כך סופו של מקרא ודבר טוב שינחמנו חבירו ישמח את הדאג':
מלבי"ם משלי פרק יב פסוק כה
דאגה בלב איש ישחנה, כל המדות הם צפונים בנפש האדם עד שהרוח מעלה איזה ציור על הלב, ויש בכח האדם להעלות את הציור למעלה וכן להשפילו למטה, למשל יכול לעורר ציור טוב או רע מן המדות ואז יבא בו הרוח ויגלהו ויעלהו אל הלב להמשיל בו הציור הלז, כמו ציור הגאוה או הענוה הקנאה והתאוה וכדומה, ובין כחות הנפש נמצא ג"כ הדאגה, שהוא מה שאדם דואג על העתיד, והציור הזה כשימשול בלב מנפש ועד בשר יכלה, שגם העשיר והשליו כשתמשול הדאגה בלבו ידאג על העתיד פן יחרב ביתו פן יכלה עשרו פן ימותו בניו פן ימשלו אויביו עליו וכדומה, והוא ביגון תמידי, ועת יעלה ציור ההדאגה בלב נתן החכם ב' עצות לזה, א] להשפיל הציור הלז ולהורידו לעומק הנפש ושם בחשך שמו יכוסה ע"י שיסיח דעתו מרעיונות כאלה ולא ידאג, ב] שיעלה על לבו ציורים טובים מתנגדים לציורי הדאגה, למשל יצייר שאחריתו טוב שביתו יעמוד נכון שהוא מלא ברכת ה', ושיש תקוה לאחריתו. וז"ש דאגה בלב איש כשעלה ציור הדאגה וימשול בלב, העצה או שישחנה ויורידנה למטה, או שישמחנה בדבר טוב, וע"י ציור טוב לעומת ציור הרע והמעציב ישמח אותה, וכן אמרו חז"ל חד אמר יסיחנה מדעתו וחד אמר יסיחנה לאחרים, ושניהם אמת ומיוסדים בשני חלקי הכתוב, במ"ש ישחנה הוא שיסיחנה מדעתו, ובמ"ש דבר טוב ישמחנה הוא שיסיח אותה לאחרים ר"ל לרעיונות אחרות טובות משמחות:
מלבי"ם ביאור המילות משלי פרק יב פסוק כה
ישחנה. משורש שחה, במשקל יגלנה, שישפיל אותה למטה
Sanhedrin 100b-101a
R. Hanina said: All the days of the afflicted are evil alludes to one who has a bad wife; whilst but he that is of a merry heart hath a continuous feast, to him who possesses a good wife. R. Jannai said: All the days of the afflicted are evil refers to one who is over-fastidious;[ So that he is worried by the smallest thing which is not exactly to his liking.] but he that is of a merry heart hath a continuous feast, to a person who is easily suited. R. Johanan said: All the days of the afflicted are evil refers to the compassionate; but he that is of a merry heart hath a continuous feast, to the cruel. R. Joshua b. Levi said: All the days of the afflicted are evil refers to him who is of a petty nature; but he that is of a merry heart hath a continuous feast, to a contented mind.
Pain shared, is pain halved.
ReplyDelete