Child abuse:Liason between police and chareidi community

The following is part of a long article in בתוך המשפחה November 7, 2013 page 38. It is an interview with Rav Asher Melamed - a charedi rabbi - who works as a liason between the police and charedi community. He describes the necessity of reporting abuse to the police and alternative ways of dealing with sex offenders within the secular system to minimize collateral damage. The full article dealing with abuse is a good introduction to child abuse and is recommended for those who know nothing and are hesitant to read about it. It deals with the topic in a very discrete way but gets the main point across clearly.

דברו: שומעים

תכלם, מה עושים כשנתקלים במקרה של פגיעה?

הכתבה עסקה רק בצד אחד של המטבע - הצד של הנפגע. בצד הזה אין  מקום לספק בדבר נחיצותה של ההתערבות הטיפולית.

אבל כשעוברים לדבר על הצד השני, על הפוגע, אנחנו מתחילים ללכת  על רצפת זכוכית. זו סוגיה נפיצה. אין ספק שמוכרחים לעצור את הפגיעה;  אין ספק שעצירת הפגיעה באמצעות עירוב גורמי החוק, תגרום להשלכות קשות מכל היבט על האדם עצמו, על בני משפחתו, על שמם ועל עתידם; אין  ספק שאי אפשר להניח לשיקולים כאלו להכתיב התעלמות שעלולה לגבות  מחירים נוספים ויקרים מדי. ומרוב שאין ספקות, יש הרבה מאוד ספקות.

מבחינת החוק היבש - אין מקום להתחבטויות: כל אדם שנחשף למקרה של  פגיעה בחסר ישע, חלה עליו חובת הדיווח לרשויות החוק - משטרת ישראל  או לשכת הרווחה. אי דיווח הוא עברה על החוק, שעונשה עד חצי שנת  מאסר. הרב נתאי מלמד מציין, שבמקרה של התלבטות אפשר להתייעץ עם  פקיד סעד בעילום שם. אבל כשהעובדות ברורות אסור, חוקית, להעלים עין.

מבחינת האיש ברחוב שנחשף למידע ואמור לדווח, כשלפעמים הדיווח  הזה עלול לפגוע באדם שמוכר לו אישית, המסקנות הן הרבה פחות נחרצות.  מעבר לרגש הטבעי שמסרב לגרום נזק לאדם קרוב ולבני משפחתו, קיימת  גם דילמת היום שאחרי - הדיווח עלול לגרור ענישה, בצורת כליאה או שיקום  במוסד חילוני, ואלו אפשרויות שאיש לא שמח לחשוב עליהן.

תוסיפו לזה את הרתיעה המובנית מגורמי החוק, ואת התקווה - או האשליה  - שתמיד מנסה לטעון שאולי אפשר לפתור את הבעיה בינינו לבין עצמנו,  ותקבלו מבוכה אמיתית.

הרב אשר מלמד, רב מחוז המרכז במשטרת ישראל, הוא אחד האישים  המרכזיים שפועלים בקו התפר הרגיש שבין הציבור החרדי לבין המשטרה.  הרב מלמד, בוגר ישיבת 'חברון' וכיום תושב העיר אלעד, חי בתוך ההוויה  החרדית ומודע לכל הרגישויות. מנגד, אליו מתנקזים הסיפורים העגומים  שמאחורי הסטטיסטיקות, סיפורים שמחייבים מציאת פתרון. המטרה שלו היא ליצור גשר בין העולמות, שיאפשר תקשורת הדדית תקינה.

"כחברה חרדית," אומר הרב מלמד, "אנחנו חייבים להוקיע מתוכנו אנשים  שפוגעים בילדים או בכל חסר ישע, ונכון להיום, הגורם היחיד שיכול לשמש  גורם הרתעה וענישה הוא משטרת ישראל.

"התפקיד שלי הוא להתאים את הטיפול המשטרתי הייחודי לטובת  הציבור. אנחנו לא ממציאים חוק חדש, אבל כן פועלים להתאים את הטיפול המשטרתי למאפיינים הייחודיים של החברה שלנו".

איך נעשית ההתאמה הזו?

בכמה דרכים. קודם כל, לא בכל מקרה יביא הדיווח להליך משפטי. הרב  מלמד מספר לנו על אופציה אחרת. "קיימת אפשרות לפנות לפקיד סעד, שישקול היתכנות של שיקום התא המשפחתי כחלופה לטיפול משטרתי.  אם קיימת היתכנות כזו, הוא יכול להפנות את המקרה לוועדת פטור", הוא  אומר. "מדובר בוועדה שמורכבת מנציגים של המשטרה, של הפרקליטות  ושל הרווחה. בהתאם לנסיבות של המקרה המסוים, וכאשר יש סיכוי להליך  שיקום חילופי, יש לוועדה סמכות לפטור מחובת הדיווח למשטרה.

"המשמעות המעשית של הפטור היא שלא נפתח תיק פלילי ואין מאסר.

הפטור קצוב בזמן, ותלוי בהליך השיקום שהוועדה עוקבת אחריו".

גם כשהמקרה עובר לפסים נעימים פחות, יפעל הרב מלמד לרכך את  ההתרחשות. "כדי למנוע את הרחבת מעגל הנפגעים מעבר לפוגע עצמו",  הוא אומר. "נערוך מעצר מבוקר בצורה דיסקרטית, לפעמים תוך תיאום עם  סמכות רוחנית, ונימנע מפרסום המקרה".

נוסף על כך, הרב מלמד פועל להצבת חוקר חרדי בכל תחנת משטרה, כדי  ליצור שפה משותפת ואווירה מתאימה לשיתוף פעולה. במקביל, נעשית עבודה גם בקרב שורות המשטרה. הרב מלמד מעביר הרצאות בכל הקורסים הבכירים, ומעניק לשוטרים כלים להכיר את הציבור החרדי, להבין את  הרגישויות שלו, ולדעת איך לפעול מולו בצורה נכונה ומתחשבת.

כל הפעילות הזו נעשית בתיאום צמוד עם רבנים מכל גוני הציבור החרדי,  ושיתוף הפעולה הזה כבר הוביל לכמה פריצות דרך.

למקרה של שאלה או בקשת סיוע, מציע הרב מלמד את אוזנו הקשובה ואת  עזרתו. ניתן לפנות אליו בכתובת הדוא"ל: rav.melamed@gmail.com .הוא  נמצא שם כדי לכוון, לייעץ ולסייע.