update - just added Igros Moshe (E.H IV 113) regarding the need for a get if husband is a homosexual
Times of Israel Ashkenazic Chief Rabbi David Lau intervened to help a woman obtain a religious divorce after a 14-year wait.
The woman discovered 14 years ago that her husband was having a homosexual relationship with a Filipino caregiver. The woman immediately filed for divorce in the Jerusalem Rabbinical Court.
The Supreme Rabbinical Court then attempted to broker a deal under which the husband would agree to the divorce if she paid him 18 percent of a jointly owned apartment. The woman refused, according to The Jerusalem Post, insisting that she should not have to buy a bill of divorce from her husband.
In a hearing of the Supreme Rabbinical Court last week, Lau, who sat on the panel, over five hours convinced the husband to drop his claim to part of the apartment and to grant the bill of the get if the wife dropped her claim in Family Court. [...]
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן קיג
מי שלאחר נישואיו נודע שהוא שטוף במשכב זכר אם הוא מק"ט =מקח טעות=.
י' סיון תשל"ח מע"כ ידידי הרה"ג מוהר"ר שמואל טובי' שטערן.
הנה ראיתי את כל קונטרסו במה שרוצה כתר"ה לחלק בין דורות אלו לדורות הקדמונים ממה שרואין שהנשים בדורות אלו מקפידין עוד יותר במומין דהאיש ממה שמקפידין האנשים במומי הנשים, הנה אף ששייך לומר סברא כזו קשה לעשות מעשה כי הרי גם בזמן הגמ' מצינו דהנשים לא היו מתרצות אלא למי שהחשיבוהו להגון להן כדאשכחן בכמה מקומות, כהא דבכתובות דף כ"ב ע"א שהיתה נאמנת האשה שאמרה לאיזה בני אדם שקפצו עליה לקדשה ואמרה א"א אני ואח"כ עמדה וקידשה את עצמה שהאמינו לה באמתלא שלאלו שאמרה בתחלה א"א אני היה זה שקר משום שלא רצתה להנשא להן שהיו אינם מהוגנים ולאיש זה שנתקדשה הוא הגון, ואם חזקה הוא שהאשה בכל דהו ניחא לה לא היו מאמינים לה, דהא לא משמע שאנשים שלא רצתה בהם היו גרועין כאלו שאף סתם אשה לא היתה רוצה דלאנשים כאלו לא היתה צריכה לשקר ולומר שהיא א"א אלא לא היתה בושה לומר להם שאינה רוצית בהן אלא ודאי שהיו אנשים חשובין בעצם והיתה חוששת שאינשי מכיריה וקרוביה ישתדלו לפייסה שתנשא לאחד מהן או הם עצמם יפצרו בה עד שתתרצה, ומ"מ היתה נאמנת שהוא רק מחמת שלא לכל אדם אשה רוצה להתקדש אף שלפי דעת אינשי היו הגונים לה, וגם משמע שעבר הרבה זמן עד שנתקדשה למי שהיתה סבורה שהוא הגון לה וחפצה והיה לה לחוש שיעבור זמן יותר גדול ומ"מ לא רצתה לינשא לאלו שרצו בה, אך אפשר לדחות דאשה זו שהיתה גדולה בנוי שאני שלכן האמינו לה שלא רצתה בהן משום שהיה ברור לה שיזדמן מי שירצה בה איש כזה שגם היא תרצה בו ביותר ותאמר שזה הגון לה, ומה שליכא חלוק לכל הדינים שהוא מטעם דר"ל דטב למיתב טן דו הוא משום לא פלוג ולא ניתן הדבר לשיעורין ורק לענין אמתלא זו שייך לחלק משום דכל אמתלא אינה שוה לכל הנשים ובהכרח מיפלגו כל אחת באמתלא השייך לה.
אבל הא א"ר יהודה אמר רב ואמרי לה ר"א אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה כדאיתא בקידושין דף מ"א ע"א, והרי האב ברובא דרובא פעמים מקדש את בתו לראוי והגון לה ומ"מ אסרו מטעם דשמא אם היתה גדולה לא היתה מתרצית, ואם הנשים היו בזמן ההוא מתרצות בבעל כ"ד לא היה שייך לאסור להאב לקדש את בתו בשביל איזה חשש רחוק, אלא ודאי גם בזמנם רוב הנשים לא היו מתקדשות אלא למי שחושבות שהוא יותר טוב להן אך מ"מ היו נמצאות איזה נשי שהיו מתרצות אף לבעל כ"ד, שלכן כשעשתה שליח לקדש אף כשלא ראתהו לא חיישינן שמא תחזור בה וליכא איסורא מחשש שמא יתגנה עליה כדכתבו שם התוס' דהרי חזינן שהיא מן המיעוט שלא קפדי כל כך, וכן הוא בקידושין דף ז' ע"א דאשה ניחא לה להתקדש בקנין כל דהוא דלכן לא היינו יודעין מדמקודשת בתן מנה לפלוני ואקדש אני לך ובתן מנה לפלוני ואקדש אני לו ובהילך מנה ואקדש אני לך גם בקנין כסף דשדה שג"כ הוא משום דאמרה בעצמה זה, אבל באמת תמוה שם מה שמביא הגמ' הא דר"ל דברור לנו אדרבה שרובא דרובא נשי לא איכפת להו במה שמקדשין אותה, ומפורש ברמ"א אה"ע סימן ל"א סעי' ב' גם נוהגין לכסות פני הכלות הצנועות ואינן מקפידות במה מקדש אותן שא"כ אין זה מהא דר"ל דטב למיתב טן דו שכשרות וצנועות שאין מקפידות במה מקדשין אותן מקפידות שלא לינשא אלא להגון להן, ובלא זה הא אף מדינא דגמרא חייב אדם ליתן נדוניא לבתו כדי שיקפצו עליה ואף עני המשיא את בתו תנן בכתובות דף ס"ז ע"א דלא יפחות לה מחמשים זוז ואף מכיס של צדקה אין פוחתין מחמשים זוז וכשיש להאב הוא עישור נכסים וגם מצדקה מוסיפין כשיש בכיס שא"כ ודאי אם לא היה דין התורה שצריך כסף לקנין קידושין לא היתה אף אשה אחת שתרצה שיתנו לה כסף שאף דינר אינו כלום נגד הנדוניא והוצאות החתונה ורק מגזה"כ הוא נותן לה כסף והיא מקבלת הכסף, ורק מאחר שחייבה התורה שיתן לה כסף יש שמקפידות מצד כבוד בעלמא שיתן לה דבר השוה הרבה וע"ז כתב הרמ"א שכשרות וצנועות לא יקפידו על זה, וא"כ אף בלא דר"ל ידוע שכל עשיית הקידושין בכסף הוא רק משום שצריך קנין ולא מפני שהאשה אינה רוצה להתקדש ולכן ברור שאם רוצה להתקדש במה שיתן לפלוני ובהנאה דקבלת אדם חשוב מקודשת אבל במכירת שדה שכל הענין הוא בשביל קבלת כסף לא היינו יודעין ובהכרח צריך לומר דליותר פשיטותא הביא הגמ' מהא דר"ל ועדיין צע"ק בזה.
אך מצינו שלהתגרש לא ניחא לנשי כל כך בהא דמזכה גט במקום קטטה ביבמות דף קי"ח ע"ב, וכן לטעמא דרבא בכתובות דף ע"ה ע"א איכא חלוק דהאיש מקפיד שלא יאסר בקרובות דאשה חשובה והאשה לא איכפת לה אם תאסר בקרובים דאדם החשוב משום דקפידא זו להניח בעל זה בשביל קפידא על בעל זה שלא נזהר בנדרים אף שהתירם מחמת שתאסר לשנים ושלשה אינשי שלא ידוע לה שהם ירצו בה, והאיש שג"כ אין טעם שיניח אשה חשובה זו בשביל ספק שתים ושלש נשי דיאסר בהן דאפשר שהן לא יתרצו להנשא לו שצריך לומר שהוא מגאות האיש שחושב שודאי יתרצו, הגאוה כזו ליכא לנשי שחוששות יותר לשמא לא ירצו בה מכפי האיש, אבל בעצם גם בזמנם היו רוב נשי מקפידות מלינשא אלא לאנשים שחושבות שהם הגונים להן, אבל מ"מ חששו יותר בנשי שיותר מתרצות מבאינשי א"כ גם בזה"ז אין לסמוך לומר שנשתנה.
אבל לענין נ"ד כיון שמצינו שבמום גדול הוא בעצם מקח טעות גם באשה כדבארתי באג"מ חאה"ע ח"א סימן ע"ט וסימן פ' מסתבר שזה דהבעל הוא שטוף במשכב זכור שהוא התועבה היותר גדולה והמאוס ביותר והוא דבר גנאי לכל המשפחה, וכ"ש שיהיה זה גנאי ביותר לאשתו אם בעלה בוחר יותר במשכב המאוס הזה תחת משכב אשתו הוא ודאי קידושי טעות וברור לן ששום אשה לא היתה מתרצית להנשא לאדם מנוול ומאוס ובזוי כזה, ואם תיכף כשנודעת מזה הלכה ממנו מסתבר שאם אי אפשר להשיג גט ממנו יש להתירה מדין קידושי טעות, אך אם אפשר להשיג גט צריך להשתדל בכל מאי דאפשר להשיג גט כשר, דהא אם אינו שטוף בזה אלא שנזדמן איזה פעם מצד שתקפו יצרו אולי אין להחשיב זה לקידושי טעות אף שהוא רשע גמור גם בשביל פעם אחת ויש שיטעו לדמות להחשיב גם זה קידושי טעות, אבל אם הוא שטוף בזה שיותר נהנה ממשכב זכור ממשכב נשים הוא ודאי קידושי טעות, אבל כל זה אם הלכה ממנו תיכף אבל אם שהתה אצלו אף אחר שנודעת אז קשה לבטל הקידושין. ואם בא זה מענין שטות מאחר שהוא שלא כדרך הטבע ודאי הוא מום דכיון שהוא מצד שטות עלול לעוד שטותים, אבל בעצם הוא מצד רשעות וניוול שג"כ הוא טעות כדלעיל.
והנני ידידו, משה פיינשטיין.
18% of a jointly owned apartment sounds like a reasonable demand. Why was it worthwhile for this woman to hold out for a long eighteen years? What type of friends and family does she have???
ReplyDeleteIf the husband has this predilection before they married, wouldn't R' Moshe hold that there is no need for a get, as it is a mekach ta'us?
ReplyDelete1) What would constitute having "this predilection before they were married"? What evidence would have to be presented to Beth Din to prove this?
ReplyDelete2) Would all Rabbonim today, including Chasideshe Rabbonim agree with Reb Moshe's psak?
3) What if the couple had multiple children, would that change anything?
4) What would be the classification of the children if there was no Get and the marriage was deemed a mekach ta'us?
I doubt that R' Moshe would have paskened that she doesn't need a get. Unless, he never had relations with her. Was married for a very short time. Just the fact that he had a predisposition to gay behavior, would NOT make her allowed to leave without a Get.
ReplyDeletethe same can be said of Lonna Kin that she refuses to negotiate her divorce but wants to use stong arm tactics against meir.. In the Israeli case she has good cause to refuse money as her only claim is that he's homosexual and he lied to her, but in the Lonna Kin case, she stole his son, monies and destroyed his reputation for no reason other than trying to extort a GET without allowing him due process at a Bais Din
ReplyDelete1: R' Moshe writes in a teshuva that homosexual tendencies are the type of matter that if not revealed beofre a marriage constitutes a mekach ta'us. As for evidence, that is for each beis din to decide.
ReplyDelete2: The answer to any question starting with "would all Rabbonim today agree" is no.
3: I don't think so.
4: They would be totally kosher children born out of wedlock, which is of minimal, if any, halakhic significance.
Chas visholom! Your little word 'YES' might be marbeh mamzeirim biyisroel, because there are some readers of your blog who trust you as a halacha authority. How could you just say yes! At least say 'maybe' and refer the the question to gedolei hador.
ReplyDeleteBut just to say simply 'yes'?!
Where is the teshuva?
ReplyDeleteIn this case she "won" - after eighteen years where she was stuck!
ReplyDeleteWe don't know the end of the Lonna Kin/Ralbag story. We do know that she has chosen to wait many years in her quest to "win".
There is some fellow Eidensohn who published an index:). You can find it there.
ReplyDelete@Some achrayus - I simply answered the question as asked. Rav Moshe's teshuva is very clear regarding what he held.
ReplyDeleteDo you want to claim that Rav Moshe should never have written down clear answers to these type of questions? Most of the sensitive teshuvos have been reported in English and are readily available to anyone who knows how to use Google.
@Asher - you are wrong. Please read the teshuva which I just added to the post. We are clearly not talking about predisposition to gay behavior - but gay behavior on a regular basis.
ReplyDeletejust added it to the post
ReplyDeleteBut he puts some conditions, and says that IN ANY CASE, even when the conditions are met, if it is at all possible to obtain a get, one must use all resources, or to use his words bichol my diefshar, to obtain a get, because sometimes the conditions aren't met even when they seem that they are. So if for 18% of the house she could have gotten a get, reb moshe certainly did not hold that she can be freed without a get. And this is even assuming that all conditions were met, which they most often are not.
ReplyDeleteThanks. I was unable to see the actual Igros Moshe during the day but wanted to look up the teshuva online.
ReplyDeleteBut if she had relations with him even one night, after she found out he was homosexual, RMF says she needs a get.
ReplyDeleteAnd born out of wedlock has no halachic significance at all for the children, except for shidduch opportunities when the children children come of age, but they would be problematic anyway, based on the father, anyway (depending on ...)
Can she remarry a cohen?
ReplyDeleteThat is not the whole story from Reb Moshe. Reb Moshe says several important things about this. One, the condition must be a truly serious one. Two, everything must be done to avoid annulling the marriage, meaning probably paying the husband large sums. But the main point in Reb Moshe is something else he says. He says clearly that this question of annulling a marriage when the husband plainly was unsuited for the wife has been thoroughly discussed by the great rabbis of Israel, including a lengthy piece from the gadol hador the Kovneh Rov, and the consensus of everyone who commented is that it is forbidden to annull the marriage. Reb Moshe therefore invented a leniency that nobody ever accepted before. Therefore, if a woman accepted Reb Moshe's ruling and remarried and had a child, the child would be a mamzer according to all of the great rabbis of Israel for centuries, with one lenient opinion from Reb Moshe. Obviously, if such a woman remarried, she would be told not to have children, and such is now done in cases where a rabbi permits the marriage and another rabbi forbids. I personally was once involved in asking Reb Moshe about making a GET that nobody ever heard of permitting, and Reb Moshe had a teshuva that permitted it. I was told not to do it because "just because it says that there in the teshuvose do we have to do it?" Rav Avigder Miller explained to me that Reb Moshe at one time said very lenient rulings that he subsequently refused to do. The same happened with Rav Henkin as I understand. For this reason Rav Henkin left no book of teshuvose and his grandson told me that he took all of the teshuvose with him to Israel and they were lost. Rav Henkin did not want them published, as I heard from his senior assistant. Also, I have many sources to prove that this is probably wrong according to major authorities besides those who openly came out against such leniency.
ReplyDeleteI suppose the underlying questions in these cases are whether:
ReplyDelete1. His homosexual inclinations were present, or perhaps whether they were present to the level of acting on them, prior to the wedding.
2. The woman was aware of his homosexual tendencies prior to the wedding.
Question 1 unfortunately carries much political baggage, going to a nature v nurture type dispute about the sexual tendencies. I could certainly understand why a beit din would much prefer to extract a get in this situation than to deem the marriage mekach ta'ut, but 14 years seems awfully long for that.